|
|
|
|
דברי שר החינוך, גדעון סער |
|
|
מכובדי ראש העיר כפר סבא - יהודה בן-חמו חתן פרס ישראל, שר החינוך לשעבר – אהרון ידלין מנהלת מחוז המרכז – ד"ר סולי נתן מנהל מינהל חברה ונוער - יוסי לוי יו"ר מועצת התלמידים – אשר אלון היום לפני חמש עשרה שנה זועזעה מדינת ישראל. כל לב בישראל כמו עמד מלכת בהיוודע דבר ההתנקשות הקטלנית והבוגדנית בראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. אתם, בני הנוער המשתתפים בעצרת הגדולה הזאת, הייתם אז תינוקות או פעוטות. יש בכם שאפילו לא נולדו עדיין. אולם בני נוער שהיו אז בגילכם היום, ואף ילדים צעירים יותר, נאספו בחוצות הערים בחשכת אותו הלילה במחוַות אֵבל ספונטאנית ומרגשת. הם התכנסו חבורות-חבורות, שרו בדמע ובכאב שירי ארץ-ישראל, ומיליוני הנרות שהדליקו זהרו באופל הקודר. אותם בני נוער הם שקבעו את אופיו של האבל הלאומי, ואחריהם נהה העם: לא זעם מתפרץ, לא אלימות נגדית, לא מלחמת-אחים חלילה – כי אם תוגה חרישית ואחווה רבת-עוצמה. עצב עמוק, שקט ועצור, אחדות הלבבות, ובצידם אמירה ברורה ומחויבות נחושה: לשמור על מדינת ישראל, להגן על הדמוקרטיה הישראלית, להישבע אמונים לערכים האמיתיים של תרבותנו ומורשתנו. הילדים ובני הנוער דאז הם כיום אזרחים ישראלים בוגרים. הם הניפו בתום ליבם את דגל האחדות והדמוקרטיה מול מי שביקש לקרוע אותו. אתם, שבגרתם והייתם בעצמכם לבני נוער, עתודת המנהיגות הצעירה של מדינת ישראל, מצוּוים לשאת את הדגל הזה היום. תלמידים יקרים, "לא תרצח!" פקדה תורת ישראל מפי הגבורה בעשרת הדיברות במעמד הר סיני; רצח אדם, כל אדם ללא הבדל, הוא הנתעב שבפשעים. אולם רצח של מנהיג לאומי נבחר חורג כמובן במשמעויותיו. זו התנקשות לא רק בחייו של אדם אלא בנפשה של האומה, ביכולתה להתנהל כחברה חופשית, שדרכה ומדיניותה נקבעות ונגזרות מהצבעת הבוחר ומהכרעת מוסדותיה הנבחרים. רצח פוליטי הוא ניסיון שָׁפֵל להרוס את רקמתה המאורגנת של החברה, לשבש את תיפקודה התקין, להטיל בה מורא וטרור, לסכל במודע ההכרעוֹת הדמוקרטיות בה. רצח פוליטי אופייני יותר בחֲבָרות לא דמוקרטיות בעלות תרבות פוליטית של "כל דאלים גְּבַר", או למשטרים טוטליטאריים הבזים לקדושת חיי האדם. במדינות דמוקרטיות רצח פוליטי הוא מקרה נדיר, אבל התנקשויות בחיי נשיאים, ראשי ממשלות ומנהיגים אחרים אֵרעו לאורך ההיסטוריה גם במדינות דמוקרטיות חשובות כְּארצות-הברית, הודו ושבדיה. רצינו להאמין שאצלנו במדינת ישראל זה לא יכול לקרות. שכנענו את עצמנו שאנחנו חסינים; בטוחים היינו שערכי מורשתנו הם מחסום איתן מפני אסון כזה. לצערי, התבַּדֵּינו. למדנו בדרך הקשה ביותר כי שום דבר אינו מובן מאליו. הלקח שהפקנו מחייב אותנו להעמיק את התודעה והחינוך לערכי היסוד ולאזרחות דמוקרטית בבתי הספר ובכל שדרות העם. אחרי מה שארע לפני חמש עשרה שנה איננו רשאים לשקוע שוב בשאננות ובאשליה לפיה "לנו זה לא יקרה". המערכה להגנת הדמוקרטיה חייבת להיות רצופה, דרוכה ותקיפה כלפי גילויים של עבריינות אידאולוגית ואלימות פוליטית, כמו גם כלפי ניסיונות לנצל את החרות הדמוקרטית למטרות אנטי-דמוקרטיות. תלמידות ותלמידים, חברות וחברי תנועות הנוער, בנות ובנים יקרים, לגביכם יצחק רבין הוא דמות היסטורית. שמעתם עליו, למדתם עליו, אבל לא הכרתם אותו. הדור שלי, דור ההורים שלכם, הכיר והוקיר אותו, גם אם מדיניותו היתה שנויה במחלוקת לגיטימית. רבין עמד בחזית העם במלחמה על תקומתו והגנתו, וּבקִדמַת המאמץ להביאו אל מפתן השלום. יצחק רבין – יליד ירושלים, לוחם ירושלים ומאחד ירושלים – נטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. אֵשׁ מלחמות רבות הוא שרד, אך גבו נֶחשף אל האש המסוכנת וההרסנית מכל: אש שנאת-האחים, שאחריתה כבר היתה פעם בהיסטוריה הארוכה