מאז בגרותו, בראשית שנות ה‏40-, הקדיש אריה קרול את עצמו לעבודה ללא ליאות
למען ההתיישבות החלוצית בספר כחקלאי, כאיש משק וכלכלה, כמחנך נוער
להגשמה חלוצית וכאיש ציבור וכמנהיג. במהלך שנים אלה הוא שילב פרקים
מרתקים של סיוע והדרכה לעולים ולמתיישבים ביישובי הנגב, כתב דפים
מפוארים, חלקם עלומים עדיין, בדברי ימי ליבוי הניצוץ היהודי בקרב יהדות
הדממה בברית המועצות, ועשה רבות לעלייתה ולקליטתה בארץ.

הוא הלך בנתיב הארוך מטירת-צבי בעמק בית-שאן ב‏1941-, דרך הנהגת
"בני-עקיבא" בירושלים ועד לעלייה לביריה בגליל העליון ב‏1946-, ומשם לקיבוץ
סעד בנגב המערבי. קיבוץ סעד, שהוא ביתו זה למעלה מחמישה עשורים, היה
לבסיס פעולה תומך לפעילותו המגוונת של אריה קרול בכל תחומי העשייה, ובו
ובשליחותו רכש את ניסיונו ואת מעמדו הציבורי כאיש משק, כמדריך, כמסייע
וכדובר לכל יישובי האזור. משם הביא את דבר יישובי הנגב, ותיקים כחדשים,
לראש הממשלה דוד בן-גוריון, לשרים ולבכירי מוסדות ההתיישבות. בלהט ובתוקף
העלה בפניהם את מצוקותיהם החברתיות, הכלכליות והביטחוניות של אנשי הנגב
בתקופה הסוערת של שנות החמישים - עתות בצורת רצופות ופגיעות חמורות בנפש
וברכוש בידי מתנכלים מרצועת עזה.

קיבוצו שלח אותו בשנות השישים לנהל את "מפעלי שער הנגב", שתרמו רבות
לביסוס כלכלת האזור בשילוב תעשייה חקלאית עם טכנולוגיות מתקדמות,
ומקיבוצו יצא בשנת ‏1987 לתפקידו כמזכיר הקיבוץ הדתי. מאז סיום תפקיד זה
בשנת ‏1991 ועד היום הוא מרכז את פעילות "בני עקיבא" והקיבוץ הדתי בחבר
העמים.

בשנת ‏1965 נסע אריה קרול כתייר לברית המועצות, כדי לבקר את אחיותיו שלא
ראה אותן ‏30 שנה, ובכך נפתח פרק חדש ומסעיר בחייו. בעת ביקורו שם חש והבין
שלמרות מאמצי הדיכוי של המשטר לא כבה הניצוץ בלב הקיבוץ היהודי הגדול
שם. התרשמויותיו ורעיונותיו הגיעו אל שאול אביגור ז"ל, ראש "לשכת
הקשר-'נתיב'", שמשימתה הייתה טיפוח הקשר עם יהודי ברית-המועצות.
בהתערבותו של בן-גוריון גויס קרול לפעילות מלאה בלשכת הקשר, פעילות
שנמשכה למעלה מ‏20- שנה. הוא הפעיל מערכת אדירת ממדים, אשר תוך גילוי
יזמה, תושייה ומקוריות מחשבתית שיגרה אלפי חברים בתנועות נוער ציוניות
ויהודים מתנדבים - לעתים תוך נטילת סיכון אישי רב - כתיירים לברית המועצות.
משימתם העיקרית הייתה ליבויו של הניצוץ היהודי-הציוני בקרב מעגלים הולכים
ומתרחבים של יהודי ברית המועצות, שהקיפו מאות אלפים, באמצעות מפגשים
והוראת עברית, ושירים וריקודים ישראלים. רבים מיהודים אלה עלו ארצה עם
היפתח השערים, ואריה קרול המשיך בפעילותו לקליטתם, תוך שהוא נמנה עם
יוזמי המפעל "בית ראשון במולדת" אשר קלט אלפי משפחות בתנועה הקיבוצית
בראשית צעדיהן בארץ.

על פועלו זה - הייחודי והמפואר - מצאנו את אריה קרול ראוי לקבל את פרס
ישראל לשנת תש"ס בתחום של מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.