דרכי פעולה

רעיונות כלליים לפעילות

התערבות חינוכית בית-ספרית
בתי-הספר יתבקשו לתכנן, לבצע ולהעריך התערבות חינוכית שתכלול מהלכים לימודיים- חווייתיים, אשר יקבלו משמעות ייחודית בכל בית-ספר ובכל רמת גיל, בהתחברם למדיניות בית-הספר ולהדגשים המקומיים, כפי שבאים לידי ביטוי בתלב"ס, בציר המארגן למידה או בעשייה בית-ספרית ייחודית אחרת.

4.1

רעיונות כלליים לפעילות
יש שיבחרו לעסוק בחלק העיוני הקשור בנושא באופן ממוקד בזמן, ובחלקים החווייתיים-רגשיים-חברתיים ברצף מתמשך לאורך השנה.
יש שיבחרו לארגן את תכנון הלימודים השנתי סביב הציר של "חיים יחד בתוך מחלוקת" וירתמו את הדיסציפלינות ה"חברתיות" להעמקת ההבנה של היחסים בין העמים, של מבנה החברה הישראלית וכו' ...
אחרים יעדיפו להדגיש את המיומנויות החברתיות-רגשיות כמובילות לקראת השגת המטרות שהוזכרו.
חשוב ביותר כי בתי-הספר יראו את הנושא כמכלול, כעשייה רצופה, עקבית ושזורה בעשיות החינוכיות המתקיימות בחדרי המורים ובכיתות, ולא כפרק שיש לו קו סיום.
מדובר בנושא בין-תחומי, המשיק לפרקי לימוד מתוך תכנה"ל ולפעילויות חינוכיות מוכרות. על בית-הספר מוטל יהיה ליצור את החיבורים המתאימים.
הדיסציפלינות הרלוונטיות לנושא: אזרחות, היסטוריה, גיאוגרפיה, כלכלה, ספרות, כתבי-קודש ושפות.
המשגות - כמו: סכסוך, פתרון, משא ומתן, הסכם, חוזה, תהליך מדיני, תרבויות, דו-קיום, גבולות, תנאים מוקדמים, הידברות, טריטוריה, ריבונות, עצמאות, מלחמה ושלום...
תהליכים מדיניים וחברתיים - כמו: תהליך התפתחות היחסים עם עמי ערב עד למשא ומתן האחרון, תהליך היווצרות של ישות מדינית, תהליכי שינוי חברתי כלכלי של עמי המזרח התיכון, תהליכים בחברה הישראלית בהקשר של הסכסוך הערבי-ישראלי...
מיומנויות ופעילויות חברתיות ורגשיות - כמו: התחלקות ברגשות, בדעות, הידברות בנושאים ברי-מחלוקת, פתרון סכסוכים באמצעות משא ומתן, גישור...

4.2

גורמים המשפיעים על דרכי הפעולה

	גיל הילדים.
	מורכבות הנושא והקיטוב בהתייחסות אליו.
	קצב האירועים.
	מיקום - לחלק מהמבוגרים והילדים הסדר הקבע, אם ייחתם, ובעיקר מחירו, הוא עניין אישי ואליו מלווים תהליכים של מחיר אישי, אבל, כעס, ואכזבה אשר יש לתת להם מענה ומקום.
	עמדת ההורים - כבכל נושא שהוא בעל מטען אישי אידיאולוגי או ערכי, יש מקום לשתף הורים בנושא וכן לשקול שילוב הורים ממגוון הדעות.
	קושי בהפרדה בדיון בין רגש להגיון.

4.3

דוגמאות לנקודות מוצא
על בסיס תכנית ההתערבות של בתי-הספר כקהילות חברתיות לומדות, ניתן לתכנן את המהלכים החינוכיים מנקודות מוצא שונות, בשילובים שונים ובהתאם ללוח זמנים המתאים לתכנון השנתי של כל אחד מבתי-הספר.
דוגמאות לנקודות מוצא אפשריות:

	המפגש עם האחר בחברה בישראל.
	זכויות האדם - דיון בזכויות האדם בתהליך החינוכי כולל חופש הביטוי, חופש ההתארגנות.
	דיונים באקטואליה.
	מחלוקות והידברות.
	תרבות המחלוקת בישראל ובעמים.

