"כיתת מנהל" - הלכה למעשה/ דוד שביט
הקדמה
רציונל
מן המחקר
הרקע להולדת רעיון "כיתת מנהל"
"כיתת מנהל" - הבהרה מושגית
מטרות "כיתת המנהל"
כיתת המנהל - הלכה למעשה
סיכום
מקורות

"נשמה שנתת בי טהורה היא"
דרש רבי שמלאי: למה הוולד דומה במעי - אמו? לפנקס שמקופל ומונח, ידיו על שתי צדעיו (רקותיו) ושתי אחציליו (מרפקיו) על שתי אחרכובותיו (ברכיו), ושתי עקביו על שתי עחגבותיו (עכוזיו), וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום וטבורו פתוח, ^(*‏1)ואוכל ממה שאמו אוכלת, ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי (צואה), שמא יהרוג את אמו.
וכיוון שיצא לאויר - העולם, נפתח הסתום (פיו) ונסתם הפתוח (טבורו) שאלמלא כן, אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת. ^(*‏2)ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו... ואין לך ימים שהוא (שהתינוק) שרוי בטובה יותר מאותן הימים... ומלמדים אותו (בירחי לידה) כל התורה כולה... וכיוון שבא לאוויר העולם, בא מלאך וסוטרו על פיו ^(*‏3)ומשכחו כל התורה כולה... ^(*‏4)ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו... ומה היא השבועה שמשביעין אותו? - תהי צדיק ולא תהי רשע, ^(*‏5)ואפילו כל העולם כולו אומרים לך: 'צדיק אתה' - היה בעיניך כרשע, ^(*‏6)והוי יודע שהקדוש - ברוך - הוא טהור, משרתיו טהורים, ונשמה שנתתי בך טהורה היא, אם אתה משמרה בטהרה - מוטב, ואם לוא - הריני נוטלה ממך.
(נידה ל, ע"ב).

מן המדרש עולות המסקנות החינוכיות הבאות:
‏1) התלמיד מקבל את דעתו של מי שקרוב אליו ביותר.
‏2) החמימות ומאור הפנים הינם צורך ראשוני להתפתחותו התקינה של התלמיד.
‏3) בכל ילד גלום פוטנציאל מלא.
‏4) תפקיד החברה לחשוף את הפוטנציאל המלא החבוי בכל נברא.
‏5) המכוונות של החברה משפיעה באופן משמעותי על תפיסתו החברתית של התלמיד.
‏6) כל נשמה של נברא הינה טהורה ביסודה.

מדרש זה ממקד תשומת ליבנו לאבני יסוד בדרכי התיחסות לתלמידנו:
לסביבה בה גדל הילד, משקל רב בהתפתחותו ובהישגיו. הסביבה המגוננת המתוארת במדרש, מאופיינת בחמימות. כל ילד יחיד בעולמו, לכל ילד תשומת לב של מלאך משמים שרק בו הוא מטפל. יש לילד בעצם הכל - חום, תזונה מתאימה ורציפה, תשומת לב והשגחה.
הלמידה אינה מכוונת לטווח הקצר (כיוון שבצאתו משכיח תורתו). אולם, הצוויים שנושא הילד עמו נוגעים כולם לדרכי התנהגות. יש גם רמות ציפיה גבוהות ממנו: "תחילה משביעין אותו שיהא צדיק ולא רשע", והוא חייב להתקדם לקראת הגשמת הציפיות ממנו. ישנו גם מסר למחנך. אמנם, נשכחה כל תורתו בצאתו מרחם אמו, אך על המחנך לחשוף או לסייע לילד לחשוף את הידע הרב החבוי בו.

ד"ר דניאל גולמן[‏1] מתוך, ספרו אינטלגנציה רגשית[‏2]: "הגיעה העת", אמר לי גארדנר, "להרחיב את המושגים שלנו לגבי ספקטרום הכשרונות. התרומה האחת החשובה ביותר שהחינוך יכול לתרום להתפתחותו של ילד היא לסייע לו להגיע לתחום המתאים ביותר לכשרונותיו, תחום שיפגין בו יעילות וכושר תחרות, תחום שינחיל לו סיפוק. איבדנו לחלוטין את הכושר לראות זאת. במקום זאת אנו מכפיפים את כל הילדים לחינוך שאם נצליח בו, תהיה מתאים ביותר לשמש כפרופסור באוניברסיטה. ואנו מעריכים כל אחד בהתאם למידת עמידתו בסטנדרט צר זה של הצלחה. עלינו להקדיש פחות זמן לדירוגם של ילדים ויותר זמן לסיוע בזיהוי של כישוריהם וכשרונותיהם הטבעיים ובטיפוחם של אלה. יש מאות רבות של דרכים להצלחה, ויש יכולות רבות ושונות שיסייעו לאדם להגיע להצלחה".

