תולדת היישוב 

(30 שעות לימוד)

העקרונות בהוראת הנושא בחבל ההר התגבשה היישות הלאומית הישראלית. האזור הינו מרכז היישוב בתקופות הבית הראשון והשני, בו מצויות ערי הבירה של ממלכות יהודה וישראל. מרבית ימי הבית הראשון והבית השני ישב עם ישראל על גב ההר, ולא הצליח "להוריש" את הנכרים יושבי אזור השפלה והעמקים. עם חורבן הבית הראשון נכנס לאזור מיעוט חדש, השומרונים. בפרק זה נרחיב את הלימוד על עדה זו ועל היחס בינה לבין היהדות והיהודים. המדבר משמש מקום מפלט והתבודדות, ובפרק זה נעסוק בכיתות השונות שישבו בו. בכל אלה נעסוק תוך כדי דיון בתקופות ההיסטוריות השונות ונתמקד בתהליכים יישוביים המאפיינים את חבל ההר והבקעה לאורך התקופות השונות עד ימינו.		שומרון התאטרון

פירוט הנושא:

• האזור הצפוני של ההר, השומרון, פורה יותר (עמקים פנימיים) ולכן הוא גם מיושב בצפיפות רבה יותר מהאזור הדרומי, הר יהודה.
  
• כתוצאה מתנאי הסביבה המיוחדים בתקופות הקדומות קמו באזור ההר יחידות מדיניות טריטוריאליות גדולות, להבדיל מערי המדינה שהתפתחו במישור החוף. על רקע זה ניתן להבין את דמות המדינה הישראלית.
  

 

1. ברונזה קדומה וברונזה תיכונה - גלי יישוב ראשונים בהר.  
2. האלף השני לפנה"ס, אל-עמרנה - מתח בין שני המרכזים
שכם וירושלים.
3. המצב היישובי ערב תקופת ההתנחלות - יישוב דליל
4. המסורות על האבות בהר המרכזי ורקען היישובי וההיסטורי (עיון במקרא)

1. תקופת ההתנחלות והשופטים.  
2. התגבשות המלוכה, המאבק עם הפלישתים.
3. מהתפלגות הממלכה עד נפילת שומרון:
הגבול בין יהודה וישראל.
הבירות, שכם, תרצה ושומרון מול ירושלים.
4. מנפילת שומרון עד נפילת ירושלים, הפחוות האשוריות
וממלכת יהודה בדרום.

1. פחוות יהד.( בדרום - האדומים).
2. השומרונים.  

1. היישוב הכפרי באזור ההר ומלחמות החשמונאים.
2. מבצרי המדבר בתקופה ההלניסטית.
3. אדומאיה - ההתייוונות והתיישבות האדומים בדרום יהודה.
4. הבנייה הרומית: בנייה עירונית - סבסטיה ( ראה סיור 6) 
נאפוליס, חוות חקלאיות, דרכים רומיות.
5. המרד הגדול - הרודיון, מצדה, מדבר יהודה, (ראה סיורים 4 ,7)
הכתות במדבר יהודה והמרכז בקומראן, המגילות הגנוזות. 
מרד בר-כוכבא - מכתבי בר-כוכבא, מערות המסתור בשפלה הגבוהה.
(ראה סיור 2).

 

1. שמות 

• במקורותינו: כותים, שומרונים, גרי אריות.
  
• שמות במסורותיהם: שומרים, בני ישראל, בני יוסף, בני שבט אפרים, בני נפתלי.
  

2. מוצאם

• מהמתיישבים אשר הבאו על ידי מלכי אשור מארצות שונות במקום עשרת השבטים אשר הוגלו (721-722 לפנה"ס), וכן מהאוכלוסייה המקומית, משרידי בני ישראל. (מלכים ב, י"ז, 24 ואילך)
  
• צאצאים מנישואי תערובת עם האוכלוסייה המקומית היהודית ומנישואין עם כוהנים מיהודה.
  
