תשסב/6(ב) 5.1-30 הבטחת הבטיחות בשיעורי חקלאות, במשק החקלאי; בפינות חי ובפנימיות

בטיחות, ביטחון ושעת חירום	5.
בטיחות	5.1
הבטחת הבטיחות בשיעורי חקלאות, במשק החקלאי; בפינות חי ובפנימיות	5.1‎-30


1 בפברואר 2002		תאריך תחולה
החלפת נוהל 4 בחוזר המיוחד ז', התשנ"ז		מטרת הפרסום

1. חקלאות ואיכות הסביבה

כללי בטיחות בשיעורי החקלאות ואיכות הסביבה בתחומי מוסד החינוך או בחוות חקלאיות			1.1
הוראות כלליות		1.1.1
המורה לחקלאות אחראי לבטיחותם של התלמידים בשעת השיעור.	א.
בתחילת כל שיעור לחקלאות יסביר המורה את בעיות הבטיחות הקשורות בעבודה העומדת להיעשות.	ב.
המורה יערוך ביקורת שבועית של הציוד (בהעדרו יעשה זאת מחליפו או הממונה מטעם מנהל המוסד החינוכי).	ג.
בכיתות המונות עשרים וחמישה תלמידים ומעלה בשיעור מעשי יחולקו התלמידים לשתי קבוצות עבודה.	ד.
לא תותר עבודה חקלאית בימי שרב שבהם עומס החום גבוה והטמפרטורה היא מעל 30 מעלות.	ה.
תלמידים יורשו לעבוד רק כשהם נועלים נעליים ולבושים בחולצה ובכיסוי ראש.	ו.
חלוקת כלי עבודה תיעשה על ידי תורן בצורה שתאפשר את קבלתם בבטחה.	ז.
המשא המרבי המותר לתלמידי כיתות ה'-ו' הוא עד 8 ק"ג, ולכיתות ז'-ח' עד 13 ק"ג.	ח.
פיזור התלמידים למקומות העבודה ייעשה באופן שיהיה קשר עין בין המורה, או בין ראש הקבוצה שימונה על ידו, לבין שאר התלמידים.	ט.
בעבודה בגינה או בשטח יעבדו התלמידים בשורה חזיתית.	י.
פיזור התלמידים חייב להבטיח שלא תיווצר אפשרות של תאונה על ידי היפגעות מכלי העבודה: המרחק בין שני תלמידים לא יהיה קטן מאורך היד בתוספת אורך כלי העבודה ומרחק ביטחון סביר.	יא.
אין לעבוד בכלים בעלי ראש דו-צדדי.	יב.
בעת הפסקת העבודה יקפיד המורה שהתלמידים ינעצו את כלי העבודה באדמה או יניחום באופן שהלהב מופנה כלפי האדמה.	יג.
כלי עבודה ידניים		1.1.2
בנשיאת כלי עבודה יתודרך התלמיד להחזיק בקת של הכלי בחלק הקרוב ללהב, והידית תהיה מקבילה וצמודה לגופו.	א.
יש לבדוק את טיב החיבור בין הקת לכלי.	ב.
הקת תהיה שלמה, בלא סדקים ובלא חלקים בלתי מהוקצעים.	ג.
הכלים יהיו תקינים לעבודה (מבחינת הלהבים, הידוק החיבורים וכדו').	ד.
אין להשתמש במעדרים שבחלק העליון של ראשם נמצאים חודי חפירה	ה.
יש להתאים את גודל הכלי לגיל התלמידים.	ו.
דגש מיוחד יש לתת לבטיחות ולהדגמה של עבודה במזמרת יד ובמספרי דשא.	ז.

ציוד מורכב (ציוד שיש בו חלקים נעים, להבים, חוטים פלסטיים מסתובבים, שרשרות, חגורות וכבלים חשמליים)		1.1.3
לתלמידי בית הספר היסודי (עד כיתה ו') אסור להפעיל ציוד מורכב.	א.
תלמידי כיתות ז'-ט', רשאים להפעיל ציוד מורכב רק בהשגחת המורה ולאחר שינון הוראות הבטיחות.	ב.
כלי המונע במנוע חשמלי יהיה מצויד במנוע בעל בידוד כפול (שסימונו []).	ג.
כלי עבודה חשמליים יוזנו דרך ממסר מגן (ממסר פחת ברגישות של 30 מיליאמפר).	ד.
לא ייעשה תיקון בציוד מורכב על ידי תלמיד בית-הספר.	ה.
הציוד ייבדק בהתאם להנחיות היצרן, ויוגנו בו כל החלקים הנעים.	ו.
ציוד מכני (מכסחות, חרמש מכני, מסור מכני, מקדחה, טרקטור ועוד)		1.1.4
הציוד המכני ייבדק פעם בחודש (הבדיקה תירשם ביומן המצאי, בחתימתו של הבודק).	א.
החלקים הנעים והמסתובבים - העלולים לגרום לתאונה - יוגנו בעזרת מגנים חיצוניים.	ב.
הטיפול והתיקון של ציוד זה ייעשה רק לאחר ניתוקו ממקור ההנעה.	ג.
לפני כל פעולה או תיקון בציוד יסביר החמורה את אופן הפעלת הציוד ואת הסיכונים המיוחדים העלולים להיווצר בפעולה זו.	ד.
תלמיד לא יעבוד עם מכסחת דשא ללא השגחת מורה.	ה.
חרמש מכני לא יינתן לתלמיד בשום תנאי, ויופעל על-ידי מבוגר בלבד.	ו.
מסור מנועי לא יינתן לתלמיד בשום תנאי, ויופעל על ידי מבוגר בלבד.	ז.
הטרקטור יופעל רק על ידי בעל רשיון נהיגה בטרקטור. אסור בהחלט להסיע תלמידים על הכנפיים של הטרקטור.	ח.

מחסן כלים		1.1.5
בכל מחסן יהיו מתקנים לסידור הכלים. המחסן צריך להיות בגודל שיאפשר לתלמידים לנוע בחופשיות עם כלי בלי לפגוע זה בזה.	א.
המחסן חייב להיות מאוורר. אם יימצאו בו חומרי הדברה, הם חייבים להיות בארון נפרד ונעול ומשולט בשלטים מתאימים.	ב.