.1

Nel Noddings [3] מתוך, שליחות מוסרית לבית הספר במאה ה - ‏20[4]: "בניגוד ישיר לדגש הנוכחי על הרמה האקדמית של תוכנית לימודים ושיטת בחינות כלל - ארצית אחידה, טענתי היא שיעדנו החינוכי הראשי חייב להיות מתן עידוד לגידול בני - אדם מיומנים, אכפתיים, המסוגלים להעניק ולקבל אהבה . . ." "מערכת יחסים אינטימית עם אחר(ת) הנם תמציתם של חיי מוסר". "כאשר אנו מאמצים את האכפתיות והדאגה כגישה מוסרית, הפעולה המוסרית שלנו רק מתחילה, בעוד שאצל אחרים היא עומדת להסתיים בנקודה זו. אכפתיות אמיתית מחייבת ,לשמור על קרבה צמודה": חובתנו לא להניח לידידנו ליפול, או לפחות לנסות לחלץ אותם ממצוקתם". "צורך זה בהכרח יכול לדרוש מאתנו אולי כיבוד פורמלי, יחסי - גומלין בלתי - פורמליים, אולי עצת מומחה או פשוט נצנוץ של חיבה בעיניים, ושמא דווקא מערכת יחסים מתמשכת".

.2

הרקע להולדת רעיון "כיתת מנהל"
מערכת החינוך מאופיינת בשני מעגלי התיחסות:

מעגל התיחסות גלוי (רשמי) במעגל זה, התלמיד נמצא, במסגרת רשמית מחייבת. מאפייני מסגרת זו הם: רמת גיל אחידה. נוכחות מחייבת. עמידה בלוח זמנים קבוע ומחייב. קיום נהלים ונוהגים אשר נקבעים מראש על - ידי גורם הסמכות. התלמיד מוערך על - פי הישגים לימודיים וחברתיים. התפיסה הרווחת היא כי תלמיד נכשל מסומן כחריג בכיתה, ויוצר קושי למורה.	.1
מעגל התיחסות סמוי (קבוצת השתייכות חברתית) במעגל זה, התלמיד נמצא, במסגרת שאינה מחייבת. מאפייני מסגרת זו הם: העדר דמות מבוגר, שמהווה מקור סמכות (מנהל, מורה, הורים וכו'). הנהלים ודרכי ההתנהגות נקבעים על - ידי התלמידים. התלמיד מוערך יותר על - ידי בולטותו החברתית. במעגל זה באים לידי ביטוי מוקדי חזק, לאו דווקא לימודיים, כגון: הצטיינות בספורט, תחביבים וכו'.	.2

"כיתת מנהל" - הבהרה מושגית
מן המקובלות הוא, שככל שאדם במעמד גבוה יותר בהיררכיה החינוכית, הקשר שלו לילד מרוחק יותר, וממילא הצרכים של התלמיד פחות קרובים אליו. התרחקות זו יכולה לגרום להעדר יחס ממוקד בקביעת המדיניות ובחלוקת המשאבים.
מציאות זו מחייבת את הנמצא בהיררכיה הגבוהה יותר, למצוא דרך להיות בקשר עם מי שהמערכת באה לשרת אותו. מכאן עלה הרעיון של "כיתת מנהל" לכל ראש מערכת.
מהנגזר משני מעגלי ההתיחסויות הגלוי והסמוי, נולדה "כיתת המנהל".

