| בטיחות, ביטחון ושעת חירום |
5. |
| בטיחות |
5.1 |
| הבטחת הבטיחות בקייטנות ובמחנות קיץ* |
5.1-32 |
| |
1 בפברואר 2002
|
 |
תאריך
תחולה |
החלפת פרק 3
בסעיף 7.11.4 של
חוזר הוראות הקבע
תשס/8(ב) ופרק 3
בסעיף 7.11-5 של
אותו חוזר |
|
מטרת
הפרסום |
מראשיתו של החינוך העברי החדש בא"י דאגו הרשויות המקומיות והממלכתיות ותנועות
הנוער לקיים בחופשות ובפגרות מסגרות נופש וקיט לילדים ולבני נוער באווירה
חינוכית-תרבותית הולמת. |
1.1 |
|
זה כמה שנים שבצד קייטנות עירוניות, ציבוריות ומוסדיות נערכות קייטנות פרטיות,
על-בסיס עסקי. משרד החינוך רואה בברכה את הרחבת מגוון התחומים ומעגל המשתתפים,
אך יחד עם זאת הוא רואה צורך דחוף להזכיר ולהדגיש את המטרות החינוכיות-החברתיות
של הקייטנה. |
1.2 |
|
הקייטנות ומפעלי הנופש לסוגיהם הם השלמה לחוק חינוך ממלכתי התשי"ג ולמפעל החינוך
במוסדות החינוך. הדגש מושם בהם על חיי חברה, על משחק, על בידור, על מלאכה יוצרת
ועל פעולות תרבות, אמנות וספורט. |
1.3 |
|
בפעולות אלה הילדים ובני הנוער גם מוצאים פורקן לאחר שנת לימודים ארוכה ומייגעת,
ומחליפים כוח לקראת מאמץ רוחני חדש. |
1.4 |
|
בעולם גוברת ההכרה שהקייטנה היא מכשיר חינוכי שתרומתו חשובה לעיצוב אישיותם
והתנהגותם החברתית של ילדים ובני נוער.
|
1.5 |
|
* בכל מקום בחוזר זה כשמוזכרת קייטנה הכוונה גם למחנה, וכשמוזכר מחנה הכוונה אך ורק
למחנה.
2. מקורות
| ההנחיות המפורטות בסעיף זה מבוססות על המקורות האלה: |
|
| תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח) |
- |
|
| סעיף 5.1-26 בחוזר זה, "הבטחת הבטיחות בטיולים ובפעילויות שדה ושטח" |
- |
|
| סעיף 5.1-27 בחוזר זה, "הבטחת הבטיחות בפעילויות מים" |
- |
|
סעיף 5.3-25 בחוזר הוראות הקבע סא/5(ב), "נוהלי ביטחון בבתי ספר - הביטחון בטיולים
ובפעילות חוץ-בית-ספרית" |
- |
|
תקנות התברואה - תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ולמחנות נופש),
התשל"ו-1975.
|
- |
|
3. הוראות כלליות
קייטנה: מקום שמתנהלת בו פעילות יום-יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצה המונה
חמישה ילדים לפחות, במבנים ארעיים או יציבים, לתקופה קצובה ורצופה של כמה ימים
לפחות, בתקופת חופשת הלמודים מבית-הספר. |
3.1.1
|
|
מחנה: מקום בשדה שמתנהלת בו פעילות יום-יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצה
המונה שלושים איש לפחות, לתקופה קצובה ורצופה של שלושה ימים לפחות. |
3.1.2
|
|
הורים: לרבות אפוטרופוס של הילד וכל אדם שהילד נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו.
