שרגא עדיאל

שרגא עדיאל (אידלמן) נולד בלייפציג שבגרמניה בט"ז בסיוון תרע"ג, ‏21
ביוני ‏1913. הוא למד שם בבית ספר יסודי וסיים את לימודיו בגמנסיה
גרמנית, אך בשל יהדותו לא קיבל תעודת גמר. בהיותו בלייפציג היה פעיל
בתנועת "מכבי הצעיר", והוא המשיך בפעולה זו גם בעלותו לארץ.

בשנת ‏1934 עלה שרגא עדיאל לארץ על מנת ללמוד בבית המדרש למורים
העברי בבית הכרם. שם היה תלמידם של בן-ציון דינור ואליעזר ריגר וספג
מהם את הראייה המקפת שבה נבחן המעשה החינוכי בצד החובה לביצועו
המדוקדק. לאחר שסיים את לימודיו בבית המדרש בתרצ"ז, כבוגר מחזור
כ"ג, הוא כיהן כמנהל "משק הילדים" ליד מגד וכסגן מנהל בית הספר
"יסוד המעלה" בתל-אביב. לאחר לימודים באוניברסיטת קולומביה
בארצות הברית שב כסגן מנהל בית הספר "אחד העם" בתל-אביב.

בשנת הלימודים תשי"ד, עם הנהגת החינוך הממלכתי והקמת ששת
המחוזות הטריטוריאליים, נתמנה שרגא עדיאל כמפקח מחוז המרכז ופעל
לגיבוש מוסדות החינוך הוותיקים והחדשים למערכת המתפקדת כמקשה
אחת במסגרת חוק חינוך ממלכתי תשי"ג ותקנותיו.

בשנת הלימודים תשט"ז הועבר שרגא עדיאל לירושלים וצורף לוועדת
הקבע ולהנהלת המשרד. בתשי"ח הוא נתמנה מנהל "מינהל החינוך
היסודי" ובראשית תשי"ט הוא נתמנה סגן מנהל כללי לחינוך יסודי
ואחראי על המינהל היסודי. בכ"ב בסיוון תשכ"ד, ‏2 ביוני ‏1964 , לאחר
פטירתו של נחום גבריאלי, נתמנה שרגא עדיאל יו"ר המזכירות הפדגוגית
לחינוך יסודי ולהכשרת מורים והוא מילא תפקיד זה עד כ"ד בתמוז
תש"ל, ‏28 באוגוסט ‏1970, כאשר בעקבות ביצוע הרה-אירגון במבנה משרד
החינוך והתרבות הוא מונה כיו"ר המזכירות הפדגוגית למערכת החינוך
וכמשנה למנהל הכללי.

בין הפעולות ששרגא עדיאל היה אחראי להם היה גיבושו של "אמח"י,
המסמך שקבע את הדפוסים המינהליים שבעבודת משרד החינוך
והתרבות ושרוכזו בו ההוראות לארגון מוסדות החינוך: פתיחת מוסדות
חינוך, תקני מוסדות החינוך, ניהולו של כוח האדם בהוראה, שירותי בית
הספר וכו'; הפעלת הוועדה לארגון עבודת הפיקוח וייעולה בדרך של
העדפת הפעילות הפיקוחית הקולקטיבית וראיית בית הספר כיחידת
פיקוח, הקמת "המרכז למוסדות החינוך טעוני הטיפוח" והפעלת כל מערך
תכניות הטיפוח לבתי הספר שהוגדרו כמוסדות טעוני טיפוח: ההקבצה,
יום לימודים ארוך, ההנחיה, וכיוצא באלה; הנהגת הוועדה המרכזית
לביצוע הרפורמה במבנה החינוך (הקמת בתי ספר יסודיים שש שנתיים
ובתי ספר על יסודיים שש שנתיים, הכוללים בתוכם את חטיבות הביניים)
גיבוש מדיניות האינטגרציה וקביעת מסגרת העבודה הארגונית
והחינוכית בהם ולאחרונה, הקמת "המזכירות הפדגוגית למערכת החינוך"
שאיחדה ותיאמה בין החינוך והיסודי והחינוך העל יסודי.

בכסליו תשל"ב, מחצית ‏1971, עזב שרגא עדיאל את משרד החינוך
והתמנה מנהל כללי של "עליית הנוער" והוא כיהן בתפקיד זה עד שפרש ב-
‏1978 לגימלאות. ב"עליית הנוער" התמקד בהקמת "הפרויקט הישראלי"
ששילב בני נוער מאזורי הפיתוח ומשכונות הערים הגדולות במערך
הטיפוח של עליית הנוער.

עקרונות חינוכיים וחברתיים אחדים כיוונו את הכרעותיו ופעולותיו של
שרגא עדיאל ואחד הבולטים שבהם היה השילוב: שילוב בין פעולות,
שילוב בין תלמידים, שילוב בין מוסדות. את העיקרון הזה הבליט בסכמו
את פעולות הטיפוח שנערכו במערכת החינוך בספר עשור למפעלי הטיפוח
שפורסם בתש"ל על-ידי משרד החינוך והתרבות:

"על כתפי דור המורים הראשון בארץ הוטל התפקיד להפוך בני עולים
דוברי לשונות רבות לעם דובר עברית. על כתפי המחנכים בדור הזה, ואולי
אף בדור הבא, הוטל התפקיד למזג מיזוג משמעותי בני עולים יוצאי
גלויות ותרבויות שונות, שפער השכלתי רובץ ביניהם, לעם בעל מבנה
תרבותי תקין. בפתח העשור השלישי קיבלה הכנסת שתי החלטות בעלות
חשיבות היסטורית לגבי החינוך בישראל בכלל ולגבי אוכלוסיית
התלמידים טעוני הטיפוח בפרט: בקיץ תשכ"ח אושרו ההמלצות של
"הוועדה הפרלמנטרית לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל יסודי" שנאמר
בהן שאחת המטרות העיקריות שלשמן בא השינוי בחינוך הוא "הפחתת
הפער הקיים כיום בין ילדי האומה ברמת ההשכלה ובסיכוי להשתלב
בחברה ובמשק מתקדם והפגשת הילדים במסגרות לימודיות אזוריות"...
ושנה לאחר מכן, בקיץ תשכ"ט נתקבל ,"חוק לימוד חובה (תיקון מספר ‏6)
תשכ"ט- ‏1969", שאף הוא, פרט לערכו החינוכי המדיני, איננו אלא אמצעי
נוסף לקידומו של הנער בן הסביבה הנחשלת.

שתי ההחלטות, הנהגת הרפורמה והארכת חוק לימוד חובה, קשורות זו
בזו ומשלימות זו את זו. על קרע זה נראה לנו, שאחת המשימות המרכזיות
של העשור השלישי בתחומי הטיפוח היא שילוב המפעלים וגיבושם
למערכת טיפוח אחת, המכילה את האלמנטים החיוביים של כל התכניות
שהוכיחו את עצמן כיעילות. ריכוזם של אמצעי הטיפוח ומיקודם במוקד
אחד עשויים לאפשר את הפעלתם לגבי אוכלוסייה גדולה יותר ולהגביר
את סיכויי הצלחתם לגבי התלמיד הפרט."

שרגא עדיאל נפטר בה' באדר תשנ"ד, ‏16.2.1994 ונטמן בירושלים.