של עמנו סיבה לחוּרבן. ארור הרוצח. פִּשְׁעוֹ לא יסוּלַּח לעולם. יצחק רבין הקדיש את חייו לשרות העם. בעודו נער הצטרף לשורות הפלמ"ח ולקח חלק במאבק הישוב העברי בארץ ישראל לתקומה מדינית. כבחור צעיר במלחמת העצמאות הוא היה מפקדם של פורצי המצור על ירושלים ומשחרריה מחטיבת "הראל". כרמטכ"ל במלחמת ששת הימים הוא הוביל את צה"ל לניצחונו המזהיר ביותר. כשגריר בוושינגטון הוא תרם רבות לחיזוק היחסים המיוחדים בין ישראל וארצות-הברית. יצחק רבין, המצביא והמדינאי, הקדיש את חייו לביטחון ישראל ולחתירה לשלום. הוא היה שקול ומפוכח וידע שלא נוכל להניח את חרב-המגן עוד שנים רבות, אבל הוא ראה חובה לעצמו לבחון את הסיכוי רְווּי הַסיכּוּנים לסלול נתיב אל השלום עם שכנינו. רבים מאד מאזרחי ישראל לא הסכימו תמיד עם מדיניותו של רבין כראש הממשלה. זה טבעה של דמוקרטיה. אבל גם כשחלקנו עליו, לא פקפקנו בכנותו של רבין, בטוהר כוונותיו, ובשאיפתו להשיג שלום וביטחון לעם ישראל. יצחק רבין היה מפקד ומנהיג מעורר אמון. יושרו, רגישותו האנושית והענווה האמיתית שהקרין חיבבוהו על העם. מנהיגים נבחנים בהצבת יעדים לעמם ובהתוויית הדרכים להשגתם מול המציאות המשתנה. ראש הממשלה יצחק רבין השכיל לקבוע סדרי עדיפויות נכונים ועל כן השקיע השקעה גדולה בחינוך. הוא הבין את חשיבות ההשקעה בחינוך לעתיד ישראל. הוא נודע כ"מר בטחון" והקדיש מאמצים גדולים לביצור עוצמתו של צה"ל. המאמץ שהשקיע רבין להשגת שלום ראוי להערכה. למרבה הצער, מול גלי טרור, התחזקות האסלאם הקיצוני, ולנוכח הנהגה פלשתינאית שאין לה עניין אמיתי בסיום הסכסוך ההסטורי עִמנו, לא הבשיל המאמץ. יש רבים המאמינים כי יצחק רבין, לוּלא נרצח, היה משלים את המסע עד לפסגת השלום הכולל והמיוחל. אני מכבד את אמונתם. אבל מותר להטיל בכך ספק. השנים האחרונות סיפקו הזדמנויות רבות להטלת ספק במחויבות ההנהגה הפלשתינית, להגיע לשלום ולסיום הסכסוך. גישה ריאליסטית – כפי שהיתה ליצחק רבין – מיוסדת על ההבנה כי ההגעה לשלום אינה תלויה רק בנו, אלא גם ברצון-אמת מצד שכנינו לסיים הסכסוך ארוך השנים. השלום על-פי תפיסתו של רבין נועד לחזק את הביטחון ובשום אופן לא לבוא על חשבון ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. שתי המשימות הגדולות בחייו של יצחק רבין, השמירה על הבטחון והחתירה לשלום, חייבות להמשיך להנחות אותנו במאמצינו להבטיח את עתידה של מדינת ישראל. השגת יעדים אלה עוברת בהכרח דרך שיח ציבורי נוקב. אין לכך תחליף. אבל גם אין תחליף לכך ששיח זה יתנהל בדרך דמוקרטית ויֵדַע גבולות – של כיבוד היריב הפוליטי והדעה האחרת, של שמירה על החוק, ומעל לכל - של קבלת הכרעת הרוב. כבוד הדדי, סובלנות, תרבות ויכוח וקבלה ללא סייג של הכרעת הבוחר והמוסדות הנבחרים הם אבני יסוד לדמוקרטיה ישראלית מתוקנת. חופש הביטוי הוא ערך דמוקרטי מקודש, אבל יש להישמר מהפיכתו לחופש השיסוי וההסתה לאלימות. אין לסבול כפירה בסמכותה של המדינה, או כל ניסיון לפגוע בַּהליך הדמוקרטי. אתם, המשתתפים בעצרת הזאת, מייצגים את המנהיגות הצעירה בכל מגזרי האוכלוסיה הישראלית: ילידי הארץ ועולים חדשים, חילונים ודתיים, בני עדות ודתות שונות – יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים. עתידה של מדינת ישראל, ועתידכם כאזרחיה, תלוי בתרבות החיים הדמוקרטיים במדינה, בהפנמת הערכים והנורמות של משטר חיים דמוקרטי, ובהגנה על המסגרת הדמוקרטית מפני כל ניסיון לקעקע את יסודותיה. הדמוקרטיה היא השיטה הטובה, הצודקת והמוסרית ביותר – וגם המצליחה ביותר. אין לה תחליף. ההיסטוריה והמציאות הבינלאומית מוכיחות זאת. יום השנה לרצח רבין הוא מועד הולם לזכור ולהזכיר זאת. יהיה זכרו של יצחק רבין שמור ונצור בזיכרון עמנו בדור הזה ובדורות הבאים. |
|
|
|
|