מטפים לכיבוי אש יוצמדו למחסן הכלים (המטפים יהיו בעלי אישור תקינות תקף).	ג.
שימוש בחשמל יש להתנהג בהתאם להוראות היצרנים. הטיפול במתקן חשמלי ייעשה רק על ידי בעל מקצוע מורשה.		1.1.6
קטיף מעצים גבוהים		1.1.7
יש לדאוג שהסולם יעמוד באופן יציב.	א.
תלמיד לא יטפס על העץ כדי לקטוף פרי.	ב.
הדברה, חומרי הדברה, כלי ריסוס ואיבוק		1.1.8
יש לשמור על הוראות הקבע של היצרן בכל הקשור להפעלת מתקן הריסוס.	א.
יש לבדוק את תקינות מד הלחץ במרסס (מנומטר). מכשיר לא תקין עלול לגרום לפיצוץ חלקי המכשיר.	ב.
אין לקרב את הפנים למכל המרסס בעת פתיחתו, מחשש להתפרצות גזים.	ג.
בתום הריסוס ינוקו מתקני הריסוס שישתמשו בהם באותו יום בהתאם להוראות על גבי התווית.	ד.
אריזות חומרי הדברה לא תישארנה בשדה, אלא תפונינה על פי ההוראות שעל התווית.	ה.
המחסן או ארון ההדברה ישולטו בשלט אזהרה בגודל של X3040 ס"מ עם ציור של גולגולת שיהיה רשום עליו "סכנה! רעל! חומרי הדברה!".	ו.
המרסס בפועל או המורה ינהגו בהתאם להוראות הכתובות על התווית המודבקת על האריזה, בגלל סכנת ההיפגעות הכרוכה בכך.	ז.
תלמידים לא ייכנסו לשטח הריסוס כמה ימים לאחר הריסוס, בהתאם להוראות שעל התווית.	ח.

יש להקפיד על תלבושת מתאימה: מכנסיים ארוכים, סרבל, משקפי מגן, כפפות ונעליים מתאימות.		ט.
על פי חוק עבודת נוער התשי"ג-1953 אין להרשות לנערים עד גיל 18 לעבוד בעבודות הדברה.		י.
לאחר ריסוס ואיבוק יש לרחוץ את המרסס היטב במים ובסבון.		יא.
בטיחות בשימוש במתקן לזיקוק תבלינים			1.1.9
כללי המתקנים לזיקוק תבלינים המשמשים במעבדות בבתי הספר הם מסוכנים מבחינה בטיחותית במקרה של אחזקה וטיפול לא נכונים. הסכנה המיידית היא שבירת הזכוכית כתוצאה מחום גבוה הנפלט מהזכוכית.		א.
הרכבת המתקן והצבתו		ב.
מאחר שמתקן הזיקוק עשוי זכוכית עדינה ומורכב מחלקים שונים, יש להקפיד על זהירות בעת הרכבתו.	1)
יש להבטיח שהחיבורים (הלטש) בין החלקים יהיו יציבים.	2)
יש לבדוק שצינורות הגומי יהיו מחוברים למעבה כראוי, לא יהיו מתוחים מדיי ויבטיחו זרימה חופשית של מים.	3)
יש להציב את המתקן על משטח יציב, במקום אופקי ובצורה שתלמידים יוכלו להביט בתהליך מטווח ביטחון.	4)
את רשת הקרמיקה יש להניח על תלת הרגל (חצובה). המוט יוברג היטב לתוך כן הברזל, וכן הברזל יונח במקום ישר על גבי שולחן ההדגמה.	5)
תהליך החימום		ג.
אלה אמצעי החימום שהמתקן יחומם בהם: פלטה חשמלית, בונזן ומבער גז נייד. בכל מקרה יש להבטיח את יציבות המתקן ומתקן החימום.	1)
הפעלת מתקן החימום תיעשה על ידי המורה בלבד, והוא יבדוק את תקינות המתקן לפני הפעלתו.	2)
יש למלא את הגולה במים חמים. יש להיזהר בהעברת המים החמים ובמזיגתם לגולה.	3)

תהליך הזיקוק		ד.
לאחר שהצטברה שכבת שמן בחלק העליון של המלכודת יש לפתוח את הברז בתחתית המלכודת כדי לנקז את השמן. לפני פתיחת ברז הניקוז יש להציב כלי קיבול שקוף מתחת לפיית הברז.	1)
אין להחזיק את כלי הקיבול ביד בעת ביצוע פעולת הניקוז.	2)
פירוק המתקן לפני פירוק המתקן יש לסגור את אספקת המים ואת מכשיר החימום ולהמתין להתקררות המכשיר והנוזל בגולה.		ה.

כללי הבטיחות בעבודה במשקים חקלאיים, בבתי ספר חקלאיים ובכפרי נוער				1.2
עבודות במכונות חקלאיות והגנה עליהן			1.2.1
הגנה על מכונות חקלאיות (כללי)		א.
הגדרה: מכונה חקלאית היא טרקטור וכל מכונה אחרת המונעת בכוח מכני (או חשמל, גז, מנוע שרפה), לרבות גל מעביר כוח, ממסרת ורצועת התקנה של התקן חקלאי המשמשים בחקלאות.	1)
מכונות חקלאיות, מטבען, עתירות במוקדי סיכון ופגיעה, ועל כן יש לנהוג משנה זהירות בעיסוק בכלים אלה.	2)
אין להחזיק או להפעיל מכונות חקלאיות אלא על פי תקנת הבטיחות בעבודה עם מכונות חקלאיות.	3)
מנהל ענף מכונות חקלאיות/מוסך טרקטורים יהיה בעל הכשרה מקצועית מתאימה ובעל היתר ממשרד התחבורה לנהל מוסך טרקטורים ומכונות חקלאיות.	4)
הטרקטורים ושאר המכונות החקלאיות יוחזקו תמיד בסככת המכונות החקלאיות ויימסרו למפעילים מדי יום באישורו של מנהל המוסך ולאחר בדיקתו.	5)
בעת היעדרות של מנהל המוסך לא יבוצעו כל תיקונים בסככת המכונות החקלאיות, וחלוקת הטרקטורים תבוצע באחריות ובנוכחות מרכז המשק.	6)
חלקים נעים במכונה, בין ממקור הנעה ראשוני ובין ממקור של תמסורת הנעה, יהיו מוגנים באופן שיבטיחו את העובדים מפני כל פגיעה. בין החלקים שיש למגן נציין במיוחד חלקים אלה: א)גלגלי תנופה, גלגלי שיניים, גלגלי חיכוך (גליליים או קוניים), גלגלות, רצועות, שרשראות, צירים וגלים	7)
ב)ברגים, פינים, שגמים וכד', שהם מסוכנים בעת תנועתם
ג)נקודות מעיכה, גזירה ולחיצה
ד)קווי פעולה של משקולות, מטוטלות וכד'
ה)חלקים "עובדים" של מכונות, שבמשך פעולתם עלולים לגרום להעפת חפצים (רגבים, אבנים, חלקי מכונה וכד').
