התרגיל המרכזי במחוז יתקיים בבית ספר "בן צבי" ברמלה – יום רביעי, ח' כסלו תשס"ד, 3 בדצמבר 2003, בין השעות 10:00 – 12:30 

במטרה לתכנן, לארגן ולשפר את הערכות ובדיקת המוכנות של מערכת החינוך לתרחישי האיום ולקיום לימודים בשעת חירום ו/או באירועי חירום, יקיים מחוז המרכז כחלק מהתגוננות ארצית תרגילי התגוננות משולבים במספר מוקדים. 

להלן תרגילי ההתגוננות במוסדות החינוך במחוז המרכז, אשר ישלבו רשויות מקומיות, צה"ל – פיקוד העורף ופיקוד מרכז, משטרת ישראל, מד"א, שירותי כיבוי אש והצלה, וצוות חילוץ שומרון:

·        חטיבת ביניים "חצב" אלפי מנשה - יום שני, ו' כסלו תשס"ד, 1 בדצמבר 2003       בין השעות 10:00 – 12:30

·        בית ספר "ביר אל סיכה" בזמר – יום שלישי, ז' כסלו תשס"ד, 2 בדצמבר 2003      בין השעות 10:00 – 12:30

·        התרגיל המרכזי: בית ספר "בן צבי" ברמלה – יום רביעי, ח' כסלו תשס"ד,              3 בדצמבר 2003, בין השעות 10:00 – 12:30 

תרגילים אלו הינם חלק מתרגיל התגוננות ארצי אשר ייערך בכל מוסדות החינוך וגני הילדים ברחבי המדינה ביום רביעי, ח' כסלו תשס"ד, 3 בדצמבר 2003, ויתחיל         בשעה 10:00.

בחירת העובדים המצטיינים היא תהליך שנתי שנועד לעודד את ההישגיות ולשפר את השירות הניתן לציבור. ביום רביעי, א' בכסלו תשס"ד, 26 בנובמבר 2003 נערך טקס הענקת פרסים ותעודות לעובדים וצוותים מצטיינים במשרד.ממחוז המרכז זכו:

עו"ד רות יפה במסגרת צוות לשכת היועצת המשפטית בפרס "הצוות המצטיין". עו"ד יפה נמנית על צוות עורכות דין העוסק במטלות רבות ומגוונת מול יחידות המשרד, ובנוסף מוטלים על כל אחת מחברותיו קשר וייעוץ משפטי מול מחוזות המשרד.

בשיקולים למתן הפרס צוין כי "עורכות הדין עומדות בהספקי עבודה גבוהים ובאיכות גבוהה במיוחד. לרבות כתיבת חוות דעת מורכבות בנושאים רבים ומגוונים והתמודדות מול כתבי טענות של בתי המשפט, של עובדי המשרד ושל הפרקליטויות. הצוות עוזר בניסוח כללים לחוזרי המנהל הכללי ובהכנת תשובות וחוות דעת לתביעות בתי המשפט מתוך ראיית רוחב של המערכת והצלבת ההנחיות בין היחידות השונות המביאות בין היתר לחיסכון במשאבים. השירות ניתן ברמת איכות גבוהה ביותר, בלחץ עבודה רב, תוך השקעת שעות עבודה רבות ומתוך חשיבה ועבודה יצירתית". 

גב' הלן אחדות, מרכזת משכורות גזברות מחוז מרכז זכתה בפרס המשרד. הגב' אחדות החלה את עבודה בשירות המדינה בשנת 1987.

בשיקולים למתן הפרס צוין כי "הלן אחראית על ביצוע פעולות הקשורות בחישוב תשלומי שכר למורים ולמדריכים במחוז. היא מפיקה דוחות לצורך ביקורת ועורכת ביקורות בבתי הספר. הלן תכננה טפסים הדרושים לעובדי הגזברות ובתי הספר לצורך דיווח ומעקב. ועקב כך נמנע לא פעם קיפוחם של עובדי וראה ונחסכו כספים רבים. הלן הציעה שיפורים בנושא המשכורת ובמתן מידע למורים ולמדריכים הן בתוכנת המחשב והן על ידי הוצאת חוברת למדריכים, ובכך תרמה לייעול העבודה ולחיסכון בזמן. היא דבקה במטרה, נענית לאתגרים ומבצעת את עבודתה בהתאם להוראות השונות, ובכלל זה ההוראות בתקנון שירות עובדי ההוראה. הלן עובדת מקצועית, מסורה, בעלת אישיות נעימה ואחראית, והיא מקפידה להתעדכן בנושאים חדשים ולעדכן את הצוות שהיא אחראית עליו. הלן נכונה לסייע לכל פונה בחיוך ובאדיבות רבה".

ביום שלישי, ל' בחשוון תשס"ד, 25 בנובמבר 2003 התקיים טקס הענקת פרסי החינוך הגופני למורים ומוסדות חינוך מצטיינים בשנת הלימודים תשס"ג.
הטקס בא להוקיר את עבודתם של מנהלי בתי הספר והמורים לחינוך גופני, עשייתם ותרומתם הרבה בתחום החינוך הגופני בבתי הספר בפרט ובמערכת החינוך בכלל. 
ממחוז המרכז זכה בית הספר היסודי באורנית בפרס בתי ספר מצטיינים בחינוך גופני. וצוין כי "בית הספר מאמין שהחינוך הגופני אינו מקצוע בו רוכשים התלמידים כושר גופני ומיומנויות גופניות בלבד, אלא מקצוע המחנך לערכים כמו: חתירה למצוינות, עבודת צוות, התמדה, התאמצות להשגת יעדים, הגינות, חשיבות הבריאות, התזונה הנכונה והאסתטיקה. בבית הספר קיים שיתוף פעולה פורה בין המנהלת, המורות לחינוך גופני, ועד ההורים והרשות המקומית לבניית תוכניות הוראה מקצועיות בחינוך הגופני, לקידום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וילדים בעלי דימוי עצמי נמוך. בית הספר משקיע משאבים רבים בהפעלת אירועים המוניים של הפסקות פעילות, הרקדות, ימי ספורט ונופש, מרוצים, צעדות ואירועים קהילתיים לקידום אורח חיים בריא". 

