המורה במכללה כמעט ובכה
רמת הסטודנטים היא כה המוכה
ולגמרי ברור מה מקור הבזיון -
הרי לא מכינים אותם כראוי בתיכון. 

איך ניתן איתם משהו לעשות,
אמרו המורות בתיכון כעוסות
הבעיה נעוצה בשלב המקדים
ביסודי, שם בכלל לא מלמדים. 

אמרה המורה בביה"ס היסודי:
תלמיד כה חלש לא ראיתי מאודי
את האשם יש לתלות...
כמובן, מי אם לא בגננת.

והגננת? היא אמרה כך:
איזה מן ילד לא מחונך
נו, ולמה כבר אפשר לצפות.
אם יש לו מן אמא כזאת.

האמא אמרה- ילד כה חסר ישע
זה פחות או יותר גובל בפשע
אבל עם אב כאביו איו עצה
ולא פלא שכך הוא יצא. 

נאנח לבסוף האב -
אלי, הוי, אלי
אני בכלל לא בטוח
שהפרחח הוא שלי.