"עובד אדמתו ישבע לחם...." (משלי י"ב, י"א)


לנשום את נשימת הנצח
אתה הולך אחרי המשדרה הסורקת את ירק המשי על שדות
התבואות. השמש לוהטת. הירק העובר לפני העיניים מעוור
ומעייף. הנך מתפרקד בתוך העגלה, משביע את עיניך בתכלת
העמוקה-עמוקה. שקט. תכלת שקויית אור זהב. שקט שקוי
זוהר. ציפורים בודדות מרננות, חגות חוגים-חוגים בתכלת
הבהירה....... נשימת הנצח....
אין ראשית ואין תכלית לאור שדות זה הרב-רב... אין ראשית
ואין תכלית.
ד. מלץ מתוך "כאן על פני האדמה"
בעריכת מוקי צור, תאיר זבולון וחנינא פורת
שיר המעלות
"שיר המעלות
אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו
יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך"
תהילים, קכ"ח, א-ב
"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו
הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע
בא יבוא ברינה נושא אלומותיו"
תהילים קכ"ו, ה-ו
המתנחלים בהר
הכרם נכנס לשנתו השלישית. עשה שריגים עבותים, אשכולות
קטנים ירוקים עלו בהם וענבים קטנים כגרגרים. יוסף קטם
אותם, כי עורלה הם. עוד שנה ועוד שנה יהנו מפרים. גם עץ
התפוח הנץ, גם השזיף והאגס גדלו, עצים, והתחזקו חביבים,
עד שיוכשר פריכם!
מתוך "המתנחלים בהר" מאת רבקה אלפר,
סיפורם של ראשוני המתיישבים במוצא
אני מביא סל ביכורים / מאשה קאלו
מחר השכם ארד לגן,
עטור בזר, לבוש לבן.
ירק טרי אכניס לסל:
פלפל, חציל וגם בצל.

הכל מוכן לחגיגה:
כל הפרחים בערוגה.
גם הלימון והשקד-
ומסביבי הכל רוקד!

ורק הלילה יעבור
ולרחובות יפרוץ האור,
ומתנומה ישכים הטל -
אצא ועל שכמי הסל:

פתחו את כל השערים
אני מביא סל ביכורים!
בשלו הפרות בגני / זאב
בשלו הפרות בגני
וירד הטל על הפרי,
ואחותי
ירדה אל הגן עם הסל
לאסוף את הפאי על הטל
ואני לא ידעתי.
לפתע שמעתי
קול צחוק
ורשרוש עלה ירוק
וטיף!-
על השביל
נוטף טל השתיל.
ומרחוק -
זוג עיניים ויד -
הכרתיה מיד!
זאת היא,
אחותי.
התקרבתי בלאט
והיא יושבת על השביל
ומשתיל אלי שתיל
שולחת יד
ולוחשת: "טוב
פרות לאסוף.
טוב גם לזרוע,
טוב גם לשתול,
אך מהכל -
טוב
פרות לאסוף".
ופתאום
היא נושאת העיניים
מול עיני
ושתי גומות בלחיים
צוחקות אלי:
"---באתי עם הסל
לאסוף פרות על הטל,
האינך רואה? -
הפרי כבר בשל!"
המתיישבים
אבל אם ישאלו אותנו מה אנו רוצים לעשות במתיישבים, אין
שאלה זו מביאה אותנו במבוכה. אנו רוצים לעשות אותם
חקלאים ממש, אנשים מושרשים בקרקע. הם יחיו על האדמה
ויתקיימו מפרי אדמתם, ועיניהם לא תהיינה צופות במחירי
השוק כרוכלים, חדלי כוח.
אל השוק הם יביאו רק עודף התוצרת, שיישאר להם אחרי
סיפוק צורכיהם שלהם. כל נקודת התיישבות צריכה לנהל
עצמה לפי אותם עקרונות, הניתנים כבר לידינו על ידי המדע
והניסיון, בתורת אגודה שיתופית חקלאית יצרנית.
הרצל, מתוך נאום בקונגרס הציוני החמישי