• במסורת השומרונית - הם בני ישראל החוקיים שלא פרשו מהמקום אשר בחר ה'.
  

3. היחסים בין השומרונים ליהודים 

• המחלוקות בימי זרובבל ויהושע בן יהוצדק;
  המאבק על מקדש אחד בירושלים; המחלוקת בימי עזרא ונחמיה.
  
• העמקת הקרע: בניין המקדש על הר גריזים; קבלת ההלניזם בימי אנטיוכוס; הצטרפות למאבק נגד החשמונאים; הריסת, ההיכל בהר גריזים על ידי יוחנן הורקנוס.
  
• תפרוסת היישוב השומרוני בתקופה הרומית-ביזאנטית בשיאה, ומערכת היחסים עם היישוב היהודי.
  
• הדלדלות העדה, על פי תיאורי נוסעים.
  
• השומרונים בזמננו - מספרם ומקומות ריכוזיהם.
  

4. מסורות שומרוניות:

• עיקרי האמונה השומרנית, הלכות ומנהגים: שבת, לוח השנה, פסח,
  שבועות וסוכות, ראש השנה ויום הכיפורים; בית הכנסת וארגון
  הקהילה, מעמד האישה, דיני טומאה וטהרה.
  

5. תרבות חומרית שומרונית

• הכתב השומרוני - השתמרות הכתב העברי הקדום, מטבעות, טביעות
  חותם, פאפירוסים מוואדי דליה ופאפירוסים מהתקופה הפרסית.
  
• המרכז השומרוני בהר גריזים.
  
• בתי הכנסת השומרוניים - שעלבים, רמת אביב.
  
• כנישתא בשכם.
  
• ארונות קבורה שומרוניים מן התקופה הרומית.
  

 

 

1. התקופה הביזאנטית

• התקדשות המרחב.
  
• בנייה באתרים מקודשים.
  
• שיא ההתיישבות בהר עד לעת חדשה.
  
• הנזירות במדבר יהודה - הסיבות להתיישבות הנזירים במדבר,
  תפרוסת ההתיישבות של המנזרים.
  אורח החיים במנזרים.
  

2. התקופה הצלבנית 

• אוכלוסייה של פראנקים ומקומיים (נוצרים, מזרחיים ומוסלמים)
  
• חוות מבוצרות ומבצרים (אקווה בלה, צובא).
  

1. היישוב בדרום הר חברון: סוסיא, אשתמוע, 
מעון כרמל, ח' רימון.
(ראה סיור 3). 
2. היישוב בבקע: נערן, יריחו, עין גדי.

 

1. הכיבוש המוסלמי

• חדירת שבטים ערביים לארץ.
  
  2. תהליכי חורבן ונומידיזציה (המאבק בין ספר המדבר לארץ הנושבת):
  
  • חדירת יסודות בדווים לארץ בגלים, לאורך התקופה
    
  • התמעטות האוכלוסייה והיישובים כתוצאה מהתרופפות הביטחון הפיזי.
    
  • פני האזור כפי שהם באים לידי ביטוי במפות עתיקות ובתיאורי נוסעים מימי הביניים.
    
  
  3. אסלאמיזציה של היישוב
  
  4. היישוב הערבי בדורות האחרונים (מהכיבוש העות'מאני עד 1948)
  
  • מרכז הכובד של האוכלוסייה באזור ההר.
    
  • היחסים בין יוצאי שבטי הקייס לשבטי הימן; כפרים בשולי האזור. '"מפגש בין בדווים לפלאחים, המאבק בין מזרע לישימון.
    
  
  5. מאפייני היישוב החקלאי ומבנה הכפר
  
  • גרעין כפרי (קריה) וכפרי בת סביבו (מזרעה, חרבה, עיזבה).
    
  • מקורות מים, ואתרים נוחים להגנה.
    
  • בנייה צפופה, ביקר לצורכי הגנה.
    