בפרס מורה מצטיינת לחינוך גופני זכתה הגב' מרתה קיש מבית ספר "בר לב" בפתח תקווה. וצוין כי "מרתה מתייחסת בעבודתה אל השונות בין התלמידים, דבר הבא לידי ביטוי בתוכנית ההוראה שלה. כמו כן, נחושה בהקניית ערכי הגינות ספורטיביים בשיעוריה. מרתה עושה שימוש מושכל במקצוע החינוך הגופני להקניית ערכים הומאניים ולא רק ספורטיביים בשיעורי החינוך הגופני ובאירועים שונים אחרים. אחראית על להקת הריקוד והמחול הבית ספרית, אחראית על ייצוג בית הספר באירועים שונים ועושה זאת בהתלהבות ובהצטיינות יתרה. מרתה הינה מורה המהווה דוגמא אישית ומודל לחיקוי למורים ולתלמידים". 

כמו כן הוענקו תעודות הערכה לגב' אילת שוק, מורה לחינוך גופני מתיכון 'גלילי' בכפר סבא ולקריית החינוך ע"ש אהרון קציר ברחובות.

במהלך הכנס התקיימה "בימת דיון" המהווה המשך לתהליך חינוכי עירוני, שהחל בשנת תשס"ג תחת הכותרת "בונים הסכמות- הקוד היישובי". במתכונת "בימת הדיון" על פי מסורת ה"דיבייט" זכו כזוג מצטיין קרן בן-טוב מחט"ב "אלון", וגולן שירצקי מחט"ב "יונתן". לירון זייד, מחט"ב "השרון" זכה כטוען מצטיין.  

משרד החינוך מחוז מרכז יחד עם מחלקת החינוך של רעננה חברו יחדיו לקדם יוזמה מקורית לציון יום זכויות הילד הבינלאומי. כ- 200 בני נוער, תלמידי בתי ספר תיכוניים ותלמידי חטיבות הביניים השתתפו באירוע, שנערך ביום ה', ב' כסלו תשס"ד, 27 בנובמבר 2003, במתכונת "בימת דיון" על פי מסורת ה"דיבייט", בנוכחות ראש עיריית רעננה, מר זאב בילסקי ומנהלת מחוז המרכז- הגב' דפנה לב.  

אירוע "בימת הדיון" מהווה המשך לתהליך חינוכי עירוני, שהחל בשנת תשס"ג תחת הכותרת "בונים הסכמות- הקוד היישובי", ביוזמתם של מחלקת החינוך ברעננה, המפקחת הכוללת ברשות - הגב' נילי פריאל, והממונה על חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך - הגב' טובה בן ארי. אלה החליטו לציין את "יום זכויות הילד הבינלאומי" בדרך ייחודית זו, מתוך שאיפה להעלות על סדר היום בעיר את מעורבותם של תלמידים בתהליך קבלת ההחלטות בבתי הספר. ההכנות לאירוע החלו לפני כחודשיים, בבחירת הסוגיה לדיון הפומבי על ידי נציגות תלמידים ומלווי מועצות מכל בתי הספר העל יסודיים. הסוגיה שנבחרה: "תלמידים צריכים לקבוע את אורח החיים הבית ספרי- האומנם?". בשלב השני התקיים בכל בית ספר דיון בסוגיה הנ"ל בהשתתפות קבוצת תלמידים, שניסחו טיעונים בעד ונגד. כל אחד מבתי הספר בחר תלמיד בעל כושר רטורי ויכולת עמידה בפני קהל, שיציג את אחת העמדות בבימת הדיון החגיגית. קבוצה נבחרת זו עברה הכשרה לקראת "בימת הדיון", באמצעות סדנאות "דיבייטינג" בהנחייתו של גור ברסלבי, סגן אלוף אירופה בדיבייטינג. בסדנאות אלה צוידו התלמידים בכלים ובאסטרטגיות להצגת טיעוני השכנוע בדיון המובנה. 

את התהליך החינוכי  יזמה והובילה ששי אשכנזי, המפקחת על החינוך החברתי מטעם מינהל חברה ונוער ברשות, ולצידה שרה זוהר, מנהלת יחידת מועצות תלמידים ונוער במחוז. באמצעות בימת הדיון הן מבקשות לעודד את התלמידים לעסוק בסוגיות שמעלה "חוק זכויות התלמיד", וכן להקנות לתלמידים מיומנויות להידברות הוגנת, המאפשרת הצגת מגוון דעות, ומבטיחה התייחסות לטיעונים השונים המועלים בדיון. 

במהלך הדיון עסקו התלמידים בלהט רב בסוגיית מעורבותם של תלמידי בתי הספר בסדר היום הבית ספרי. המצדדים במעורבות רבה של תלמידים טענו כי חשוב לשלב את התלמידים בקביעת סדר היום הבית ספרי כחלק מהחינוך לדמוקרטיה. כאשר ניתן בדרך זו לשלב בני נוער הנמצאים בתקופת המרידה בחייהם לטובת המוסד החינוכי בו הם נמצאים. ואילו המתנגדים טענו שבטרם יחוו התלמידים את הדמוקרטיה באופן מעשי עליהם ללמוד קודם כל את עקרונותיה במסגרת תכנית הלימודים הבית ספרית. וכי בגיל ההתבגרות חשופים התלמידים ללחצים חברתיים עלולה להפריע להם להפעיל שיקול דעת מתאים בתהליך קבלת ההחלטות. כמו כן, עלתה הטענה כי חשוב מאוד שבגיל זה יחשפו בני הנוער לידע עולם רחב שיקבע על ידי מומחי חינוך מבוגרים ויאפשר להם להפעיל שיקולי דעת הולמים בבגרותם. 