קוטר הפתחים במגנים לא יעלה על המידות האלה: א)6 מ"מ - כאשר המרחק מהמגן לחלק המסוכן הוא פחות מ-10 ס"מ	8)
ב)12 מ"מ - כאשר המרחק בין המגן לחלק המסוכן הוא 40‎-10 ס"מ
ג)50 מ"מ - כאשר המרחק הוא יותר מ-40 ס"מ.
חיבור המגנים צריך להיות בדרך כלל קבוע ובצורה שתאפשר טיפול ואחזקה מתאימים. במקומות שהדבר נחוץ בגלל תכיפות הטיפול יש לקבוע את המגנים בצורה שתאפשר גישה קלה ונוחה ככל האפשר, על-ידי התקנת מגנים ציריים וכד'.	9)
בנייתם של מתקני מגן תהיה מוצקה ומחומר טוב, כדי שיישמרו לאורך זמן.	10)
הכנת המכונה לעבודה לפני התנעת המכונה יש לוודא שהיא במצב תקין לעבודה, ובמיוחד -		ב.
שהיא מכוונת לפעולה רצויה	1)
שהאומים, הברגים, השגמים וכד' מהודקים היטב;	2)
שכל המגנים במקומם ובמצב תקין;	3)
אין להשתמש במכונה בלתי תקינה.
התנעת המכונה ועצירתה		ג.
מכונה בעלת הנעה מנועית תהיה מצוידת בשלט הדרכה נוח לקריאה, שידריך את מפעיל המכונה בעצירתה המיידית בעת הצורך.	1)
במכונה המופעלת על-ידי יותר מאדם אחד ייקבע אחראי למכונה שרק בסמכותו יהיה להתניע את המכונה. האחראי לא יעביר את המכונה למצב עבודה בלי להזהיר את שאר חברי הצוות ובלי לוודא שהדבר לא יסכן אותם.	2)
מכונה המצוידת באמצעי שחרור ממקור ההנעה, יש לשחררה ממקור ההנעה כאשר הדבר אפשרי (כשהמכונה עומדת או כשהיא בנסיעה אל השטח וכד').	3)

סככת המכונות החקלאיות		1.2.2
סככת המכונות החקלאיות תוצב במקום המאפשר גישה נוחה ובטוחה, ותהיה מרוחקת מריכוזי התלמידים.	א.
סככת המכונות החקלאיות, ובכלל זה מקום חנייתם של הטרקטורים, תגודר בגדר יציבה וחזקה.	ב.
שער הסככה יינעל על-ידי האחראי בתום יום העבודה.	ג.
לכל מכונה ייקבע מקום מיוחד ומסומן בבירור על-ידי שילוט מתאים.	ד.
מפתחות הטרקטורים ומתגי הביטחון החשמליים שלהם יימסרו בתום יום העבודה לאחראי לסככה.	ה.
בסככה תותקן מערכת תאורה חשמלית, שתבטיח תאורה נאותה בשעות החשכה.	ו.
האחראי ינהל רישום שיציין לגבי כל כלי מופעל את שעות התחלת העבודה וסיומה, את שם המפעיל, את שטח העבודה ואת מהותה. כן יקבל האחראי דיווח מהמפעילים ואת הערותיהם על תקלות, על קלקולים וכו'.	ז.
לפני מסירת הכלי (מכונה, טרקטור) למפעיל יבדוק אותו מנהל ענף מכונות חקלאיות בנוכחות המפעיל. אם המפעיל הוא תלמיד, יבדוק האחראי את מידת מיומנותו בהפעלת הכלי.	ח.
בסככה ובסביבתה יותקנו אמצעים לכיבוי שרפות. ההתקנה תיעשה בהתאם להמלצת תחנת כיבוי-אש אזורית (מכבי-אש). התלמידים והעובדים יודרכו בכיבוי-אש.		ט.
הפעלת מכונות חקלאיות			1.2.3
לפני התחלת העבודה יש לוודא שכל המגנים במקומם.		א.
אין לתקן, לשמן, לסוך, למשוח וכו' חלק כלשהו של המכונה כל עוד היא אינה דוממת. במכונה שאינה בעלת מקור כוח עצמאי אלא נגררת אין לעשות פעולה כזו כל עוד מנוע הכלי הגורר (טרקטור, בדרך כלל) אינו דומם.		ב.
אין לטפל במכונה ולמתוח ולהרכיב רצועות, חבלים, שרשראות וכבלים של תמסורות, כל עוד המכונה אינה דוממת.		ג.
מכונה חקלאית ניידת, המופעלת על-ידי כמה עובדים, תהיה מצוידת במושב נאות (המספק אחיזת יד ורגל ותמיכה לגב) לכל עובד.		ד.
אין להרשות לעובד להפעיל מכונה כל עוד הוא לא הוכשר לכך. יש לוודא שאמצעי הבטיחות ונקודות התורפה של הכלי נהירים למפעיל.		ה.
בהפעלת הכלי יש לנהוג לפי הוראות היצרן ולוודא שהתלמידים מבינים את שלטי ההדרכה והאזהרה שלו.		ו.
אין להפעיל או לדומם כל מכונה חקלאית (ניידת או נגררת) אלא מהמושב של המפעיל.		ז.
הפעלת מכונה עם תלמיד		ח.
