בטיחות, ביטחון ושעת חירום 5.
בטיחות 5.1
נוהלי שגרה, רשימות בקרה ומפרטים טכניים 5.1‎-25
 
1 בפברואר 2002
 
  תאריך תחולה 
החלפת סעיף 5.1‎-10
בחוזר תשנח/10(א)
והחלפת פרקים
א'-י"ד ו-י"ח
בנוהל 1 וכן
נוהל 2 של החוזר
המיוחד ז', התשנ"ז
חוזר זה בוטל
  מטרת הפרסום  


1. תכנית לחינוך לבטיחות
 
רקע  1.1
התנהגות בטיחותית איננה מתמצה בציות לחוקים ולתקנות. זוהי דרך חיים המתבטאת בבחירה
בשיקול דעת ובלקיחת אחריות של האדם לא רק לעצמו אלא גם לזולתו.
 
 
 
מטרת התכנית  1.2
להקנות לתלמידים את ערכי הבטיחות כתוכן חיים המתחייב מערך חיי-האדם ומהחתירה
למצוינות ולכוונם ליישום כללי ההתנהגות הבטיחותיים בבית, במוסד החינוך וברשות הרבים.
 
 
 
עקרונות ותחומי פעולה  1.3
השגת מטרות החינוך לבטיחות תתבסס על יישום העקרונות המובאים להלן:
 
 
לימוד כללי בטיחות ודרכי התנהגות למניעת תאונות כחלק בלתי נפרד ממערכת השיעורים
המקצועיים העיוניים והמעשיים  
1.3.1
 
 
מתן דוגמה אישית של המחנכים והמורים ויצירת אווירה מתאימה להטמעה ולהפנמה של
ערכים ושל לקחים בתחומי הבטיחות
 
1.3.2
 
 
יצירת זיקה בין האחריות האישית של התלמידים לבין הבטיחות, בין היתר באמצעות עידוד
התלמידים להשתלב בפעילויות כמו ביטחון שוטף, עזרה-ראשונה, כיבוי-אש, ועדות
בטיחות, זהירות בדרכים, אגודת בריאות, נאמני-רכוש, המשמר האזרחי ופעילויות דומות
אחרות
 
1.3.3
 
 
הקניית ידע והבנה של הוראות בטיחות כחלק מובנה בכל אחד מהמקצועות שנדרשת בהם
פעילות מעשית או גופנית כלשהי
 
1.3.4
 
 
עריכת סקרי סיכונים על ידי התלמידים בהובלה ובחניכה של המחנכים והעברת הממצאים
להנהלת מוסד החינוך כדי שתעדכן את התלמידים בפעולות המתקנות שבדעתה לנקוט
בעקבות ממצאים אלה
 
1.3.5
 
 
ניתוח אירועי "כמעט נפגע" ואירועים שהתרחשו במוסד החינוך והעברת המלצות לפעולות
מתקנות לידי ועדת הבטיחות והגיהות המשותפת של המוסד החינוכי
 
1.3.6
 
 
העדפת עידוד ביצועי בטיחות מעולים על פני תגובה מענישה על תקלות ועל "עברות"
בטיחות.
 
1.3.7
 
 
 
עידוד ביצועי בטיחות ואיכות מעולים  1.4
משרד החינוך מעודד חיזוק התנהגויות נכונות. גישה זו זוכה לתמיכה רחבה בקרב מומחים
לניהול בטיחות ברחבי העולם המערבי ומיושמת בהצלחה בארגונים מתקדמים רבים.
 
1.4.1
 
 
משרד החינוך ממליץ לקשור בין הבטיחות לבין האיכות כתפיסת עולם. קישור כזה מעניק
משמעות חדשה למושג בטיחות ומעודד מחויבות אישית להתנהגות נכונה. במסגרת גישה זו
ינהיגו מוסדות החינוך בישראל "פרס בטיחות ואיכות" שנתי מטעם מנהל מוסד החינוך.
הפרס יוענק לכיתות וליחידים באופן הזה:  
1.4.2
 
 
פרס שכבתי יוענק לכיתה בשכבה שגילתה יזמה והפגינה הישגים מיוחדים בתחומי
הבטיחות.
 
א.   
פרס אישי שכבתי לבטיחות יוענק לתלמיד מצטיין בתחומים אלה מכלל התלמידים
בשכבה.
 
ב.   
פרס מוסדי לבטיחות יוענק לכיתה שהצטיינה ונבחרה מתוך כלל הכיתות שזכו
בפרסים השכבתיים.  
ג.   
פרס מוסדי לבטיחות יוענק לתלמיד שהצטיין ונבחר מתוך כלל התלמידים שזכו
בפרסים השכבתיים.
 
ד.   
פרס מצוינות בבטיחות יחולק למוסד שינצח בתחרות הארצית.  ה.   
משרד החינוך יקבע מדדים משותפים פנימיים להצטיינות וכן את הסוג ואת האופי של
הפרסים ויפרסם אותם באמצעות המחוזות לכלל מוסדות החינוך. מיון מוסדות החינוך
וקביעת הציונים ייעשו לפי סוג המוסד, אופיו וגיל התלמידים.
 
