הסיפור שמאחורי הבלוג

כתבה: זהבה אפל

כתובת האתר:

 http://www.relationet.net/


אברהם פרייס היה חלל "נצר אחרון" עד אשר קרן ושתי תלמידות בשכבה י"א מתיכון "מטרו ווסט" ברעננה קיבלו על עצמן לחקור מי הוא היה? כיצד הגיע לארץ? ומה עבר עליו עד למותו בקרב על משטרת עיראק אל מנשייה , והעיקר האומנם הושמדה  כל משפחת פרייס הענפה בידי הגרמנים ואברהם היה השריד האחרון שלה?

הבנות עימן נפגשתי בשלבים שונים של העבודה התייחסו לנושא ברצינות רבה. את החקר התחילו במאגר של יד ושם  תוך ניסיון לחפש דפי עד על משפחת פרייס מן העיר קרוש שבליטא. זמן רב הקדישו הבנות לתרגום שם המשפחה, העיירה והאזור כדי להיות בטוחים שאכן הגיעו לתוצאות הנכונות.

בפוסט (עדכון בבלוג) שקיבל את השם, "24 שעות ששינו חיים",  מתארות הבנות את הרגעים המרגשים בעבודת החקר שלהן.

"התחלנו לחקור לגבי [איות] השמות השונים - משה, פרייס ,רוזה, אברהם, ליטא, קרוש.
העובדה שמצאנו ממקורות מהימנים איות נכון של המילים הנ"ל באנגליתהיא זו שהובילה אותנו לקצה חוט מעניין. אחרי ניסיונות רבים של צירופים שונים לחיפוש באתר יד ושם, נמצא מקור מידע על משה PRIESS  נכנסו לכתב העד, כדי לראות מי מילא את הפרטים הללו וגילינו שבשנת 1999, הטופס מולא ע"י דניאל לסקר נכד של אחיו של משה.
חיפשנו כתבי עד שרשומים על אותו שם "דניאל לסקר" [שמולאו ע"י אותו עד] ומצאנו גם את רוזה, ומצאנו שני אחים לאברהם: זאב ודוד .
אין ספק שאם הדף מולא ב1999 - אברהם פרייס לא היה  נצר אחרון ... ומפה הדברים התגלגלו ככדור שלג במורד ההר, לא יכולנו להפסיק, הרגשנו שעלינו על משהו רציני" .

את הפוסט הבא כתבו קרן ושני למחרת, מספריית בית הספר "אנחנו מעדכנות מספריית בית הספר כי פשוט לא יכולנו לחכות".

"ההתרחשויות קרו כל כך מהר והובילו אותנו למסקנה ברורה אברהם פרייס איננו נצר אחרון  הכול התחיל כפי שראיתם בפוסט הקודם שנמצא דניאל לסקר כקרוב משפחה.

היום ניסינו מספר פעמים להתקשר לדניאל בשעות הבוקר אך הטלפון שלו כנראה שונה וזה לא היה הטלפון שמצאנו בכתבי העד ביד ושם. לא ויתרנו והתקשרנו ל - 144 ... לחפש טלפון של משפחת לסקר בבאר שבע. קיבלנו מספר טלפונים. סמכנו על האינטואיציה של אמנון [אמנון בר נתן סגן מנהל בית הספר] ובחרנו בטלפון הסלולארי של דוב לסקר. התברר   לטלפון של דניאל בעבודה. דניאל , פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטת בן – גוריון, סגר לנו סופית את כל הקצוות והמעגל הושלם, אימו מרים היא בת דודתו של אברהם והיא תהיה בת 90 בעוד חודש."

בהמשך השיחה גילו הבנות עוד פרט מדהים; דניאל לסקר גדל בקהילת מטרו-ווסט בניו ג'רסי הקהילה שמאמצת את בית הספר מטרו ווסט ברעננה.

" ...היינו צריכות להתאפס על עצמנו מההתרגשות שעטפה אותנו, נקווה ליצור גם קשר עם אמו מרים . כל מה שנותר הוא לעדכן את אילן היוחסין ולהמשיך לחקור. מה שבטוח: אברהם פרייס הוא לא נצר אחרון! ועכשיו נחזור לשיעור, אין ספק שבהרגשה מספקת ומרגשת .