מהי כתת המנהל?
"כיתת המנהל", מאופיינים בעיקר במרכיבים שצויינו במעגל ההתיחסות השני (הסמוי). כדי ללמוד את: דרכי התנהגותם של ילדים, מקומם החברתי בתוך הקבוצה, במה הם מצליחים, במה הם בולטים, האם קיים מוקד חזק שדרכו ניתן ליצור קשר חיובי שישפיע על ההנעה שלו ללמוד ולהצליח במעגל ההתיחסות הגלוי.
כוונת המבוגר, ליצור מארג חדש של אינטראקציה בין מבוגר לתלמיד על בסיס מאפיינים מתחום מעגל ההתיחסות הסמוי הבלתי פורמלי. קשר זה, אם יתקיים ויתמיד, יביא להשפעה
נכרת על שינוי באמונתו של התלמיד להצליח ולהתמודד.
"כיתת מנהל" זוהי מסגרת לא פורמלית, באחריות מבוגר, המונה בין ‏3 - 6 תלמידים בגילאים שונים המוגדרים כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. ב"כיתה" זו לא עוסקים בהקניית ידע פורמלי המתחייב מתכנים לימודיים. אין ציונים, אין תעודה ואין מבחנים. זוהי "כיתה" שאין בה רשומות פורמליות, אין בה חבר כיתה ואין נהלי כיתה רשמית. השפה המדוברת מאופיינת ומשתקפת בהארת פנים, בליווי, במשוב, בהערכה חיובית, בתמיכה רגשית, בחיבה וקבלה, בתשומת לב, באמפתיה וכבוד, בעידוד, בטפיחה על השכם ובחיזוקים.
אוכלוסיית "כיתת המנהל" מורכבת בדרך - כלל מתלמידים בעלי צרכים ייחודיים שהישגיהם נמוכים (הכרתי), בהתנהגות חריגה (חברתי), ובעלי דימוי עצמי נמוך (רגשי). קבוצה זו בעלת סיכון גבוה של נשירה גלויה או סמויה ואשר "זוכה" לבקורת והתיחסות המחמירים את מצבה.
שיטות הערכה חיוביות ושליליות, ציונים וחיזוקים מילוליים, הן מהטכניקות המצויות ביותר, בהם משתמשים בבית - הספר להעברת מסרים לתלמיד, ואשר השפעתם עליו ואחר כך על הישגיו חשובה מאוד, ולעיתים אף מכרעת. תלמיד שלא ניתנה לו האפשרות למצות את היכולות שלו, ואפילו אם מדובר ביכולות מינימליות, עלול להתדרדר ולהוות גורם מאיים ונדחה במערכת.
מטרת הרעיון לגיבוש "כיתת המנהל", לפתוח ערוץ 'אחר' אל התלמיד, ערוץ שיאופיין אך ורק בחיזוק הדימוי העצמי של התלמיד, בחיזוק אמונתו בכוחותיו וביכולותיו, ביחס אישי חם, ובהתעניינות בתלמיד בתחומים שאינם קשורים ישירות להישגים לימודיים. גישה זו תיצור מארג חדש של יחסים ותביא לשינוי משמעותי באינטראקציה שבין מלמד ולומד.
ההשפעה של אדם על זולתו יכולה לנבוע מסיבות שונות. נדמה שהסיבה המכרעת היא דוגמא אישית. זה דבר שנתבע ממורה כלפי תלמידיו וזה ניתן לתבוע ממנהל כלפי המורים וצוות העובדים בבית הספר. מנהל מחוז היוצר לו "כיתה" מכל המחוז, אין ספק שציבור המפקחים, אף הם יראו בכך ערך, וייצרו להם כיתות אזוריות. מכאן למנהלים הדרך קצרה. מנהל הרואה את מפקחו יוצר לו "כיתה", יתבע מעצמו יצירת "כיתה" משלו. וכך אם המנהל, באופן טבעי מרוחק יותר מהתלמידים, מאשר המורה מתלמידיו, בדרך זו נקשר לילד, מבין את בעיותיו ואת צרכיו, עשויה להיות לו השפעה רבה כלפי התייחסותו של המורה אל הילד והתיחסות הילד כלפי עצמו. כל גילוי של יכולת ושל הצלחה, עשוי להביא לגילוי של יכולות אחרות ולהצלחות נוספות.
מנהל הנוטל חלק באיתור יכולות ובמימושן ומלווה את התלמידים יום יום בתמיכה, בעידוד, בסיוע . . . מוצא עצמו שותף לאיתור קשיים ולפתרונם. הוא מוצא עצמו תורם לחשיבה הבית - ספרית העוסקת באוכלוסייה אתגרית זו, ובכך יוצר אקלים חינוכי אחר.

חשוב לציין שכיתת המנהל תורמת באופן ישיר הן לתלמיד, הן למנהל והן לסביבה.