1.4.3
 
 
תהליך הבחירה ואבני הדרך ייקבעו בנוהל פנימי של מוסד החינוך. בנוהל זה יפורטו, בין
השאר, המועדים לחלוקת הפרסים ואופי המעמד.
 
1.4.4
 
 
מנהלי מוסדות החינוך יזמינו לטקס חלוקת הפרסים את נציגי ההורים וגורמים חיצוניים
המשפיעים על מוסד החינוך והמקיימים עמו יחסי גומלין, ובפרט את ראש הרשות המקומית
ואת מנהל מחלקת החינוך, וכן את נציגי המשטרה, כיבוי האש, לשכת הבריאות המחוזית
וגופים נוספים שנטלו חלק בסקרי ההנהלה, בסקרי הרשות המקומית ובמבדקים חיצוניים.
 
1.4.5
 
 
משרד החינוך ישאף להעמיד לרשות מוסדות החינוך תקציבים מיוחדים לפרסי איכות
ובטיחות. הסכומים שיוקצבו יפורסמו לקראת כל שנת לימודים.
 
1.4.6
 
 
 
שיתוף הקהילה וההורים  1.5
נוסף למפורט לעיל וכדי לחזק את מחויבות הקהילה וההורים לבטיחות יפעלו מוסדות החינוך
כדלקמן:
 
 
הרשות המקומית תיזום ימי עיון, תחרויות ופעולות אחרות להגברת תודעת הבטיחות בקרב
מוסדות החינוך שבתחומה. במידת הצורך תסתייע הרשות המקומית בפעולותיה באחראי
לבטיחות בלשכה המחוזית של משרד החינוך.
 
1.5.1
 
 
הנהלת מוסד החינוך תפעל לשיתוף הורי התלמידים בפעילות הסברה והדרכה ובכל פעילות
אחרת להבטחת שלומם ובטיחותם של התלמידים. שיתוף ההורים ייעשה על ידי עידודם
להתנדב לפעילויות שונות, כגון שיפור ושיפוץ מבנים, כיתות, מתקנים וכד', וכן להשתתף
  בליווי טיולים וסיורים ובתכניות לימוד שונות.
1.5.2
 
 
 הנהלת מוסד החינוך תשלב הורים בוועדת הבטיחות המשותפת. 1.5.3
 
 
 
השתלמויות וימי עיון  1.6
השתלמויות בנושא הבטיחות תיערכנה במסגרת ההשתלמויות הנערכות מטעם המחלקה
להשתלמות עובדי-הוראה, מטעם הממונה על הבטיחות בלשכה המחוזית או מטעם כל גורם
מוסמך אחר.
 
1.6.1
 
 
בארגון ימי עיון לתלמידים אפשר להסתייע בממונה על הבטיחות בלשכה המחוזית. אפשר
לשלב מרצים ומדריכים, סרטים מקצועיים, שקפים ושקופיות, וכן לארגן תערוכת מוצגים
של ציוד מגן ולחלק חומר הסברה, ספרות מקצועית ואמצעים דומים אחרים.
 
1.6.2
 
 
 
הסברה לתלמידים לקראת חופשת הקיץ  1.7
לפני יציאתם של התלמידים לחופשת הקיץ יקיימו מחנכי הכיתות הסברה והדרכה בכללי
הבטיחות כדי לספק לתלמידים הבנה של הסכנות האופייניות במהלך חופשת הקיץ וידע בדרכים
למניעתן. ההסברה תותאם לגיל הילדים, והיא יכולה לשאת אופי של שיחה, סדנה המועברת על
ידי התלמידים עצמם (בכיתות הגבוהות) או כל אופי אחר, לפי שיקול דעתו של המורה המחנך.
ההסברה תתמקד לפחות בתחומים המפורטים להלן:
 
 
שחייה בים  1.7.1
 
 
יש להתרחץ אך ורק בחוף רחצה מוכרז ובפיקוח מציל. יש להישמע להוראותיו
ולשחות בשטח שנקבע על-ידו.  
א.   
יש להכיר את צבעי הדגלים ואת משמעותם:  ב.   
דגל שחור - הרחצה אסורה  1)   
דגל אדום - הרחצה מסוכנת  2)   
דגל לבן - הרחצה מותרת.  3)   
יש לשמור על קשר עין עם בני-המשפחה, עם החברים או עם מתרחצים אחרים.  ג.   
יש להשתמש בתכשירי הגנה למניעת נזקי השמש.  ד.   
על שפת הים יש לחבוש כובע, להימנע משהייה מופרזת בשמש ולהרבות בשתייה.  ה.   
אין להיכנס למים אחרי האוכל.  ו.   
 אין להיכנס למים לאחר שקיעת החמה. ז.   
יש לשמור על הניקיון הסביבתי; חוף נקי מגביר את ההנאה לשוהים בו.
 