|
3.1.3
|
|
נותן האישור: מנהל מינהל החברה הנוער במשרד החינוך, סגנו ומנהלי המינהל במחוזות
משרד החינוך. |
3.1.4
|
|
| רישוי למחנה: רישוי כמשמעותו בחוק רישוי עסקים. |
3.1.5
|
|
| תקנות התברואה: תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ולמחנות נופש). |
3.1.6
|
|
מנהל קייטנה:* מי שאחראי על הקייטנה ועל הפעלתה וכן מנהל מוסד חינוך המקיים
פעילות גם בחופשות, לרבות מרכזים של מוסדות חינוך המוכרים על ידי המשרד. מנהל
הקייטנה חייב להיות נוכח במקום במשך כל זמן הפעילות. אם עליו להתלוות לפעילות מחוץ
לתחום הקייטנה, עליו למנות לעצמו מחליף. |
3.1.7
|
|
מדריך ראשי: מדריך, עוזר למנהל קייטנה שיש בה 150 חניכים ויותר ולמנהל קייטנה
בתנאי פנימייה שיש בה 100 תלמידים ויותר. |
3.1.8
|
|
רכז ביטחון ובטיחות: מי שהוסמך ואושר על ידי קב"ט הרשות או קב"ט המחוז, לפי
הצורך, או על ידי מנהל המחלקה לתנועות נוער במשרד החינוך להיות אחראי על הביטחון
ועל הבטיחות בקייטנות. |
3.1.9
|
|
מדריך: מדריך בקייטנה המצוי בה בכל שעות הפעילות, שיש באחריותו קבוצת תלמידים,
והוא מלווה את פעילותם במשך היום, אם כמפעיל ישיר ואם כמפעיל מלווה, בנושאי פעילות
ייחודית מקצועית (שחייה, מחול, רכיבה על סוסים וכו'). |
3.1.10
|
|
מדריך מקצועי: מדריך בקייטנה שאינו חייב להימצא כל שעות הפעילות בקייטנה והוא
מפעיל נושא מסוים בקייטנה בפרקי זמן קצובים (כגון ריתמוזיקה, מחול, דרמה, מציל וכד').
|
3.1.11
|
|
אב/אם בית: בקייטנות עם פנימייה - ממונה על סידורי הבית והמשק ועל ההיגיינה האישית
של החניכים.
|
3.1.12
|
|
| המסגרות העיקריות של קייטנות ומחנות |
3.2.1
|
|
| קייטנות במבנה |
א. |
|
| קייטנות יום בשטח פתוח בתחום היישוב |
ב. |
|
| קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה |
ג. |
|
| קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה |
ד. |
|
| מחנות יום ולילה בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב |
ה. |
|
חלוץ.
|
ו. |
|
| קייטנות במבנה |
3.2.2
|
|
אלו הן קייטנות יום המתקיימות בתוך מוסד חינוכי או בתוך מבנה ציבורי או פרטי
מכל סוג, בתוך תחום היישוב וסמוך לאזור מגורים או סמוך למתקנים ציבוריים
פעילים. |
א. |
|
בקייטנות אלו המבנה משמש בסיס קבע לפעילות הקייטנה, אך אפשר בהחלט לשלב
יציאות לפעילות מחוץ למבנה (טיול, ברכה ופעילויות ספורט ונופש אחרות). |
ב. |
|
קייטנות יום בשטח פתוח, בתחום היישוב
אלה קייטנות המתקיימות בתוך מחנה, חורשה או מגרש פתוח על פי ההוראות המפורטות
בסעיף זה ונמצאות בתוך תחום היישוב. |
3.2.3
|
|
קייטנות יום בשטח פתוח, מחוץ לתחום היישוב
אלה קייטנות המתקיימות בתוך מחנה, חורשה או מגרש פתוח על פי ההוראות המפורטות
בסעיף זה והנמצאות מחוץ לתחום היישוב. |
3.2.4
|
|
קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה
קייטנות אלה מתקיימות בפנימיות ובמבנים שהותאמו לכך, והילדים נמצאים במסגרת
ובאחריות החינוכית של המארגנים 24 שעות ביממה. |
3.2.5
|
|
מחנות יום ולילה בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב
אלה מחנות המתקיימים בחורשה או במגרש פתוח על פי ההוראות המפורטות להלן,
הנמצאים מחוץ לתחום היישוב, והחניכים נמצאים במסגרת ובאחריות החינוכית של
המארגנים 24 שעות ביממה. |
3.2.6
|
|
חלוץ
זוהי קבוצת נוער שמספר חבריה אינו עולה בדרך כלל על 50 משתתפים, השוהה עם
מדריכיה הבוגרים בשטח המחנה העתידי לצורך הקמתו הפיזית.