 החקר סביב חללי "נצר אחרון" מרגש מאד גם את הורי התלמידים שעוקבים בעניין אחר התקדמות העבודה. בבלוג של שני וקרן מצאתי התייחסות ארוכה של הורי הבנות לנושא ולעבודה. ההורים של שני כותבים בתגובה לממצאים של הבנות " ...קודם כל היינו בהלם, איך המזל שיחק פה, אך יותר מכל מאוד התרגשנו מכך, .... בעקבות ההצלחה אנחנו משתדלים להיות חלק עם שני בפרויקט בנעשה ותמיד אנחנו מנסים לברר איך אנחנו יכולים לתרום לפרויקט וכיצד הוא מתקדם. ממש לפני מספר ימים שני סיפרה לנו על הפגישה המרגשת שעומדת להתקיים עם דניאל ואימו, מרים (שתזכה לימים ארוכים) קודם כל אנחנו מאוד שמחים שיש אפשרות לפגישה, אנחנו חושבים שזה מאוד יתרום לבנות .... ואנחנו חושבים שזו תהיה פגישה מאוד מרגשת שלא תישכח לעולמים!
אנו מקווים שהתהליך המדהים שהבנות עברו יתפתח, ושהן ייקחו מהפרויקט הרבה דברים להמשך החיים!"

הורי התלמידים כותבים גם בפורום העירוני ומתייחסים לתהליך שילדיהם עוברים בעקבות הפרויקט....שיח עם ראש עיריית רעננה, נחום חפרי :

"מר חופרי שלום, ילדינו משתתף בפרויקט נצר אחרון בבית הספר. אנחנו יחד איתו שותפים להתלהבות להתרגשות ולעבודה הרצינית והערכית שנעשית שם. סוף סוף לא סתם משחקים באינטרנט אלא ממש לומדים דרך האינטרנט. ומקבלים גם הדרכה מעולה דרך האינטרנט. אף פעם לא ראינו את ילדינו מתלהב מללמוד משהו ותמיד האינטרנט זה רק לשחק ועוד שטויות. עכשיו קודם כל הוא רץ לבדוק אם יש לו הודעות באתר ונכנס ל"יד ושם" וכו'. קודם כל רצינו להגיד תודה ...צריך עוד פרויקטים מסוג זה במערכת החינוך בעיר. האם יש אפשרות להוסיף עוד פרויקטים כאלה? אנו כותבים כאן גם בשם חברינו -הורים מתיכונים אחרים בעיר שזאת גם דעתם. שוב תודה למפעילי הפרויקט ולעירייה."

סיפור מרגש נוסף הוא סיפורו של החלל אברהם פורדי שבעקבותיו יצאנו עם תלמידי תיכון אוסטרובסקי לגליל המערבי לקיבוצים  יסעור  וגעתון. התלמידים גיא ועמית התחילו לחקור אודות החלל פורדי אברהם, כאשר למעט שמו והעובדה שנפל ב"שיירת יחיעם" לא היה ידוע עליו דבר. בעקבות פנייה לפורום שורשים משפחתיים באתר תפוז הסתבר להם שישנה חוברת זיכרון לפורדי אברהם. את השאלה היכן נמצאת החוברת? פרסם צביקה שוורצמן מיוזמי הפרויקט בפורום הספרנים והמידענים ונענה כמעט מיד ע"י הספרנית רבקה מקיבוץ יסעור שסיפרה שהחוברת נמצאת אצלה. רבקה ידעה גם לספר שפורדי אברהם נולד בנירג'האזה (Nyíregyháza) שבהונגריה גילוי זה פתח את הקשר בין התלמידים עם הקיבוץ שבו מתגוררים, עד היום, חבריו של פורדי אברהם -  הדי שפירא ומנחם קנפ. בהמשך אותרו גם חיים ואסתר לביא המתגוררים בגעתון שהיו חבריו של פורדי מהונגריה. הפגישה עם חבריו של אברהם פורדי הייתה מרגשת ביותר. התלמידים שיתפו את החברים המבוגרים במידע שאספו מהאינטרנט על העיר נירג'האזה וקיבלו מהם תמונות, מכתבים ומסמכים ששמרו. חיים ואסתר לביא מקיבוץ געתון השלימו מידע רב על התקופה שלפני עלייתו של פורדי לארץ.

 

בחזרה לעיתון

בחזרה לדף הבית של התקשוב