ח.   
מאגרי מים, ברכות דגים, ברכות השקאה ומקורות מים בלתי ידועים  1.7.2
 
 
במאגרי מים, בברכות דגים, בברכות השקאה ובמקורות מים בלתי ידועים קיימת סכנת
טביעה, ואסור לרחוץ בהם.
 
 
טיולים (משפחתיים או קבוצתיים)  1.7.3
 
 
מומלץ שטיול עם המשפחה או בקבוצה מאורגנת יהיה בהדרכת מדריך מבוגר, שהוא
בקיא בעריכת טיולים ובמסלולים.
 
א.   
יש להצטייד בפריטים אלו:  ב.   
כובע, רצוי רחב-שוליים  1)   
מימייה מלאה במים (רצויה מימייה נוספת)  2)   
מפת מסלול הטיול (מומלץ לסמן על המפה תחנת משטרה, בית-חולים ויישובים
במסלול הטיול; מומלצת מפה בקנה מידה של 50,000:1 לפחות)
 
3)   
ציוד עזרה-ראשונה (על פי התכולה המפורטת בתיק המע"ר)  4)   
פנס כיס תקין  5)   
שקיות מפלסטיק לריכוז שאריות מזון  6)   
תרמיל קטן.  7)   
מחשש מהכשת נחשים ועקרבים יש להימנע מהכנסת ידיים מתחת לאבנים ומהליכה
ללא נעליים.
 
ג.   
מקררים עזובים  1.7.4
 
 
הכניסה למקררים עזובים בחצרות בתים או במגרשים מסוכנת ביותר, מחמת חוסר היכולת
של הנכנס למקרר לפתוח את הדלת מבפנים, ומשום שאטימות המקרר מונעת את מעבר
הקול ואי אפשר לשמוע קריאות לעזרה. למקרר מקולקל יש לעקור את הדלת.
 
 
אתרי בנייה, חורבות, בתים נטושים, בורות וחפירות  1.7.5
 
 
אין להיכנס לאתרי בנייה מחמת הסכנה של נפילת כלי עבודה וחומרי בנייה מלמעלה
ושל דריכה על מסמרים ועל משטחים בלתי יציבים.
 
א.   
אסור לשחק על פיגומים ולטפל במכונות באתר הבנייה.  ב.   
 אין להיכנס לבתים נטושים. ג.   
אין להתקרב לבורות-סיד ולחפירות למיניהן, שכן קיימת בהם סכנה של מעידה ומפולת
אדמה.
 
ד.   
עפיפונים  1.7.6
 
 
מותר להעיף עפיפונים רק בשטח פתוח, שאין מעליו חוטי חשמל העלולים להתנתק ולסכן
בכך את בעל העפיפון עצמו וגם עוברי-אורח.
 
 
קורקינט וגלגיליות  1.7.7
 
 
קורקינט וגלגיליות אסורים לשימוש בתחום בית הספר. רצוי אף לא להשתמש בהם בדרך
לבית הספר ובחזרה.
 
 
חומרי נפץ, תחמושת וכלי ירייה וחפצים חשודים  1.7.8
 
 
איסוף חומרי נפץ ותחמושת "למזכרת", המשחק והטיפול בהם
ופירוקם - כל אלה מסוכנים מאוד לחיי האדם וגם לסובבים אותו, ולכן הם אסורים.
 
א.   
המשחק בכלי ירייה ובתחמושת המצויים בידי ההורים ברשיון אסור בתכלית האיסור.
יש להרחיק את כלי הירייה מהישג ידם של ילדים קטנים.
 
ב.   
אין לגעת בעצמים בלתי מוכרים. על הנתקל בחפץ חשוד להזהיר עוברי-אורח ולהזעיק
אנשי ביטחון למקום.
 
ג.   
שימוש בכלי-בית חשמליים  1.7.9
 
 
בשעת השימוש בכלי בית חשמליים יש לשמור על ידיים יבשות ולנעול נעליים.  א.   
יש לוודא שהמכשיר וחוטי החשמל תקינים ולא פגומים.  ב.   
בהפעלת מכונת כביסה, מגהץ או מקדחה יש לעמוד על חומר מבודד (עץ, גומי) או על
רצפה יבשה ולנעול נעליים.
 
ג.   
שימוש במקדחה חשמלית או בכל כלי עבודה חשמלי אחר מותר רק אם הכלי הוא בעל
בידוד כפול ומערכת החשמל מוגנת על ידי מפסק פחת.
 
ד.   
שימוש בכיריים של גז  1.7.10
 
 
יש להרחיק חומרים דליקים מסביבות הלהבה והכיריים.  א.   
יש להרחיק את הפנים ואת השיער מהלהבה.
 
ב.   
אין להושיט יד אל אחד מכלי הבישול מעל ללהבה. יש להסב ידיות, בפרט ארוכות,
כלפי הקיר, הוא הצד הפנימי של הכיריים, כדי שהסיר לא יתהפך על המשתמש בו או
על העובר בקרבת הכיריים.
 