הזוג המצטיין בדיבייט היו התלמידים קרן בן-טוב מחט"ב "אלון", וגולן שירצקי מחט"ב "יונתן". צמד זה, תלמידי כתות ט', הגדירו את גבולות הדיון, ופתחו בסדרת טיעונים, אשר שמרו על תוקפם עד תום הדיון. הטוען המצטיין, לירון זייד, מחט"ב "השרון", נבחר בזכות יכולתו להציג סדרת טיעונים משכנעת. לירון זכה בפרס נוסף יחד עם לירן נבט גולן, תלמיד כתה י' מתיכון "אביב", בשל יכולתם לבסס את טיעוניהם על מקורות אקדמיים.

בכנס מפקחים ומנהלי בתי ספר על יסודיים במחוז המרכז בנושא " זכויות חברתיות במדינה יהודית ודמוקרטית" לקראת יום זכויות האדם ציינה מנהלת המחוז גב' דפנה לב כי "זכויות האדם הן זכויות הנתונות לכל אדם באשר הוא, או היא אדם. הן ניתנות לו בתוקף אנושיותו. זכויות אדם אינן ניתנות להפקעה ואי אפשר להפסיק להיות זכאים להן, כשם לא ניתן להפסיק להיות אנושיים".

על מנת להעלות את מודעות המערכת החינוכית, לקראת היום הבינלאומי לזכויות האדם, החל ב- 10 בדצמבר (ט"ו בכסלו תשס"ד), קיים מחוז המרכז ביום שני, כ"ט בחשוון תשס"ד, 24 בנובמבר 2003, כנס למפקחים ומנהלי בתי ספר על יסודיים בנושא "זכויות חברתיות במדינה יהודית ודמוקרטית". יום העיון עסק בזכויות חברתיות שונות תוך לימוד מהמקורות ומהתרבות היהודית וגם מיצירות אומנות, במגמה להביא לידי ביטוי את הזכויות התרבותיות הייחודיות, כמו גם את התפיסות האוניברסאליות.  

הנושאים שהועלו ביום העיון: מהן זכויות האדם וכיצד הן מאפשרות קיום צדק חברתי; זכויות חברתיות כמעצבות סולידאריות חברתית וכמבססות את קיום החברה ופרטיה; השפעת המורשת התרבותית על זכויות החברתיות; זכויות חברתיות וביטוין במערכת המשפט, במשפט העברי, הבינלאומי ובהלכה הדתית; חובות הפרט כלפי האחרים: שאלות של צדק וצדקה של חסד ורחמים; מקומה של האומנות בקידום הזכויות החברתיות של הפרטים ושל הקהילות; הטמעת נושאים וערכים אלו בתרבות הבית ספרית ובחיזוק זכויות ומעורבות תלמידים. 

גב' דפנה לב, מנהלת המחוז ברכה את האורחים וציינה כי "זכויות האדם הן זכויות הנתונות לכל אדם באשר הוא, אדם. הן ניתנות לו בתוקף אנושיותו. זכויות אדם אינן ניתנות להפקעה ואי אפשר להפסיק להיות זכאים להן, כשם לא ניתן להפסיק להיות אנושיים. הן אינן ניתנות לחלוקה: לא ניתן לשלול זכות משום שהיא "פחות חשובה" או "לא מהותית". זכויות האדם תלויות זו בזו ומשלימות זו את זו. ילדים הם בני אדם. בתוקף עובדה זו, מגיעות להם זכויות".

עוד ציינה הגב' לב כי "המעמד המיוחד שמוענק לילדים בכל הנוגע לזכויות אדם גורע למעשה מן החירות והאוטונומיה שלהם, לטוב ולרע. בין אם משום שמניחים כי חסר להם שיקול דעת הלוקח בחשבון את מלוא התוצאות של מעשיהם, ובין אם בשל פגיעותם המיוחדת, שמחייבת הגנה נוספת מפני ניצול לרעה. על אף הבעייתיות בעניין זה הושגו הישגים משמעותיים מבחינת ההכרה בזכויות ילדים וההגנה עליהן. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד משנת 1990 מגדירה את זכויות היסוד של הילד ואת חובת המדינות לקיימן. האמנה יוצרת זיקה הדוקה בין זכויות הילד לזכויות האדם בכלל, קובעת את תום גיל הילדות ומצהירה על טובת הילד כעל שיקול ראשון במעלה בכל הפעולות הנוגעות לילדים". 

בסיום דבריה ציינה הגב' לב כי "ניתן לומר, אם כן, כי למרות שהמושג "זכויות ילדים" מציב קשיים לא מעטים בפני תפיסות ליברליות של זכויות האדם, הרי אותן זכויות שנחשבות בפועל לזכויות ילדים הוכרו, נוסחו והוגדרו, ואנו נמצאים בעיצומו של התהליך של הרחבת תחולתן והגנה יעילה יותר עליהן".

בין התאריכים 21-28 באוקטובר 2003 יצאה לפולין משלחת מפקחים ממחוז המרכז בשיתוף עם מינהל חברה ונוער. המשלחת כללה 16 מפקחים מהמחוז שייצגו תחומים והתמחויות שונות וכ-200 בני נוער.  

מסלול המסע כלל את וורשה, טרבלינקה, טיקוצ'ין, קרקוב, בירקנאו, אושויץ, גליציה ומיידאניק. במסגרת המסע נערכו טקסים וערב הוקרה לאנשי עדות בהשתתפות שני חסידי אומות העולם. הטקסים המרכזיים התקיימו במחנות ההשמדה: אושוויץ, מיידניק וטרבלינקה. (מצ"ב תוכנית סיור מפורטת). 

