יעקב שריד


יעקב שריד (שניידר) נולד בי' בטבת תרס"ג, ‏9.1.1903 ברפלובקה, עיירה קטנה
באוקראינה. למד ב"חדר", השלים את לימודיו הכלליים ולמד בבית המדרש
למורים "תרבות" בווילנה. לאחר שהוסמך כמורה - כיהן כמורה וכמנהל במוסדות
"תרבות" בעיירות ווהלין. במקביל עסק בענייני ציבור שונים והיה חבר בוועד
המרכזי של הסתדרות המורים והגננות של מוסדות החינוך העבריים בפולין.

בשנת ‏1935 עלה יעקב שריד לארץ והשתקע ברחובות. שם הורה וניהל את בית
החינוך לילדי העובדים. לאחר הקמת המדינה מונה לנהל את "המרכז לחינוך" של
זרם העובדים והקדיש את עיקר מרצו לקליטת ילדי העולים שהצטרפו לזרם זה.

עם הנהגת החינוך הממלכתי, מונה תחילה כמפקח לתפקידים מיוחדים במשרד
החינוך והתרבות ואחר כך לסגן המנהל הכללי ובראשית שנת הלימודים תשט"ו -
למשנה למנהל הכללי. בתפקידיו אלה היה ממונה על החינוך היסודי, כוח האדם
בהוראה, הקשרים עם הסתדרות המורים ועוד. בשבט תשכ"ז, פברואר ‏1967 מונה
על ידי השר זלמן ארן למנהלו הכללי של המשרד, תפקיד אותו מילא עד שפרש
לגמלאות בסוף חודש אב תש"ל, ‏31.8.1970.

בתפקידיו השונים במשרד החינוך והתרבות פעל יעקב שריד במיוחד בהעברת
פעולות החינוך ממערכת של שלושה זרמים שקדמו לחינוך הממלכתי (הזרם הכללי,
זרם העובדים וזרם המזרחי) למערכת ממלכתית אחת, בארגון החינוך ובמימונו וכן
בקביעת נהלי עבודה מסודרים, במשרד שהתרחב והלך.

מדברים שאמר יעקב שריד בתשי"א, בדיון על שאלת החינוך ביישובי העולים, ניתן
לעמוד על גישתו ליכולת מערכת החינוך להגיע להישגים, גם בתנאים קשים:

"לו היו שואלים אותנו בזמן ייסוד ההתיישבות החדשה של העולים אם נשיג מאות
מורים, שירצו ללכת להורות בכפרים החדשים, היינו עונים: איננו יודעים אם
יימצאו. אולם הם נמצאו. ידענו מראש שלא כל המורים הללו מתאימים לתפקידם.
שואלים אותנו: מדוע אינכם שולחים את המורה העולה החדש לתל-אביב ואת
המורה הוותיק ליישוב החדש; אבל דבר זה אינו בר ביצוע. אחד הדברים שאנו
משקיעים בו הרבה מרץ הוא לגלות מורים מבין העולים החדשים. קשה למצוא
מורים לא רק למושב החדש אלא גם לכפר-יהושע, לנהלל וכו'. לכן שלחנו את
המורים שהסכימו ללכת. ובכל זאת, משהו הושג. בכל מקום שאני בא אני שומע
ילדים מדברים עברית. באתי לפני שנה לבית ספר אחד באחד המקומות אשר שם
יש ילדים מ- ‏14 ארצות ואחד לא רצה לשבת על יד השני; איש לא הבין את שפת
רעהו וכולם יחד לא הבינו את המורה. והנה, עברה שנה אחת, והם כבר מדברים,
קוראים וכותבים עברית. הושג דבר שני: כל בתי הספר וגני הילדים קיבלו צורה של
מוסדות חינוך."

יעקב שריד נפטר בנר ראשון של חנוכה תשל"ז, ‏17.12.1976. שמו הונצח בבית ספר
ממלכתי ברחובות.