|
|
לימודים והשתלמויות 1964-1960: תואר בוגר בחינוך ובגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית 1966-1964: תואר מוסמך (בהצטיינות) בחינוך ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית 1968-1966: תואר דוקטור בפסיכולוגיה חינוכית ובתקשורת באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. תפקידים אקדמיים בארץ 1974-1969: מרצה באוניברסיטה העברית 1977-1975: מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, ראש התכנית בפסיכולוגיה חינוכית 1981-1979: מרצה בכיר באוניברסיטה העברית 1981: פרופסור חבר באוניברסיטה העברית 1987-1984: פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, ראש המגמה למחשבים וחינוך 1992: פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה 1998-1993: דיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה 1999: מייסד ומנהל של המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה 2000: ראש המרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה. תפקידים אקדמיים בחו"ל 1968-1966: עוזר מחקר של פרופ' קרונבך ופרופ' סנוא באוניברסיטת סטנפורד 1969-1968: מרצה באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב 1979-1977: פרופסור אורח בבית הספר לחינוך ובחוג לתקשורת באוניברסיטת סטנפורד 1979: פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן 1981: פרופסור אורח בבית הספר לחינוך באוניברסיטת USC בארה"ב 1983: פרופסור אורח באוניברסיטה הפתוחה באנגליה 1984-1983: פרופסור אורח באוניברסיטת הרוורד 1992-1987: פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת אריזונה 1999-1998: עמית ב-Center for Advanced Studies in the Behavioral Sciences at Stanford. תפקידים אחרים 1975-1974: רס"ן מתנדב בצה"ל 1987-1985: יועץ ראשי לג'וינט בפרויקט "מפנה" להצלת נוער שנשר ממסגרות לימוד 1987-1986: יו"ר הוועדה הלאומית שליד משרד החינוך לקביעת מקומו של המחשב בחינוך בישראל 1994-1990: נשיא של החטיבה לפסיכולוגיה חינוכית של הארגון הבינלאומי לפסיכולוגיה יישומית (IAAP) 1998-1993: חבר סנאט באוניברסיטת חיפה (לסירוגין). פרסים וחברות בארגונים 1999: - דוקטורט כבוד מ-,Catholic University of Leuven בלגיה - חבר באגודה הישראלית לחקר החינוך (אילה) - חבר בארגון הפסיכולוגים בישראל - חבר ב-American Education Research Association (AERA) - חבר ב-American Psychological Association (APA) - חבר ב-American Psychological Society (APS) - חבר ב-European Association for Learning and Instruction (EARLI) 1983: Fellow ב-American Psychological Association 1990: Fellow ב-American Psychological Society. ספרים ופרסומים 1974-1972: חבר מערכת של ה-National Society for the Study of Education (NSSE) 1979: הספר Interaction of Media Cognition and Learning נבחר כ-Citation Classic על ידי Citation Index 1980: הספר Communication, Cognition and Learning 1981: הספר Communication and Education: Social and Psychological Interactions 1981: הספר "תקשורת" 2000: הספר Technology and Education in the Age of Information 1995-1991: עורך של כתב העת של ה-Educational Psychologist - APA פרופ' סלומון הוא חבר מערכת של כתבי עת רבים. הוא גם ערך ארבעה ספרים והשתתף ככותב בספרים רבים נוספים וכן פרסם כ120- מאמרים ומחקרים בארץ ובעולם. פרופסור גבריאל סלומון נשוי לאסתר נאמן, עובדת סוציאלית במקצועה, ויש לו שתי בנות וחמישה נכדים. "חינוך לשלום הוא ניסיון מכוון להגביר אצל החניך את הבנת הנרטיב הקולקטיבי של 'האחר', להבין את עצמו בהתייחס ל'אחר' ולהתייחס באופן חיובי יותר אל אותו 'אחר' לאור הבנות אלה. אני רואה ארבע מטרות עיקריות לחינוך לשלום, מטרות הקשורות זו בזו ומהוות מקשה אחת: קבלת הנרטיב של הצד השני ואת מה שמשתמע מנרטיב זה כלגיטימיים, בלי להסכים בהכרח עם