אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד


חלק ראשון


סעיף ‎19
1. המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים החקיקתיים, החברתיים והחינוכיים המתאימים, על-מנת להגן על הילד מפני כל סוגי האלימות הגופנית או הנפשית, החבלה או ההתעללות, ההזנחה או הטיפול הרשלני, האכזריות או הניצול, לרבות התעללות מינית, שעה שהוא נתון להשגחת הורה(ים*, אפוטרופוס(ים) חוקי(ים) או אדם אחר המופקד על הדאגה לו.
‎2. אמצעי הגנה כאמור ראוי כי יכללו, מקום שמתאים, נוהלים יעילים ליצירת תוכניות חברתיות להספקת התמיכה הדרושה לילד ולמופקדים על הדרגה לו, וכן דרכים אחרות למניעה, זיהוי, דיווח, הפניה, חקירה, טיפול ומעקב של מקרי התעללות בילד כמתואר לעיל, וכן, בהתאם לעניין, למעורבות שיפוטית.

סעיף ‎20
‎1. ילד אשר באורח זמני או קבוע נשללה ממנו סביבתו המשפחתית, או אשר טובתו מחייבת כי לא ישאר בסביבה זו, יהיה זכאי להגנה ולסיוע מיוחדים מצד המדינה.
‎2. המדינות החברות יבטיחו, בהתאם לדיניהן הלאומיים, טיפול חלופי לילד כאמור.
‎3. טיפול כאמור יכול לכלול, בין היתר, השמה באומנה, "קאפאלה" לפי דיני האיסלאם, אימוץ, או, לפי הצורך, השמה במוסדות מתאימים לטיפול בילדים. שעה שבוחנים פתרונות, יש להתחשב כראוי בכך שרצויה המשכיות בחינוכו של הילד, וכן ברקעו האתני, הדתי, התרבותי והלשוני.

סעיף ‎21
מדינות חברות המכירות בשיטת האימוץ ו/או מתירות אותה יבטיחו כי טובת הילד תהיה השיקול הראשון במעלה, וכן:
א. יבטיחו כי אימוץ ילד מאושר אך ורק על-ידי רשויות מוסמכות הקובעות, בהתאם לחוק ולנוהלים החלים ועל יסוד כל מידע השייך לעניין ושהינו אמין, כי ניתן להרשות את האימוץ בשים לב למעמד הילד כלפי הוריו, קרוביו ואפוטרופוסיו החוקיים, וכן, אם נדרש הדבר, כי האנשים הנוגעים בדבר נתנו הסכמתם לאימוץ, על יסוד יעוץ במידה הדרושה.
ב. יכירו בכך שאימוץ בין-מדינתי יכול להישקל כאמצעי חלופי לטיפול בילד, אם לא ניתן לשים את הילד במשפחה אומנת או מאמצת, או שלא ניתן לדאוג לו בשום דרך מתאימה, במדינת מוצאו.
ג. יבטיחו כי בכל הקשור לאימוץ בין-מדינתי ייהנה הילד מבטחונות ותנאים ברמה זהה לאלה הקיימים באימוץ פנים-מדינתי.
ד. ינקטו בכל האמצעים המתאימים כדי להבטיח כי השמת הילד באימוץ בין-מדינתי לא תביא לרווח כספי בלתי נאות עבור המעורבים בכך.
ה. יקדמו, במקום שמתאים לעשות כן, את היעדים של סעיף זה על-ידי עריכת הסדרים או הסכמים דו-צדדיים או רב-צדדיים, וישתדלו במסגרת זו להטיח כי השמת הילד בארץ אחרת תבוצע על-ידי רשויות או מוסדות מוסמכים.

סעיף ‎22
1. מדינות חברות ינקטו אמצעים מתאימים על-מנת להבטיח כי ילד, המבקש מעמד של פליט או הנחשב פליט בהתאם לחוקים ולנוהלים בינלאומיים או מקומיים החלים בעניין, בין אם הוא מלווה על-ידי הוריו או על-ידי כל אדם אחר ובין אם לא, יקבל הגנה מתאימה וסיוע הומניטרי במימוש הזכויות הקבועות באמנה זו ובמסמכים בינלאומיים אחרים הנוגעים לזכויות האדם או הינם הומניטריים ואשר המדינות האמורות הן צד להם.
‎2. למטרה זו יתרמו המדינות החברות את חלקן, כראוי בעיניהן, לכל מאמץ של האומות המאוחדות ושל ארגונים בין-ממשלתיים או לא ממשלתיים מוסמכים אחרים המשתפים פעולה עם האומות המאוחדות כדי להגן על ילד כאמור ולסייע לו, ולהתחקות אחר הוריו או בני משפחה אחרים של כל ילד פליט על-מנת להשיג מידע הדרוש לאיחודו מחדש עם משפחתו, במקרים בהם לא ניתן למצוא הורים או בני משפחה אחרים, תינתן לילד הגנה כלכל ילד אחר אשר סביבתו המשפחתית נשללה ממנו מכל סיבה שהיא, זמנית או לצמיתות כמפורט באמנה זו.

