פרופ' מנחם הרן, מן החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מבכירי
חוקרי המקרא בארץ ובעולם, ועבודתו נוגעת בתחומים רבים של חקר המקרא
המודרני.

מוקד מרכזי במחקריו של פרופ' הרן הוא חקר הפולחן הישראלי והמוסדות
הדתיים בתקופת המקרא. פרופ' הרן בחן נושאים אלו על יסוד הטקסטים
המקראיים, ובמרכזם הספרות הכוהנית שבתורה, ועל רקע ספרות המזרח הקדום
ומוסדותיו. מחקריו נסבו הן על המרכיבים השונים של הפולחן - המקום, הזמן,
המשתתפים והפעולות - והן על עקרונותיו, קווי אופיו ומשמעותו הדתית
והחברתית. הרן הדגיש את קדמותו של המקור הכוהני בתורה, את היותו נובע
מהוויית החיים של ימי הבית הראשון.

פרופ' הרן חקר לעומקם גם מגבשים אחרים בספרות המקראית, ובהם הספרות
ההיסטורית וספרות הנבואה. את עיקר תשומת הלב הפנה הרן לשאלת חיבורם
ודרך התהוותם של הספרים השונים - ספרי ההיסטוריה המוקדמים והמאוחרים
מצד אחד וספרות הנבואה מצד שני, ובעיקר הספרים ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל
ועמוס. כמו כן הקדיש פרופ' הרן מחקרים חשובים לחקר תולדות ישראל בתקופת
המקרא, לתולדות האמונה המקראית ואף לתולדות הפרשנות.

בשנים האחרונות פרופ' הרן מתמקד בשאלת התהוותה של האסופה המקראית.
בספרו האחרון, "האסופה המקראית", הוא עומד על תהליכים שהביאו למעבר
ממצב של ספרות חיה לקאנון מגובש בן כ"ד ספרים. תוך ניתוח סוגיות קשות
בספרות המקראית והבתר-מקראית הגיע פרופ' הרן למסקנות מקוריות על דרך
התהוות הקאנון.

בצד אלה עסק פרופ' הרן גם בעניינים הנוגעים לריאליה של הכתיבה, ותרם תרומה
חשובה להבהרת צורתם ודרך כתיבתם של ספרי המקרא בשלבים השונים של
התפתחות התרבות החומרית.

פרופ' הרן הוא נציג מובהק של השיטה הפילולוגית/ההיסטורית בחקר המקרא,
והוא קנה לו מעמד מרכזי בחקר המקרא הבינלאומי. הוא היה חבר-אורח במוסדות
מחקר נודעים והוזמן להרצות באוניברסיטאות חשובות ברחבי העולם, והוא חבר
במוסדות בינלאומיים בתחום חקר המקרא.

פרופ' הרן היה שותף להקמתם של חוגים למקרא באוניברסיטאות בישראל. הוא
העמיד תלמידים הרבה והשפיע על ההתפתחות של מחקר המקרא בישראל ועל
מעמדו של חקר המקרא בעולם האקדמי.

על כל אלה ראוי פרופ' מנחם הרן לקבל את פרס ישראל לשנת תש"ס בתחום של
חקר המקרא.