יש להסביר לתלמיד היטב את מבנה המכונה ואת פעולותיה העיקריות. אין להסס להסביר חזור והסבר עד שהתלמיד יבין את ההסברים ולהחתימו על טופס הדרכה מתאים.	1)
יש להדגיש באופן מיוחד את הנקודות ואת הפעולות המסוכנות בתפעול המכונה.	2)
יש לקרוא, יחד עם התלמיד, את אזהרות הבטיחות של היצרן מעל גבי תווית האזהרה שעל הכלי ואת הוראות הבטיחות של היצרן שבחוברת (או בספר) של המכונה.	3)
אין לשלוח את התלמיד לתקן תקלה, לשחרר סתימה וכד' במכונה אלא לאחר שמנוע הטרקטור (או המכונה) הודמם ומפעיל הכלי ירד ממושב ההפעלה. התיקון יתבצע בליווי ובהדרכה של מבוגר מנוסה.	4)
יש לבדוק את לבושו ואת נעליו של התלמיד לפני היציאה לשטח העבודה.	5)
התלמיד והמדריך ישבו אך ורק במושב המיועד למפעיל ובמושב הנוסף.	6)
אין לאפשר לתלמיד להפעיל את המכונה באופן עצמאי, אלא לאחר ניסיון שנרכש בנוכחות המדריך.	7)
אדם מבוגר, שהוא האחראי לשטח שבו עומדת להתבצע עבודת טרקטור (או מכונה חקלאית אחרת) המופעל על-ידי תלמיד, ידריך את התלמיד ויצביע לפניו על המכשולים ועל הסכנות בשטח. ההדרכה תתבצע באופן שהתלמיד אכן יכיר את השטח ואת העבודה הנדרשת ממנו.	8)
חריש, דיסוק, קלטור		ט.
לפני ריתום הכלי יש לוודא את תקינותו.	1)
הריתום ייעשה בעזרת פין המובטח מפני הינתקות מקרית.	2)
ריתום כלים נגררים לטרקטור רצוי שייעשה על-ידי הטרקטוריסט בעצמו.	3)
לפני תחילת הנסיעה יוודא הטרקטוריסט כי אין אדם בשטח שבין הכלי הנגרר לטרקטור.	4)
בשום מקרה אין להרשות לעובד לעמוד על כלי בשעת נסיעתו או בשעת הפעלתו (פרט לכלים שתפעולם תוכנן כך על-ידי היצרן, כמו "טורית").	5)
כאשר יש להכביד על הכלי, יש להשתמש לשם כך במשקולות מתאימות.	6)
העובדים ילבשו בגדי עבודה שלמים, כובע ונעלי עבודה.	7)
דישון וזיבול		י.
יש לוודא שכל המגנים על שרשראות, על גלגלי שיניים, על מפרקים קרדניים, על גל מעביר-כוח וכד' תקינים ונמצאים במקומם.	1)
יש לדומם את מנוע הטרקטור לפני הכוונון, השימון או כל טיפול אחר.	2)
על הטרקטור ועל המדריך האחראי לוודא כי אין אנשים בקרבת מכונות דישון וזיבול בשעת עבודתן.	3)
בעת דישון באמוניה מימית יש להצטייד בציוד מגן - במשקפי מגן ובכפפות. לפני התחלת הפעולה יש לבדוק היטב את הצנרת ואת חיבוריה.	4)
למפזרת זבל אורגני רצוי להוסיף מוט מגן שימנע גישה חופשית למנגנון הפיזור של המזבלת.	5)
מפזרות דשן צנטריפוגליות		יא.
אין להפעיל את המפזרת ללא המגן על מעבר-הכוח.	1)
כל טיפול, כוונון וכו' במכונה ייעשה אך ורק לאחר דימום מנוע הטרקטור.	2)
אין לטפל במפזרת הרתומה לטרקטור כשהיא מורמת על-ידי המערכת ההידראולית (הכוונה למפזרת שאינה נגררת).	3)
יש להרחיק עובדים וסקרנים מהשטח שבו עובדים בפיזור דשן.	4)
שחרור סתימות, פירור גושי דשן וכד' ייעשו באמצעות שרביט מיוחד לכך שהמדשנת תצויד בו.	5)
כדי למנוע גישה חופשית למנגנון הפיזור אפשר ורצוי להרכיב מוט מגן היקפי מעל מנגנון הפיזור.	6)
תיחוח		יב.
יש להשתמש במכונה בעלת מגן על גל מעביר הכוח.	1)
יש להפעיל את המתחחת כאשר המגן האחורי קרוב ככל האפשר לפני הקרקע.	2)
יש לוודא כי אין אנשים בקרבת מתחחת פועלת.	3)
בעבודות תיחוח שנוצר בהן אבק רב יש להרכיב משקפי אבק.	4)
כל טיפול במתחחת ייעשה אך ורק לאחר שמנוע הטרקטור הודמם ונפסקה התנועה השיורית של המתחחת.	5)
יש לוודא כי מהירות מעביר הכוח של הטרקטור מתאימה למהירות המתחחת.	6)
כיסוח		יג.
יש להשתמש במכסחת בעלת גל מעביר כוח מגודר היטב.״	1)
מכסחת אופקית תהיה מצוידת במגן, רצוי על-ידי פח או על ידי מסך שרשראות תלויות.	2)
לא יימצאו אנשים בקרבת מכסחת פועלת.	3)
בעת הכיסוח יש להשתמש במשקפי מגן.	4)
כל טיפול במכסחת ייעשה אך ורק לאחר שמנוע הטרקטור הודמם ונפסקה התנועה השיורית של המכסחת.	5)
יש לוודא כי מהירות מעביר הכוח של הטרקטור מתאימה למהירות המכסחת.	6)
שימוש ב"מכסחת פטישים" מונע כמעט לחלוטין את סכנת העפת החפצים על-ידי המכסחת.	7)
ריסוס		יד.
