דברים בגמר חידון התנ"ך למבוגרים-שר החינוך גדעון סער

כב' ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יושב-ראש חבר השופטים, הנשיא החמישי, יצחק נבון

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת אלכס מילר , קודמו, חבר הכנסת זבולון אורלב

חברי-כנסת, מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני, מזכ"ל הסתדרות המורים, שוטרי משטרת ישראל, כבאים, אנשי מד"א, שהיו למעננו,השבוע בחזית-האש שבכרמל והערב הם כאן איתנו, מתמודדים יקרים  שעל הבמה, בני משפחותיהם ומתמודדים מהשלבים המוקדמים שבאולם, גבירותיי ורבותי, מכובדי כולם,

בחג-החנוכה הזה, ידענו אסון-כבד בשריפת-הענק בכרמל. שילמנו מחיר כואב. אנו משתתפים בצערן וביגונן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן ומאחלים מכאן איחולי החלמה מהירה לפצועים.

אבל מתוך השריפה הגדולה גילינו בעמנו מחדש גבורה, תעצומות-נפש,אחווה ואהבת-אחים.

החידון הזה הוא בסימן מנהיגות: "יג הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים--לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם, בְּרָאשֵׁיכֶם. " (דברים א',י"ג) . במעמד הזה אני מבקש לשבח את ראש הממשלה על המנהיגות שגילית בטיפול במשבר, בתנאים לא פשוטים.

לא אוכל שלא להזכיר כאן הערב את תלמיד כתה י"א בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, אלעד ריבן ז'ל. נער בן 16  שלמד את העם והעולם כולו גבורה מהי.

מבלי שקבל פקודה מאיש, על-פי צו מצפונו, יצא הוא אל האש הגדולה להציל חיים, והקריב את חייו שלו. אלעד לא ישכח מלב, וכך גם נזכור את השוטרים,אנשי השב"ס ומכבי-האש שנפלו על משמרתם.

 "אל תגידו כי איננו דם אבינו המכבי/כי שלוש טיפות ממנו נמזגו בדם-ליבי", כתב ראש בית"ר. כל דור וגיבוריו.

 חידוש חידון התנ"ך למבוגרים היום הזה, לאחר שלושים שנה של היעדרות, הוא ציון-דרך.  אם מותר לי לגלות – הרעיון הועלה במקור על ידי ראש הממשלה. היה זה זמן קצר אחרי שנכנסתי לתפקידי. התחלנו מיד בהכנות והערב אנו משלימים את המהלך. אני מבקש להודות לאנשי מינהל חברה ונוער במשרדי שביצעו מהלך ארגוני בלתי רגיל שמגיע הערב לקו-הסיום.

התנ"ך מגלם את החזון והערכים שלנו, כמו גם את הזיכרון ההיסטורי המשותף של עמנו. הוא הספר מכונן-התרבות שלנו ובמידה רבה של התרבות המערבית כולה.

הוא מקור ההשראה ונקודת-המשען לכתבי קודש וגם לספרות חולין. הוא מקור האסוציאציות שלנו.

מטרותינו- לעודד את ההתעניינות, הלימוד והעיון בתנ"ך, הבסיס התרבותי של עמנו. לחזק את ההזדהות עם הערכים האנושיים,הלאומיים והחברתיים של התנ"ך.

 להעמיק את הקשר לארצנו ולמורשתנו, ולהעשיר את הלשון העברית. 

 2,081 מתמודדים (משישה מחוזות גיאוגרפיים ומצה"ל) יצאו לדרך, מגיל 18 ועד 96.  בעיני זהו מפעל עממי,חברתי,תרבותי לאזרחים מכל החוגים והגוונים שיש להם מכנה משותף אחד-אהבת ספר הספרים. 

 אנו מבקשים לקיים את המסורת הזאת בחג החנוכה, כשם שחידון התנ"ך לנוער מתקיים ביום-העצמאות.

עלינו להודות, שחטאנו כלפי התנ"ך. בהכללה ניתן לומר, כי בוגרי מערכת החינוך בעבר, בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי כאחד, היו קרובים אל התנ"ך הרבה יותר. הם ידעו בעל-פה פסוקים ופרקים נפלאים מן התנ"ך –  שירת-הים, שירת 'האזינו', שירת-דבורה, קינת-דוד על שאול ויהונתן, וקטעים נבחרים מן הנביאים והכתוּבים. בכך הם זכו לא רק לְחיבּור עמוק אל המקורות, אלא אף לְעושר תרבותי וּלשוני עברי שאין דומֶה לו. שפת-התנ"ך לא הייתה זרה להם. הם חשו בה כבני-בית, הם נקשרו באמצעותה אל הרצף היהודי, אל נופי-המולדת, אל היצירה הגאונית של עמנו שהשפיעה כה עמוקות על האנושות ועל ערכי המוסר בחלקו הגדול של העולם. ההתרחקות מן התנ"ך בעשורים האחרונים מצאה לבוֹשתֵּנוּ את ביטויה לאחרונה ב'תרגוּם' (במרכאות) של התנ"ך לעברית "ישראלית".