ג.   
יש להקפיד על סגירת ברזי הכיריים וברז הביטחון בגמר הבישול.  ד.   
בדליפת גז יש לסגור מיד את ברז הביטחון ולאוורר היטב את המטבח ואת החדרים
הסמוכים. אסור בתכלית האיסור להצית אש כלשהי, מחמת הסכנה של התפוצצות
והתלקחות.
 
ה.   
מניעת תעייה ואבדן הקשר עם בני-המשפחה (על שפת-הים, בטיול, בעת
התרחקות מחצר הבית)
 
1.7.11
 
 
יש לשנן לתלמידים הצעירים את מען ההורים (שם היישוב והרחוב ומספר הבית) ואת מספר
הטלפון בבית ואצל שכנים או אצל קרובי משפחה.
 
 
חומרים רעילים  1.7.12
 
 
אין לאכול פרות וירקות אלא לאחר רחיצתם במים ובסבון (או בדטרגנט), מחשש
מחומרי הדברה.
 
א.   
יש להיזהר בשימוש בחומרי ניקוי שונים ובלתי מוכרים. בבית שמצויים בו ילדים
קטנים יש לשמור את חומרי הניקוי בארון נעול או מעבר להישג ידם.
 
ב.   
יש להרחיק תרופות מהישג ידם של ילדים, בפרט ילדים קטנים.
 
ג.   
מדורות וסכנת שרפות  1.7.13
 
 
יש לוודא שהמגרש המיועד למדורה נקי מקוצים ורחוק ממבנים ומחומרים דליקים.
מומלץ להכין אמצעי כיבוי.
 
א.   
אין להדליק גפרורים ולשחק באש ליד מכלי גז.  ב.   
אין להבעיר אש בשדה קוצים או במגרש גרוטאות.  ג.   
אין לשפוך דלק כלשהו על מדורה דולקת.  ד.   
יש לשבת במרחק בטוח מגצים מתעופפים ולהתחשב בזרמי רוחות.  ה.   
רצוי להקפיד ללבוש בגדים שאינם מכילים סיבים מתלקחים.
 
ו.   
משחקים בחוץ  1.7.14
 
 
המשחק ברחוב מסוכן, גם כאשר אינו מתנהל על הכביש אלא סמוך לו. יש למצוא מקומות
משחק המרוחקים מן הכביש, כגון חצר, גן ציבורי, מגרש פנוי (ללא אשפה או פסולת)
וכיו"ב, אך אין לשחק במגרשי חנייה. אין לרוץ אל הכביש אחרי כדור או אחרי חבר.
 
 
נסיעה ברכב  1.7.15
 
 
אין לנסוע בטרמפים.  א.   
אין לעלות על מכונית ואין לרדת ממנה כשהיא בתנועה.  ב.   
אין להידחק אל פתח המכונית, אלא יש להיכנס אליה באופן מסודר, אחד-אחד.  ג.   
הנסיעה תהיה רק במצב ישיבה ורק במקומות המיועדים לכך (בשום פנים לא על דפנות
כלי-הרכב או על המדרגות).
 
ד.   
אין להוציא את הראש או את הידיים דרך החלונות.  ה.   
אם יש צורך לחצות את הכביש לאחר הירידה מן המכונית. יש לחכות עד שהמכונית
תתרחק מן המקום, או לחצות בזהירות, במרחק ניכר מאחוריה.
 
ו.   
 
הסברה לתלמידים לקראת עונת הגשמים  1.8
הסכנות העיקריות בעונת הגשמים הן דלקות, חנק כתוצאה משהייה בחללים סגורים ובלתי
מאווררים, סכנת טביעה במקומות מוצפים וסכנת היסחפות בדרכים הנחצות על ידי ואדיות
(גשרים איריים).
 
1.8.1
 
 
לקראת עונת הגשמים יקיימו מחנכי הכיתות הסברה והדרכה בכללי הבטיחות כדי לספק
לתלמידים הבנה של הסכנות האופייניות לתקופה זו וידע באשר למניעת התממשותם.
ההסברה תותאם לגיל הילדים, והיא יכולה לשאת אופי של שיחה, סדנה המועברת על ידי
התלמידים עצמם (בכיתות הגבוהות) או כל אופי אחר, לפי שיקול דעתו של המורה המחנך.
 
1.8.2
 
 
מניעת דלקות אופייניות לחורף  1.8.3
 
 
הגורמים העיקריים לפריצת שרפות בבית  א.   
שימוש רב במכשירי חשמל ועומס יתר על שקעים, על כבלים ועל לוחות חשמליים
עלול לגרום להתלקחות.
 
1)   
תנורי חימום הבית נמצאים לעתים סמוך מדיי לרהיטים, לבגדים, לשטיחים,
לווילונות וכד', וגורמים להתלקחותם.
 
2)   
תנורי נפט מתוחזקים לעתים בצורה לוקה, ועקב טלטולם, לאחר הצתת האש,
הנוזל הדליק נשפך וגורם להתפשטות שרפה.
 