מטרת המסע הייתה לבקר באתרים מרכזיים וחשובים המציינים את תולדות מלחמת העולם השנייה, השואה ואתרים יהודיים המייצגים 1000 שנות יהדות בפולין. מנהלת המחוז וצוות הפיקוח רואים חשיבות בעידוד המחנכים לשמר את מורשת העם היהודי ואת זכר השואה, ולהעבירו למשמרת לדור הצעיר. למסע ערך לימודי וחינוכי הן בתחום האישי והמשפחתי והן בתחום הלאומי ובו הועלו נושאים הקשורים בערך החיים, שמירתם וקדושתם, ערבות הדדית, מסורת, משפחתיות ועוד. 

משלחות תלמידים יוצאות מידי שנה, וחשוב שגם מעצבי המדיניות יכירו את החוויה החינוכית בה משתתפים התלמידים, ויעודדו את המשכו של מפעל חינוכי זה.

בכנס קראה מנהלת המחוז, דפנה לב להקמת מנהלות חינוך יישוביות אשר ירחיבו את שיתופי הפעולה הפדגוגיים והארגוניים עם הרשויות המקומיות – מחלקות החינוך. 'הקמת מנהלות חינוך' אלה ציינה לב, 'ייצרו איגום משאבי בית ספר וקהילה ויתנו מענה טוב יותר לתלמידים'. 

ד"ר סולי נתן מפקחת המחוז ציינה כי "יש לחזק את הקואליציה מחוז-רשות מקומית, קואליציה שבה המנהיגות המקומית היישובית משתתפת בנטילת האחריות לשיפור מהותי של מוסדות החינוך, בקידום ההישגים הלימודיים, החברתיים, האקלימיים והערכיים, ולשיפור מערכות החינוך ביישובם". 

על מנת לקדם את נושא האחריות המשותפת התקיים ביום שני, ט"ו חשוון תשס"ד, 10 בנובמבר 2003 מפגש של הנהלת מחוז המרכז וסגל הפיקוח עם מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומית. 

במפגש צוין שיתוף הפעולה והפתיחות בין הנהלת המחוז והפיקוח, לבין מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות שמהווה תו ההיכר של המחוז כאשר היחסים מתאפיינים בדיאלוג פתוח, רב כיווני, הכולל היבטים תקציביים פדגוגיים וערכיים.  

סולי נתן מפקחת המחוז ציינה כי "בעשור האחרון הפעילות החינוכית והארגונית של מערכת החינוך מתאפיינות בשינויים ובתמורות ביחסי הגומלין שבין המטה והמחוזות - המיוצגים בעיקר בתפקידי המפקח, והרשויות המקומיות - המיוצגים בעיקר בידי מנהלי מחלקות החינוך. השינויים התכופים בחלוקת התפקידים והסמכויות מלמדים כי טרם נתקבל צביון ממוסד ומוסכם של יחסים פורמאליים בין השותפים. גם כיום היחסים הללו מושתתים במידה רבה על רצון טוב ועל מערכת של יחסים אישיים בין בעלי התפקידים." 

ד"ר נתן הוסיפה כי "בשנים האחרונות חל שינוי במארג היחסים שבין משרד החינוך והרשויות המקומיות. מגמות של ביזור סמכויות בתחום החינוך, חלוקת סמכויות וחלוקת אחריות הפכו למושגי מפתח. למנהלי מחלקות החינוך ניתנה אפשרות להשפיע על התפתחויות פדגוגיות ומנהליות, אפשרות שהייתה עד כה בדרך כלל בסמכותו הבלעדית של משרד החינוך".

ביום ראשון, כ"ו בכסלו תשס"ד, 21 בדצמבר 2003 תפתח תערוכה של יצירות ילדים "מטריות או לא להיות" באולם התצוגה של בית סאותביס בבנין אלרוב, תל אביב. 

במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל בעיר פתח תקווה מופעל מרכז חינוכי מטעם משרד החינוך, במרכז זה אנשי צוות מתחומים שונים מהמגזר היהודי והערבי כאחד. המרכז החינוכי מפעיל כיתות פעילות במחלקות האשפוז השונות, כאשר פעילויות אלו נותנות מענה לצרכיהם השונים של הילדים המאושפזים.

במסגרת שיעורי אמנות, נבחר השנה נושא חדש לפעילות שנתית בו משתתפים ילדים מכל המחלקות, הנושא הנבחר מאפשר לילדים להתבטא, לעבוד וליצור מחומרים ואביזרים שונים יצירות המאפשרות לילדים לגלות את יכולותיהם.  

השנה נבחרו המטריות כנושא מוביל של פרויקט זה. המטריות שמזוהות בדרך כלל כמגנות מפני גשם, מאפשרות מסתור ויכולות להוות מעין משחק מחבואים של הילד עם מחלתו.

העבודה החלה בבחירת הנושא על ידי הילד, לאחר מכן בחירת האביזרים והחומרים בהנחיית הצוות, ורק בשלב הבא החלה יצירת המטריה תוך התמדה והקפדה, עד הפרטים הקטנים. חשוב לציין כי זמן העבודה על כל מטריה היה פונקציה של משך האשפוז של היוצר. לא פעם נראו מטריות "תקועות" באמצע עבודה, אך למעשה הן המתינו לילד מאשפוז לאשפוז בסבלנות רבה. 

בסיום התהליך הופק לוח שנה המעוטר ביצירותיהם של הילדים. לוח השנה כתוב בעברית, ערבית ואנגלית ומציין את החגים והמועדים של שלוש הדתות.