 אנו התחלנו בהחזרת עטרת-התנ"ך לקדמוּתה. חידון-התנ"ך למבוגרים הוא  אות לכך, אבל המהלך שנבצע הוא רחב בהרבה. כשר-החינוך אני רואֶה כחובה לפעול לקָרֵב את הדור הצעיר ואת החברה כולה בחזרה אל התנ"ך. להבטיח שבוגרי מערכת החינוך יכירו את התנ"ך ויבינו את לשונו ואת ניביו. המשימה איננה פשוטה. צריך לשנות דפוסים שהתקַבּעוּ, להכשיר כוחות, לאתר משאבים,  להחדיר תחושת שוּתפות ושליחות, להתגבר על חרדות בלתי מוצדקות. לא נרתע מכובֶד המשימה. אני רואה בה אתגר חינוכי-עֶרכי-לאומי מן המעלה העליונה.  התנ"ך הוא יסוד-היסודות של עמנו. הוא איננו שייך לחלק מהעם. הוא הנכס היהודי הגדול ביותר. הוא שייך לכולנו. 

התחלנו ברפורמה בלימודי התנ"ך.

שינינו את תוכנית-הלימודים. החזרנו למרכז את הסיפור התנ"כי, במקום תוכנית אקלקטית שמנותקת מהרצף הסיפורי. אנו פועלים להגדיל את שיעור הלומדים בַּיחידות המורחבות . השבנו את הקריאה בתנ"ך. הנחינו לפתוח כל שיעור בתנ"ך בקריאת הפרק, תוך הקפדה על קריאה רהוטה ומדויקת, בדגש על טעמי המקרא המרכזיים.

 שילבנו סיורים באתרים מקראיים. אבל האמת היא שרק התחלנו. עיקר הדרך עוד לפנינו

כן- המהלכים שאנו מבצעים לחיזוק החינוך לערכים הם רחבים בהרבה.  

כן – אנחנו מחזירים את המורשת למערכת החינוך!

כן – אנחנו מבקשים לחנך את ילדינו חינוך יהודי גאה! 

אני מבקש להודות לקבוצת אנשים איכפתיים, ובראשם המשנה לנשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט מישאל חשין, שמבקשת ומסייעת לקדם את לימודי התנ"ך מתוך אהבת התנ"ך וראיית הערך התרבותי-לאומי שלהם.  

כובדי, גבירותי ורבותי, 

ספרי-'מכבים'  הם המשך ישיר של המורשת התנ"כית. מרד-החשמונאים היה בעל משמעות עצומה בתולדות עמנו. התרבות היוונית בשעתה היתה אטרקטיבית, אסתטית ו'מודרנית' על פי מושגי אותה התקופה. אין פלא שהיא בּוֹללה עמים רבים וּמָחֲקה את מורַשתם. גם בקֶרב העם היהודי היו 'מתיַיוְונים' לא-מעטים שנָּהוּ אחריה. הלפיד שהוצת במודיעין היה מופת לעמידת העם היהודי על אמונתו ותרבותו כנגד סכנת הטמיעה וגזירות-השמָד. רק מורשתו המושרשת של עם-ישראל, רק עוצמתו הרוחנית ואמונתו הייחודית, יכלו לגבור על כוח המשיכה הזר והמפַתֶּה של התרבות היוונית.

התנ"ך הוא המעוז שמכוחו ומתוכו ניצחו המכבים והבטיחו את המשך קיומו הייחודי, האמוני, הערכי והתרבותי של העם היהודי. 

ניצְחון המכבים, ניצְחון רוח-ישראל, הוא ניצָחון המהווה מְקור השראה במאבק הקיום הנמשך לאורך הדורות – בימים ההם וּבַזמן הזה. 

ערכי התנ"ך הם ייעודו המוסרי של עמנו, קיומה של חברת מופת.

חברה כזו מצווה על צדק חברתי, על יחס אנושי, לגר הגר בתוכה.

אני אומר זאת המיוחד היום כשמתפרסמים דברים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי היהדות האמיתיים. אנא עדיין רחוקים כעם מהגשמת ייעודנו זה. 

בְרוּכִים תהיו כולכם, משתתפי החידון בכל שלביו. נאחל הצלחה הערב למתמודדים שהעפילו לגמר – 14 מתוך 2,081. למעשה כולכם כבר זכיתם.כולכם אלופים, אלופי התנ"ך. בכל זאת, בסוף הערב יהיה כאן חתן (או כלה) ושני סגנים. הם יהיו אלופי האלופים. בהצלחה! 

חנוכה שמח!

הודעות לעיתונות  |  עיתונט  |  מצגות  |  תכנית עבודה