מטרת "כיתת המנהל" ברמת התלמיד:  לחזק את הדימוי העצמי שלו.   להעלות את המוטיבציה שלו להשקעת מאמצים ולהתמדה.   להעריך את עצמו באופן חיובי יותר.   לדרבן לרמת שאיפה גבוהה יותר.  לפתח רמת פתיחות, אכפתיות אנושית, מעורבות, מסירות ואחריות גבוהים יותר.   לתת בידיו כלים ליצירת תקשורת בין אישית טובה יותר.   למצות את הפוטנציאל האישי החבוי בו.   ליצור סביבה אמפתית ומקבלת הנותנת לגיטימציה לתלמיד להיות מעורב[‏5].   לעודד את התלמיד על - ידי מתן חיזוקים מילוליים ומוחשיים (תענית כד, עמוד א)[‏6]..	.1
מטרות "כיתת מנהל" ברמת ראש מערכת:   לחבר אותו לעשייה החינוכית הממשית - מגע עם התלמיד (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ד עמוד א)[‏7].   לתרום לשיקוליו הפדגוגיים.   לקשור אותו ליעד הסופי של החינוך, דהיינו, מיצוי הפוטנציאל של התלמיד.   להסתכל בצורה חיובית על התלמיד. יציאה מנקודת החוזק שלו בלבד.   להגשים את המושג אחריות אישית כלפי התלמיד (בראשית מג, )[‏9][8].  ליישם הלכה למעשה, דגם התנהגות הורית כלפי תלמידיו[‏10].   ללוות את התלמיד לאורך זמן ובמיוחד במעברים (במדבר יא', ‏12)[11].   לתרום להוויתו הפסיכולוגית, הכרתית ורגשית (מתוך מאמרו של - מר ראובן מאמו, מאפייניה של מנהיגות חינוכית בהגותו של הרב סולובייצ'יק)[‏12]   לשפר את יכולתו לשמש ראש מניפה הנוטל חלק במניפה גופה (שמות יח', ‏13 - 26) [13]	.2
מטרות "כיתת מנהל" ברמת האנשים המצויים במעגל הגלוי והסמוי   האנשים במעגל הגלוי והסמוי יושפעו ממודל התנהגותי זה ויפעלו לאורו.  הכל מחוברים לאותה מטרה סופית שהיא התלמיד.   האנשים במעגל הגלוי והסמוי יצטיידו בראייה הומנית כלפי התלמיד.  התלמיד יענה לקשר החיובי הזה, יאמין בכוחותיו, ויביאם לידי ביטוי.   מודל התנהגותי זה ייצור תשתית של תפיסה חינוכית, המאמינה ביכולתו של התלמיד, אשר לו מגע אישי איתה, כגון: כיתת - אם, מחנך, מועדון, חוג.	.3

‏1. שלבים בהקמת כיתת מנהל

איתור האוכלוסייה (לא תמנה מעל ל - ‏6 תלמידים).	א.
ניהול יומן "כיתה" אישי באופן קבוע (כאשר כל מטרתו של יומן זה הוא תיעוד מהלכים, תיעוד התקדמות).   פרטים אישיים על התלמיד (שם, כתובת, טלפון...).   פרטים אישיים על הוריו (שמות, עיסוקים, מצב סוציואקונומי...).   פרטים אישיים על אחיו (שמות, עיסוקים, מצב סוציואקונומי...).   בדיקת "נוכחות" של התלמיד בבית - הספר (מידי יום).   פרטים כמוסים על התלמיד (כגון: מצב בריאותי...).   תחביבים ותחומי התעניינות (חוגים, ידע כללי).   דמויות שהתלמיד קשור אליהן.   נקודות חוזק של התלמיד.   מועדי מפגשים / קיום שיחות.	ב.
קביעת מפגשי היכרות(ישירים או "מזדמנים")	ג.
מעורבות ישירה(באינפורמציה ובדרכי טיפול עכשוויים)..	ד.
יצירת נורמה של קשר בין מנהל הכיתה לבין כוחות מסייעים(מורה, יועץ, וכו').	ה.
דרכי התייחסות אפשריות של "מנהל הכיתה"   "כניסה" דרך נקודות החוזק של התלמיד.   הכוונת התלמיד לנקודות החוזק שלו לצמיחה ולהתפתחות.   שידור מסרים המבטאים ציפיות חיוביות מהתלמיד.   מתן הזדמנויות לתלמיד לבצע משימות שהצלחתו בהן תהיה מקסימלית.   מתן משימות אתגריות המעלות לרף נוסף את היכולות של התלמיד.   מתן הערכה חיובית על ביצועי התלמיד.   יצירת קשר אישי ואינטימי: חם, אוהד, אמפתי ומקבל.   מתן תמיכה רגשית לתלמיד בתוך קבוצתו ומחוצה לה.   מתן כבוד לתלמיד ולמשפחתו.   שידור הערכה מעצבת ומעודדת בשעת קושי והתמודדות של התלמיד.   שידור הערכה ליכולת התלמיד.   קיום שיחות חבריות עם התלמיד.   הארת פנים בכל מהלך ההתקשרות עם התלמיד.	ו.
קשר עם האנשים המצויים במעגל הגלוי והסמוי   יצירת קשר עם האנשים הקשורים לתלמיד במוסד החינוכי (מנהל, מחנך, מורים מקצועיים, צוות בינמקצועי).   יצירת קשר עם משפחת התלמיד.   יצירת קשר עם דמויות חביבות על התלמיד.   דאגה להקצאת משאבים (שעות, הקצבות, ציוד, חוגים...) לתלמיד ולמשפחתו.	ז.
משוב ובקרה   תיעוד תהליך ההתקשרות מראשיתו.   באמצעות דיווחים מילוליים ואחרים של: מורים, הורים.   בדיקת מעמדו החברתי של התלמיד (בראשית התהליך ובמהלכו) באמצעות מבחן סוציומטרי כיתתי.   מתן משוב חיובי מילולי ורשמי (תעודת הוקרה, הצטיינות, השתתפות...) לתלמיד.   המלצה לתלמיד לכתוב אוטוביוגרפיה (יומן אישי) במהלך ההתקשרות.   נתינת הזדמנות לתלמיד להביע את עצמו על התהליך שהוא עובר (עצמי, וכלפי "מנהל הכיתה").   בניית פורטפוליו של התלמיד ככלי לשיפור, למנוף ולהבנייה של תהליכי ההתקשרות עם התלמיד.	ח.

