|
יוסף זינגר -
פרופסור אמריטוס לאווירונוטיקה בטכניון, מומחה בעל שם בהנדסת
מבנה של מטוסים, חוקר היציבות והקריסה של מבנים דקי דופן, מן
הראשונים שקיבלו רשיון טיס בארץ ישראל המנדטורית, מי שהתנדב
במלחמת העולם השנייה לחיל האוויר הבריטי ושירת בתפקיד טכני,
ואחר כך שירת בחיל האוויר כקצין הנדסה ושימש בתפקידים בכירים
בתעשייה האווירית - נולד ב- 1923 בווינה, ועלה לארץ בשנת 1933
עם משפחתו מברלין.
|
 |
לימודים והשתלמויות
|
B.Sc. (ENG.) (First Class Honours), וכן דיפלומה בהנדסה
אווירונוטית (D.I.C.), אימפריאל קולג', אוניברסיטת לונדון
|
:1948-1946 |
|
M.Sc. בהנדסה אווירונוטית במכון הפוליטכני של ברוקלין, ניו
יורק (בהדרכת פרופ' ניקולס הוף)
|
:1953-1952 |
|
דוקטור בהנדסה אווירונוטית (בהדרכת פרופ' ניקולס הוף), שם.
|
:1957 |
פעילות מקצועית בתחום התעופה
|
קצין הנדסת תכן בחיל האוויר, ממקימי מחלקת ההנדסה של החיל
(תפקידו האחרון: ראש מדור ניסוי ופיתוח), שם
|
:1956-1949 |
|
סמנכ"ל בכיר בתעשייה האווירית ומנהל חטיבת ההנדסה. שימש
יועץ מקצועי לחיל האוויר, לתעשייה האווירית, לרפא"ל, לחיל הים
ולחיל
הצנחנים.
|
:1973-1971 |
פעילות אקדמית בטכניון
|
מרצה בכיר במחלקה להנדסה אווירונוטית בטכניון, חיפה
|
:1961-1955 |
|
פרופסור חבר, שם
|
:1965-1961 |
|
פרופסור מן המניין, שם
|
:1991-1965 |
|
ו- 1967-1965: דיקן הפקולטה, שם
|
1960-1958 |
|
נשיא הטכניון.
|
:1986-1982 |
פעילות אקדמית בחו"ל
|
פרופסור חבר אורח לאווירונוטיקה באוניברסיטת סטנפורד
|
:1965-1963 |
|
1988-1986 ו- 1989: פרופסור אורח לאווירונוטיקה במכון
לטכנולוגיה של קליפורניה, פסדנה
|
,1969-1968 |
|
עמית בכיר באוניברסיטת הרווארד
|
:1977-1976 |
|
פרופסור אורח באימפריאל קולג', אוניברסיטת לונדון
|
:1988 |
|
פרופסור אורח ב-RWTH, אאכן, גרמניה, ב-UCLA ובאימפריאל
קולג' שבאוניברסיטת לונדון.
|
:1991-1990 |
פעילות מקצועית ציבורית
|
יו"ר הדירקטוריון של התעשייה האווירית
|
:1987-1986 |
|
חבר הוועדה המייעצת של המדען הראשי במשרד הביטחון
|
:1976-1968 |
|
חבר המועצה להשכלה גבוהה
|
:1981-1975 |
|
ו- 1979: חבר הוועדה לפרס ביטחון ישראל
|
1971 ,1970 |
|
חבר הוועדה לבדיקת תשתיות החלל במשרד המדע והאמנויות.
|
:1994 |
חברות בארגונים אקדמיים ומקצועיים
|
עמית במכון האמריקאי לאווירונוטיקה ולאסטרונאוטיקה
|
:1977 |
|
חבר באקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה
|
:1978 |
|
חבר זר באקדמיה הלאומית של ארצות הברית להנדסה
|
:1981 |
|
נשיא המועצה הבינלאומית של מדעי התעופה, ICAS
|
1982 ו- 1986:
|
|
חבר זר באקדמיה הלאומית של צרפת לתעופה ולחלל.
|
:1984 |
ממייסדי האגודה הישראלית לתעופה (1951) ונשיאה. עמד פעמים רבות בראש
הכינוסים בישראל של המועצה הבינלאומית למדעי התעופה (ICAS) וכן של
האגודה הבינלאומית למכניקה (IUTAM).
פרסים ותוארי כבוד
|
תואר דוקטור לשם כבוד: ב- 1983 מהפוליטכניון של ניו יורק, ב-
1986
מאוניברסיטת אקס במרסיי, ב- 1993 מאוניברסיטת גלזגו
|
|
מדלייתICAS/ Maurice Roy לשיתוף פעולה בינלאומי באווירונוטיקה
|
:1990 |
|
טבעת פראנדטל, Ludwig-Prandtl-Ring, מטעם האגודה הגרמנית
למדעי התעופה
|
:1994 |
|
מדליית אקסנר של אגודת הסחר והתעשייה באוסטריה.
|
פרסומים
חיבר יותר ממאה מאמרים המסכמים את מחקריו בתורת המבנים, ובמיוחד
בחקר
הקריסה של מבנים דקי דופן. ספרו Buckling Experiments, שיצא בשני
חלקים, ב- 1997 וב- 2000, בהשתתפות שניים מעמיתיו, מסכם את הידע
בשיטות
ניסוייות בקריסת מבנים דקי דופן ונחשב לספר הקלאסי בתחומו.
נשוי לשושנה לבית פריגר, ולהם בת, תמר (וינטר), ושני בנים, גדעון ואורי,
ושבעה
נכדים: מירה, אדם, מור, מתן, שירה, נוגה ודניאל.
|
|