(ע"פ כתובות דף סב עב' )

ר' עקיבא

ניתוח ספרותי של האגדה:

דמויות משניות:
הזקן, השכנות והתלמידים מייצגים את המוסכמות החברתיות, את דעת הקהל ואת המתבוננים מבחוץ. הם אינם מסוגלים לראות את הדברים לאשורם ובכך הם מבליטים את גודל מעשיה של האשה.
הסיפור ארוך יחסית, אבל אין בו תיאורי רגשות. הקוראים עומדים על רגשות הגיבורים מתוך דבריהם ומעשיהם.

תבניות מסגרת:
"שמע אביה": הצירוף חוזר בחלק הראשון ובחלק האחרון של הסיפור. בכך נוצר קשר של הנגדה בין שני החלקים מבחינת יחסו של האב לרבי עקיבא ויחסיה של הבת עם רבי עקיבא.

תבנית חזרה:
תבנית הסיפור שבתוך המסגרת, כלומר החלק האמצעי מתחלק לשני חלקים מקבילים:

חלק א'
אורך ‎12 שנה.
הליכה ראשונה: "הלך וישב".
חזרה ראשונה: "כשבא הביא עמו".
דברי הזקן.
דברי האשה.
דברי רבי עקיבא: "ברשות אני עושה"

חלק ב'
אורך ‎12 שנה.
הליכה שנייה: "חזר והלך ושב".
חזרה שנייה: "כשבא הביא עמו".
דברי השכנות.
דברי האשה.
מעשי השמשים.
דברי רבי עקיבא :"שלי ושלכם..."
התבנית החוזרת פעמיים באה להדגיש את גדולתה של האשה.

תבנית של דיאלוג:
האגדה בנויה מדו-שיח, "אמר לו" "אמר לה", כמו במחזה. הדבר תורם ליסוד הדרמטי באגדה זו.

מספר נוסחאי:
מספר שאינו משקף מציאות אובייקטיבית, אלא בא לסמל שלמות, ריבוי וכד'. למשל מספר ‎12 - 12 שבטי ישראל, ‎12 ירחי שנה ועוד. באגדה שלפנינו מופיע המספר ‎12 וכפולתו ‎24.