ככל שתתווספנה, תתרבנה, "כיתות מנהל" על צורותיהן השונות, ילך מודל התנהגותי זה ויתפוס לו מקום של כבוד, בעידודה של תפיסה חינוכית הומנית, המאמינה בכל תלמיד, ייטמע ויהפוך לחלק אינטגרלי של המערכת.
מודל התנהגותי זה מציין תפיסת עולם המאמינה בפוטנציאל החבוי בכל תלמיד ובהתפתחותן של היכולות השונות, ובעיקר, קושרת את "המנהל" למוקד העשייה היום יומית של התלמידים.
התנהגות זו מונעת ריחוק וחוסר מעורבות ברמת קבלת החלטות, מפנה משאבים בהתאם ומעל הכל יוצרת נורמה התנהגותית אחרת. זהו מסר לחברה (מנהלים, מורים, הורים ואחרים) שמנהל, אינו "מסתגר במגדלי שן" אלא, קשור ומחובר לקהל הלומדים.
כוונת רעיון זה, לא לסתור מגמה זו או אחרת הקיימת במערכת, בדבר עידוד התלמידים להישגים לימודיים, לתעודת בגרות וכו'. לדעתי, הגישה המקובלת כלפי התלמיד המתקשה בהישגים , אינה מצליחה תמיד וכוונת רעיון זה, לפתוח עוד צוהר לילד אשר דרכו ניתן יהיה להשפיע עליו ולהביאו לידי מיצוי יכולתו (גם הישגים לימודיים. . . ).
האינטראקציה החיובית שתתחזק ותתגבש בעקבות "כיתת המנהל", תיצור אצל התלמיד תשתית התנהגותית חיובית, אשר תועיל לו בתהליך קבלת החלטות בתחום האישי.
לסיכום: שלושה היבטים מרכזיים בבסיסו של הרעיון:

מגמת הרעיון של "כיתת מנהל" היא, להציע 'דמות אבהית' חמה ומקרבת, המתעניינת בו באורח אישי ויוצר איתו ערוץ תקשורת מסוג 'אחר'. אין כאן כוונה להוסיף עוד דמות של מורה/ מחנך על אלה שהתלמיד נפגש איתם באופן תדיר.	.1
"מנהל הכיתה" עוסק בהקשר חברתי - חינוכי - רגשי, ולא בתחומי למידה / הוראה פורמליים.	.2
נקודת המוצא מתוך מוקדי החוזק והעניין של התלמיד כגון: ספורט, קריאה, תחביבים, קרבה לבעלי חיים וכו'. . . ולא בחולשותיו של התלמיד.	.3

כל קשר בין השניים - "מנהל - תלמיד", ייסוב סביב ציר נקודות אלו. כך תיסלל הדרך לעיצוב אישיותו של התלמיד תוך חיזוקה ועידודה.

רשימה זו נכתבה בהשראת גב' רוחמה קציר - מנהלת מחוז המרכז, אשר מיישמת הלכה למעשה, רעיון כיתת המנהל.
בתקופת כהונתה כמנהלת המחוז, עוקבת בקפידה אחר קורותיהם ותפקודם של תלמידים מתקשים, תומכת בהם ובאורח מובהק ביותר שיפרה את תפקודם ואיכות הישגיהם.