3)   
תנורי גז עלולים לגרום לדליפת גז ולהתהוות ריכוז גבוה שלו באוויר, עד כדי
הצתה או פיצוץ.
 
4)   
טיגון אוכל, כגון סופגניות, לביבות וכו', על גבי מחבת עם שמן או עם מרגרינה,
בעיקר כשהוא מתבצע ללא תשומת לב מספקת, עלול להביא להתלקחות ולפריצת
אש או לשפיכת השמן מתוך המחבת.
 
5)   
עישון סיגריות והנחתן ללא השגחה על רהיט בר-בערה הוא תמיד סיכון לשרפה.  6)   
כללי התנהגות ומניעה  ב.   
יש להקפיד על שימוש נכון במכשירי חשמל.  1)   
יש ל למיקום תנור החימום, ויש לאסור ייבוש או חימום בגדים על ידי
הנחתם בסמיכות מסוכנת לתנור החימום.
 
2)   
יש לסגור את ברז הגז כאשר מריחים דליפה שלו לחדר ולפתוח מיד חלון.  3)   
יש להשגיח כל הזמן על להבת הגז בכיריים כאשר מבשלים או מטגנים. אין
להרשות טיגון סופגניות או לביבות על ידי ילדים ללא השגחת מבוגר.
 
4)   
יש לאסור משחק בגפרורים. הורים ומורים צריכים להרחיק גפרורים מהישג ידם
של הילדים.
 
5)   
חשוב ביותר לוודא שיש מטפים וזרנוקים לכיבוי אש בבית הספר ושיודעים איך
להפעיל אותם.
 
6)   
נעילת נעליים או נעלי בית עם סוליית גומי חיונית כאשר נוגעים במכשיר חשמל
כלשהו.
 
7)   
במקרה של כווייה יש להשתמש אך ורק במים קרים ולא בתכשירים אחרים
ולפנות לקבלת עזרה ראשונה.
 
8)   
אירועי "כמעט נפגע" ואירועים בטיחותיים - תגובה, תחקיר ודיווח .2
 
רקע
 
2.1
כאשר מתרחש אירוע בטיחותי חשוב מאוד לפעול בקור רוח, בשיטתיות ובצורה יסודית כדי למזער את
הנזק העקיף של האירוע ולהפיק לקחים נכונים ואמיתיים וכדי לשפר את הטעון שיפור ולמנוע מצבים
דומים בעתיד.
 
מטרת הנוהל
 
2.2
לקבוע את סדרי התגובה, התחקיר והדיווח אודות אירועי "כמעט נפגע" ואירועים בטיחותיים כדי
להבטיח את מזעור הנזק שנגרם, אם נגרם, ואת מניעתם של אירועים דומים בעתיד .
 
מהות התחקיר והדיווח אודות אירועי "כמעט נפגע"  2.3
אירועי "כמעט נפגע" הם אירועי בטיחות שהסתיימו ללא פגיעה פיזית ממשית באדם אולם
בנסיבות מעט שונות היו עלולים להסתיים בפגיעה ממשית. אירועים כאלה שכיחים למדיי,
והם יכולים לכלול מקרים כאלה:
 
2.3.1
 
 
היתקלות של תלמיד בחפץ שהביאה לנפילתו (ללא היפגעות)  א.   
החלקה של תלמיד בחדר שירותים בגלל רצפה רטובה  ב.   
מכת חשמל "קלה" שקיבל תלמיד במהלך שיעור מקצועי (ולא קרה לו שום דבר...)  ג.   
נפילת תלמיד ממתקן מתח בחצר המוסד החינוכי שהסתיימה בשריטה מאבן שהייתה
מונחת בדיוק במקום שבו הוא נפל
 
ד.   
הוצאת יד מחלון אוטובוס ההסעות  ה.   
נפילה של חפץ שנזרק/נפל מהקומה השנייה וכמעט פגע בתלמיד ששיחק עם חבריו
ברחבה שמתחת
 
ו.   
התנתקות יחידה של תקרה אקוסטית שנפלה סמוך למורה או לתלמידים  ז.   
התמוטטות של פיגום בחצר המוסד החינוכי (אחרי שעות הלימודים, כשאף אחד לא
  היה שם)
ח.   
נפילה של תלמיד מכיסא שהיה מונח על השולחן ושבאמצעותו הוא ניסה להגיע למדף
עליון
 
ט.   
נטילת חומר כימי מסוכן ללא רשות משיעור מעבדה  י.   
היתקלות של תלמיד בעמוד השער במהלך משחק כדורגל סוער  יא.   
זינוק של ילד לכביש בזמן שהגיע רכב ההסעה  יב.   
שרפה קטנה שכובתה מיד ושהתחילה במשחק תמים בגפרורים  יג.   
תלמיד שכמעט טבע בברכה במהלך שיעור שחייה או במהלך רחצה בנחל שהיה
במסלול הטיול.
 