מחוז מרכז בשיתוף עם מטה שנהר קרמניצר, שבמזכירות הפדגוגית, מבקש למקד את הדיון ביום זכויות האדם בנושא הזכויות החברתיות במדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית. עיסוק בזכויות החברתיות מזמן שילוב התפיסות ההומניסטית והדמוקרטית עם תפיסת המורשת התרבותית .

על מנת להעלות את מודעות המערכת החינוכית, לקראת היום הבינלאומי לזכויות האדם, החל ב- 10 בדצמבר (ט"ו בכסלו תשס"ד), יקיים מחוז מרכז ביום שני, כ"ט בחשוון תשס"ד, 24 בנובמבר 2003, כנס למפקחים ומנהלי בתי ספר על יסודיים בנושא "זכויות חברתיות במדינה יהודית ודמוקרטית".

הכנס יתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות, בין השעות 9:00 – 14:30. 

יום העיון יעסוק בזכויות חברתיות שונות תוך לימוד מהמקורות ומהתרבות היהודית וגם מיצירות אומנות, במגמה להביא לביטוי את הזכויות התרבותיות הייחודיות, כמו גם את התפיסות האוניברסאליות.

הנושאים שיועלו ביום העיון: מהן זכויות האדם וכיצד הן מאפשרות קיום צדק חברתי; זכויות חברתיות כמעצבות סולידאריות חברתית וכמבססות את קיום החברה ופרטיה; השפעת המורשת התרבותית על זכויות החברתיות; זכויות חברתיות וביטוין במערכת המשפט, במשפט העברי, הבינלאומי ובהלכה הדתית; חובות הפרט כלפי האחרים: שאלות של צדק וצדקה של חסד ורחמים; מקומה של האומנות בקידום הזכויות החברתיות של הפרטים ושל הקהילות; הטמעת נושאים וערכים אלו בתרבות הבית ספרית ובחיזוק זכויות ומעורבות תלמידים.
תכנית:

9:00-9:30            התכנסות רישום וכיבוד

9:30-9:45            תזמורת הקונסבטוריון נס ציונה

9:45-10:15         ברכות:  

גב'דפנה לב, מנהלת המחוז

                                גב' יהודית זמיר, ראש מטה קרמניצר-שנה"ר               

10:15-11:30       הרצאה: ד"ר משה כהן –

"יחסי הגומלין בין זכויות האדם לבין זכויות חברתיות"

12:00-12:45       "אדם וחברה" ביצירות אומנות-סיור מודרך במוזיאון

12:45-13:30       הרצאה: הרב שי פירון –

יחסי הגומלין בין זכויות האדם לזכויות חברתיות ממקורות יהודיים

13:30-14:30  תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער "החתונה של אדיס"

14:30-14:45       סיכום - גב' שרה נעמן,מחמ"ד

מנחות:  גב' אסתר פילין, גב' זהבה שלזינגר

בהתאם להמלצת דו"ח קרמניצר-שנהר, ולפי מדיניות משרד החינוך בהנהגתה של שרת החינוך, גב' לימור לבנת, וההשקפה הכוללת של מנהלת המחוז – גב' דפנה לב התומכת בהעמקת החינוך לדמוקרטיה והזכות לכבד את דעת הזולת, התקיימה בבית הספר חט"ב "זמר" פעילות מסועפת במשך שבועיים שלמים.

במסגרת פעילות זו, התמקדו הלימודים בכל השפות: ערבית, עברית ואנגלית בערך הדמוקרטיה, הצורך לכבד את דעת הזולת והחשיבות בקבלת הכרעות בדרך דמוקרטית הרחק מאלימות וכפייה. כל מורה במקצועו בחר ביצירה ספרותית התומכת במטרות נעלות אלו. בנוסף לכך בשעת החברה התמקדו הדיונים בנושא זה, דרך ניתוח מקרים של הכרעות לא דמוקרטיות ופתרונות לא שפויים לבעיות שצצות בחברה, אשר התפרסמו בעיתונות המקומית גם בחיי המשפחה וגם בחברה הרחבה.

התלמידים נתנו את הדעת על פתרונות אלו והביעו את דעותיהם תחת הכותרת "אפשר אחרת".

מורי האזרחות וההיסטוריה גם הם לקחו חלק בתוכנית בכך שמיקדו את הלימודים שלהם בנושא ובהשוואות בין השלטון הדמוקרטי בישראל ובין צורות השלטון ששררו בעבר ובהווה, אשר דרכן איננה בדיוק תומכת בבחירה הדמוקרטית.

במקביל ללימודים הפורמאליים בכיתות הלימוד, התקיים תהליך של בחירות למועצת התלמידים בבית הספר. תהליך זה היה זהה בכל שלביו לכל תהליך דמוקרטי גם של הכנסת וגם של הרשויות המקומיות.

התלמידים התנסו בכל שלב משלבי הבחירות החל מהרכבת ועדת הבחירות, בחירת נציגי המועמדים, הגשת מועמדות לרוץ למועצת התלמידים ולראשותה, ניהול קמפיין בחירות ועד ליום הבחירות עצמו, כולל צורת ההצבעה וספירת הקולות.

המועמדים ניהלו קמפיין בחירות בשלמותו, פעילותם התאפיינה ביצירתיות ובפוריות, בחיבור מצע בחירות, סטיקרים, עלוני קיר ודגלים. דבר שתרם רבות לחיזוק הביטחון האישי אצל התלמידים, והאציל את הדימוי העצמי שלהם.

יום הבחירות ב- 29 לספטמבר 2003 עבר באופן מופתי, בהשגחת סדרנים מהתלמידים, ותוך הפעלה מרבית של התלמידים בפעילויות השונות כמו: משחקי כדורגל, ריקוד עממי או בפעילויות יזומות אחרות, עד אשר נספרו הקולות והוכרזו הזוכים.

