אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד


חלק ראשון


סעיף ‎1
לצרכי אמנה זו, ילד פירושו כל יציר אנוש מתחת לגיל שמונה-עשרה שנה, בלתי אם, על-פי הדין החל על הילד, בגירות נרכשת קודם לכן.

סעיף ‎2
1. המדינות החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה זו לכל ילד שבתחום שליטתן, ללא הפליה מכל סוג שהוא, ללא קשר לגזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי, אתני, או חברתי, רכוש, נכות, לידה או למעמד אחר של הילד, של הורהו או של אפוטרופוסו החוקי.
‎2. המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים להבטיח כי הילד מוגן מפני כל צורה של הפליה או ענישה על-יסוד מעמד, פעילויות, השקפות, או אמונות הורי הילד, אפוטרופוסיו החוקיים, או בני משפחתו.

סעיף ‎3
1. בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות על-ידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים, בתי משפט, רשויות מינהל או גופים מחוקקים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.
‎2. המדינות החברות מקבלות על עצמן להטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לרווחתו, תוך התחשבות בזכויות וחובות הוריו אפוטרופוסיו החוקיים או אנשים אחרים האחראים לו משפטית, ולשם כך ינקטו בכל האמצעים החקיקתיים והמינהליים המתאימים.
‎3. המדינות החברות יבטיחו כי המוסדות והשירותים האחראים לטיפול או הגנה על ילדים יעמדו בתקנים הנקבעים על-ידי הרשויות המוסמכות, בפרט בתחומי הבטיחות, הבריאות, מספר עובדיהם וכשירותם, והפיקוח המוסמך.

סעיף ‎4
המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים, חקיקתיים, מינהליים או אחרים, למימוש הזכויות המוכרות באמנה זו. באשר לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, ינקטו המדינות החברות אמצעים כאמור עד מירב המידה האפשרית על-פי המשאבים שברשותן, ומקום דרוש, במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי.

סעיף ‎5
המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים, או, במידה והן חלות, של בני המשפחה המורחבת או הקהילה כנהוג על-פי המסורת המקומית, של אפוטרופוסים חוקיים או אנשים אחרים האחראים משפטית לילד, לספק, באופן המתאים לצורכיו המתפתחים של הילד, הכוונה והדרכה מתאימות בהפעלה על-ידי הילד של הזכויות המוכרות באמנה זו.

סעיף ‎6
1. המדינות החברות מכירות בכך שלכל ילד הזכות הטבעית לחיים.
‎2. המדינות החברות יבטיחו עד מירב המידה האפשרית את הישרדות הילד והתפתחותו.

סעיף ‎7
1. הילד יירשם מיד לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לרכוש אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על-ידם.
‎2. המדינות החברות יבטיחו את מימוש זכויות אלה, בהתאם לדין הלאומי שלהן והתחייבויותיהן על-פי המסמכים הבינלאומיים הנוגעים בדבר תחום זה, ובמיוחד כאשר אם לא יעשו כן יהיה הילד חסר מעמד.

סעיף ‎8
‎1. המדינות החברות מקבלות על עצמן לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו, לרבות אזרחות, שפ וקשרי משפחה כמוכר בחוק, ללא התערבות שלא כדין.
‎2. מקום שנשללו מילד שלא כדין כמה ממרכיבי זהותו או כולם, יספקו המדינות החברות סיוע והגנה מתאימים, במטרה לכונן מחדש במהירות את זהותו.