אם יש בחלוץ עד 50 משתתפים, הוא חייב בתיאום ובאישור ביטחוני כנדרש לפני עלייתו
לשטח. אם החלוץ מונה מעל 50 משתתפים, דינו כדין מחנה לכל דבר.
|
3.2.7
|
|
* המונח "מנהל קייטנה" מחליף את המונח "מרכז קייטנה" שהיה שגור בעבר, כדי שיהיה
תיאום בין החוזר לבין חוק הקייטנות ותקנותיו.
| תכנית הקייטנות |
3.3
|
| קייטנה המתמקדת בנושא מסוים |
3.3.1
|
|
קייטנה תוגדר כמתמקדת בנושא מסוים, כגון אמנויות, טבע, ספורט וכיו"ב, אם לפחות
50% מן התכנית יוקדשו לנושא הייחודי. |
א. |
|
במקרה כזה יש להבטיח שהמדריכים בתחום המקצועי יהיו רק מי שהוכשרו והוסמכו
להדריך בתחום זה. |
ב. |
|
| קייטנות נפרדות, לפי מגמות בתי-הספר |
3.3.2
|
|
קייטנות המאורגנות על ידי רשות מקומית שיש בה מוסדות חינוך ממלכתיים
וממלכתיים-דתיים תקוימנה בנפרד לתלמידי כל בית-ספר, בתנאי שבכל קייטנה
ישתתפו לפחות 50 תלמידים. |
א. |
|
כאשר מספר המשתתפים בקייטנות משתי המגמות קטן, ורואים משום הקלה משקית
וארגונית בהקמת קייטנה אחת, יש לחפש מרכז אחראי לקייטנה היודע מראש כי לפניו
קייטנה מעורבת. לקבוצות הילדים הדתיים ימונו מדריכים דתיים, ותובטח מסגרת
עצמאית לתלמידי כל בית ספר, כגון במפקד הבוקר, בתפילה וכד'. זאת כדי לשמור על
אופייה החינוכי של כל קבוצת בית-ספר. |
ב. |
|
קייטנות פנימייתיות הן בכל מקרה נפרדות - לתלמידי החינוך הממלכתי
והממלכתי-דתי. אם מספר הילדים אינו מספיק כדי לקיים קייטנה פנימייתית נפרדת,
יש לצרף בתי-ספר בעלי אותה מגמה, מרשויות מקומיות שונות, למפעל קיט אחד.
|
ג. |
|
בשום מקרה לא יפחת מספר המדריכים הבוגרים בקייטנה ממדריך בוגר אחד או מבוגר שנת
שירות בתנועת נוער אחד על כל 40 משתתפים בקייטנה (בכלל מדריכים בוגרים לא יובאו בחשבון
מדריכים מקצועיים, אלא אם הם חלק ממערך ההדרכה הקבוע של הקייטנה). כוחות ההדרכה
יחושבו על פי הכללים האלה: |
|
| בקייטנה יומית, במבנה או בחורשה, יש למנות מדריך לכל קבוצה של 25 תלמידים. |
3.4.1
|
|
| בקייטנה יומית לחוף-ים או ביציאה לברכה יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 ילדים. |
3.4.2
|
|
בקייטנה עם פנימייה יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 ילדים.