השרה לבנת ביקרה בחטיבת ביניים "חצב" בבית ספר "צופה שרון" ובמתנ"ס ביישוב. התלוו לביקור מנהלת המחוז – גב' דפנה לב, ראש המועצה – מר אליעזר חסדאי, מנהלת מח' החינוך – גב' פנינה רום, מפקחים, נציגי השרות הפסיכולוגי, מנהלת המתנ"ס ואורחים. 

תלמידי חטיבת הביניים קיבלו את פני השרה בפרחים. בספריית ביה"ס התכנסו האורחים, תלמידים משכבות ח'-ט', מורות ונציגי התקשורת הצעירים מהחטיבה. המנהלת רבקה מנדל פתחה את הביקור בתיאור ביה"ס וציינה את אופיו הקהילתי ושיתוף הפעולה הפורה בינו לבין המתנ"ס ומרכז הלמידה, בציינה כי  השנה מתמקד ביה"ס בצמצום פערים, בעידוד מצוינות ובשיפור האקלים הבית ספרי. על הפעילות בביה"ס סיפרו תלמידים, שהציגו בצורה רהוטה ועניינית את תוכנית הרא"ל (הבלגה-הבנה, ריסון-רגישות, איפוק-אהבה, למידה), חידוני "גאווה וגבורה במורשת ישראל", שנערכים בשיתוף גמלאי היישוב והורים מתנדבים. פרויקט "מסע אלונקות", בו חזקים עוזרים לחלשים, בהתנהגות, בלימודים ובתמיכה חברתית כשהנושאים נבחרים על ידי התלמידים עצמם. 

השרה בקשה לשמוע את דעתה של תלמידה על הנהגת התלבושת האחידה, בחצב הייתה תלבושת לשיעורי ספורט בלבד ורק השנה הונהגה התלבושת האחידה בביה"ס, התלמידה השיבה שהיא בעד וסיפרה כי בשנה שעברה ניהלו דיון בנושא, התייעצו עם התלמידים ורובם הסכימו, המנהלת הוסיפה כי בחירת הצבעים נעשתה יחד עם התלמידים. התלמידים הציגו לשרה שאלות ובקשות בנושאים שונים כגון: הפיכת החטיבה לבי"ס דמוקרטי, מתן אפשרות לבחירת שפה זרה נוספת פרט לערבית, האם הקיצוצים בתקציב יפגעו בחינוך וכן על הביקור בהודו - האם יש לנו מה ללמוד מההודים? 
השרה התייחסה לכל שאלה והשיבה בסבלנות ובאריכות, ניכר היה שהיא נהנית מהמפגש עם הצעירים, שאף התמשך מעבר למתוכנן. בסיום דבריה התייחסה השרה לשאלה מדוע למורות אין תלבושת אחידה כמו לתלמידים ולנושא הקימה בפני מורה בכניסתו לכיתה: "בחיים יש כללים וגבולות. לתלמידים יש זכויות וחובות אך התלמידים לומדים והמורים מלמדים, הם אינם חייבים להיות חברים… מותר לכם להתריס נגד דברים אך מורים ותלמידים אינם אותו דבר." 

מחטיבת הביניים פנתה השרה למתנ"ס הסמוך וצפתה בו במופע מחול ובתערוכת ציורים. בהגיעה לביה"ס היסודי 'צופה שרון' קיבלו את פניה תלמידים בחולצות לבנות ודגלי הלאום והרשות. ילדי ביה"ס התרגשו מאד לקראת הביקור, ליד פינת החי המצאת בסמוך לחטיבת הצעירה, המתינו שלושה מתנדבים המטפלים כל השנה בבעלי החיים שבפינה, הם הגישו לשרה סלסלה ובה תאנים, רימונים וענפי זית, כשמות בתי החט"צ. בביקורה ב- "בית הרימון", בו משולב זו השנה השנייה ילד אוטיסט, צפתה מקרוב בפעילות בכיתה א' ומשם המשיכה למרחב הלימוד המשותף לשש כיתות ב'-ג' והתעכבה לצפות בהצגה שהכינו הילדים באחד המרכזונים, למרות שהייתה עדיין בשלבי חזרות.  

במבואה הראשית של ביה"ס קידמה את פני השרה מקהלה ששרה את המנון היישוב וקבוצת רקדניות מביה"ס למחול, על מסך הוקרנו תמונות מחיי ביה"ס ותלמידים סיפרו לשרת החינוך על ההווי המיוחד, הפעילות החברתית וגיבוש מועצת התלמידים, קבוצות העניין במתמטיקה, אומנות ותקשורת, על חידון התנ"ך השנתי שגמלאים והורים מתנדבים מסייעים בהכנתו. הילדים סיפרו על תוכנית הרא"ל (הבלגה-הבנה, ריסון-רגישות, איפוק-אהבה, למידה) המיושמת זו השנה השלישית בביה"ס כאורח חיים, כיצד בעזרתה שומרים על בטיחותם ומוגנותם של התלמידים. בביה"ס מתקיים קורס שופטים לכדורסל וכדורגל המסייע להפחתת האלימות במגרשי הספורט. אחד הילדים סיפר על ילד מיוחד המשולב בכיתתו, הוא אמר שהילדים שמחים לעזור לו וחשוב לקבל את השונה. מדובר בילד אוטיסט השוהה חלק מיום הלימודים עם הכיתה בליווי מבוגר ומספר שעות בחדר מיוחד. בנוסף על שיתופו במשחקים ובכיתה הילדים באים לשחק אתו אחר הצהרים בביתו.  