יש לשמור בקפדנות על הוראות הקבע של היצרן בקשר להפעלת מתקן הריסוס.	1)
לפני תחילת העבודה יש לבדוק את תקינותו של המתקן, את הימצאות המגנים במקומם, את מצב צינורות הריסוס, את מד-הלחץ ואת חיבורי הצינורות הגמישים למוצאים הקשיחים.	2)
פעם בשנה, לפני תחילת עונת העבודה, יש לבדוק את מד-הלחץ על-ידי הסרתו ממקומו ובדיקתו במוסך.	3)
באותה עת יש לערוך בדיקה יסודית של שאר חלקי המתקן, ובמיוחד של אבזרי הבטיחות, כגון שסתום הבטיחות, פעמוני הלחץ, וסת-הלחץ וכד'. הבדיקה צריכה להיעשות במוסך ובהתאם להוראות היצרן.	4)
על מד-הלחץ יש לסמן באופן ברור את לחץ-העבודה המותר על-פי הוראות היצרן.	5)
בעת התחלת העבודה יש להעלות את הלחץ באופן הדרגתי, תוך ביקורת נוספת של תקינות הצינורות וחיבוריהם.	6)
פתיחת פומית ריסוס שנסתמה תבוצע אך ורק כשהמנוע דומם ובעזרת כלי מיוחד (מברשת רכה, כפיס עץ וכד').	7)
לפני פתיחת חיבורים במתקן הריסוס לצורך ניקוי וכד' יש לוודא כי המערכת משוחררת מלחץ. פתיחת המערכת הנתונה תחת לחץ עלולה לפגוע בעובד על-ידי התזת נוזלים, השתחררות פתאומית של חלק וכד'.	8)
בשעת פתיחת מכל של מתקן ריסוס אין לקרב אליו את הפנים, כדי למנוע פגיעת גזים בפנים.	9)
לפני ביצוע תיקון או טיפול במכונה יש לדומם את המנוע.	10)
כל חלקי ההנעה של מתקני הריסוס, ובכלל זה גל מעביר-הכוח מהטרקטור, יצוידו במגנים מתאימים. מרססי מפוח יצוידו במגן על להבי המפוח. המגן לא יאפשר מגע בלהבים.	11)
אם מתקן הריסוס מונע על-ידי מנוע שרפה פנימי משלו, יש לנהוג כדלהלן: א)אין לאחסן דלק (נוסף על זה הנמצא במכל המרסס) על המתקן.	12)
ב)יש לדומם את המנוע בעת מילוי דלק ולהיזהר משפיכת דלק על מנוע חם; יש לחכות עד שהמנוע יצטנן לפני המילוי מחדש.
ג)אין להדליק אש ואין לעשן בעת מילוי דלק.
בעת הפסקת העבודה אין להשאיר את מכל המרסס תחת קרני השמש, אלא אם כן שוחרר הלחץ מהמתקן.	13)
מרסס הנגרר על-ידי טרקטור והמצויד במנוע עצמי להפעלה, יש לציידו במתקן שיאפשר את הדממת המנוע ממושב הטרקטור.	14)
בשימוש במתקני הדברה (ריסוס ואיבוק) יש לנהוג על-פי פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970, "תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), התשכ"ד-1964, חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, וההנחיות הרשומות על התווית, ובמיוחד בנושאים שלהלן: חובת ניקוי מתקנים: בתום יום עבודה בפעולות הדברה ינוקו מתקני ההדברה שבהם השתמשו באותו יום, בהשגחתו של אדם אחראי. איסור להשאיר בשדה מתקנים קלים. בתום יום עבודה בפעולות הדברה אין להשאיר בשדה מתקן הדברה שאדם יכול לשאתו, אלא יש לאחסנו במחסן או במקום אחר, ובלבד שאותו מקום יהיה סגור, נעול ומשולט בשלט אזהרה, כאמור בתקנה 9.	15)
חובת שילוט מתקנים כבדים: מתקן הדברה הנשאר בשדה, אפשר שלא לנקותו, ובלבד שפתח מכל המתקן יהיה סגור ויותקן עליו שלט אזהרה בגודל X4030 ס"מ, לפחות, ובו ייכתבו המילים "סכנה, רעל, חומרי הדברה!" באותיות שגובהן הוא 4 ס"מ לפחות, וכן יצוירו על השלט גולגולת ושתי עצמות בגודל X1510 ס"מ לפחות. איסור לתקן מתקן שלא נוקה: לא יועבד אדם בתיקון מתקן הדברה ולא יישלח מתקן הדברה לתיקון בטרם נוקה על כל חלקיו בצורה יסודית, למעט תיקון שגרתי, הנעשה תוך כדי פעולת הדברה והדרוש למהלכה התקין של פעולת ההדברה.
איבוק		טו.
יש לספק לעובד העוסק באיבוק ציוד מגן אישי, לפי הוראות היצרן. במיוחד יש להקפיד על אספקת משקפי מגן מתאימים.	1)
באיבוק גפרית במאבק-גב מנועי קיימת סכנה של התלקחות הגפרית. סכנה זו גוברת במיוחד בימי שרב, ולכן אין לגפר במזג אוויר שרבי (הדבר מזיק גם לצמחים).	2)
אין להפעיל את המאבק ללא מגן על גל מעביר-הכוח.	3)
יש להתקין מגן על גלגל התמסורת של המאבק.	4)
אין לתקן את המאבק, לטפל בו וכו' לפני דימום מנוע הטרקטור. לפני הטיפול במאבק הרתום לטרקטור (ריתום תלת-נקודתי) יושען המאבק על הקרקע.	5)
גיזום		טז.
לבוש העובד א)העובד בגיזום ילבש בגדי עבודה וכובע וינעל נעלי עבודה גבוהות; רצויות גם כפפות מעור.	1)
ב)בגיזום בעזרת כלי גיזום מכני רצוי שהעובד ירכיב משקפי מגן.
כלי-יד (מזמרה ומסור על מוט מאריך) בעבודה בכלים אלה קיימת סכנה של היפגעות ממכת חשמל, ולכן יש להקפיד שמוט הכלי יהיה מעץ או מבודד על-ידי ציפוי גומי או חומר פלסטי.	2)
מסורי גיזום חשמליים א)בעת הרכישה יש להעדיף כלי בעל בידוד כפול שסימנו [] ולבדוק את החיבורים ואת כבלי החשמל של המערכת.	3)
ב)לפני תחילת העבודה יש לוודא שהכלי במצב תקין.