|
3.4.3
|
|
בקייטנה לתלמידי בתי הספר של החינוך המיוחד יש למנות מדריך לכל קבוצה של 11
ילדים. |
3.4.4
|
|
| המנהל והמדריך הראשי אינם כלולים בחישוב מספר המדריכים. |
3.4.5
|
|
| בקייטנות לגני ילדים אפשר למנות מנהלים על פי הכללים האלה: |
3.4.6
|
|
במגזר העירוני אפשר למנות מנהל אחד ל-5 קייטנות לכל היותר בגני ילדים באותה
שכונה, ברדיוס שלא יעלה על 5 ק"מ. |
א. |
|
במגזר הכפרי אפשר למנות מנהל אחד לכמה יישובים (עד 5 יישובים) בתנאי שהמרחק
בין היישוב הקרוב ביותר ובין היישוב הרחוק ביותר לא יעלה על 5 ק"מ.
|
ב. |
|
מועמדים לעבודה בקייטנות
|
3.5
|
לתפקיד מנהל או מדריך ראשי: מי שהם בעלי תעודה של מורה או מדריך מוסמך לפחות
או מדריך בוגר כיתה י"ג בתנועת נוער, בעלי ותק וניסיון בהוראה או בהדרכה של 3 שנים,
וכן מנהל מוסד חינוך המקיים פעילות בחופשות המוכרת על ידי משרד החינוך. |
3.5.1
|
|
| לתפקיד מדריך |
3.5.2
|
|
בתפקיד זה ישמשו מי שהם מורים ומדריכים מוסמכים, מדריכים בלתי מוסמכים,
סטודנטים עם רקע של הדרכת בני נוער, תלמידי סמינרים ומדריכים צעירים (מדריכים
צעירים הם מסיימי כיתות י', י"א ו-י"ב של בתי הספר העל-יסודיים עם הכשרה וניסיון
בעבודה עם נוער - בוגרי קורסי מדריכים של מינהל החברה והנוער במשרדנו או קורסי
הדרכה של תנועות הנוער). |
א. |
|
| בקייטנות של רשויות מקומיות אפשר להעסיק נוער בעבודה כמד"צים כדלקמן: |
ב. |
|
מדריכים צעירים בכיתות י"א-י"ב אשר סיימו את כל שלבי ההכשרה לתפקידם,
בעלי תעודת מדריך צעיר, יהיו זכאים לתשלום כספי עבור עבודתם בקייטנות
הרשותיות כמקובל על פי חוק העסקת הנוער. |
1) |
|
אין להעסיק מדריכים שלא סיימו כיתה י"א לפחות. מדריכים צעירים בכיתות י',
שסיימו קורס מדריכים צעירים, יוכלו להיות מועסקים בתפקידי עזר למדריכים
ללא קבלת תשלום, אולם ראוי להעניק להם, בתום עבודתם בקייטנות, שי מראש
הרשות (טיול, ספרים וכיו"ב).
|
2) |
|
לתפקיד מדריך מקצועי: רק מי שהם מדריכים בעלי הכשרה ותעודה מקצועית מוכרת
בתחום שבכוונתם להדריך.