4.4

מקורות ידע ותכני לימוד
בסיס הידע עליו מושתת התהליך החינוכי לטיפוח תלמידים המשפיעים על מציאות חייהם בקהילה

	לימוד העובדות, מעקב אחר התהליכים כבסיס לשיקול דעת ולנקיטת עמדה .
	לימוד המושגים הנוגעים לתהליכים המדיניים כמו: הסכם, חוזה, הסכם ביניים, וכו'.
	העמקת המסרים האוניברסליים של זכויות האדם.
	הגיאוגרפיה של האזור.
	הכרת הנרטיבים ההיסטוריים השונים והתרבות של העמים.
	היסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי כפי שמעוצבת בזיכרון הקולקטיבי של שני הצדדים.

4.5

פיתוח מיומנויות רלוונטיות

	התמודדות עם סטריאוטיפים ודעות קדומות.
	פיתוח אמפתיה ורגישות כלפי הזולת.
	יכולת לקיים תקשורת ולנהל משא ומתן
	פיתוח גישה אנושית ושוויונית כלפי הצד השני.
	פיתוח יצירתיות, גמישות ופתיחות.
	ריסון עצמי.

4.6

דוגמאות לשאלות לדיון

	מהם גבולות השיח ומי קובע אותם?
	איך מתמודדים ב"זמן אמת" עם שאלות קלאסיות של הדמוקרטיה?
	במסגרת ריבוי הדעות, איך יוצרים מצע משותף רחב וכיצד מקבלים עקרון הכרעה שיהיה מוסכם על כולנו?
	מהם הגבולות והפרשנות של מושגי יסוד דמוקרטיים שנוגדים זה את זה?
	העיסוק בנושא "חיים יחד בתוך מחלוקת" מכיל רכיבים עיוניים [פרקי מידע], המהווים במפגש עם ערכים ואמונות, תשתית לגיבוש דעות ועמדות לשאלות מורכבות כלפי התהליך המדיני בכלל ותוצאותיו בפרט. כמו-גם רכיבים חברתיים-רגשיים, המזמנים תובנות תוך- אישיות ובין-אישיות במעגל הקהילתי ובמעגל המדיני והלאומי.

4.7

פעילויות ממוקדות
בתהליך הלמידה המתמשך בנושא מומלץ לשזור פעילויות ממוקדות.

א.

שבוע של עיסוק ממוקד באקטואליה:

1.	טיפול קבוע באקטואליה - עם דגש על המעקב אחר התהליך המדיני והשאלות שהוא מעלה.
.2	הספקת אינפורמציה שוטפת כגירוי לדיונים: מעקב אחר קטעי עיתונות שאלות לדיון לוחות מודעות עם מאמרים, ידיעות ופרשנויות שמביעות דעות שונות. כתבות בעד ונגד בנושאים השנויים במחלוקת.
.3	הבהרת מושגים, ניתוח מידע עובדתי, התרחשויות ופרשנויות ב"זמן אמת".
.4	ארגון המידע, בנית תמונה ברורה ככל שיעלה בידי צוות המורים, תוך התייחסות לאירועים ולתופעות.
.5	דיון בנושאים השנויים במחלוקת שיאפשר לכל הדעות לבוא לידי ביטוי, לתת לגיטימציה להתמודד עם שאלות שנויות במחלוקת, ללמוד לפתח טיעונים מושכלים, מבוססים ומגובשים.
.6	יצירת אווירה המקדמת הבנה, אמפתיה וניסיון להיכנס לעולמו של בעל הדעה השונה.

ב.

מפגשים ופעולות משותפות בין "שונים":

.1	מפגשים מרובים ופעילות משותפת בין בתי ספר מזרמים שונים. מפגשים על בסיס לימוד משותף, ברור ערכי והתמודדות משותפת עם סוגיות המעסיקות אותם ומשמעותיות להם.
.2	דיונים ציבוריים במחוזות וביישובים בנושאים אידיאולוגיים, ערכיים, מוסריים וחינוכיים השנויים במחלוקת - בעד ונגד..

ג.