יד.   
מכיוון שאירועים כאלה מעצם טיבם מסתיימים ללא פגיעה ממשית באדם (לפחות לא
מיידית), קיימת נטייה לברך על המזל ולעבור לסדר היום, וכך נסללת הדרך לתאונה ממשית
בנסיבות דומות. הניסיון מלמד על קיומו של יחס של 1:10 בין מספר ההתרעות על תאונה
אפשרית ("כמעט נפגע") לבין מימושה בפועל. כלומר, במקום לנצל 10 הזדמנויות לנקיטת
פעולה מונעת, מחכים לתאונה ומקיימים פעולה מתקנת.
 
2.3.2
 
 
 
תחקיר ודיווח אודות אירועי "כמעט נפגע"  2.4
הנהלות מוסדות החינוך תמנענה תאונות באמצעות ניתוח, תחקיר, נקיטת פעולות מונעות
ודיווח אודות אירועי "כמעט נפגע". כדי לאפשר זאת תנקוטנה ההנהלות לפחות את הפעולות
האלה:
 
2.4.1
 
 
הסברה של חשיבות התחקיר והדיווח אודות אירועי "כמעט נפגע" במסגרת שעות
חינוך, סמוך לתחילת שנת הלימודים
 
א.   
עידוד התלמידים להתריע אודות אירועי "כמעט נפגע", אם באמצעות פנייה ישירה
למורה או לבעל תפקיד אחר ואם באמצעות שימוש בתיבת "כמעט נפגע" שתוצב במקום
בולט ומרכזי במוסד החינוך
 
ב.   
ניהול יומן "כמעט נפגע" בכל מוסד חינוך, ובו תרוכזנה רשימות של אירועי "כמעט
נפגע" שאירעו במוסד החינוך ובמוסדות חינוך אחרים כפי שהתקבלו מהנהלת המחוז
או מהנהלת המשרד ואשר תכלולנה פרטים אודות הפעולות המונעות שננקטו בעקבות
אירועים אלה, לרבות פניות שנעשו לרשויות המקומיות (או לבעלות אחרת) ולהנהלת
המחוז.
 
ג.   
אירועי "כמעט נפגע" יתוחקרו על ידי המחנכים. בתחקירים אלה
ישתתפו -  
2.4.2
 
 
המעורבים (תלמידים ואחרים);  א.   
עדים למקרה  ב.   
מורים ומדריכים מקצועיים (לפי הצורך);  ג.   
אב הבית.  ד.   
התחקירים יתמקדו בפעולות מונעות, בכשלים ובשגיאות ולא יישאו אופי שיפוטי (כלומר,
לא יחפשו בהם אשמים).
 
2.4.3
 
 
התחקירים יתקיימו תוך 4 שעות מהאירוע ולא יאוחר מתחילת יום הלימודים הבא (במקרה
שהאירוע קרה בסוף יום הלימודים ואפשר, בנסיבות האירוע ולפי שיקול דעתו של המחנך,
לדחות את מועד התחקיר לתחילת יום המחרת).
 
2.4.4
 
 
תחקירי האירועים יילמדו במסגרת שעות חינוך.  2.4.5
 
 
המלצות לפעולות מונעות ומתקנות תועברנה להנהלת מוסד החינוך ולוועדת הבטיחות
המשותפת. עם קבלת ההמלצות תקיים הנהלת מוסד החינוך דיון ותקבל החלטות ביחס
לפעולות המונעות והמתקנות הנדרשות לפי הסיווג הזה:
 
2.4.6
 
 
פעולות פנימיות שתקוימנה על ידי מוסד החינוך במסגרת סמכויותיו והמשאבים
העומדים לרשותו
 
א.   
פעולות חיצוניות שתקוימנה על ידי הרשות המקומית/הבעלות (המלצות לפעולות כאלו
תועברנה לרשות המקומית/לבעלות, וכן להנהלת המחוז).
 
ב.   
דוח סיכום של אירוע "כמעט ונפגע" ובו המלצות ההנהלה לפעולות מונעות ומתקנות יועבר
להנהלת המחוז ולרשות המקומית (לבעלות). כן יועבר עותק של הדוח לידיעת ועדת
הבטיחות המשותפת ולמפקח הפדגוגי הממונה על המוסד החינוכי.
 
2.4.7
 
 
הנהלת מוסד החינוך, יחד עם ועדת הבטיחות המשותפת, תקיים (בתדירות שתיקבע על ידה)
דיון תקופתי אודות היעילות של ניהול הבטיחות בכל הקשור לתחקור ולדיווח אודות אירועי
"כמעט נפגע". תוצאות הדיון תשמשנה את ההנהלה במסגרת הדיווחים השוטפים על מפגעי
  הבטיחות המתגלים מעת לעת.
2.4.8
 
 
 
הסדרים להגשת טיפול רפואי  2.5
במקרה שיש צורך בהגשת טיפול רפואי, יופנו התלמידים לתחנת מגן-דוד-אדום, למרפאת
קופת-חולים או לבית-החולים הקרוב.
 