|
3.5.3
|
|
| הכשרת בעלי תפקידים לעבודה בקייטנות ובמחנות |
3.6
|
מבקש הרשיון להפעלת קייטנה, בסיוע מינהל החברה והנוער במחוז וקציני הביטחון המחוזיים,
יהיה אחראי לקיומן של השתלמויות המפורטות להלן ולהשתתפותם של כל בעלי התפקידים
בהשתלמויות אלה: |
|
| קייטנות יום במבנה או בשטח פתוח בתחום היישוב |
3.6.1
|
|
מנהל קייטנה, המדריך הראשי ומי שאחראי לביטחון ולבטיחות בקייטנה יחויבו
במסגרת השתלמות של 15 שעות בחתך הנושאים האלה: |
א. |
|
| נושאים חינוכיים (9 שעות) |
1) |
|
| * עקרונות לבניית תכנית חינוכית בקייטנה |
|
| * עקרונות החינוך הלא פורמאלי |
|
| * ניהול חינוכי של צוותי עובדים |
|
| * שימוש בתכניות העשרה |
|
| נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (6 שעות) |
2) |
|
| * אבטחת שגרה בקייטנה (היכרות עם הוראות קיימות) |
|
| * הכרת חפץ חשוד (הרצאה ע"י חבלן) |
|
| * עקרונות פינוי ומצבי חירום בקייטנה |
|
| * בטיחות וגיהות בקייטנה |
|
| * הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות |
|
| * בריאות ותברואה בקייטנות. |
|
מדריך בקייטנה (חברתי, מקצועי ומדריך צעיר) יחויב במסגרת השתלמות של 11 שעות
בחתך הנושאים האלה: |
ב. |
|
| נושאים חינוכיים (8 שעות) |
1) |
|
| * עקרונות הדרכה לגיל הצעיר |
|
* הקניית כלים ומתודות ייחודיים לעבודה עם ילדים ועם נוער בקייטנה (משחקים,
מיומנויות, מחנאות וכו') |
|
* היכרות עם תכנית הקייטנה שהמדריך יפעל בה
|
|
| נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (3 שעות) |
2) |
|
| * אבטחת שגרה ומצבי חירום בקייטנה |
|
| * חפץ חשוד (הרצאת חבלן) |
|
| * בטיחות וגיהות בקייטנה |
|
| * הוראות רחצה בברכה ובים. |
|
קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה או בשטחים פתוחים בתוך
היישוב או מחוץ לתחום היישוב |
3.6.2
|
|
מנהל הקייטנה, המדריך הראשי ומי שאחראי לביטחון ולבטיחות יחויבו במסגרת
השתלמות של 22 שעות, בחתך הנושאים האלה: |
א. |
|
| נושאים חינוכיים (12 שעות) |
1) |
|
| * עקרונות לבניית תכנית חינוכית בתנאי פנימייה |
|
| * עקרונות החינוך הלא-פורמאלי |
|
| * שימוש בתכניות העשרה |
|
| * פעולות ערב ולילה |
|
| * כללי התנהגות ונושאי יום-יום בקייטנה |
|
| * תקשורת עם ההורים ועם גורמי חוץ. |
|
| נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (10 שעות) |
2) |
|
| * נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות המובאים בחוזרי המנכ"ל |
|
| * אבטחת שגרה בקייטנה ובפנימייה |
|
| * הכרת חפץ חשוד (הרצאת חבלן) |
|
| * עקרונות פינוי ומצבי חירום בקייטנה ובפנימייה |
|
| * בטיחות וגיהות בקייטנה |
|
| * הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות |
|
| * בריאות ותברואה בקייטנה. |
|
מדריך בקייטנה (חברתי, מקצועי ומדריך צעיר) יחויב במסגרת השתלמות של 12 שעות
בחתך הנושאים האלה: |
ב. |
|
| נושאים חינוכיים (9 שעות) |
1) |
|
| * עקרונות הדרכה לגיל הצעיר |
|
* הקניית כלים ומתודות ייחודיים
|
|
| * כללי התנהגות לחיי היום-יום בקייטנה |
|
| * פעולות ערב ולילה |
|
| נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (3 שעות) |
2) |
|
| * אבטחת שגרה ומצבי חירום |
|
| * חפץ חשוד (הרצאת חבלן) |
|
| * בטיחות וגיהות בקייטנה. |
|
רכז הביטחון והבטיחות בקייטנה או בפנימייה יחויב בהשתלמות של 16 שעות,
בנושאים האלה: |
ג. |
|
| * אבטחת שגרה בקייטנה (2 שעות) |
|
| * היכרות עם חפץ חשוד (הרצאת חבלן; 2 שעות) |
|
| * עקרונות מצבי חירום ונוהלי פינוי קייטנה (2 שעות) |
|
| * מטווח (4 שעות) |
|
| * בניית תיק אבטחת מחנה (שעה אחת) |
|
| * בטיחות וגיהות בקייטנה והכנת תיק לניהול הבטיחות במחנה (5 שעות) |
|
* בניית תיק אבטחה במחנה (שעה אחת).