ג)בעבודה במתח של 220 וולט יש לבודד את ספק הזרם (הגנרטור) מן האדמה (הדבר אפשרי על-ידי הכנסתו למכל מחומר פלסטי בלתי מוליך חשמל). אפשר להשתמש גם בשיטות הגנה נוספות, כגון אלה: (1) התקנת מפסק לזרם פחת (2) עבודה עם שנאי מבדל (3) שימוש במערכת גנרטור במתח של 24 וולט.
ד)לפני ניקוי המסור או הטיפול בו יש לנתקו ממקור הזרם או לדומם את פעולת המנוע של הגנרטור.
כלי גיזום פנאומטיים והידראוליים א)לפני תחילת העבודה יוודא המפעיל (על ידי בדיקת הסתכלות) שכלי הגיזום במצב תקין ושצינורות האוויר הדחוס אינם פגומים.	4)
(ב)כן יש לבדוק את "החיבורים המהירים" ליציאת השמן ולכניסתו.
מכונות איסוף		יז.
מכבש א)אין לנקות, לסוך ולכוונן את המכבש כשהוא בפעולה.	1)
ב)אין לרתק את המצמד (במכבש בעל הנעה עצמית), ואין להעביר את הכוח מהטרקטור למכבש (במכבש נגרר), אלא לאחר שהמפעיל יוודא שאיש אינו נמצא בקרבת המכבש.
ג)בשעת פעולת המכבש אין לנסות למשוך שרכי שחת או קש או חבלי קשירה.
ד)לפני טיפול כלשהו במכבש יש לדומם את המנוע (של המכבש או של הטרקטור).
ה)אין למלא דלק במנוע המכבש (בעל הנעה עצמית), אלא כשהמנוע דומם ולאחר שהוא התקרר במידת-מה.
ו)יש להרחיק מקרבת המכבש "עוזרים" ו"סקרנים".
ז)כל חלקי ההנעה של המכבש, ובכלל זה גלגל התנופה, תמסורות הרצועות ותמסורות אחרות, יהיו מצוידים במגנים.
ח)במכבשים ישנים, שלא צוידו במגנים על החלקים שהזכרנו לעיל על-ידי היצרן, חייבים להתקין את המגנים האלה.
מקצרה (צמודה לטקרטור) א)בעת הירידה מהטרקטור יש להפסיק את פעולת מעביר-הכוח.	2)
ב)אין לבצע כל טיפול במקצרה או במנגנון העברת הכוח מהטרקטור למקצרה אלא לאחר שדומם מנוע הטרקטור.
ג)המקצרה לא תופעל ללא מגן על גל מעביר-הכוח.
ד)בעת הרמת המקצרה למצב של נסיעה יש לוודא שהמקצרה, במצבה המאונך, מחוזקת היטב, באופן שלא תיפול בשעת הנסיעה.
ה)אפשר ורצוי להתקין מגן פשוט, בעזרת שני לוחות עץ קלים, שיורכב לאורך זרוע המקצרה בשעת נסיעה ובשעה שהמקצרה נמצאת בסככת הכלים.
ו)יש לוודא שאיש אינו נמצא בקרבת המקצרה בשעת עבודתה.
מכסחת ירק רוטארית א)לפני תחילת העבודה יש לבדוק אם כל המגנים במקומם. כן יש לבדוק את מצבם ולוודא שהם מחוברים כראוי.	3)
ב)לפני הפעלת המכסחת יש לבדוק אם הסכינים והמוטות של הרוטור תקינים. חלק רפוי או שחוק עלול להישבר פתאום כשהוא נתקל במכשול.
ג)אין להרשות לאדם נוסף לנסוע על המכסחת או על הטרקטור.
ד)בגלל כובדו של הרוטור הוא יכול להמשיך להסתובב עם סכיניו זמן מה לאחר הדממת מעביר-הכוח, ולכן יש לדומם את המנוע לפני כל טיפול במכונה ולהיווכח שאמנם גם הרוטור דומם.
ה)לקראת העברת המכסחה יש לכוונן את הארכובה בגובה, באופן שתהיה מרוחקת מצמיגי הטרקטור בפניות חדות.
ו)לקראת פניות חדות, בקצה השדה וכד', יש לדומם את מעביר-הכוח כדי למנוע בו תנודות יתר (יש לזכור לרתקו שוב לאחר הסיבוב ולפני תחילת הפעולה).
ז)כשמתהווה תנודה מופרזת במעביר-הכוח, יש לדומם אותו מיד, לדומם את המנוע ולמצוא את סיבת התקלה. אין להפעילו מחדש לפני הסרת התקלה.
ח)אין לחבר טרקטור שמעביר-הכוח שלו פועל ב-1000 סל"ד (סיבובים לדקה) למכסחת בעלת ממסרה של 540 סל"ד.
ט)עגלה נגררת תחובר למכסחת אך ורק על-ידי פין גרירה מובטח מפני הינתקות.
קומביין ירק א)קומביינים לירק מוצעים עם "ראשים" שונים, בהתאם לגידולים ("ראש" לגידולי שורה, "ראש פיק-אפ", "ראש" עם מקצרה וכו'). כאשר מחליפים את "ראש" הקומביין, יש להקפיד שכל המגנים יהיו במקומם.	4)
ב)בקומביין בעל "ראש" מסוג "פיק-אפ" רצוי להרכיב מוט מגן לפני ה"פיק-אפ"; הדבר יכול להיעשות בקלות על-ידי האחראי לנושא.
ג)אין להפעיל את הקומביין ללא מגנים.
ד)אין להרשות לסקרנים לעמוד בשדה הפעלת המכונה.
ה)כל טיפול במכונה ייעשה אך ורק לאחר דימום מנוע הטרקטור. עגלה נגררת תחובר לקומביין הירק אך ורק על-ידי פין גרירה המובטח מפני הינתקות.
כלי זריעה		יח.
רוב הזרעים עוברים טיפול בחומרים רעילים נגד מזיקים ומחלות, ועל כן אין לטפל בהם ללא כפפות. אין לאכול או לטעום זרעים המיועדים לזריעה.	1)
מזרעת שורות א)את המזרעה יפעיל אדם אחד בלבד.	2)
ב)אין להרשות לאדם נוסף (גם לא לתלמיד) לשבת או לעמוד על המכונה או על החיבורים שבין המכונה לטרקטור. העוזר ישב במושב מיוחד שעל-גבי הטרקטור או ילך לצד המכונה.