בתום הסיור הגיעה הפמליה למועצה שם הציגה מנהלת מח' החינוך פנינה רום, את מדיניות החינוך היישובית הנגזרת מדגלי משרד החינוך, הדגישה  את הצורך במיצוי מקסימאלי של הפוטנציאל האישי של כל ילד וקידומו מבחינה לימודית, חברתית ורגשית, להקלה על המעברים בין מסגרות החינוך השונות המתקיים דרך תוכנית "מעברים ורצפים".

כמו כן הציגה הגב' רום את תוכנית הרא"ל - הבלגה-הבנה, ריסון-רגישות, איפוק-אהבה, למידה. "תוכנית זו הובאה אלינו לפני שלוש שנים ע"י פרופסור עמוס רולידר, במטרה לעצב יחד אתו תוכנית מערכתית להגברת המוגנות, ליצירת אקלים טוב ורגוע בביה"ס ולשיפור איכות הלמידה של ילדינו בבתי הספר ובכלל, כדרך חיים. התוכנית כללה הכנת אמנה בית ספרית בשיתוף צוות ביה"ס תלמידים והורים ובתמיכתה והנחייתה של מנהלת מח' החינוך וצוות היועצות והשרות הפסיכולוגי. על פי התוכנית מתבצע מעקב אישי וכתתי בנושאי אחריות אישית (שיעורי בית, ציוד ,איחור/הגעה בזמן והתנהגות). נצברות נקודות ומידי שבוע מוענק מכתב מחמאה או שיפור לכל ילד. בנוסף, במסלול הכיתתי מוענק גביע לכיתות מצטיינות. בתום כל שבוע יש שיעור סיכום שבועי בו התלמידים נותנים משוב על המורים ועל אירועים שקרו במהלך השבוע. תוכנית הרא"ל גובשה ועברה תהליכי שינוי והתאמה לצורכי התלמידים בכל בי"ס וכל כמה חודשים נערכים מפגשי סיכום והפקת לקחים. נערכת מדידה קבועה לתחושת שביעות הרצון, תחושת הביטחון ומידת ההצלחה במשובים ושאלונים לתלמידים ולצוותים החינוכיים. בצד הפן ההתנהגותי נעשה מאמץ להוסיף גירויי למידה ולדאוג למערך תומך של למידה מותאמת לתת מענה לצרכים השונים של תלמידי בתי הספר." עוד ציינה פנינה את חשיבות פיתוח הקהילה באלפי מנשה כקהילה ערכית ומלוכדת, המעודדת התנהגות חברתית נאותה לשמירה על איכות חיים גבוהה. סוד ההצלחה הוא בשיתוף פעולה בין כל המעורבים בעשייה ומעקב קבוע של צוותי היגוי משותפים מהגנים, בתי הספר, הרשות וההורים. צוותים אלה עוסקים בהנחיה איסוף נתונים והפקת לקחים. 

השרה לבנת התפעלה מרמת הביטוי הגבוהה של התלמידים בשני בתי הספר ואת האווירה הנעימה ששרתה בהם והביעה הערכה לעשייה החינוכית האיכותית, לתוכנית הרא"ל  ולתוכניות השונות המופעלות במערכת החינוך באלפי מנשה.

מנהלת מחוז המרכז, הגב' דפנה לב,המליצה בפני ועדת פרס החינוך של משרד החינוך על העיר רמלה כמועמדת לקבלת פרס חינוך "רשות מצטיינת ארצית".  

ביום חמישי, ו' תשרי תשס"ד, 2 באוקטובר 2003, סיירו בעיר חברי ועדת הפרס: מר ציון שבת - סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר לכ"א בהוראה במשרד, מר ארז פרנקל – יו"ר ועד הורים ארצי, וליוו את הוועדה מנהלת המחוז – הגב' דפנה לב, סגנית מנהלת המחוז - גב' שולה רוס, מפקחת המחוז - ד"ר סולי נתן, דובר המחוז - מר אבי הראל ועוזרת למנהלת המחוז - גב' בוקי גרינפלד. 

ראש העירייה מר יואל לביא פתח את הסיור במצגת על העיר רמלה ומערכת החינוך ולאחר מכן סיירה הוועדה במרכז הגיל הרך, בבית הספר היסודי ממ"ד "בר אילן", בחטיבת הביניים "שחקים" ובבית הספר היסודי הערבי "אל עומריה".  

במהלך הסיור במרכז הגיל הרך  הוצגו בפני הוועדה תוכניות ופרויקטים לגיל הרך, פנימיות יום, תוכנית קרב, תוכנית להכשרת גננות ותוכניות הורים.

הציגו: אסתי קילברג- מנהלת מרכז לגיל הרך, אורה סולומונוב- מנהלת גני הילדים, נעמי לוסטיגמן- מפקחת, יפה טויטו- מפקחת, נציגות הורים, אתי חדד נציגת הורים. 

בבית הספר יסודי ממ"ד "בר אילן", נערך מופע של מקהלת בית הספר ולאחר מכן סיור בבית הספר סביבות לימוד כיתות א'. גב' חיה שפר- מפקחת, שרי בריקמן- מנהלת ממ"ד בר אילן הציגו עבודה מערכתית מול העירייה, תוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה, תוכניות קליטת עולים וצמצום פערים, תוכנית חידושים והתאמות לחינוך היסודי, תהליך החיטוב בחינוך הממ"ד ותוכניות גישור להורים. 

במהלך הסיור בחטיבת הביניים "שחקים" הציגו: גב' ניצה שטרנהיים- מפקחת, שולה ארבל- מנהלת עידנים, דינה הרוש- מנהלת שחקים, סימה ליבה- מנהלת חט"ב נווה יונתן, אילנה קייסי- מנהלת תיכון עתידים, , יואב נדב- מנהל תוכנית ענ"ר, יוסי נציגות הורים את תהליך החיטוב עירוני, שדרוג חינוך על יסודי ותיכונים, תוכניות מניעת נשירה וצמצום פערים, תוכניות מחשוב, הצגת הישגים לימודיים וחינוכיים, תוכניות בגרות ותוכניות הורים. 