הנרטיב או עם ההשתמעויות ממנו; בחינה ביקורתית את תרומתו של הצד 'שלי' לקונפליקט ולמה שנובע ממנו (כולל סבלו של הצד השני); לחוש אמפתיה עם סבלו של הצד השני והגברת אמון בו; הנטייה לפתור קונפליקטים בין שני הצדדים בדרכים לא אלימות". כך כתב פרופ' גבריאל סלומון במסה "רשומון זה לא רק סרט" בכתב העת "פנים" בחורף 2000. זהו הנושא המעסיק את פרופ' סלומון במערכת החינוך בשנים האחרונות. פרופ' סלומון נולד בתל אביב ב-1938. פעילותו הראשונה בחינוך הייתה כמדריך צעיר בתנועה המאוחדת. לאחר שירותו הצבאי חזר להדרכה בתנועת נוער זו והצטרף לקיבוץ נחל עוז. הוא עזב את הקיבוץ בהשפעת מאורעות ואדי סליב, והתיישב במעלות ובשנים 1960-1959 שימש שם מנהל בית נוער ובית ספר אזורי לנערים עובדים, והוא בן 21. בשנת 1960 החל פרופ' סלומון בלימודי חינוך וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי התואר השני בחינוך ובפסיכולוגיה סיים ב1964- בהצטיינות יתרה, וב1968- סיים את לימודי התואר השלישי בפסיכולוגיה חינוכית ובתקשורת באוניברסיטת סטנפורד. "העיסוק בשני תחומי הדעת הללו הביא אותי לראשונה לנסות ולגשר ביניהם באמצעות התחום של מערכות סמלים המשמשות בתקשורת ובחשיבה. כך התפתח אצלי הקשר שבין תקשורת, חשיבה ולמידה שאותו חקרתי ופיתחתי במשך כעשור", מרחיב פרופ' סלומון. עם סיום לימודי הדוקטורט בסטנפורד עבר סלומון לאוניברסיטת אינדיאנה, שם לימד שנה אחת. בסיום אותה שנה חזר לארץ והחל בעבודתו כמרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. סלומון הרחיב מאז את שדה מחקרו במחקרים ניסויים ובמחקרים השוואתיים בין-תרבותיים. מלחמת יום הכיפורים קטעה כל זאת. סלומון התנדב לשמש פסיכולוג של הקו הראשון בחזית הדרום, ולאחר מכן התבקש על ידי הרמטכ"ל להתגייס לשירות קבע כדי לפתח שירות פסיכולוגי (לא קליני) ביחידות הסדירות. התנסות זאת הביאה את סלומון עם שובו לאוניברסיטה לעמוד בראש המגמה ל-מ"א בפסיכולוגיה חינוכית. שתי שנות שבתון בסטנפורד כפרופסור אורח, אפשרו לסלומון לכתוב את ספרו : Interaction of Media, Cognition and Learning. קשריו הקרובים עם פול ווצלאביק חיזקו מאוד את גישתו האינטראקטיווית-מערכתית ושימשו בסיס לספרו בעברית "תקשורת" ולספר Communication and Education. שנות השמונים ראו את עליית המחשב כגורם חשוב בחינוך, והנושא החל להעסיק גם את סלומון. הוא עבר לאוניברסיטת תל אביב והקים בה ב1984- את המגמה למחשבים וחינוך. לקחים שנלמדו מחקר אמצעי התקשורת בחינוך נתגלו כחשובים לגבי העיצוב והמחקר של המחשוב בחינוך; נראה היה שהדור החדש של מפתחי המחשוב קשוב ללקחים אלה. וכך הפך פרופ' סלומון לדמות בעלת מוניטין בינלאומי בתחום הזה. פרופ' סלומון מסכם: "מעיצוב ומחקר של תוכנה אינטליגנטית למחצה שפיתחתי עברתי בהדרגה לעיצובן של סביבות לימוד שלמות עתירות טכנולוגיה המבוססות על פילוסופיה חינוכית קונסטרוקטיבית." במחצית השנייה של שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים התפצלו עיסוקיו של סלומון לארבעה כיוונים משלימים. כיוונים אלה מצאו ביטוי ב1993- בספר שסלומון ערך: Distributed Cognitions. לכל אלה היו הדים חזקים במערכת החינוך. סלומון הוזמן לעמוד בשנת 1986 בראש ועדה לאומית מטעם שר החינוך לבירור תפקידי המחשב בחינוך בארץ. בשנת 1992 הצטרף פרופ' סלומון לאוניברסיטת חיפה, שם המשיך בפיתוח סביבות לימוד עתירות טכנולוגיה. באותה שנה נבחר לעמוד בראש בית הספר לחינוך, שאותו הפך כעבור שנתיים לפקולטה שבראשה עמד כדיקן עד 1998. בשנה זו הוזמן לשהות במשך שנה כעמית ב: Center for Advanced Study in the Behavioral Sciences. באותה שנה כתב את ספרו בעברית, "טכנולוגיות וחינוך בעידן האינפורמציה". עם שובו ארצה ב-1999 הקים פרופ' סלומון, יחד עם פרופ' ברוך נבו, את המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה. סלומון עסוק עתה בשורה של מחקרים בנושא החינוך לשלום, שבחלקם נערכים בשיתוף עם חוקרים מאירלנד הצפונית ומגרמניה. |