ג)יש להתקין מגנים לשרשרת ולגלגלי השיניים של המזרעה, גם כאשר היצרנים מספקים מזרעה זו ללא מגנים.
ד)אין לבדוק את כמות הזרעים במכלי הזרעים על-ידי הכנסת יד למכלים כאשר המכונה בתנועה.
ה)כל כוונן, טיפול ומתיחה במזרעה הרתומה לטרקטור ייעשו לאחר שמנוע הטרקטור הודמם (אף-על-פי שמזרעה זו מופעלת על-ידי תנועת המזרעה וחיכוך גלגלי ההידוק באדמה, ולא על-ידי גל מעביר-כוח).
ו)אין לטפל במזרעה כשהיא מורמת על-ידי המערכת ההידראולית.
מזרעה לעומד סופי (מטיפוס סטנה) א)יש להתקין מגנים לכל התמסורות של המזרעה שלא גודרו על-ידי היצרן.	3)
ב)אין להפעיל את המזרעה ללא מגנים על כל נקודות הלכידה.
ג)לפני כל טיפול במזרעה הרתומה לטרקטור יש לדומם את מנוע הטרקטור.
ד)תלמיד או עוזר ישב אך ורק במושב המיועד לו על-גבי הטרקטור.
מזרעת טורים (דריל)	4)
א)מבחינת הבטיחות מוטב לא להסיע אדם נוסף על המזרעה, גם כאשר המזרעה מצוידת במשטח עמידה מיוחד. מזרעות חדישות תוכננו להפעלה בידי הטרקטוריסט, ואין בהן משטח עמידה.
ב)התמסורת של המזרעה תצויד במגנים, ואין להפעיל אותה בלעדיהם.
ג)כאשר המזרעה מופעלת בעזרת אדם נוסף (עוזר) העומד על משטח העמידה, יש לבדוק אם קיימים מקומות אחיזה לידי אדם זה, למניעת נפילתו. יש להדריך את העוזר שלא יכניס את ידיו למכל הזרעים בשעת התנועה של המזרעה.
ד)מכל הזרעים ימולא כאשר המזרעה רתומה לטרקטור, כדי למנוע את התהפכות המכל כתוצאה משינוי מרכז הכובד.
נהיגה בטרקטור ואחזקתו				1.3
התקני בטיחות בטרקטורים ובכלים חקלאיים נגררים			1.3.1
ציוד לטרקטור הציוד והתקני הבטיחות של הטרקטור ושל הגרור, ענייני רישוי למכונות חקלאיות וכן ענייני רשיון לנוהג בטרקטור - כל אלה יהיו בהתאם לתקנות התעבורה המעודכנות שפורסמנו ב"דיני תעבורה ורישוי". להלן חלק מהתקנות:		א.
מסגרת בטיחות התואמת את דרישות החוק. במסגרת יהיה גגון להגנה מפני קרני השמש. גם אם הטרקטור מצויד בתא נהג מוכן או במסגרת בטיחות, יש להשתמש בחגורת הבטיחות, העשויה לסייע במקרה של תאונה או עצירת פתאום.	1)
מושב בעל קפיצים בולמי-זעזוע ובעל משענת-גב שאפשר להתאימה לגובה של הנוהג. רצוי להשתמש במושב שאפשר להתאימו למשקלו של הנהוג ולמרחק בין הנוהג לדוושות.	2)
מדרגות וידיות-אחיזה, כדי להקל על העלייה ועל הירידה.	3)
אורות תקינים (בהתאם לתקנות התעבורה), לרבות אור אחורי להאיר את הכלי הנגרר.	4)
מפסק חשמלי ראשי למערכת החשמל של הטרקטור.	5)
דוושות רחבות ומנוקבות או בעלות משטח מחוספס ושפה, למניעת החלקת הרגל. דוושות הבלם תהיינה מצוידות במתקן מחבר ובמתקן נעילה.	6)
כנפיים הסוגרות על הגלגלים האחוריים, למניעת מגע מקרי בהם.	8)
מגנים על חלקים נעים - גלגלים, גל קרדני, מעביר-כוח, גלגל שרשרת. יש להקפיד על לבוש הדוק לגוף בעבודה ליד חלקים נעים.	9)
צינור פליטה המורכב בגובה שימנע את זרימת הגזים הנפלטים לעבר הנוהג (מעל גובה הגגון). הצינור יהיה מצויד במשקיט ובקולט גצים למניעת הצתת גידולי-שדה ומתבנים.	10)
פין גרירה. את פין הגרירה יש להבטיח על-ידי נעילה או על-ידי פין אבטחה קפיצי, למניעת אפשרות של נפילה מקרית.	11)
מטפה אבקה יבשה בקיבולת של ק"ג אחד וארגז ציוד עזרה-ראשונה.	12)
צופר חשמלי (מומלץ).	13)
סימוני אזהרה בעברית או סמלים גרפיים בנקודות תורפה.	14)
מתקן נעילה לטרקטור או לאבזרי ההיגוי, למניעת התנעה ללא רשות.	15)
ציוד לכלים נגררים		ב.
יש להתקין רגלית מתקפלת ליצול הגרירה, למניעת הזדקקות לעוזר - העלול להיפגע - בשעת ריתום הנגרר.	1)
כל גרור שמשקלו הכולל מעל 1,000 ק"ג חייב ברישוי לפי דרישות תקנות התעבורה (תקנה 279). תקנות אלה כוללות דרישות בטיחות לגבי בלמים, תאורה, סימון, רישום ורישוי. גרורים עד 1,000 ק"ג חייבים להיות בעלי רשיון ורשומים כחוק, לפי התקנה שהוזכרה לעיל.	2)
הסעת נוסעים בגרור חקלאי מותרת רק בגרור מורשה כחוק ועל-ידי נהג טרקטור המחזיק ברשיון נהיגה של שנתיים ומעלה וגילו מעל 21 שנים (בכפיפות לשינויים המתפרסמים על ידי משרד העבודה).	3)
המגנים יהיו בעלי כושר נשיאה של 120 ק"ג לפחות, להגנה על מעביר הכוח בזמן שאינו מופעל ועל הגל הקרדני של הכלי.	4)
יימצאו "נעלי עץ" להבטחת עגלות וכלים אופניים בעת חנייתם.	5)
יימצא מטפה אבקה יבשה בקיבולת של 3 ק"ג לכלים גדולים (מכבש, קומביין).	6)
יסומנו סימוני אזהרה בעברית או סמלים גרפיים בכל נקודות התורפה.	7)

הוראות בטיחות לנוהגים בטרקטור			1.3.2
הוראות כלליות		א.