|
|
| המבקש רשיון לקייטנה לפי חוק רישוי עסקים יצרף לבקשה את המסמכים האלה: |
3.7.1
|
|
תכנית של הפעילות החינוכית בקייטנה שמצורפים אליה ציור, דגם, דוגמה או כתב, לפי
העניין, של סמל הקייטנה, דגל הקייטנה, התלבושת האחידה של הקייטנה והמנון
הקייטנה, אם הם קיימים |
א. |
|
| טופס תיאום הוראות ביטחון בקייטנה, חתום בידי המבקש, בשלושה עותקים |
ב. |
|
טופס מערך ביקורת לבדיקת הבטיחות בקייטנה (ראה נספח ב), אם הרשיון מבוקש
לקייטנה במבנה של מוסד חינוך
|
ג. |
|
טופס מערך ביקורת לבדיקת הבטיחות במחנה (ראה נספח ג), אם הרשיון מבוקש
למחנה. |
ד. |
|
למחנה יהיה אישור כיבוי אש כחלק מאישור העסק, ובו יפורטו ההנחיות לכיבוי אש, הציוד
המחייב והאמצעים הנוספים המחייבים לכיבוי אש. |
3.7.2
|
|
| סמכויות נותן האישור |
3.7.3
|
|
נותן האישור יבדוק אם תכנית הקייטנה ונספחיה אינם סותרים מטרה ממטרות החינוך
הממלכתי במשמעותה בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 (להלן - חוק חינוך
ממלכתי), ויגיש חוות דעת, בכתב, לעניין זה לרשות הרישוי בהקדם האפשרי ולא
יאוחר מתום 21 ימים מיום שנמסרו לו תכנית הקייטנה ונספחיה לבדיקה. האישור
יינתן בהתאם לנאמר בחוק רישוי עסקים. |
א. |
|
נותן האישור רשאי לתת לבעל הרשיון את ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח
שהפעילות בקייטנה תושתת על העקרונות המפורטים בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי או
שלא תסתור חקיקה כלשהי. |
ב. |
|
נותן האישור רשאי, בהודעה בכתב, לדרוש מבעל הרשיון לתקן תוך מועד סביר כל
ליקוי בעניין הנוגע לקייטנה. בעל הרשיון חייב למלא דרישה זו תוך המועד הנקוב בה.
|
ג. |
|
4. בטיחות ותברואה
ככלל לא תתקיימנה קייטנות במבנים ובבתי ספר שמתבצעים בהם שיפוצי קיץ הכוללים
תוספת בנייה, שינוי מבנים וכד'. |
4.1.1
|
|
בקייטנה יהיה צוות כיבוי אש מתוך הסגל והחניכים.
|
4.1.2
|
|
| במקרים שהקייטנה או המחנה יוקמו בשטח, תתקיימנה דרישות המינימום האלו: |
4.1.3
|
|
| השטח יהיה יבש ונקי. |
א. |
|
השטח ימוקם במרחק סביר מאזור מגורים ומאזור תעשייה, מביצות, משלוליות
וממקומות לסילוק אשפה ושפכים. |
ב. |
|
השטח יהיה נקי מעשבי בר ומקוצים עד למרחק של 10 מ' מהמבנים או מהאוהלים
הקיצוניים.