סעיף ‎23
‎1. במדינות החברות מכירות בכך שילד שהינו נכה שכלית או גופנית צריך ליהנות מחיים מלאים והגונים, בתנאים המבטיחים כבוד, מקדמים ומקלים על השתתפותו הפעילה של הילד בקהילה.
‎2. המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד הנכה לדאגה מיוחדת, ויעודדו ויבטיחו בכפוף למשאבים הזמינים לילד הזקוק לכך ולאחראים לדאוג לו, הרחבה, על-פי בקשה, של הסיוע המתאים למצב הילד ולמצבם של ההורים או של אנשים אחרים הדואגים לו.
‎3. בהכירן בצרכים המיוחדים של ילד נכה, יינתן הסיוע המוענק בהתאם לסעיף קטן ‎2 של סעיף זה חינם, כל אימת שאפשר, תוך התחשבות במשאביהם הכספיים של ההורים או של אחרים הדואגים לילד, והוא יתוכנן כך שיבטיח כי לילד הנכה תהיה גישה יעילה לחינוך, אימונים, שירותי בריאות, שירותי שיקום, הכשרה לתעסוקה והזדמנויות לבילוי, באופן המוביל את הילד להשתלבות מלאה בחברה ולהתפתחות אישית מלאה, לרבות התפתחותו התרבותית והרוחנית, במידה המרבית האפשרית.
‎4. המדינות החברות יקדמו, ברוח שיתוף פעולה הבינלאומי, החלפת מידע מתאים מתחום הרפואה המונעת והטיפול הרפואי, הפסיכולוגי והפונקציונלי בילדים נכים, לרבות הפצת מידע ומתן גישה למידע בדבר שיטות שיקום, חינוך ושירותי הכשרה מקצועית, במטרה לאפשר למדינות חברות לשפר את יכולותיהן ומיומנויותיהן ולהרחיב את ניסיון בתחומים אלה. תשומת-לב מיוחדת תינתן בהקשר זה לצורכיהן של ארצות מתפתחות.

סעיף ‎24
1. המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד להנאה מבריאות ברמה גבוהה ביותר הניתנת להשגה ולאמצעים לטיפול במחלות ושיקום הבריאות, המדינות החברות ישתדלו להבטיח כי משום ילד לא תישלל הזכות לגישה לשירותי בריאות כאמור.
‎2. המדינות החברות יתאמצו להשיג מימוש מלא של זכות זו, ובמיוחד ינקטו אמצעים מתאימים על-מנת:
א. להקטין תמותת תינוקות וילדים:
ב. להבטיח הספקת סיוע רפואי הכרחי וטיפול בריאותי לכל הילדים תוך דגש על פיתוח טיפול רפואי ראשוני:
ג. להיאבק במחלות ובתת-תזונה, לרבות במסגרת טיפול רפואי ראשוני, באמצעות, בין היתר, שימוש בטכנולוגיה קיימת והספקת מזון מזין מתאים ומי שתייה נקיים, תוך התחשבות בסכנות ובסיכונים של זיהום סביבתי:
ד. להבטיח שירותי בריאות מתאימים לפני לידה ואחרי לדיה לאימהות:
ה. להטיח כי לכל חלקי החברה, ובמיוחד הורים וילדים, ניתן מידע, יש גישה לחינוך וניתן סיוע לגבי שימוש בידע בסיסי על בריאות הילד והזנתו, היתרונות שבהנקה, בהיגיינה ותברואה סביבתית, ומניעת תאונות:
ו. לפתח שירותי רפואה מונעת, הדרכת להורים, וכן חינוך ושירותים לתכנון המשפחה.
‎3. המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים היעילים המתאימים על-מנת לבטל נוהגים מסורתיים הפוגעים בבריאותם של ילדים.
‎4. המדינות החברות מתחייבות לקדם ולעודד שיתוף -פעולה בינלאומי במטרה להשיג בהדרגה מימוש מלא של הזכות המוכרת בסעיף זה. בהקשר זה תינתן תשומת-לב מיוחדת לצורכיהן של ארצות מתפתחות.

סעיף ‎25
המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד אשר הושם על-ידי הרשויות המוסמכות לצורך דאגה, שמירה או טיפול בבריאותו הגופנית או הנפשית, לביקורת תקופתית על הטיפול הניתן לילד ועל כל יתר הנסיבות הנוגעות להשמתו כאמור.