  
  6. החקלאות הערבית
  
  • הזית מחליף את הגפן בעיקר בשומרון.
    
  • הקרקעות וחלוקתן בכפר הערבי.
    
  
  7. העיר ההררית הערבית 
  
  • חברון ושכם.  
    
  • מבנה העיר.
    
  • הבסיס הכלכלי: מרכזי מנהל ושלטון; מרכזי שווקים לחקלאי
    האזור, מלאכה, תעשייה זעירה של אבן, סבון וזכוכית.
    
  
  8. היישוב הערבי לאחר מלחמת ששת הימים
  
  • הבנייה והתרחבות הפריסה, החקלאות, התיעוש, שירותים
    ועבודות חוץ.
    

1. חברון. 

• אחת מארבע ערי הקודש. (ראה סיור 3) 
  
• היישוב היהודי הישן.
  
• גידול היישוב במאה ה-20.
  
• מאורעות תרפ"ט.
  

2. הגורמים לדלילות התפרוסת היישובית היהודית באזור 

• הדימוי הנפוץ - צפיפות היישוב הערבי.
  
• החשש מקשיי הסתגלות לחקלאות ההר מסחר.
  
• הקשיים ברכישת קרקעות עידית בכלל ושטחים רצופים בפרט.
  
• הגבלות המשטר על רכישת קרקעות: מערכת הגבלות
  בחקיקה העות'מאנית.
  
• הספרים הלבנים, ההגבלה על התיישבות בקרקעות המדינה בתקופה המנדטורית.
  
• התוצאה: מוקד היישוב היהודי עבר למישור החוף.
  


3. ניסיונות התיישבות על גב ההר

• על ידי היישוב הישן (מוצא, מגדל עדר).
  
• יוזמה פרטית (משפחת שרת - עין סיניה; משפחת הולצמן -
  כפר עציון; עטרות, נווה יעקב).
  
• יוזמה ממסדית (רמת רחל, קרית ענבים, גוש עציון, מעלה החמישה).
  (ראה סיור 4).
  

4. מלחמת העצמאות 

• נפילת גוש עציון, נפילת נווה יעקב ועטרות נטישת בית הערבה ומפעל האשלג, כיבוש סדום ועין גדי.
  

 

1. "פרוזדור" ירושלים: (ראה סיור 4) 

• המושג "פרוזדור", תחום הפרוזדור על מרכיביו הפיזיים.
  
• חשיבותו הביטחונית של ה"פרוזדור" כעורף יישובי לירושלים, וכמגשר בין ירושלים לשאר חלקי הארץ.
  
• יישוב ה"פרוזדור" - על רקע העלייה ההמונית של שנות ה-50: קליטת עלייה, הסבה מקצועית; בית שמש - מרכז עירוני משני.
  
• התאמת המשק החקלאי המודרני לתנאי ההר: הצורך בהכשרת שטחי קרקע חדשים, אימוץ ענפי המטע והלול כבסיס למשק החקלאי, יצירת ענפי כלכלה משלימים: תיירות, נופש ותעשייה.
  

2. יהודה ושומרון בשלטון ירדן

• העברת מרכז הכובד למזרח (עבר הירדן, הבירה - עמאן).
  
• תפרוסת יישובית.
  
• כלכלה.
  

3. מלחמת ששת הימים

• מהלכי המלחמה.
  

4. ביטוי לעמדות פוליטיות, גיאופוליטיות ואסטרטגיות: התיישבות במורדות המזרחיים, במורדות המערביים ובגב ההר. 

• צירי הדרכים כביטוי להתפרסות בשטח: חוצה שומרון, חוצה יהודה, דרך אלון, חוצה בנימין.
  
• שיטות התיישבות חדשות: היישוב הקהילתי לגווניו, ערי לווין - אפרת, 
  מעלה אדומים, בית אל, גבעת זאב, ביתר. (סיור ביישובים סביב ירושלים).