סעיף ‎9
1. המדינות החברות יבטיחו כי ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק כאשר קובעות רשויות מוסמכות, הכפופות לביקורת משפטית, בהתאם לדינים ונוהלים הנוגעים לעניין, כי הפרדה כאמור נדרשה למען טובת הילד, קביעה כאמור יכול שתידרש במקרה מסוים, כגון מקרה של התעללות או הזנחת הילד על-ידי ההורים, או כאשר חיים ההורים בנפרד ונדרשת החלטה באשר למקום מגורי הילד.
‎2. בהליכים שעל-פי סעיף קטן ‎1 בסעיף זה, תינתן לכל הצדדים בעלי העניין הזדמנות להשתתף בהליכים ולהודיע את השקפותיהם.
‎3. מדינות חברות יכבדו את זכות הילד המופרד מאחד מהוריו או משניהם לשמור על יחסים אישיים ומגע ישיר עם שני ההורים על בסיס סדיר, זולת אם מנוגד הדבר לטובת הילד.
‎4. מקום הפרדה כאמור נובעת מפעולה יזומה על-ידי מדינה חברה, כגון מעצר, מאסר, הגליה, גירוש או מוות (לרבות מוות הנגרם מסיבה כלשהי בעוד מצוי אדם במשמורת המדינה) של אחד או שני הורי הילד, תספק מדינה חברה זו, על-פי בקשה, להורים, לילד, או, במקרה מתאים, לבן משפחה אחר, את המידע החיוני הנוגע למקום המצאות בן(י) המשפחה הנעדר(ים), זולת אם עלולה הספקת המידע להזיק לרווחת הילד. עוד יבטיחו המדינות החברות כי הגשת בקשה כאמור כשלעצמה לא תגרור השלכות שליליות לגבי האדם או האנדים הנוגעים בדבר.

סעיף ‎10
1. בהתאם למחויבותן של מדינות חברות על-פי סעיף ‎9, סעיף קטן ‎2, יטופלו בקשותיהם של ילד או של הוריו להיכנס למדינה חברה או לצאת ממנה לשם איחוד משפחה בידי מדינות חברות באופן חיובי, אנושי ומזורז. עוד יבטיחו המדינות החברות כי הגשת בקשה כאמור לא תגרור השלכות שליליות לגבי המבקשים ובני משפחתם.
‎2. ילד אשר הוריו מתגוררים במדינות שונות יהיה זכאי לקיים על בסיס סדיר, בלתי אם בנסיבות יוצאות מהכלל, קשרים אישיים ומגעים ישירים עם שני הוריו גם יחד. למטרה זו ובהתאם למחויבותן של המדינות החברות לפי סעיף ‎9, סעיף קטן, יכבדו המדינות החברות את זכותם של הילד ושל הוריו לצאת מכל ארץ שהיא, לרבות ארצם שלהם, ולהיכנס לארצם שלהם. הזכות לצאת מכל ארץ תהיה כפופה אך ורק למגבלות הקבועות בחוק והנחוצות לשמירה על הביטחון הלאומי, הסדר הציבורי, בריאות הציבור או המוסד הציבורי, או זכויות וחירויות הזולת, והמתיישבות עם הזכויות האחרות המוכרות באמנה זו.

סעיף ‎11
1. המדינות החברות ינקטו אמצעים כנגד העברה ואי-החזרה בלתי-חוקיות של ילדים לחוץ לארץ.
‎2. למטרה זו יקדמו המדינות החברות כריתת הסכמים דו-צדדיים או רב-צדדיים או הצטרפות להסכמים קיימים.

סעיף ‎12
1. מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לגבש דעות משלו את הזכות להביע דעות אלו בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו, ויתנו לדעותיו של הילד משקל ראוי, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו.
‎2. למטרה זו תינתן לילד הזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מינהלי הנוגע לו, בין במישרין ובין באמצעות נציג או גוף מתאים, באופן המתאים לסדרי הדין שבדין הבינלאומי.

סעיף ‎13
1. לילד תהא הזכות לחופש ביטוי: זכות זו תכלול חופש לחפש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות מכל סוג שהוא, ללא התחשבות בגבולות, בין בעל-פה, בכתב או בדפוס, בצורת אמנות או בכל אמצעי אחר, לפי בחירת הילד.
‎2. הפעלת זכות זו יכול שתהיה כפופה להגבלות מסוימות, ובלבד שאלו יהיו כאלה הקבועות בחוק והדרושות:
א. כדי לשמור על זכויות של אחרים או על שמם הטוב: או
ב. כדי לשמור על בטחון לאומי, סדר ציבורי, בריאות הציבור או המוסד הציבורי.

