פרופ' אליקים מוכר כרופא וכמחנך דגול, ובמחיצתו למדו דורות של רופאים שעשרות מהם מכהנים בתפקידי מפתח במערכת הבריאות כמנהלי מחלקות וכמנהלי בתי חולים בירושלים ובארץ.

פרופ' מרסל אליקים החל את לימודי הרפואה בבולגריה וסיימם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים. הוא כיהן כמנהל המחלקה הפנימית א' בבית החולים "הדסה"-עין כרם במשך 20 שנה.

פרופ' אליקים עסק הרבה במחקר קליני ופרסם למעלה מ-220 מאמרים. הוא חקר מחלות חריפות וכרוניות של הכבד, במיוחד אצל נשים בהריון. לפני שנתיים הוענק לו פרס בכינוס העולמי הראשון לתמותת אמהות לאור מחקריו אלה. תלמידיו מנהלים כיום את רוב המחלקות והיחידות למחלות כבד ברחבי הארץ. הוא חקר גם את הקדחת הים-תיכונית המשפחתית, מחלה קשה ונפוצה מאוד באזורנו, ותיאר את מהלך המחלה הממושך ואת שיטת הטיפול בה. כמו כן הוא הוציא לאור ספר אודות המחלה וכתב פרקים בספרי לימוד יוקרתיים.

עם פרישתו לגמלאות התבקש פרופ' אליקים לנהל את החטיבה הפנימית בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים, ועבד שם כ-8 שנים. בתקופת כהונתו זו תרם רבות לשיפור ההוראה ולתפקודה של החטיבה.

פרופ' אליקים נבחר לדיקן הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" וגם ייסד את בית הספר הראשון ל"לימודי המשך" לרופאים שהשתתפו בו "הדסה", "קופת החולים הכללית" והאוניברסיטה העברית. בכך הוא תרם רבות לחינוכם ולהמשך השכלתם של מאות רופאים בירושלים ובארץ.

פרופ' אליקים הקדיש מזמנו גם לפעילות ציבורית ענפה. היה חבר במועצה להשכלה גבוהה והיו"ר הראשון של המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית אשר מיסדה את בחינות ההתמחות בכל המקצועות הפנימיים בארץ. הוא כיהן כחבר מערכת של עיתונים רפואיים בארץ ובחו"ל, וייסד את "החברה הישראלית לחקר הכבד". כמו כן שימש פרופ' אליקים גם כנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, תפקיד חסר תהילה אך בעל אחריות רבה שאותו ביצע על הצד הטוב ביותר.

לפני כשנה קיבל פרופ' אליקים את התואר "יקיר ירושלים", ובכך ביטאה העיר את הערכתה לפועלו של האיש ולתרומתו במשך כיובל שנים לריפוי אוכלוסייתה.

פרופ' אליקים הוא בן דור הנפילים בשטח הרפואה, דור ההולך ונעלם מנוף ארצנו.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' מרסל אליקים ראוי לקבל את פרס ישראל במדעי הרפואה לשנת תשס"א.