2.5.1
 
 
הנהלת מוסד החינוך תיידע את ההורים (או קרובים אחרים, במקרה שלא ניתן להעביר
הודעה כזו להורים) במקביל לפינויו המיידי של התלמיד.
 
2.5.2
 
 
במזכירות המוסד החינוכי יימצאו הפרטים והכתובות האלה:  2.5.3
 
 
רשימת מספרי הטלפון של המוסדות הרפואיים שתיקבע במקום בולט לעין וידוע לכלל
בעלי התפקידים במוסד החינוכי
 
א.   
רשימת התלמידים, ובה הפרטים האלה:  ב.   
שמות ההורים, מענם ומספר הטלפון שלהם  1)   
הכתובת ומספר הטלפון של מקום העבודה של ההורים וציון המוסד הרפואי
שהם מבוטחים בו
 
2)   
השם, המען ומספר הטלפון למסירת הודעה לקרוב או לשכן במקרה שההורים
נעדרים מהבית וממקום העבודה.
 
3)   
 
סדרי הטיפול בנפגע  2.6
במקרה של פציעה קלה יטפלו בילד הנפגע האחות או אחד המורים המוסמכים להגיש עזרה
ראשונה.
 
2.6.1
 
 
הוחלט לשלוח את הילד לביתו - ייעשה הדבר רק בליווי ולאחר בירור מראש שיש מי
שיקבלו בביתו. לא נמצא איש בבית - יש להשאיר הודעה על דלת ביתו של הילד ולציין את
מקום הימצאו (אצל שכנים, קרובי משפחה, חברים, במוסד החינוך וכד').
 
2.6.2
 
 
לא נמצא במקום אדם המוסמך להגיש עזרה ראשונה, או נראה כי דרוש טיפול רפואי נוסף -
יועבר הילד הנפגע במהירות האפשרית למוסד הרפואי הקרוב שהוא מבוטח בו או לתחנת
מגן דוד אדום או לחדר מיון בבית חולים או למרפאת קופת-חולים קרובה (אם הוריו אינם
חברים בקופת חולים
כלשהי) - הכול בהתאם לחומרה ולאופי של הפגיעה.
 
2.6.3
 
 
ילד המועבר לטיפול רפואי ילווה על-ידי בעל תפקיד במוסד החינוכי שימתין לו במקום עד
גמר הטיפול. המלווה יברר במקום את מצבו של הילד, וידווח על כך מיד למנהל המוסד
  החינוכי, והמנהל יודיע על כך להורים.
2.6.4
 
 
הוחלט להחזיר את הילד הנפגע מן המוסד הרפואי למוסד החינוכי - יעשה זאת המלווה.
הוחלט לשלחו לביתו - ילווהו המלווה עד לביתו, וימסור אותו לידי הוריו. בכל מקרה אין
להשאיר את הילד לבד, ללא מלווה.
 
2.6.5
 
 
במקרה שילד נפגע בראש או מאבד את הכרתו או נפגע בצורה קשה או שיש חשש שהוא
נפגע באיבר פנימי, הוא יועבר מיד לבית החולים הקרוב.
 
2.6.6
 
 
המנהל יוודא שבן משפחה יגיע למקום שבו הילד מטופל ויחליף את המלווה מטעם המוסד.
עד בוא בן-המשפחה יישאר המלווה צמוד לילד או יוחלף על ידי בעל תפקיד אחר מהמוסד
החינוכי.
 
2.6.7
 
 
מנהל המוסד ידווח על פרטי המקרה למפקח הפדגוגי הממונה על מוסד החינוך.  2.6.8
 
 
הוחלט לאשפז את הילד בבית חולים, ילווהו המלווה לבית החולים, ובמקביל יודיע על כך
להוריו. המלווה יישאר במקום עד שיגיע אחד ההורים (במקרים אלו יחתום ההורה במשרד
הקבלה על החשבון, כדי שהחשבון לא יופנה למלווה או למוסד החינוכי).
 
2.6.9
 
 
טיפול בפציעת ראש של תלמידים  2.6.10
 
 
יש לתדרך את צוות המורים, שסיבוכים בעקבות חבלת ראש עלולים להתפתח תוך
פרק זמן של דקות מהאירוע. העובדה שאין חוסר הכרה מיידי ושהילד קם על רגליו
ו"נראה בריא" אינה שוללת אפשרות של הידרדרות תוך פרק זמן קצר. משמעותו של
הדבר היא שלאחר חבלת ראש התלמיד חייב להיות בהשגחה קפדנית.
 
א.   
שינויים בהתנהגותו של התלמיד שנחבל ואי שקט פסיכומוטורי הם סימנים אופייניים
המבשרים התפתחות מהירה של נזק נוירולוגי, תוך שניות עד דקות, והתלמיד עלול
לאבד את הכרתו. אמנם לא תמיד קל להבחין בין התפרצות רגשית ובכי לאחר נפילה
לבין שינויים בהתנהגות, אך אם נצפו תופעות חריגות, כמו אבדן כושר הראייה
והתנהגות בלתי נשלטת, המבטאות שינויים ברורים בהתנהגות, יש לפנות את התלמיד
בדחיפות לבית החולים הקרוב.  
ב.   
אם נצפו שינויים בהתנהגות והידרדרות במצב ההכרה לאחר חבלת ראש, והוחלט על
פינוי התלמיד לבית חולים, הפינוי חייב להיעשות בדחיפות ובאמצעות אמבולנס, וזאת
משתי סיבות:
 
ג.   
קיימת סכנה של אבדן ההכרה והפסקות נשימה.
 