אירועי יום הזכרון החמישי לרציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בסימן "לחיות יחד בתוך מחלוקת".

הקשיים הצפויים

	ההתרחשויות בשדה המדיני מזמנות למערכת החינוך אתגר מוכר, המחייב התייחסות לאירועים מדיניים-ביטחוניים, להחלטות, להסכמים ולהשלכותיהם המעשיות והערכיות-רגשיות עבור הציבור על גווניו, יחד עם זאת חשוב לציין את הקשיים שעשויים לעלות:
	הנושא טעון במידה רבה מאוד והעיסוק בו מערב רגשות, עמדות ודעות פוליטיות. כיום המורים נמנעים כי הם אינם יודעים איך לנהוג. הנושא נתפס כמסוכן וכמאיים אישית ומקצועית.
	הנושא שנוי במחלוקת הן מבחינה פוליטית והן מבחינה פדגוגית.
	הנושא קשה להתמודדות מבחינה דידקטית, מה גם שאינו משתייך לדיסציפלינה. התכנים באים מהחיים, אין חומר מוכן מראש, אין דרכי עבודה בדוקות.
	הנושא מחייב מעקב מתמיד אחר ההתפתחויות של אירועים מדיניים וחברתיים, שלא תמיד קל ופשוט לעקוב אחריהם.
	החברה הישראלית סיגלה לעצמה שיח סטריאוטיפי: השפה מתייגת, המילים טעונות, סוגיות חברתיות מקבלות קונוטציות חד צדדיות.
	היעדר יתרון המורים על התלמידים: קצב האירועים מחייב למידה תוך כדי ההתרחשויות, יחד עם התלמידים. אולם בכל זאת יש למורים ערך מוסף כמבוגרים מנחים ומתמודדים.

תוצאות מצופות
תפקידה של מערכת החינוך כקהילה חברתית לומדת, לפתח אזרחים מעורבים שיוצרים ומשפיעים על המציאות החדשה.
תרבות הקהילה החברתית הלומדת תתבטא על ידי הפעלת מכלול העקרונות הבאים:

	הקשבה לדברי האחר ממקום של הערכה וכבוד אמיתיים, ללא תיוג.
	הכרה בחשיבות דעות שונות ויצירת יחסי גומלין ביניהן - פלורליזם דיאלקטי.
	אמפתיה למצוקות בר השיח השונה בדעותיו - היכולת להסביר את הדעות של האחר השונה.
	ידע, בקיאות באקטואליה, בתרבות ובהיסטוריה של העם, החברה, המדינה שלנו ושל זולתנו.
	נקיטת עמדה - על בסיס טיעונים מגובשים ומבוססים של ידע.
	הכרה בעובדה כי במשטר דמוקרטי יריבות פוליטית אינה "בגידה" גם אם הדעות נראות כמסוכנות (כל עוד הן לא מנוגדות לחוקי מדינת ישראל).
	אחריות כל באי הקהילה הבית ספרית, על מעגליה הרחבים, לתרגם את הידע והעמדות לפעולה ולהשפעה.

מהלכים לביצוע במחוזות
על מערכת החינוך להכין את קהילות בתי-הספר להתמודדות עם כאב הקשור ב"מחירי" ההסכמים ועם שמחה על "רווחיהם". להקנות מיומנויות הקשורות בפתרון סכסוכים, לעודד התנסויות במשא ומתן, בגישור, בהידברויות בין חלוקים ובמפגשים בין פרשנויות שונות לאירועים מדיניים-ביטחוניים עכשוויים ולמציאות הישראלית בכלל. לשם כך מומלצים המהלכים הבאים מעבר להצהרת מדיניות המשרד.
מהלכים לביצוע במחוזות:

	בניית מבנה לניהול - יצירת מחויבות מוסדות החינוך למסר, פיתוח מתווה מחייב, אחריות להפעלת מדיניות המשרד ומדדים לניהול ולתוצאות.
	העברת המסר למנהלים בכנסי מנהלים.
	השתלמות בנושא בימי ההערכות.
	יצירת כלים להטמעת הנושא בתוכנית העבודה הכוללת של המוסד החינוכי, על פי מדיניות המשרד ובהתחשב באוטונומיה המוסדית.