|
ג. |
|
במקרים שהקייטנה או המחנה יוקמו בחניון או בחורשה, הם יעמדו בתנאי המינימום האלה:
|
4.1.4
|
|
| יהיו בה מי שתייה, שולחנות, ספסלים ושירותים. |
א. |
|
אם היא תהיה בחורשה, אין לקיימה, בחורשת אורנים מדרום לזיכרון-יעקב ומצפון
לבאר-שבע. |
ב. |
|
הקייטנה תוקם במרחק העולה על: (א) 50 מ' מקו מתח גבוה; (ב) 100 מ' מעורק תנועה
ראשי; (ג) 150 מ' ממקורות מים המשמשים לשתייה. |
ג. |
|
המחנה יוקם במרחק של 100 מ' לפחות משדות המושקים בקולחין או משדות
מרוססים.
|
ד. |
|
| תנאים לקייטנה שקיימים בה שירותי שדה או שירותים כימיים |
4.2
|
בקייטנה שיש בה שירותי שדה או שירותים כימיים יוקמו מקומות המגורים במרחק שאינו פחות
מ-30 מ' מהשירותים הקרובים ואינו עולה על 100 מ' מהם.
|
|
| המטבח |
4.3
|
| המטבח יוקם במרחק של 100 מ' לפחות מחדרי השירותים ובהתחשב עם כיווני הרוחות. |
4.3.1
|
|
| מטבח הקייטנה יהיה במבנה קבוע או במבנה ארעי. |
4.3.2
|
|
במבנה מטבח קבוע יתקיימו התנאים לפי תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי
אוכל). |
4.3.3
|
|
| מבנה של מטבח ארעי יוקם באוהל המיועד למטרה זו בלבד. |
4.3.4
|
|
| במטבח הנמצא במבנה ארעי יתקיימו התנאים האלה: |
4.3.5
|
|
| יהיו שולחנות עבודה מצופים בחומר אטום הניתן לרחצה או לשימוש חד-פעמי. |
א. |
|
| הכלים והמצרכים יאוחסנו על אצטבאות בגובה 30 ס"מ מהרצפה לפחות. |
ב. |
|
הלחם יאוחסן בארון מרושת המונע חדירת חרקים ומכרסמים לתוכו שיהיה סגור בכל
עת או בארגז עץ או בקופסת קרטון נקייה המונחים על אצטבה. הלחם יהיה ארוז
באריזה מקורית של המאפייה. |
ג. |
|
| במטבח יהיה ברז למים זורמים לשטיפת כלים. |
ד. |
|
מתחת לברז יותקן שולחן רחצה וכיור לשטיפת כלים. הכיור ואזור השטיפה ינוקו
משאריות מזון מיד לאחר גמר שטיפת הכלים. |
ה. |
|
| במטבח יהיו ווים לתליית הסירים הרחוצים בגובה של 50 ס"מ לפחות מהרצפה. |
ו. |
|
| הכנת המזון תתבצע על פי ארבעת היסודות לטיפול נכון במזון: |
4.3.6
|
|
| רכישת מזון ממקומות בטוחים |
א. |
|
| מניעת כניסה של חיידקים למזון |
ב. |
|
| מניעת ריבוי חיידקים במזון |
ג. |
|
הרחקת חיידקים מכלים וממזון.
כל זה לפי נוהל ההדרכה של משרד הבריאות. |
ד. |
|
לא ייכנס אדם למטבח הקייטנה אלא לצורכי עבודה בלבד.
|
4.3.7
|
|
| אחסנת אשפה ופינויה |
4.4
|
| האשפה מהמטבח תאוחסן במכלים בעלי מכסה תקין. |
4.4.1
|
|
| בתוך המכל תהיינה שקיות מפוליאטילן (ניילון) בגודל מתאים למכל. |
4.4.2
|
|
האשפה תפונה מהמטבח פעם ביום לפחות אל מכלי אשפה מכוסים המותקנים במרחק של
50 מ' מהמטבח. |
4.4.3
|
|
משטח מכלי האשפה יהיה נקי בכל עת.
|
4.4.4
|
|
|
