טיהור המקדש
בעקבות המרד בוטלו הגזירות נגד הדת שגזר אנטיוכוס, אבל בית המקדש נשאר בשליטת המתיוונים והיוונים. הר הבית נשאר טמא. משום כך יהודה המכבי צר על ירושלים והשתלט עליה ואחר כך פנה להר הבית טיהרו מטומאתו וחידש את עבודת הקרבנות. כל זה היה ביום כ"ה בכסלו, שלוש שנים אחרי שהוטלו הגזירות:
"ויהודה אמר לאחיו: הנה נגפו אויבנו, נעלה לטהר את בית המקדש ולחנכהו...
ויראו את המקדש שומם והמזבח מחולל והשערים שרופים…
ויקרעו את בגדיהם ויבכו בכי גדול ויעלו אפר (על ראשיהם)…"
לזכר טיהור המקדש ביום זה, נקבע חג החנוכה כחג בן שמונה ימים:
"ויקריבו קרבן על-פי התורה על-מזבח העולה החדש אשר עשו
…ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויקריבו עולות
בשמחה ויקריבו זבח שלמים ותודה.
…ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח
נעשים במועדם שנה בשנה ימים שמונה
מיום חמשה ועשרים לחודש כסלו בשמחה וגיל"