המדריך חייב להביא הוראות בטיחות אלה לידיעת התלמידים, להקפיד על קיומן ולפרסם את עיקרי ההוראות על לוח המודעות במוסך.	1)
רק בעל רשיון נהיגה בדרגה מתאימה, שניתן על-ידי רשות התעבורה המוסמכת והתקף ביום הנהיגה, מורשה לנהוג בטרקטור; נהיגה ללא רשיון היא עברה על החוק - פרט לשיעורי נהיגה בליווי מדריך נהיגה מוסמך.	2)
על הנוהג בטרקטור להחזיק ברשותו את רשיונות הרכב (הטרקטור והגרר), תקפים ליום השימוש ברכב ובגרר, ואת תעודות הביטוח של הטרקטור ושל גרורים, תקפות ליום השימוש בהם.	3)
על התלמיד להופיע לעבודה בבגדי עבודה, לרבות כובע ונעליים שלמות.	4)
כפפות מגן מתאימות, אם התלמיד נדרש לטפל בחומרים מזיקים, ומשקפי מגן, אם התלמיד נדרש לעבוד בתנאי אבק - אלה יסופקו לתלמיד על-ידי המדריך לפני תחילת העבודה. כן יסופקו לתלמיד מגני-רעש לאוזניים, לפי הצורך, וציוד מגן תקני, אם עבודתו כרוכה בחומרי הדברה למיניהם.	5)
אם משתמשים בחומרי הדברה, המדריך חייב להסביר את הסכנות שבהם לפני תחילת העבודה, לקרוא לפני התלמידים את הוראות הזהירות של היצרן, להנחותם בכללי הבטיחות הנוגעים לחומרי ההדברה ולהקפיד על קיום הוראותיו במהלך העבודה.	6)
התחלת העבודה		ב.
אין להפעיל טרקטור אלא על-פי הוראות המדריך האחראי.	1)
לפני התחלת העבודה על התלמיד לבדוק, בפיקוח מדריך הענף - א)את פעולתם ואת תקינותם של הבלמים, הצמיגים, ההגה והמהלכים;	2)
ב)את תקינות החיבורים ההידראוליים;
ג)את מיקומו ואת תקינותו של פין הרתמה ואת פיני הנעילה לרתם ב-3 נקודות;
ד)את ההתקנה ואת התקינות של כל המגנים;
ה)מים, שמן ודלק (דלק מותר למלא רק כאשר המנוע דומם)
ו)את לחץ האוויר בגלגלים;
ז)אם ידיות ההפעלה לכלים מורכבים, כגון הידית להפעלת מעביר-כוח, נתונות במצב ביניים (ניוטרל).
לפני ההתנעה הנוהג חייב לוודא כי אין אנשים - א)לפני הטרקטור;	3)
ב)מאחורי הטרקטור או הגרור
ג)בין הטרקטור ובין הגרור.
לפני ההתנעה יש לשחרר את המצמד ולעבור למהלך סרק (או להילוך חנייה מיוחד).	4)
אין להתניע את הטרקטור - א)במדרון;	5)
ב)על-ידי גרירה
ג)על-ידי דחיפה.
הן המדריך והן התלמיד יקפידו - גם בנסיעה בהילוך הנמוך ביותר - שאיש לא יעבור בין הטקרטור ובין הכלי הנגרר, לא בשעה שהטרקטור מופעל ואף לא בשעה שהוא דומם ומחובר לכלי נגרר מכל סוג שהוא. אסור בהחלט להשאיר טרקטור מותנע ללא השגחה צמודה.	6)
בנסיעה		ג.
בנסיעה בכביש יש לקשור יחד את דוושות הבלמים.	1)
יש לשמור על חוקי התנועה ולציית לתמרורים.	2)
יש להתאים לכל עבודה את המהירות הבטוחה.	3)
יש להאט את מהירות הנסיעה בסיבובים. מהירות מופרזת מגדילה את סכנת ההתהפכות.	4)
ליד תעלות, מאגרי-מים וברכות דגים, באדמה בוצית, באדמת טרשים וליד מכשולים יש לנהוג בהילוך נמוך ובמשנה זהירות.	5)
אסור לנסוע אחורנית, אלא רק כאשר נראה בבירור שהמקום מסביב וכיוון הנסיעה פנויים ואין איש בדרך. אם אין מי שיכוון את הנוהג בנסיעה אחורנית, עליו לרדת מהטרקטור ולוודא שהדרך פנויה.	6)
אין לנסוע בשעות החשכה בלי בדיקה מוקדמת של תקינות האורות בטרקטור ובכלים הנגררים. כלי שהוא רחב יותר מטרקטור טעון מחזירי-אור או פנסי רוחב מיוחדים, מלפנים ומאחור.	7)
רתחו מי הקירור, יש להפסיק את פעולת הטרקטור ולהמתין - כשהמנוע בהילוך-סרק - עד להפסקת הרתיחה. יש להיזהר בפתיחת המצנן ולהרים את הפקק באיטיות. מים יש להוסיף כשהמנוע פועל.	8)
לפני הכניסה לכביש ראשי יש לעצור, להסתכל ולהאזין. יש לנסוע בצד ימין של הכביש ולסור מעט הצדה, כדי לאפשר לכלי-רכב מהירים לעבור. לפני פנייה יש להאט ולאותת.	9)
אין להשתמש בתחום המוסד החינוכי בהילוך הגבוה של טרקטור אופני.	10)

נסיעה במורד		ד.
בירידה יש לנסוע בהילוך נמוך, במיוחד בנסיעה עם מטען כבד.	1)
אין לרדת בהילוך-סרק.	2)
אין להחליף הילוכים במורד, ויש לרדת בהילוך שבו עולים.	3)