במהלך הסיור שנערך בבית הספר היסודי ערבי "אל עומריה" הציגו: מר טארק אבו חגלה – מפקח, עימאד אזברגה - מנהל בית הספר אל עומריה, נואל אבו עאמר – מנהלת ג'ואריש, רים שמשום- מנהלת מתנ"ס ערבי, עלי אל כרם – נציג ועד הורים את העבודה המערכתית בחינוך הערבי, תוכניות בינוי ותוכניות חינוכיות לחינוך הערבי כגון: תוכנית קרב, פנימיות היום, תוכניות חומש, טיפול נקודתי, מתנ"ס ערבי, תוכניות הורים. 

יואל לביא, ראש עיריית רמלה ציין כי "מבחינתנו, תהליך המחשוב ותהליך החיטוב יצרו אצלנו תהליכים לבחינה של הקורה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, גם המחשוב היה לכלי עזר שאפשר לנו לבחון את ההיבטים הפדגוגיים. התהליכים הללו הביאו אותנו לתוצאות טובות. צריך לזכור שמדובר באוכלוסיה שבחלקה עולים ובחלקה אוכלוסיה שידה אינה משגת לרכוש חינוך אפור.

היעדים שאנו מציבים הם גבוהים מאוד. להמשיך לשפר ולשדרג את הישגי הפרט במערכת החינוך, ולתת תנאים פיזיים הכי טובים שאפשר. אנו מאמינים שכל אחד מאיתנו יכול. אנו דוגלים באוטונומיה למנהלים, אך אנו מציבים יעדים, דרישות ובודקים את מבחן התוצאה." 

דפנה לב, מנהלת מחוז מרכז, משרד החינוך ציינה כי "כשניגשנו לבחור את הרשות המצטיינת במחוז המרכז לא היו בכלל פקפוקים והבחירה בעיר רמלה עברה פה אחד. אחת ההחלטות החכמות זו ההפרדה של מערכות החינוך של רמלה ולוד. היום הדגמתם יכולת גבוהה של כל הפרמטרים. רמלה היא אחד המקומות בארץ בהם הטיפול הנקודתי מנוצל ברמה כזו שכדאי ללמוד אותו בכל הארץ.

העובדה שלילד יש בית מהבוקר עד אחה"צ, והוא גם בית של לימוד, גם של ערכים וגם של ארוחה חמה- היא עובדה משמעותית, המאפשרת גם להורים לצאת לעבוד. מתוצאות המיצ"ב עולה כי האווירה והערכים בבתי הספר ברמלה הם מעל הממוצע הארצי בכ-10% בממוצע. אלה  הן תוצאות מדהימות, זוהי עבודה של מערכת, מערכת שעובדת למען מטרה ומגייסת את כל המשאבים שניתן להשיג למען העיר ותלמידיה. יש כאן שילוב הורים בצורה מדהימה.

אני חושבת שהעיר הזו לא רק ראויה לקבל את הפרס הארצי, אלא היא יכולה לשמש דוגמה אדירה לרשויות אחרות. הפרס זוהי הזדמנות להגיד תודה למאמץ אדיר שנעשה כאן.” 

ציון שבת, סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר לכ"א בהוראה במשרד ציין כי "בחינוך לא ניתן לראות תוצאות ביום אחד. זוהי עבודה קשה למרחקים ארוכים. אני יוצא מכאן היום בהרגשה טובה מאוד. כאן מדובר בקודקודים  שמובילים את המערכת, הן מצד משרד החינוך והן מצד העירייה, ללא בזבוז משאבים, ואכן רואים תוצאות." 

יו"ר ועד ההורים הארצי, ארז פרנקל ציין כי: "רמלה היא דוגמה מצוינת לקביעת מטרה, מיפוי, הצבת יעדים בחינוך והשגתם. ברמלה סימנו את המטרה נכון. שמחנו לראות ולשמוע שמתייחסים כאן ברמה האישית, נותנים לתלמידים את הכבוד, הם הלקוח, הם המטרה וכשמעצימים כך את התלמידים, ללא ספק ניתן להצליח. אנחנו, כשליחי הוועדה הארצית, נביא בצורה הכי חיובית את מה שראינו לוועדה".     

בסיכום הסיור ציינו הדוברים את הנושאים הבאים:

·        המלצות מנהלת המחוז, הגב' דפנה לב להעניק לרמלה את פרס החינוך הארצי באו לידי ביטוי במהלך הסיור כולו ובכל המגזרים (ממלכתי, ממלכתי דתי, וערבי ובכל שכבות הגיל מהגיל הרך ועד לבגרות). ועדת הפרס התרשמה מהנושאים שהוצגו בסיור ונתנה לכך ביטוי בדברי הסיכום.

·        מעורבות ראש העירייה לטיפוח וקידום עבודה מערכתית מתואמת, לשיפור הישגים לימודיים, פיתוח והקמת מבני חינוך חדשים וסביבות למידה מתקדמות, קידום תוכניות מניעת נשירה וצמצום פערים, קידום תוכניות מעורבות הורים בולטת, ייחודית ומורגשת בכל המערכות. השקעות העירייה בתחום החינוך בולטת במיוחד לאור המציאות הכלכלית הקשה בה מצויה המדינה בכלל והעיר רמלה בפרט.

·        מערכת החינוך העירונית ברמלה יכולה להוות מודל לחיקוי בתחומים רבים ביניהם: יישום איכותי של תהליך החיטוב, הפעלה ויישום תוכנית הטיפול הנקודתי בחינוך, ותוכניות מערכתיות לשיפור הישגים חינוכיים ולימודיים, צמצום פערים, מניעת נשירה ופיתוח סביבות לימוד לאורך שנים.