לשלושת הרגלים משמעות כפולה - כחגי טבע וכמועדים היסטוריים. חג הפסח הוא חג האביב וגם חג יציאת מצרים; חג השבועות הוא זמן מתן תורה, כשם שהוא יום הביכורים, ביכורי קציר חיטים, וסוכות - חג האסיף, נעשה גם זכר לסוכות בהן ישבו אבותינו בשעת הנדודים ביציאת מצרים.
שתי המשמעויות של החגים מובאות בתורה באותם הפסוקים בלי הבחנה ביניהם.
בשנות הגולה הדגש העיקרי היה על מועדי זיכרון היסטוריים, בעוד שעם התחדשות ההתיישבות בארץ, התנועה הציונית בשל תחיית עבודת האדמה בארץ, שמה דגש הפוך לחגים – כחגי טבע. ראה טקסי ביכורים של החלוצים
חג הקציר הוא המשכו של חג האביב – בחג האביב חוגגים את יבול השעורה הראשון – מזון הבהמות. בחג הקציר חוגגים את הבשלת החיטים – היבול העיקרי ממנו אוכלים בני האדם: לחם חיטים.
גם במשמעות ההיסטורית חג השבועות הוא המשכו של חג יציאת מצרים. יציאת מצרים היא הגאולה הגופנית, החירות הגופנית מעבדות, החירות הלאומית. אחריה מתחילה הצפייה לקראת מתן התורה – לקראת קבלת התוכן הרוחני של העם.
מתוך: הרב עדין שטיינזלץ, ביכורי קציר חיטים, ביכורים – שיחות ומאמרים על חג השבועות
 |
 |