סעיף ‎26
1. המדינות החברות יכירו בזכותו של כל ילד להפיק תועלת מבטחון סוציאלי, לרבות ביטוח סוציאלי, וינקטו באמצעים הדרושים על-מנת להשיג את מימושה המלא של זכות זו בהתאם לדין הלאומי שלהן.
‎2. יש לאפשר ולהבטיח הפקת תועלת כאמור מבטחון סוציאלי, מקום שהדבר מתאים, תוך התחשבות במשאבים ובמצב של הילד ושל האנשים האחראים לכלכלו, וכן בשיקולים אחרים הנוגעים לבקשה בנדון המוגשת על-ידי הילד או מטעמו.

סעיף ‎27
1. המדינות החברות מכירות בזכותו של כל ילד לרמת חיים המתאימה להתפתחותו הגופנית, השכלית, הרוחנית, המוסרית והחברתית של הילד.
‎2. על ההורה(ים) או האחראים לילד האחריות הראשונה במעלה להבטיח, במסגרת יכולותיהם ואמצעיהם הכספיים, את תנאי המחיה ההכרחיים להתפתחות הילד.
‎3. המדינות החברות, בהתאם לתנאיהן הלאומיים ובמסגרת אמצעיהן, ינקטו אמצעים מתאימים לסייע להורים ואחרים האחראים לילד לממש זכות זו, ויספקו במקרה הצורך עזרה חומרית ותוכניות סיוע, במיוחד באשר לתזונה, ביגוד ודיור.
‎4. המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים על-מנת להבטיח גביית מזונות עבור הילד מאת הוריו או מאת אנשים אחרים הנושאים באחריות כספית לגביו, הן בתחום המדינה והן מחוצה לה. במיוחד, מקום שהאדם הנושא באחריות כספית לגבי הילד מתגורר במדינה אחרת מזו של הילד, יקדמו המדינות החברות הצטרפות להסכמים בינלאומיים או עריכת הסכמים כאלה, וכן יצירת הסדרים מתאימים אחרים.

סעיף ‎28
‎1. המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד לחינוך, ובמטרה להשיג זכות זו בהדרגה, ועל בסיס הזדמנות שווה:
א. ידאגו כי חינוך יסודי יהיה חובה וחינם לכל:
ב. יעודדו את פיתוחן של צורות שונות של חינוך תיכון, לרבות חינוך כללי ומקצועי, יעשו אותן ניתנות להשגה ונגישות לכל ילד, וינקטו אמצעים מתאימים כגון: הנהגת חינוך חינם והגשת סיוע כספי במקרה הצורך:
ג. ידאגו בכל האמצעים המאיימים כי חינוך גבוה יותר יהיה ניתן להשגה לכל על בסיס יכולת:
ד. ידאגו לכך כי מידע והדרכה חינוכיים ומקצועיים יהיו ניתנים להשגה ונגישים לכל הילדים:
ה. ינקטו אמצעים לעידוד נוכחות סדירה בבתי ספר ולהקטנה שיעורי הנשירה.
‎2. המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים על-מנת להבטיח כי המשמעת בבתי הספר תונהג באופן המתיישב עם הכבוד האנושי של הילד, ובהתאם לאמנה זו.
‎3. המדינות החברות יקדמו ויעודדו שיתוף-פעולה בינלאומי בעניינים הנוגעים לחינוך, במיוחד במטרה לתרום לביעור הבערות והאנאלפבתיות בעולם כולו, ולהקל על הגישה לידע טכני ולשיטות הוראה חדישות. בהקשר זה תינתן תשומת-לב מיוחדת לצורכיהן של ארצות מתפתחות.

סעיף ‎29
1. המדינות החברות מסכימות כי חינוך הילד יכוון.
א. לפיתוח אישיות הילד, כשרונותיו ויכולתו השכליים והגופניים עד למיצויים המלא.
ב. לפיתוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד, ולעקרונות הגלומים במגילת האומות המאוחדות.
ג. לפיתוח יחס כבוד להורי הילד, לזהותו התרבותית, ללשונו ולערכיו, לערכיה הלאומיים של הארץ בה מתגורר הילד, לארץ מוצאו, ולתרבויות שונות מזו של עצמו.
ד. להכנת הילד לחיים אחראיים בחברה חופשית ברוח הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות, ואנשים שהם ילדי המקום.
ה. לפיתוח יחס כבוד לסביבה הטבעית.
‎2. שום חלק מסעיף זה או מסעיף ‎28 לא יפורש כפוגע בחרותם של יחידים וגופים להקים ולהנחות מוסדות חינוכיים, בכפוף תמיד לשמירת העקרונות המפורטים בסעיף קטן ‎1 בסעיף זה ולדרישות כי החינוך הניתן במוסדות כאלה יעמוד בתקנים המינימליים כנקבע על-ידי המדינה.


המשך