סעיף ‎14
1. המדינות החברות יכבדו את זכות הילד לחופש מחשבה, מצפון ודת.
‎2. המדינות החברות יכבדו את זכויות וחובות ההורים, וכן, במידה והן חלות, של האפוטרופוסים החוקיים, לספק הכוונה לילד בהפעלת זכויותיו באופן המתחשב עם יכולותיו המתפתחות.
‎3. החופש לתת ביטוי לדת או לאמונה יכול שיהיה כפוף אך ורק למגבלות הקבועות בחוק והדרושות לשמירה על בטיחות או בריאות הציבור, על הסדר או המוסד הציבורי, או על זכויות וחירויות היסוד של הזולת.

סעיף ‎15
1. המדינות החברות מכירות בזכויות הילד לחופש התאגדות ולחופש התקהלות שלווה.
‎2. לא יוטלו הגבלות על מימוש זכויות אלו, זולת הגבלות המוטלות בהתאם לחוק והנחוצות בחברה דמוקרטית למען בטחון לאומי או בטיחות הציבור, סדר חברתי, שמירה על בריאות הציבור או על המוסד הציבורי, או שמירה על זכויות וחירויות הזולת.

סעיף ‎16
1. שום ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו או תכתובתו, ואף לא לפגיעות שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב.
‎2. לילד זכות להגנת החוק כנגד התערבות או פגיעות כאמור.

סעיף ‎17
המדינות החברות מכירות בחשיבות התפקיד המבוצע על-ידי אמצעי התקשורת ההמוניים ויבטיחו כי לילד תהיה גישה למידע ולחומר ממגוון מקורות לאומיים ובינלאומיים, במיוחד אלה שמטרתם קידום רווחתו החברתית, הרוחנית והמוסרית, ובריאותו הגופנית והנפשית, לצורך זה, המדינות החברות:
א. תעודדנה את אמצעי התקשורת ההמוניים להפיץ מידע וחומר המועילים לילד מבחינה חברתית ותרבותית, בהתאם לרוח סעיף ‎29:
ב. תעודדנה שיתוף פעולה בינלאומי בהפקת מידע וחומר כאמור, החלפתו והפצתו, מתוך מגוון מקורות תרבותיים, לאומיים ובינלאומיים:
ג. תעודדנה הפקה והפצה של ספרי ילדים.
ד. תעודדנה את אמצעי התקשורת ההמוניים להקדיש תשומת-לב מיוחדת לצורכיו הלשוניים של ילד השייך לקבוצת מיעוט או שהוא מילידי המקום:
ה. תעודדנה פיתוח קווי-הנחיה מתאימים להגנת הילד מפני מידע וחומר העלולים להזיק לו, בשים-לב להוראות סעיפים ‎13 ו- ‎18.

סעיף ‎18
1. המדינות החברות יעשו את מיטב מאמציהן להבטיח הכרה בעיקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד והתפתחותו. להורים, או, לפי העניין, לאפוטרופוסים החוקיים, אחריות ראשונה במעלה לגידול הילד והתפתחותו. דאגתם העיקרית תהא טובת הילד.
‎2. על-מנת להבטיח ולקדם את הזכויות המפורטות באמנה זו, יתנו המדינות החברות סיוע מתאים להורים ולאפוטרופוסים חוקיים בקיום אחריותם לגידול הילד, ויבטיחו את פיתוחם של מוסדות, מיתקנים ושירותים לטיפול בילד.
‎3. המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים על-מנת להבטיח כי לילדיהם של הורים עובדים תהא הזכות ליהנות משירותי טיפול בילד ומיתקנים המתאימים להם.


המשך