1)   
חבלת ראש עלולה לכלול גם פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, ולפיכך הפינוי חייב
להיות כרוך במינימום טלטלה.
 
2)   
לאור האמור לעיל, ניסיון של איתור ההורים במקרה זה הוא בבחינה אבדן זמן יקר,
ואין להמתין עם הפינוי של התלמיד עד לאיתור ההורים ולהגעתם. פינוי ברכב פרטי,
שבו אין יכולת לטפל בהידרדרות נוספת ולהגן על אזור עמוד השדרה הצווארי, עלול
לסכן את שלום הילד ולגרום להחמרה נוספת במצבו, ולכן חובה לפנותו באמבולנס.
 
ד.   
חובה שמורה או מבוגר יתלווה לתלמיד בנסיעה באמבולנס לבית החולים. אם אחד
ההורים הגיע, יצטרף הוא לאמבולנס.
 
ה.   
אם ההורה מבקש לנהוג ברכב פרטי ולפנות את ילדו, יש להבהיר לו שלא ניתן לצפות
ממנו לנהוג ברכב בצורה מבוקרת כשילדו שוכב במושב האחורי בחוסר הכרה. לפיכך
הפינוי חייב להיעשות באמבולנס ולהיות מלווה במורה או במבוגר אחר. נוכחות
ההורים רצויה, אך אינה תנאי לפינוי.
 
ו.   
עם גמר הפינוי יש לדווח מיד להורים, אם הם עדיין לא אותרו, ולמפקח הפדגוגי
הממונה על מוסדות החינוך.
 
ז.   
מקרים מיוחדים - חילוץ באמצעות מסוק  2.6.11
 
 
במקרים מיוחדים, במהלך פעילות במקומות מרוחקים או מחמת הצורך בטיפול רפואי
דחוף, יפנה הגורם הרפואי הבכיר בשטח (חובש/רופא) המטפל בנפגע וידרוש פינוי
לבית החולים.
 
א.   
הגורם הרפואי יעביר הודעה על הצורך בפינוי לאחד או לכמה מהגורמים האלה:  ב.   
ליחידת החילוץ האזורית  1)   
לתחנת המשטרה הקרובה, טל' 100  2)   
לחדר מצב טיולים, טל' 02‎-6222211.  3)   
תוכן ההודעה יכלול התייחסות לפרטים האלה:  ג.   
האירוע, סוג הפציעה וחומרתה  1)   
זהות ומספר הנפגעים  2)   
שעת האירוע  3)   
המקום המדויק שהנפגעים נמצאים בו.  4)   
עם הגעתו של הנפגע לבית החולים תימסר הודעה להורים ויופעל מערך התמיכה על פי
המפורט בנוהל זה.
 
ד.   

 
פעולות ראשוניות של הנהלת מוסד החינוך בעקבות אסון  2.7
לצורך ביצוע נוהל זה יעביר מנהל מוסד החינוך או סגנו את מספר הטלפון הפרטי בביתו
לתחנת המשטרה הקרובה למוסד החינוך.
 
2.7.1
 
 
במקרה שתלמיד נפטר או נפצע קשה בין כותלי המוסד החינוכי או בפעילות הנעשית מטעם
המוסד (כמו טיול, מחנה, סיור וכד'), יפעל המנהל באופן הזה:
 
2.7.2
 
 
יודיע על כך למשטרה לאלתר.  א.   
יעביר דיווח למפקח הפדגוגי הממונה על מוסד החינוך.  ב.   
יבוא יחד עם המחנך או עם היועץ ועם נציג המשטרה לבית המשפחה וימסור לה על
האסון. יש לשקול, על פי הצורך, אם לצרף לצוות רופא או אחות.
 
ג.   
יפעיל את מערך התמיכה של המוסד החינוכי ואת מערכת הסיוע הקהילתית.  ד.   
יפעיל את מערך התמיכה של מוסד החינוך וידאג שנציגות של מוסד החינוך תעמוד
מוקדם ככל-האפשר בקשר עם המשפחה במקרה שהאסון קרה מחוץ לשעות הלימודים
וללא קשר למוסד החינוכי.
 
ה.   
 
הפעלת מערך התמיכה  2.8
במקרים מיוחדים, ובפרט במקרי אסון, וכדי לסייע למוסד החינוך ולמשפחה להתמודד עם
האירוע ולהושיט עזרה גם לתלמידים אחרים ולצוות החינוכי, יפעל מנהל המוסד החינוכי באופן
הזה: