Home
  education - חינוך





סמנטיקה בחיי יום יום - בחינוך הלשוני *


זינה רגב


"חיים ומוות ביד הלשון"
מה הייתם רוצים לאכול היום לארוחת הצהריים: 'נתח צלי בקר' או 'חתיכה צלויה של פרה
שחוטה?' אם אינכם צמחוניים, בוודאי הביטוי הראשון עורר את תאבונכם ואילו השני יעורר
בכם תגובה של גועל, והכול בגלל הסמנטיקה. ‏1
הלשון היא שמעוררת בנו את האסוציאציות החיוביות או השליליות. תופעה זו, הקונוטציות
שיש למלים שונות, היא אחת מן התופעות שעוסקת בה הסמנטיקה. הבה נפגוש דוגמאות
נוספות לתופעה.
"אני אשמח להיות דקת גזרה"; אל חברתי אומר כי היא 'רזתה' לאחרונה,
וכשנרכל שתינו על שלישית נאמר כי היא 'כחושה או אפילו שחיף עץ' (שלושתנו
בעלות אותו המשקל...). גם כאן עניין של סמנטיקה: הקונוטציות שיש למלים,
הנרדפות לכאורה. ‏2
ואיך להבדיל בין איש עסקים לאשת עסקים? מביאה א' גינצבורג (דברים בשם ד' קול):
"הוא - זהיר בפרטים, היא - פוחדת לקחת סיכונים; הוא - נחוש בדעתו, היא -
לא יודעת מתי צריך לוותר, הוא - איש העולם הגדול; היא - הספיקה להתפרפר;
הוא - משתמש בסמכותו, היא - רודנית; הוא - יודע להפגין מנהיגות, ואילו
איתה - קשה לעבוד".
הכול עניין של השימוש בלשון... אנו מוצאים את התופעה של שימוש כזה בלשון גם בתחומי
החיים הציבוריים: במלחמות הקואליציה נגד עיראק, בעיתון "חדשות" (‏8.2.91) במסגרת
שכותרתה: "הנועזים נגד החאפרים" (איך הקואליציה רואה את עצמה, ואיך היא רואה את
העיראקים) הובאו תיאורים מתוך העיתונות הבריטית (הבריטים ידועים בהומור הסלחני
האופייני להם...). נביא כמה מהם:
לעיראקים יש:
מכונת מלחמה
צנזורה
פרופגנדה
חיילים פחדנים ופנאטיים.
לכוחות הברית יש:
צבא, חיל אוויר וחיילים
הוראות דיווח
תדרוך כתבים
חיילים זהירים ואמיצים

שימוש כזה בלשון הופך לכלי שיש לדעת להכירו היטב. כותב חיים פסח במאמר על
הפרסומת. ‏3
לוליינות סמנטית
- העיקרון המנחה תמיד הוא כי המוצר חייב להימכר כך או אחרת. כדי להשיג
מטרה זו משתמשת הפרסומת בסוג מיוחד של לוליינות סמנטית. למשל: התמונה
מראה מצת דולק, והכתובת המלווה: "הדלק אותה, והיא שלך תמיד". שום קשר
לוגי אינו מחבר את חלקי המשפט. ההיגיון נעקף בעצם שינוי צורת הזכר
בנקבה: האסוציאציה האירוטית מחפה על אי-אילו ליקויים לוגיים ומתירה
למסר מעבר חפשי.

הסנאטורים ואתה
- בתמונה - גבר מהודר ואנין, בחליפה תפורה היטב. בתמונה סמוכה - אותו
גבר, באותה חליפה, בחברת גברים אחרים, הדומים להפליא לסנאטורים
אמריקניים במסיבת קוקטייל: "אם תחליט להופיע החורף בוועידה בניו-יורק,
חברה פלונית תכננה את הופעתך עד לתפר האחרון... שם טוב להיראות בו".
אתה תמה כמה יצאו החורף לניו-יורק, ולא לטיול סתם, כי אם לוועידה. היכול
מספרם של אלה להצדיק את ההוצאה העצומה של כרזת פרסומת? ודאי שלא. אך
המפרסמים אינם שוטים כלל ועיקר; הם למדו את תת-השפה הפרסומית היטב,
וזהו המסר האמיתי שהם שולחים אליך: ידוע לנו שאתה - פקיד, מורה,
בעל-מלאכה היוצא לעבודתו בבוקר וחוזר יגע לביתך - אינך מן המחליטים
לנסוע לוועידות בניו-יורק. אך ראה ולמד כיצד נראים אותם בני-אלים המבלים
(בזכות החליפה) בחברתם של סנאטורים. אם אינך נראה עמהם, נסה להיראות
כאילו גם אתה כמותם...
- הנוער הממוצע, ישר אך שאפתן, המבקש להסתדר בחיים, מפי מי הוא לומד
כיצד לנהוג ואל מה לשאוף? הוא לומד זאת כאן, מפי הפרסומת, ולא מפי
המורים, אנשי הדיבורים והמליצות, המחנכים קשי היום והמטיפים עם גירעון
בבנק. כאן, בעולמה הנוצץ של הפרסומת, מתוך הפתח שנגלה לו אל עולמם של
המבוגרים האחרים, אלה אנשי היוזמה והוועידות בניו-יורק, אלה שבבית אביו
מדברים בהם בקנאה חנוקה (ואיזה הורה שפוי יתקנא בגורלו של מורה?), כאן,
מפי החיים עצמם הוא לומד את השיעור "האמיתי", את הלקח הראשון באזרחות
"טובה."
- הגבול בין "שכנוע" לבין "שטיפת מוח" הוא לעתים דק מאוד. (אך יצוין כבר
עכשיו כי השימוש הרטורי בצורת ההאנשה של "פרסומת" שברשימה זו אינו
מרמז, לדעתי, כאילו ענייננו כאן במין סופר-מוח, קנוניה של "זקני הפרסומת
הבינלאומית".) אני חושב שלעתים גם המפרסמים עצמם אינם מודעים דיים
לאפקט האמיתי של הפרסומת. אלא שאפקט זה הוא תוצאה מחוקיות פנימית, כוח
הנובע מעצם טבעו של האמצעי.
- ואולם לא רק השימוש הלשוני קומם את מתנגדי תרבות הפרסומת. ברטראנד
ראסל, וכמוהו גם אלדוס האכסלי, האמינו, כי חיוני לטעת בציבור תחושת
אי-אמון בפרסומת. האכסלי, במסתו "מטרה ואמצעים", כתב, כי יש לחשוף
הקשרים חסרי שחר בפרסומת המסחרית, ומדוע? כי "כאשר נלמד להפריד בין
'אסוציאציות כפויות' בפרסומת, ניעשה מחוסנים יותר גם בפני תעמולה
פוליטית.

על עיוות נוסף בשימוש הלשון התריע י' יובל ('ידיעות אחרונות', ‏17.6.87). נביא מדבריו
בהשמטות קלות:
בעקבות המערב הפרוע
איזה "חוק" לוקחים אצלנו בידיים? מדי פעם, כשמתנחלים מבצעים מעשי טרור
או מחוללים פוגרומים באזרחים חפים מפשע, נוהגים לומר שהם "לקחו את החוק
לידיים". זהו נוסח-דיבור המקובל על העיתונות ועל פוליטיקאים רבים.
יסלחו לי אלה, המשתמשים בביטוי זה בתום-לב. אבל אולי בבלי-דעת הם עושים
את עצמם שותפים להשחתת השפה. הביטוי "לקחת את החוק לידיים" פירושו, כי
מישהו בלתי מוסמך אוכף את החוק. ההנחה היא שיש צורך לאכוף איזה חוק,
אלא שגורם פרטיזני עושה זאת במקום הרשויות המוסמכות. ביתר פירוט: ההנחה
היא שקרבן הטרור או הפוגרום באמת אשם במשהו, ומי ש"לקח את החוק לידיים"
מעניש אותו על מעשיו או מונע בעדו לבצע את מזימתו. בכל מקרה, הקרבן
מוחזק אשם - אם בעבירה על החוק ואם בקשירת קשר לעשות כן.
הביטוי "לקחת את החוק לידיים" לקוח מהוויי המערב או הדרום הפרוע, שם
פרחו מעשי הלינץ' או קמו מיליציות אזרחים פרטיות. במקרה הראשון, קורבן
הלינץ' מוחזק אשם - והאספסוף תופס את מקום החוק ועושה בו שפטים. במקרה
השני, מיליציית אזרחים פועלת בהנחה שנשקפת סכנה ממשית - והיא לוקחת
לעצמה סמכויות פעולה תוך ערעור על סמכות המדינה.
לעומת זאת, כאשר טרוריסטים פוגעים באזרחים חפים מפשע, אי-אפשר לומר,
בלי מידה רבה של סילוף והעמדת פנים, שהם לוקחים את החוק לידיים. איזה
חוק הם מקיימים? על אלה חשודים בפשע הם אוכפים אותו? אלה העושים
מעשים של טרור או פוגרום, הם ורק הם עוברים על החוק.
זהו עיוות של האמת, הנעשה בעזרת השחתה של הלשון. בלעז קוראים לזה
"יופומיזם". מן הדיבור הזה משתמע סילוף כפול: ראשית, נרמזת בו אשמה חסרת
יסוד כלפי אנשים חפים מפשע. שנית, משתמע ניסיון לרכך ולהמעיט מחומרת
הפשע.
זהו בדיוק העיוות שמנסים להשיג חלק מאלה, המציינים בביטוי זה את מעשי
הטרור או הפוגרום שעושים מתנחלים יהודים נגד תושבים ערבים בשטחים: הם
רוצים לטשטש, למרוח, להמעיט מחומרת המעשה על-ידי עיוות הלשון.

עיוות זה קשור בתופעה סמנטית כללית, שדוד גרוסמן מכנה אותה בשם "מכבסת המלים",
ושדוגמה לה נמצא בקטע הבא מדבריו של שחם ב"חותם" (הדברים הובאו בהשמטות ובשינויים
קלים). ‏4
וזוהי בעייתה האקולוגית הגדולה של הלשון. אנחנו נוטלים מלים תמימות
לכאורה ומשגרים אותן לתאר עניינים מורכבים ומסובכים, שהתמימות מהם
והלאה. הנה יש לנו מלה כזו, צנועה ומצטנעת, הקרויה "חריג". אפילו לא
חריגה ממש, בה"א בסוף, כי אם סתם חריג, איזו סטייה קלה ובלתי-נחשבת מן
המסגרת המקובלת ומן הנהגים התקינים. כגון: הוצאה כספית זו מותרת רק
בחתימת הגזבר הראשי, ואילו כאן חתם סגן הגזבר, וזה חריג. הוראה כזו
צריכה להינתן בכתב, אבל במקרה שלנו התחיל ביצועה על סמך הוראה בעל פה
לפני שהגיעה ההוראה הכתובה = חריג. בדרך כלל משהו הקשור בנהלים
שנשתבשו, דבר שמלכתחילה מותר לעשותו, בתנאי שייעשה לפי נוהל מקובל. אך
אין להגדיר כחריג מעשה שבשום פנים אין לעשותו. רוצח, אנס, גנב אינם
מבצעים "מעשים חריגים". הם פשוט עושים מעשי פשע או, לפחות, עברה על
החוק.
אין זו אלא פינה אחת קטנה במגדל בבל מודרני זה, המוקם לנגד עינינו
בשקידת-נמלים, ועדיין אין סימנים המעידים על התמוטטותו הקרובה. לעניין
זה שייכים כל התכסיסים המקובלים כדי למנוע מן הציבור לדעת מי אמר מה
או כדי להביאו לידי כך שיחשוב, שמי שאמר לא אמר, או מי שלא אמר אמר:
הציטוטים האלה מפי "מקורות" ו"חוגים" ו"מקורביו של" ו"יודעי דבר", שלא לומר
ייחוסן של דעות ומחשבות, טענות והשגות לגופים סתמיים כערים ומדינות:
"ירושלים שוקלת", "וואשינגטון מוחה" כיוצא באלה.
לעניין זה שייך גם השימוש ב"לאומי", "יהודי", "טעמי ביטחון", "טובת הכלל",
"צורכי הציבור", "האינטרס של המדינה" וכולי - כאשר אין אומרים מה הם
הטעמים, הטובה, הצרכים או האינטרס, ומבקשים לסתום פי כל מתנגד בשם
הלאום, היהדות, הביטחון, הכלל, הציבור והמדינה.
וכל אלה אף אינם אלא קטע מן ההרגל שבני-אדם קונים לעצמם להשתמש
בדיבור, כדי לטשטש את כוונותיהם ולא כדי להבהירן - קצת מחמת ערפול
המחשבות, קצת מתוך שיבושן הכולל של המלים, ששוב לא אכפת לאיש מה
משמעותן האמיתית וקצת מתוך שכל אחד מסתגר לו בקונכייתו ומבקש להעמיד
חיץ בינו ובין הבריות.

על תופעה זו נכתב רבות - החל מדבריו של ג' אורוול ב"‏1984" על ה-New Speak (שיחדש)
ועד דברים רבים המתייחסים לאקטואליה והמופיעים מדי פעם בעיתונות. ‏5
בין שמשתמשים כך בלשון בלא יודעין ובין שמשתמשים בה כך ביודעין, חשוב שאנו, המורים
והמחנכים, נכשיר את תלמידינו להכיר את התופעות הסמנטיות השונות, להבחין בהן
ולהשתמש בכלי מקצוע הסמנטיקה כדי שיוכלו לשחות בשטף המילולי השוטף את חברתנו
בעידן המודרני ולתפקיד כאזרחים אוטונומיים בחברה הדמוקרטית. גם כדי "שלא יעבדו
עליהם בעיניים" (במדיה החזותיים...) וגם כדי "שלא יעבדו עליהם בלשון".
אך בל נחשוב שמקצוע הסמנטיקה הוא כולו פרק מ"פרקי ההתגוננות". זהו נושא רב-גוני
ורב-תחומי יפה ומרתק! נראה להלן משהו ממהותו, ונבחן כיצד נכנס הנושא "סמנטיקה"
למערכת החינוך.

אפשרויות להוראת סמנטיקה
הסמנטיקה, במובן הרחב של המושג, עוסקת במשמעויות. (סמה = סימן, ומכאן - עיסוק במה
שמסמנות המלים, כלומר - סמנטיקה). לא נפריז אולי אם נאמר, שהעיסוק בסמנטיקה מופיע
בכל המקצועות, בכל תחומי החיים. במקצוע הלשון, אף בטרם הוקצה לנושא מקום משלו,
"התגנבה" הסמנטיקה להוראת הדקדוק: כך, למשל, הדיון במשמעויות אפשריות של הבניינים
בפועל והמשקלים בשם הוא דיון סמנטי. אפילו בגזרות (פונטיקה!) אנו עדים לתופעות
סמנטיות כגון בידול המשמעות שבין צורת פ"נ "הביט" לבין צורת "הנביט". גם דוגמאות
מתחום השפעתו של הקשר החברתי על תופעות "דקדוקיות" מתבטאת בהיבט הסמנטי: כך תצורת
המלה "הזדנגף" או "התנודב" בבניין וכך הטעם המבחין בין המשמעות של חיה
(במלעיל, שמה של הילדה) לבין המשמעות של חיה המלרעית... וכמובן, כשאנו עוסקים
בתחביר, אנו עוסקים ביחסי המשמעות שבין האיברים התחביריים, ובוודאי הדיון במבני
עומק ושטח עוסק באספקטים השונים של משמעויות, של דו-משמעויות וכיו"ב.
שילוב הסמנטיקה בהוראה תלוי בכך שאנו, המורים, נציג בפני תלמידינו את התופעות
הלשוניות מן הבחינות השונות, כגון: המורפולוגית, הפונטית והסמנטית, ונאמר במפורש
באיזו בחינה אנו דנים בכל עת. ‏6
נציע דוגמה לשילוב מכוון של אספקטים שונים, בהדגשת האספקט הסמנטי: נשלח כל תלמיד
או קבוצת תלמידים לחקור "לשון" המשמשת בתחום מסוים כגון: משחקי ילדים, סלנג צבאי,
ענף ספורט, לשון המוכרים בשוק, עובדי ענף במשק, נהגים באוטובוס. (האם שמתם לב לכך
שרק בלשון המשמשת באוטובוס יש משמעות לביטוי "להתקדם אחורנית"?!) (זה כשלעצמו כרוך
במושג "השדה הסמנטי", ובהיבטים של "משלב" ושל "ז'רגון"). הם יכינו "מילון" הכולל כ
-‏15‎-10 ערכים, ובו יציגו את המלה, את ניקודה, את סימניה הדקדוקיים, את משמעויותיה,
דוגמאות לשימוש, בפי מי היא משמשת ובאילו נסיבות, ואולי אף יעירו הערות באשר
למקורה המשוער. כל זאת יעשה התלמיד "לטובת" חבריו או "לטובת" המורה, שאולי אינו בקי
במונחים בתחום זה. זהו תרגיל לשוני הכולל אספקטים לשוניים שונים, ומקנה לתלמידים,
תוך התנסות וחקר, מושגי יסוד בלשון. ‏7
מקום לעצמו תופסת הסמנטיקה בטיפול בפיתוח החשיבה, ובעיקר ההמשגה, של התלמידים,
ובמיוחד תלמידים טעוני-טיפוח. הפירוק לרכיבים סמנטיים מסייע למורה ולתלמיד לאתר את
הליקוי בהבנת המושג, ולטפל בו. ‏8
חוברת עבודה של האגף לתכניות לימודים (ת"ל) בשם "בין אדם לחברו" ‏8א מבוססת על טיפול
כזה (ראה הסברים ב"מדריך למורה" לחוברת זו). למשל: הרכיבים (או התכוניות הסמנטיות),
שמהם בעיקר מורכב המושג "חשד" הם: חשב+שלילה+ספק. עתה יקל לאתר את הליקוי:
התלמידים, שהבנתם את המושג מוטעית, אינם כוללים בהבנתו את הרכיב "ספק". אצלם -
מישהו חשוד ודאי שהוא אשם.
טיפול סמנטי בהמשגה ובחשיבה נמצא גם בחוברת ת"ל לחט"ב "מעולם המדע", בספר "במבט
כולל" ובהצעות ת"ל לנתיב הטכנולוגי העל-יסודי בספרים "לשון, הבנה, הבעה" ו"שעת לשון".

נעבור להוראה ישירה, המכוונת לסוגיות בסמנטיקה. בצד ההוראה המוכרת לנו של המלים
הנרדפות (וההבחנות ביניהן!) ‏9 יש אפשרות לעבודה בתחום ההומונימים והפוליסמיות
(כלומר במשמעויות שונות למלה) ‏10 , לעבודה באספקטים סמנטיים העולים בטקסטים
הנלמדים במסגרות השונות של הבנת הנקרא ‏11 ולעבודה ממוקדת בתחומים
סמנטיים-טקסטואליים, כגון, האירוניה ולשון סגי-נהור בחוברת ת"ל לחטיבת הביניים בשם
"פרושו של דבר" . עם זאת, יש לראות חשיבות מרובה בעיסוק הממקד ב"מקצוע הסמנטיקה",
דהיינו לימוד מקצועי של סוגיות ספציפיות בסמנטיקה.
בין הסוגיות נוכל להצביע על אלה: היחס שבין המלה (הסמל) למציאות; סוגיות במבנה אוצר
המלים - כגון שדות סמנטיים, רכיבים סמנטיים ויחסים בין מלים (היכללות, ניגודיות,
נרדפות, רצף); משמעויות שונות למלה (הומונימים, פוליסמיה); מעתקים (כגון: מטונימיה,
מטפורה, צירופים כבולים, השפעה חיצונית, אטימולוגיה עממית, צמצום והרחבה, חילון,
קונוטציות, משלבים ופעולות דיבור (משמעויות התלויות בנסיבות שבהן נאמרים הדברים
ומלים המקבלות משמעות שונה לפי הקשרן), וכן אספטקים סמנטיים-תחביריים במסגרת השיח
השלם (מאזכרים, למשל).
על כך - ראה להלן.

המקצוע "סמנטיקה" בתכנית הלימודים של משרד החינוך
בשנים האחרונות חדרה למערכת החינוך ההכרה, כי הסמנטיקה היא תחום מתחומי הלשון
הראוי להוראה לא פחות מאשר התחומים הקלסיים של הדקדוק (מערכות הפועל והשם - ההגה
והצורות הדקדוקיות - והתחביר), הסמנטיקה נכללת בתכנית הלימודים ב"ידיעת הלשון"
(תשל"ז) וב"הבעה והבנה" (תשמ"ב)" ‏11א בתכנית הלימודים לנתיב הטכנולוגי " ‏11ב . כשאר
תחומי ידיעת הלשון משמש תחום הסמנטיקה כמושא ללימוד עיוני של התופעות השונות, וזהו
לימוד עיוני מרתק ביותר. בדומה להם, ואף אולי ביתר שאת, הסמנטיקה היא גם כלי שימושי
וחשוב בחינוך הלשוני השלם, הכולל הבנת הנקרא והנשמע והבעה בכתב ובעל-פה. ואכן
מטרות ההוראה בסמנטיקה, כמטרות ההוראה בתחומי לשון אחרים, הן כפולות: חינוך להכרת
התופעה הלשונית ולהבנתה (מטרות עיוניות) והכשרה לשימוש בה בהבעה ובהבנה (מטרות
פונקציונליות). כך, למשל, אנו מוצאים בתכנית הלימודים ‏12 בין המטרות העיוניות: "ב.
הוא (התלמיד) יכיר מושגים עיקריים בסמנטיקה ואת מימושם בלשון העברית" - ובפירוט
המושגים בתכנית: - "‏1.2. יסודות שונים במשמעות: קוגניטיביים, ריגושיים, סגנוניים,
חברתיים, דקדוקיים וכו'". כמטרת-על פונקציונלית אנו מוצאים: "ד. הוא ידע להשתמש באותם
מושגים לצורך ניתוח סגנוני", או כפריט בפירוט התכנית במושג הנרדפות: "‏2.4. הבחנה בין
סינונימים לצורך דיוק בהבעה ובהבנה".
דחיפה מיוחדת לחדירתו של התחום לתכנית הלימודים של בתי הספר בארץ ניתנה עם
האפשרות להיבחן בו בבחינות הבגרות ‏13 . במסגרת הבחינה ברמה גבוהה אפשר לכלול
נושאים בסמנטיקה ביחידת הלימוד השנייה של "ידיעת הלשון". בין הנושאים המוצעים
כדוגמה: ‏2) (א) סוגיות במבנה אוצר המלים + (ב) משמעויות רבות למלה (פוליסמיה), או:
(א) למה הכוונה: קונוטציות + (ב) מעתקי לשון.
במתכונות החדשות של בחינות הבגרות נכלל תחום הבנת-הנקרא, וגם בו מתבקשות
התייחסויות לאספקטים סמנטיים. הדבר אמור במיוחד לגבי הבחינה בהבנה ובהבעה בכתה י"ב
(במסגרת ‏4 יחידות במקום הבחינה ב"חיבור" יחידה אחת). בין השאלות לבדיקת ההבנה
בטקסט שאופיו מאמר טיעון ושכנוע יש מקום לשאלות על האמצעים הסמנטיים שנוקט
הכותב.
מסגרת נוספת היא מסגרת "התכניות הייחודיות", המוגשות בידי בתי ספר המעוניינים בכך.
בית הספר מציע תכנית ייחודית, הכוללת הצעה לתכנית לימודים לחטיבה העליונה והצעה
לבחינה מיוחדת, והיא זוכה לבדיקה - לעתים לשכתוב - ולאישור. בתי ספר שונים הגישו
הצעות הכוללות תחומים סמנטיים שונים. ‏14

חומרי הלימוד והצעות להוראה
בשדה מצויים ספרי עיון בסמנטיקה, שניתן להשתמש בהם כספרי יסוד להוראה ‏15 וספרי
לימוד ‏16 . נתעכב כאן על הספר "סמנטיקה בחיי יום יום" ‏17 , המיועד לכיתות התיכוניות,
ונדגים באמצעותו התפרשותן של מטרות לימודיות, חינוכיות ושל דרכי הוראה, ואפשרויות
הלימוד של הנושא במסגרות בית הספר.

‏1) מטרות לימודיות-עיוניות ומעשיות
א) המטרות הלימודיות מתבטאות קודם כול בהכרת כמה תופעות סמנטיות מרכזיות: היחס
בין המלה למציאות (המלה = סמל מוסכם בחברה לשונית; השתקפות המציאות בלשון
והשפעתה עליה; השפעת הלשון על תפיסתנו את המציאות), סוגיות במבנה אוצר המלים
(שדות סמנטיים; רכיבים סמנטיים; יחסים בין המלים, כגון: היכללות של משמעים, ניגודיות
ורצף, נרדפות), למלה אחת משמעויות שונות (הומונימים - מלים שונות הנשמעות או
נכתבות באותה צורה; פוליסמיה - מלה בעלת משמעויות שונות שהיה ביניהן כנראה קשר
היסטורי), קונוטציות, משלבים ופעולות דיבור (לשון נקייה; קונוטציות; סוג הלשון
המשמש בנסיבות מסוימות; משמעות מלה לפי מטרות המביע בהקשרים מסוימים), מעתקים
סמנטיים (או במינוח אחר - גלגולי משמעות, כגון: מן המוחשי אל המופשט; החלק משמש
במקום השלם; שמות פרטיים שהפכו ל"שם דבר"; תהליכים של: הרחבת משמעות; צמצום
משמעות; עילוי וייחוד; מקודש לחול; התקצרות של ביטוי; אטימולוגיה עממית; תרגומי
שאילה משפות אחרות; צירופים כבולים; מטפורות). ‏18
התופעות מוצגות בדוגמאות מן החיים (לעתים פיקנטיות או בעלות מסר חברתי, אנושי),
ומלוות בהסברים מפושטים. ניתן גם להעמיק את הידע הבלשני, שכן בספר מצויות הפניות
לספרים כגון אלה של ניר וצרפתי ‏15 , אך ניתן לעמוד על התופעות גם בעזרת ההסברים
שבספר. לפי צורכי התלמידים ניתן אף שלא להתעכב על ההסבר העיוני, ולהכיר את התופעה
בעזרת הדוגמאות והמשימות שלאחריהן.

המטרה העיונית מובילה את המטרות השימושיות:
ב) הכרת התופעות ככלי להבנת פעולות הלשון במציאות החיים ובתרבות, ככלי להבנת
הנקרא והנשמע לסוגיהם, ככלי להידברות ולתרבות הדיון וכחלק מן התשתית להבעה בכתב
ובעל-פה.
עיון בתוכן העניינים של הספר "סמנטיקה בחיי יום יום" יעמידנו מיד על מטרות מפורשות
אלה: כך, למשל ב"פרק ‏4: למלה אחת משמעויות שונות" אנו מוצאים: "‏4.12. ההומונימים,
מכשול - ומקור להנאה", או "‏4.23. בעיות בחיי היום יום של פוליסמיה". כך גם ב"פרק ‏5:
למה הכוונה? - קונוטאציות, משלבים ופעולות דיבור"; "‏5.15. המביעים משתמשים
בקונוטאציה כאמצעי להשפיע על השומעים ועל הקוראים".
החומרים והמשימות אף הם מבליטים מטרות יישומיות אלה. כך, למשל, בפרק העוסק בתפיסת
המציאות מבעד למשקפי הלשון, אנו מוצאים טיפול בראייה דיכוטומית של המציאות, הרואה
הכול בשחור/לבן ‏19 .

משימה ‏26
הלנו אתה או לצרינו?
העולם סביבי היה מחולק למחלקות ברורות ומוגדרות, ללא שטחי ביניים. כל דבר היה שחור
או לבן. דבר לא עמד בין הגיבור והבוגד, הכופר והקדוש. כל פרי לא אכיל היה רעלי.
עליי היה לאהוב את כל קרוביי, כולל את הדודות הזקנות... אך כל תחושותיי, כל ניסיון
החיים ההולך ונרקם, הכחישו תמונה זו. לבן היה רק לעתים רחוקות לבן טהור, ושחור -
עומם בגוונים אחרים. פגשתי את האפור ואת הגוונים ובני הגוונים בכול. אבל כאשר באתי
להגדיר את התחושות האלה, נצרכתי למלים, ומצאתי את עצמי בעולם של מושגים גולמיים.
כל מה שראיתי וחשתי, נאלצתי לדחוס בדגמים לשוניים קפואים. המיתוס והסטראוטיפים
ניצחו את האמת.

(לפי זיכרונותיה של סימון דה בובואר)

א) לפניך קבוצת מלים שהן "מחלקות ברורות ומוגדרות". רשום גוונים נוספים בין שתי
המלים שבכל צמד. (שים לב: אם לא תמצא מלה בודדת, תוכל להשתמש במשפטים קצרים.)
דוגמה: אמיץ - פחדן
רצף גוני הביניים: אמיץ - זהיר - מהסס - מסתבך לפעמים - פוחד רק לעתים רחוקות -
פחדן.
המלים: חמוד - גועל נפש, חרוץ - עצלן, מלחמה - שלום, לנו -לצרינו.
ב) בחלק מן הצמדים הבאים תוכל להוסיף גוונים, ובחלק לא. ציין, באילו צמדים לא תוכל
להוסיף גוונים: חזק - חלש, מת - חי, עני - עשיר, יחיד - רבים, מבוגר - ילד, אזרח המדינה
- לא אזרח.

כיצד נתגבר על המחסור במלים? מה יעשה אדם חכם, הרוצה לתאר את המציאות, שקיימים
בה גוונים שונים? כיצד הוא יתגבר על הבעיה שהמלים מציינות בעיקר את הקצוות של
הרצף? מה יעשה איש זה אם הוא רואה עיקר דווקא בתחום האמצעי?
הרמב"ם (ר' משה בן מימון) מביא הגדרה של מעשה ותכונה מוסריים בפירושו למשנה, בפרק
הרביעי שבהקדמה למסכת אבות:
המעשים אשר הם טוב הם המעשים המאוזנים, הממוצעים בין שני קצוות ששניהם
רע, האחד הגזמה והשני מיעוט. והמעלות הן תכונות נפשיות והרגלים ממוצעים
בין שתי תכונות רעות, שהאחת יתור והשניה חיסור...
....וכן הנדיבות בין הכילות והפזרנות. והאומץ ממוצע בין חירוף הנפש
והמורך. הענווה ממוצעת בין הגאווה ושפלות הרוח. עין טובה ממוצעת בין
התאוותנות והעצלות. והמתינות ממוצעת בין הרגשנות והקרירות. והביישנות
ממוצעת בין העזות וההיכלמות.

(י' קפאח, תרגום מערבית על פי כתב יד, הוצאת מוסד הרב קוק,
תשכ"ה)

הסברי מלים:
כילות: קמצנות.
שפלות הרוח: כאן במשמעות של רגש נחיתות.
עזות: כאן במשמעות של חוצפה.

משימות אחרות, מן הפרק העוסק בקונוטציות ‏20 , מדגימות אף הן את המטרה הפונקציונלית:

משימת רשות ‏31
להעמקת הדברים קרא בנספח ד' בפרק זה את מאמרו של ח' פסח, "פרסומת עברית". מה דעתך?

משימת עבודה ‏32
קרא בפרק האחרון בחוברת זו את הקטע "נפוליאון", הפותח את משימה ‏5, ומיין את
הכינויים לנפוליאון לשלושה סוגים: חיובי, שלילי, ניטרלי. מה הסיבה למהפך בדעותיו של
העיתון? כיצד מתבטא מהפך זה בתחום הסמנטי?
‏3. השתקפות עמדות בכותרות
נפוליאון
כאשר נפוליאון ברח מהאי אלבה, כתב ה"מוניטור" (העיתון הגדול בצרפת של
הימים ההם): "המפלצת עזבה את מאורתה". בגיליון מיום ‏3 במרס, כאשר היה
ביטחון שאכן הוא נחת, כתוב: "מוצץ הדם מקורסיקה נחת במפרץ הואן".
ולמחרת: "הנמר הגיע לצ'אפ".
בינתיים עבר הרג'ימנט החמישי אל נפוליאון, גרינובל נכנעה, והעיתון מנמיך
את הטון במקצת: "החיה הרעה חנתה הלילה בגרינובל."
ימים אחדים לאחר זאת נופלת ליון, העיר הגדולה, ללא קרב. ה"מוניטור":
"הרודן לקח את ליון". מרשל ניל נשלח לעצור את נפוליאון, אך בראותו את
סמל הקיסרות, הוא אץ לחבק את נפוליאון ומצטרף אליו עם כל צבאו.
ה"מוניטור" בנימה אובייקטיבית: "הטוען לשלטון הגיע ‏60 מיל לפני פאריז."
אחרוני החיילים מצטרפים אל נפוליאון, המבצרים פותחים את שעריהם,
וה"מוניטור": "בונפרט מתקרב במהירות לפאריז, אך לעולם לא ייכנס לשעריה."
החצר מכינה את הבריחה, נשמעים צלילי המרסלייז, פה ושם מונפים דגלי
הרפובליקה, וה"מוניטור" מציין: "מחר יגיע נפוליאון לחומות עירנו." לואי ה
-‏18 בורח, לארמונו נכנסים גנרלים מתומכי נפוליאון. ההשפעה על העיתון:
"הקיסר הגיע לפונטנבלו." וב-‏21 למרס, כאשר נפוליאון נכנס בליווי צלצול
פעמונים ומטחי כבוד אל פאריז, מוציא ה"מוניטור" הוצאה מיוחדת, שעליה
מתנוססת הכותרת: "הוד מעלתו בא בליווי נאמניו אל ארמונו".

(על פי הכותרות ב"מוניטור", עיתון רשמי, שנת ‏1815, בין ה-‏1 למרס
ל-‏21 במרס, וכן על פי מקורות ללימוד היסטוריה מאת ד"ר מ'
הנדל, כרך רביעי, צ'צ'יק - יבנה, תשי"ד, כל הזכויות שמורות).

משימת עבודה ‏33
איזה עיתון רגילים לקרוא בביתך?
.1
לאיזה כיוון פוליטי הוא נוטה?
.2
איזה עיתון מייצג דעה מנוגדת לכיוון זה (כלומר: איזה עיתון נמנה עם
זרם פוליטי או חברתי שהוא מנוגד לכיוון שאתה נוטה אליו)?
.3
קנה את שני העיתונים באותו תאריך.
.4
א.






קרא בעיתון הרחוק מדעותיך שלוש כותרות של ידיעות, כתבות או
מאמרים, העוסקים בעניינים פוליטיים או חברתיים של המדינה, וסמן בהן
מלים או ביטויים, שנועדו להשפיע באמצעות הקונוטציות.
.1
קרא גם אחת מן הידיעות או אחד מן המאמרים שמתחת לכותרות וסמן גם
כאן ביטויים אלה.
.2
הסבר בכל ביטוי כזה את הקונוטציות או הגנבת הדעה כדי להשפיע על
הקורא.
.3
ב.








עתה מצא בעיתון שדעותיו וכיוונו מקובלים עליך ‏3 כתבות, ידיעות או מאמרים.
(נסה למצוא בעיתון המתנגד מאמרים העוסקים באותם עניינים שעסקו בהם שלושת
המאמרים שבחרת.)
ג.



עשה גם כאן את המשימות שעשית בסעיף ב) ‏1, 2, 3.
האם מצאת גם בעיתונך ביטויים כאלה? אם לא, בדוק מחדש את העיתון ואת עצמך.

משימת עבודה ‏34
עד השיעור הבא האזן לרדיו ולטלוויזיה, קרא עיתונים שונים ומצא מקרים לשימוש בלשון
קונוטטיבית, שנועדה להשפיע על הקהל. הסבר מהי הקונוטציה וכיצד היא עשויה להשפיע.
בדוק גם, אם הקונוטציה מפרשת וברורה לכל שומע או קורא, או שמא הקורא עלול שלא
להבחין בה ולהיות מושפע ממנה באופן בלתי מודע.

משימת רשות ‏35
קרא את מאמרה של ש' הראבן "מלים המסיחות דעת" בנספח ה' שבסוף פרק זה. הדברים נכתבו
בשנת ‏1981. נתח תופעות עכשוויות לאור רעיונותיה של המחברת.

משימת עבודה ‏36
כתוב מאמר לעיתון נוער בנושא "מלים מסיחות דעת בחברתנו".

משימת רשות ‏37
קרא את הרומן של אורוול "‏1984".
א) מה, לדעת אורוול, עלול לקרות במשטר רודני בהשפעת שינויים מכוונים בלשון? הדגם.
שים לב בייחוד ל"מילון" המיוחד, המובא בנספח בסוף ספרו של אורוול.
ב) בלי להיזקק למצבים קיצוניים כמו זה המתואר בספרו של אורוול, התוכל להצביע על
מקרים שבהם צורת הלשון של המופיעים באמצעי התקשורת משפיעה עלינו?

כבר בדוגמאות אלה ראינו את השילוב של הבנת הנקרא והנשמע ושל ההבעה בהוראת סוגיות
הסמנטיקה למטרות היישומיות. הוראת הסמנטיקה נתפסת איפוא כאן ברכישת הכלים
(הסמנטיים) לשם תפקוד לשוני טוב יותר של התלמיד כנמען וכמוען במציאות חייו, כפי
שניתן לראות כבר משמו של הספר - "סמנטיקה בחיי יום יום".

‏2) מטרות חינוכיות ותרבותיות
לספר מטרות חינוכיות מובהקות (ואינני רואה בכך "מלה גסה" שיש להתבייש בה...). נביא
לדוגמה פעילויות כאלה שהוצעו לבחירה לתלמיד. ‏21

עבודה ג'
בררו בין חבריכם, ובייחוד בין אלה הלומדים במגמות-לימוד שונות, את משמעויותיהן של
המלים הבאות, המשמשות בתחומים שונים. ציינו את המשותף שבין המשמעויות ואת המיוחד
לכל אחת מהן כשהיא משמשת בכל אחד מן התחומים. בסוגריים להלן נביא תחומים
אפשריים לדוגמה:
המלים: ריאקציה (כימיה, רפואה, היסטוריה, פוליטיקה וחברה, זרמים באמנות); בסיס (בניין,
גיאומטריה, כימייה, מדעי החברה והרוח, צבא, פיסול, ציור); מצוקה (-נפשית: פסיכולוגיה,
-חברתית: סוציולוגיה, - חומרית: כלכלה, חברה); חוק (ספורט, אזרחות, היסטוריה, תנ"ך,
פיסיקה, מתמטיקה, ביולוגיה, לשון, ספרות); חופשי (אזרחות, צבא, פיסיקה; נפילה חופשית
ותנועה חופשית, דת, ספורט, משפט).
אתה נתקל במלים רבות משמעות בלימודיך, בעיתון, ברדיו ובטלוויזיה, בשיחות בין אנשים.
ברר היטב, לעצמך ולאחרים, מהו פירושן המדויק של אותן מלים.

עבודה ד'
"זוהי מדינה חופשית ואתה לא תגיד לי מה לעשות!" צעק הבחור, דחף את
העומדים בתור ונכנס ראשון לאוטובוס. כיצד ניצל הבחור לרעה את
תופעת הפוליסמיה של המלה "חופשית"?
.1
הבא דוגמאות נוספות לניצולה לרעה של מלה זו.
.2
יש להיזהר מדמגוגיה המנצלת את תופעת הפוליסמיה לרעה!

פעילויות כאלה יש בהן משום חינוך לביקורתיות לגבי הנשמע והנקרא, חינוך למחשבה
רב-כיוונית, חינוך להידברות ולכיבוד הזולת, לפיתוח סקרנות אינטלקטואלית ותרבותית
והרחבת אופקים. (עניין אחרון זה מתבטא גם במשימות וגם במגוון הטקסטים והדוגמאות
מתחומי חיים שונים ורבים, הלקוחים מתרבויות שונות ומן התרבות היהודית.)

‏3) דרכי ההוראה בספר התלמיד
גישתו של הספר אל התלמיד היא כאל בוגר, המודע לתהליך הלימוד. נימת הפנייה וההסבר
היא מבוגרת, התלמיד הוא שותף להחלטות ‏22 . אילו פרקי לימוד יבחר מתוך ההיצע הרב
שבספר, ואילו משימות יעשה (משימות עיקריות מסומנות בכוכבים, והאחרות - לבחירה בידי
התלמיד, בידי קבוצת תלמידים או בידי המורה והכיתה כולה). ניתנת אפשרות רבה ללימוד
עצמי, ויש אחריות אישית על הלומד. עם זאת נעשה ניסיון לרתק ולמשוך במגוון משימות
ובדרכי הוראה פיקנטיות, תשבצים ‏23 , הומור, קריקטורות ‏24 , משחקי מלים ‏25 , במציאת אתגר
למחשבה ולקריאה בצד הישענות על סביבה קרובה והתבוננות בתופעות אקטואליות
ומעוררות. הן התלמידים והן המורים מוזמנים להביא חומרים אקטואליים לשיבוץ בפרקי
הלימוד כחלק מן המגמה המתבטאת בשם הספר - "סמנטיקה בחיי יום יום".

מסגרות הוראה
א) שיעורי הלשון
כאמור לעיל ניתן לבחור בשתי סוגיות סמנטיות כחלק מחומר הלימוד ב"ידיעת הלשון",
במסגרת הלימודים לבחינה ב"ידיעת הלשון" הרחבה, או כפרקי בחירה בתכנית הלימוד בנתיב
הטכנולוגי. כמו כן ניתן לכלול אותה כתכנית לשון ייחודית לבית הספר.
גם אם אין התלמידים נבחנים על פרקי סמנטיקה, והם בוחרים ב"ידיעת הלשון" המצומצמת
("השאלון המשולב"), מוצע לפחות "להטעימם" משהו מן הסמנטיקה, להוראה מגוונת וליצירת
תמונת לשון שלמה. ניתן לעשות זאת ב"צימוקים" בהזדמנויות שונות, כעבודות אישיות
קטנטנות ובמסגרות המוצעות להלן.

ב) שיעורי הבנת הנקרא וההבעה
עיסוק בעניינים סמנטיים שונים עשוי לתרום, כמובן, גם להבנת הנקרא ולהבעה, וניתן לשלב
אותם בשיעורים המיוחדים לכך: בשיעורים בחטיבת הביניים, לקראת הבחינה בכיתות י' או
י"א בהבנת הנקרא, ובכיתות י"א-י"ב לקראת הבחינה בחיבור (יחידה אחת) או בהבנה והבעה
(שתי יחידות) בכיתה י"ב.
הלימוד הרגיל בכיתות העליונות, ובכיתה י"ב בעיקר, סובל לעתים קרובות מ"תת תזונה":
מעלים גירה בחזרות ובתרגולים לקראת הבחינות, וזאת דווקא בשנים שהתלמידים בוגרים,
עשויים להעמיק בנושאים מעניינים וצמאים להרחבת אופקים ולאתגרים. תחומי הסמנטיקה
עשויים לשרת יפה דרכים ואפשרויות אלה. הספר "סמנטיקה בחיי יום יום" מאפשר למורה
לייעל את העבודה בכיתות אלה, שכן הוא משלב בעיסוק הסמנטי, החדש והמאתגר, הזדמנויות
לחזרה, להעמקה ולתרגול בהבנת הנקרא ובהבעה:
בספר "סמנטיקה בחיי יום יום" באים לידי ביטוי טקסטים וקטעי טקסטים שונים ומגוונים
בנושאיהם ובתחומי החיים - בתוך הפרקים עצמם ובנספחים להם. (נציין לדוגמה אחדים מהם:
האיקאווה - ראייה בשחור לבן (עמ' ‏44), טופלר - הלם העתיד (עמד ‏50), בראל - שקרים
קטנים (עמ' ‏55), רזיאל-ויזלטיר - חכמנות, מוסרנות, רגשנות (עמ' ‏199), פגיס - שירת החול
בספרד המוסלמית (עמ' ‏129), דה-בונו - עוגת הצימוקים (עמ' ‏163), רות בונדי - עברית
לעניים (עמ' ‏164), רודי - פסיכוטקסט (עמ' ‏184), אבידר - הילדים המוצלחים והמוצלחים
פחות (עמ' ‏187), פסח - פרסומת עברית (עמ' ‏189), הראבן - מלים מסיחות דעת (עמ' ‏191).
טקסטים אלה ברובם מסוג כתיבת הטיעון - יש בהם נקיטת דעה ולעתים אף פולמוס. זהו סוג
הטקסטים "המפרנס" את הלימוד בכיתות העליונות של בית הספר התיכון, בסוג זה נבחנים
בבחינות הבגרות בחיבור (יחידה אחת) או בהבנת הנקרא ובהבעה (שתי יחידות) - וזאת
בניגוד לטקסט הענייני-הלימודי, שעיקרו אינפורמטיבי והסברי, העומד במרכז הבחינות
בהבנת הנקרא ובהבעה שבכיתה י'. הספר מזמן אפוא למורה מבחר טקסטים, שעליהם יוכל
המורה להוסיף את הטיפול באספקטים המבניים והתוכניים של הבנת הנקרא. בעמ'
‏236‎-234 מצויה אף הדרכה: "איך לקרוא טקסט מדעי?". הדרכה זו מודגמת בקריאת קטע על
מעתקים סמנטיים מספרו של ניר (עמ' ‏234‎-232). הטקסטים הבאים בספר הם אף "משאבים"
להבעה - המבוססת על תכנים, על חומרים, על עובדות ועל דעות שפגשו התלמידים בקריאה,
חשבו עליהם, למדו מהם דרכי כתיבה, למדו לבקר את דרך הטיעון שבהם ונענו לאתגר
שב"החלפת דעות עמהם".
גם משימות הבעה ישירות מצויות בספר זה, משולבות בהוראה. נביא דוגמאות מעטות: בפרק
העוסק בקשר שבין הלשון והמציאות אנו מוצאים משימה, המסתמכת על טקסטים, בוחנת
שינויים בחברה ובמציאות הלשונית, ומסתיימת בכתיבה (עמ' ‏31, משימה ‏17): כתוב (כתבי)
מאמר לעיתון בית ספרך בנושא זה: "השינויים במעמד הנשים והגברים בחברתנו והשפעתם על
הלשון: הצעות לשינויים בלשון רשמית". אנו מוצאים גם משימות כגון אלה (שבעמוד ‏42):

משימת עבודה ‏29
כתוב מאמר לעיתון בית הספר, לעיתון נוער או מכתב למערכת עיתון יומי. במאמרך צא נגד
העמדה של "שחור-לבן". הסתמך על תופעות מן הסביבה המוכרת לך.

משימת עבודה ‏30
בחר בבעיה אקטואלית בתחומי מדיניות חוץ ופנים, חברה, דת וכיו"ב, המעסיקה את הציבור
בימינו.
שאל אנשים בעלי דעות שונות, קרא חומר (בעיתונים בעלי השקפות שונות ובכתבי-עת לדברי
עיון) וחשוב גם אתה על העניין מנקודות מבט שונות. רשום רעיונות: לא רק "בעד" ו"נגד",
אלא גם אפשרויות אחרות, כגון: אינטרסים של קשישים, מבוגרים וצעירים, נשים וגברים,
עולים בני תרבויות שונות, טעמים שונים, אנשים במצבים כלכליים שונים, אנשים בעלי אופי
שונה (למשל אנשים חסרי ביטחון עצמי, אנשים המחליטים מהר, אנשים המחליטים לפי
שיקולים המבוססים על ידע, או על ניסיון, או על רגשות, או על צירוף של כל אלה
וכיו"ב). את הרעיונות שאספת מיין לקבוצות, קבע את הסדר, וכתוב לעצמך תוכנית לפי
הסדר שקבעת. כתוב את המאמר בשלמות: כל רעיון בפסקה לחוד; קשר בין הפסקות והפרקים.
בדוק את אשר כתבת מבחינת התחביר, הפיסוק והשימוש במלים.

בפרק העוסק בקונוטציות, עם קריאת טקסט משל ח' ברטוב המספר על רשמיו משהותו בארצות
הברית, ניתנות לתלמיד המשימות הבאות (עמ' ‏182‎-181):

משימת עבודה ‏48
א) קרא את הקטעים הבאים מרשמיו של ח' ברטוב משהותו בארצות הברית.
ב) מה פירוש המלה "סופרלטיבים" בקטע א?
מהו "עקרון התרגום" שכדאי לישראלי להתנהג לפיו בהבנת משמעות התארים לפי דירוגם
ב"מעלות הגודל"?
הסבר לישראלי המתכוון לבקר בארצות הברית את "כללי המשחק" שב"לשון
האירוח" שם.
.1
הסבר לעולה חדש מארה"ב את "כללי המשחק" שב"לשון האירוח" כאן.
.2

משימת עבודה ‏49
הנושא: מפגש "תרבות הנימוסים הלשוניים" האמריקאית ו"תרבות הנימוסים הלשוניים"
הישראלית - תוצאות אפשריות. תוכל לכתוב מאמר או הרהורים או פיליטון.

משימה מחוץ למניין
הסופר הוותיק אליעזר שמאלי סיפר פעם את הדברים האלה:
פעם, כשהייתי נכנס למשרד, היה המנהל קם לקראתי ואומר: "שלום, שלום, ברוך
הבא! הביאו תה לאורח!"
לאחר כמה שנים התרגלתי לשמוע: "בבקשה שב".
חלפו שנים ומנהלים, ואני שמעתי: "קח לך כסא".
והיום? כשאני נכנס מרימים בקושי ראש מן הניירות ושואלים: "מה אתה רוצה?"
(היום אני רוצה פשוט לשבת...)
מהו המסר הסמוי ש"משדרים" כאן במבע "מה אתה רוצה?"

דוגמה נוספת היא אחת ממשימות הסיכום (עמ' ‏265):

משימה ‏15
א) בחר בנושא המעורר חילוקי דעות בימים אלה. כתוב מכתב למערכת עיתון, והבא בו את
עמדתך בעניין.
ב) עתה החלף את מחברתך עם מחברת שכנך בכיתה.
בדקו זה את מכתבו של זה וסמנו בקו כל ניסוח דמגוגי, הבא לשכנע את הקוראים בדרך
ההשפעה הקונוטטיבית שיש למלים, ללא טיעון של ממש.
ג) בחן את אשר סימן חברך ונסח מחדש את הדברים הטעונים תיקון.

במבוא, ב"דברים שאין לדלג עליהם" ניתנת גם מעט הדרכה כללית לעבודות ההבעה
המשולבות בספר (עמ' ‏8‎-7):
‏14 המשימות בהבעה
בין המשימות שבספר כללנו גם משימות הבעה בסוגי כתיבה שונים, כגון מאמר, כתבה ומכתב
למערכת. אם תרצו לשפר את כושרכם בהבעה בכתב, בצעו משימות אלה. מוצע לעבוד לפי
הנחיות אלה בכל אחת מן המשימות בהבעה:
א) חשבו על הנושא, העלו שאלות (הסתייעו גם בעמיתים להעלאת שאלות!), חשבו על ביטויים
שונים, ורשמו לפניכם נקודות-רעיונות העולים במוחכם בקשר לנושא: (‏1) מידע: עובדות
ונתונים (היעזרו גם במקורות כתובים ובראיונות); (‏2) עמדה: ניתוח המידע, הסקת מסקנות,
דעות שונות ונקיטת עמדה אישית. אל תתעכבו כדי לסדר את הרעיונות או כדי לשכלל את
ניסוחם. הקפידו לרשום את הרעיון (אולי במשפט שיש בו פועל), ואל תסתפקו בכותרת או
בשם בלבד (שמא לא תזכרו אחר כך מה רציתם לומר). התחילו כל רעיון בשורה חדשה,
והשאירו שוליים רחבים.
ב) החליטו באיזה סדר הגיוני כדאי לסדר את הרעיונות שהעליתם (חשבו כיצד לארגנם
לפרקים ולסעיפים), ורשמו בשוליים את מספרי הרעיונות לפי הסדר שקבעתם. תוכלו לרשום
את תכנית העבודה (כותרות, ראשי פרקים ראשיים ומשניים), כדי שתהיה לנגד עיניכם בשעת
הכתיבה. (אם המאמר ארוך, כדאי לרשום את כותרות הפרקים כדי לסייע לקורא).
ג) עתה עליכם לפתח כל רעיון לפסקה (לפי הסדר שבתכנית): חשבו על הקוראים המשוערים:
מה הם עשויים לשאול אתכם? (או היעזרו בעמיתיכם, שיקראו את הטיוטה וישאלו
"שאלות-קורא" להבהרת דברים). הבהירו להם את רעיונותיכם גם באמצעים כגון דוגמאות
והשוואות מתאימות. חשבו כיצד לפתוח את עבודתכם וכיצד לסיימה, וכן דאגו לקשר בין
הפסקות השונות. נסחו את דבריכם במשפטים ברורים ומפוסקים ובמלים מדויקות.
ד) קראו (רצוי בקול) את מה שכתבתם ותקנו את הטעון תיקון מבחינת השימוש במלים, מבנה
המשפטים, הפיסוק והכתיב.

גם להבעה בעל פה מקום נכבד - מבחינה סמנטית ומבחינות אחרות. על כן, למשל, נמצא
בפרק העוסק בקונוטציות (עמ' ‏183‎-182) את המשימה הבאה:

משימת עבודה ‏50
א) מה הם ה"שדרים הסמויים" שקולט משתתף בשיחה כאשר מישהו אומר לו: "שמענו כבר" או:
"מה אתה מדבר!" או "בוא, אני אסביר לך".
ב) הבא דוגמות למבעים שה"ישראלי המצוי" משמיע בוויכוח, מבעים שמשמעותם לגבי הזולת
היא שאין מעוניינים לשמוע אותו. (האזן גם לשיחותיך ולשיחות הסובבים אותך). אם תרצה,
תוכל להביא גם דוגמאות המביעות עמדת זלזול כזו מתנועת הגוף והידיים, מאינטונציה
ומהבעות פנים.
ג) הוסף במחברתך לטבלה הבאה מבעים העלולים לבלום את הדיון או ליצור רוגז בין
המשתתפים בו להחליף דעות ולברר את הדברים:
מבעים מקדמי דיון
מבעים בולמי דיון
מה דעתך?
מה אתה מבין?
אתה יכול לתת דוגמה?
טוב, אז מה?
אני חושבת שאתה לא צודק, כי....
שטויות!
"אפשר גם אחרת!"

משימת עבודה ‏51
ערכו בכיתה "דיון פומבי" בשאלה המעסיקה אתכם בימים אלה: שלושה-ארבעה תלמידים
ישתתפו בוויכוח, והכיתה כולה תאזין ותשפוט -
א) את רמת הטיעונים מבחינת תוכנם ומבחינת ההיגיון שבהם;
ב) את לשון המתווכחים מבחינת סגנון הדיון.

משימה מעין זו האחרונה מובילה אותנו למסגרות הבאות, המאפשרות לנו להשתמש בבית
הספר בחומרים המוצעים בספר מבלי לגזול זמן משיעורי העברית, לייעל את העבודה
ולהעמיד את תחומי הלשון במסגרת הכללית של התקשורת האנושית.

ג) שיעורי חברה (שיעורי מחנך)
בין הנושאים בסמנטיקה מצויים רבים כאלה המתאימים לשיעורי החברה - כחלק מחינוך
לתקשורת, לאזרחות פעילה, לצרכנות נבונה ‏26 ולתחומים שונים של השפעות חברתיות.
המשימות ה"פיקנטיות" והחומרים המגוונים עשויים לשמש תשתית להכנת שיעורים כאלה בידי
קבוצות תלמידים.

ד) במות חטיבתיות וכלל בית-ספריות
נזכיר רק את במות הדיון או מועדוני הדיונים, ההולכים וכובשים להם מקום בחינוך
הבית-ספרי ‏27 . המשימות שהוצעו לעיל (מעמ' ‏183‎-182 בספר הסמנטיקה) עשויות להיות
"תרגילי חימום" כהכנה לבמת דיון. דוגמה נוספת לסוג זה של פעילות נמצא בעמ' ‏266:

משימה ‏16
ערכו בכיתה תחרות נאומים קצרים, על נושאים שונים מענייני דיומא מעוררי מחלוקת. כל
נואם ינסה לשכנע את הכיתה בצדקת עמדתו. הכיתה תגיב בקריאות בוז על שימוש באמצעים
דמגוגיים כדי להשפיע (כגון קונוטציות ללא טיעון ממש או הסתמכות על "מומחה" שאינו
מומחה וכיו"ב).
הכיתה תקבע מי היו הנואמים המשכנעים ביותר, בדרך ההוגנת ביותר.

כמו כן ניתן להשתמש בחומרים סמנטיים שונים ובהצעות שבספר "לרדיו בית הספר", ל"עיתון
בית הספר" ולכנסים של חטיבות גיל.

ה) "מילוי מקום" ו"מילוי זמן"
זמן יקר הולך לאיבוד במערכת השעות: מורה נעדר ויש למלא את מקומו, מסתיימת הוראת
נושא מסוים לפני סוף שיעור או לפני חופשה, והמורה מחפש חומר קצר-טווח ל"זמן הפנוי".
ניתן "לשלוף" מתוך החומר בסמנטיקה יחידות קטנות ומעניינות שתתקבלנה בברכה הן על ידי
המורה והן על ידי התלמידים.

ו) נושא אישי ועבודות גמר
בבתי ספר רבים מקובלות במהלך הלימוד מטלות אישיות של עיבוד נושא בידי תלמיד.
בהיקף גדול יותר ניתן אף להציע "עבודת גמר" בבחינת בגרות.
תחומי הסמנטיקה מאפשרים עיסוק בנושא מעניין ומשמעותי, הכרוך בבדיקת שטח, קריאה,
ניתוח עצמאי ויצירתיות. בפרק השביעי של הספר ניתנות משימות סיכום אישיות שונות,
וביניהן מוקדש חלק מיוחד לחמש עשרה הצעות לעבודות גמר מלוות בביבליוגרפיה. כמובן -
המורה והתלמיד יוכלו להציע הצעות אחרות, ביניהן גם כאלה המסתמכות על רעיונות ועל
חומרים המוצעים בפרקים השונים שבספר.

ולסיום:
"זאת רק סמנטיקה!" אומרים האנשים. כשאנו קוראים "זה עניין סמנטי בלבד", או כשמישהו
אומר "זהו ויכוח סמנטי", אנחנו מבינים כי הכוונה היא שהוויכוח אינו ענייני, אלא נעוץ
בפירושים השונים הניתנים למלה או לצירוף, או שהפירוש אחד הוא, אך משתמשים במלים
שונות. אך זהו השימוש העממי במלה "סמנטיקה". למעשה, הסמנטיקה היא ענף בבלשנות, והיא
עוסקת במשמעותם של הדברים שאנו אומרים.
אין "סתם סמנטיקה". בכל התקופות - בחיי הפרט, בחיי הציבור ובחייהן של מדינות -
ובוודאי בימינו אלה - "חיים ומוות ביד הלשון".

הערות שוליים
המאמר פורסם ב"איגרת לחינוך", בטאון החינוך הקיבוצי, מס' ‏91, אוגוסט
‏1991.
ראו גם בהמשך האיגרת, סעיף ‏3.1 (עמ' ‏35).
*


הדוגמה לקוחה מן הספר "דרכים בהבעה" מאת ז' רגב, אקדמון, תשמ"ח, עמ'
‏198.
.1
דוגמה זו ואחרות מובאות בספר "סמנטיקה בחיי יום יום", האגף לתכניות
לימודים (ת"ל), הוצאת מעלות, תשמ"ה, פרק ‏5 - קונוטאציות, עמ' ‏160, 188.
.2
שם, עמ' 191‎-190.
.3
"סמנטיקה בחיי יום יום", עמ' 168.
.4
למשל - עברית חדשה, א' סלפטר, "הארץ" ‏19.7.84; שפת הכוח, דוד שחם,
"מעריב" ‏26.9.86; האיום הוא האדם, ב. מיכאל, "הארץ" ‏24.1.91.
.5
ראה הצעה מעשית בכיוון זה בהוראת ה"סמיכות": צ' שראל, "צירופי הסמיכות,
רבדים ומשלבים", בתוך הוראת הלשון במוסדות להכשרת עובדי הוראה
משרד החינוך, המחלקה להכשרת עובדי הוראה והאגף לתכניות לימודים.
.6
הצעה מפורטת לעבודה כזו - משרד החינוך, האגף לתכניות לימודים (ת"ל),
מבעון (כרטיסי עבודה), בכרטיסי "המילונאי החובב". ראה שם גם במדורים
"לשון בלתי שגרתית".
.7
ראה את מאמרם המקיף של רפאל ניר ומרים ניר: "הניתוח לתבניות סמנטיות
ומשמעותו בהוראה המשקמת", בתוך: עיונים בחינוך, בית הספר לחינוך,
אוניברסיטת חיפה, חוברת ‏23, אב תשל"ט אוגוסט ‏1979).
.8
‏8א. עתה בספר במבט כולל, ת"ל, עמ' ‏100 ואילך.
ראה למשל ת"ל - המשחק רדוף, המכון לאמצעי הוראה.
.9
ת"ל, "למה הכוונה?", רביעיות קלפים, המכון לאמצעי הוראה.
.10
ראה, למשל, מפת-הרכיבים בהבנת הנקרא בספר "יסודות ההבעה וההבנה", ת"ל
‏1989, ובעבודות שבספר עצמו.
.11
‏11א. תכנית הלימודים: א. ידיעת הלשון, תשל"ז, ב. הבעה והבנה, תשמ"ב.
‏11ב. לשון והבעה, התשמ"ט, תכנית הלימודים לנתיב הטכנולוגי; ופעילויות
לדוגמה בספר "לשון, הבעה והבנה", תשמ"ט.
תכנית הלימודים בהבעה ובהבנה, תשמ"ב, עמ' 86‎-85.
.12
איגרת מידע כ"ח, חורף התשמ"ט, עמ' ‏5, 13, 35, 39.
.13
כך, למשל, בתי ספר שעבדו לפי הצעת "לשון ותקשורת", ביוזמת יהודית בך
בסמינר אורנים, או לפי הצעת הקורס המשולב ביוזמת אבישי בן-צבי ז"ל והדס
לבל בבתיה"ס "דנציגר" ו"הר-וגיא" בגליל העליון, או "תרבות הדיון" לפי הצעות
משרד החינוך ואחרים.
.14
רפאל ניר, סמנטיקה של העברית החדשה, הוצ' עמיחי, ת"א 1978.
.15
רפאל ניר, פרק הסמנטיקה בקורס לשון ודעת, האוניברסיטה הפתוחה.
גד בן-עמי צרפתי, סמנטיקה עברית, הוצ' רובינשטיין, ירושלים תשל"ה.
ג"ר הארפורד, ב' היזלי, תרגם וערך גב"ע צרפתי, סמנטיקה - פרקי יסוד, הוצ'
דקל, פרסומים אקדמיים, תשמ"ט, ‏1988.
רחל לנדאו, פרקים בסמנטיקה עברית, בר אילן, תשל"ד.
נזכיר כאן את ספרו של גב"ע צרפתי, מה אומרות המלים, הוצ' רובינשטיין,
ירושלים תשמ"ה.
.16
משרד החינוך והתרבות, האגף לתכניות לימודים הצוות ללשון, הבעה והבנה
ז'-י"ב (ז' רגב - עורכת) סמנטיקה בחיי יום יום, בנקרא, בנשמע ובהבעה,
הוצ' מעלות, תשמ"ה.
.17
לפי תוכן העניינים בספר "סמנטיקה בחיי יום יום", עמ' 4‎-3.
.18
שם, פרק ‏2, סעיף ‏2.32, עמ' 39‎-38.
.19
שם, פרק ‏5, עמ' 171‎-170.
.20
שם, פרק ‏4, עמ' 140‎-139.
.21
שם, פרק ‏1: דברי מבוא שאין לדלג עליהם (סמנטיקה, מה נלמד, כיצד נשתמש
בספר ומשימות תכנון השנה).
.22
למשל שם, עמ' 223.
.23
למשל שם, עמ' ‏197, 206, 215‎-210, 218‎-217.
.24
שם, עמ' ‏240, משחקי מלים מתוך "קלמבור" של יעקב פרוינד, מעריב ‏15.10.78,
כגון: ספונז'ה: פעילות שוטפת; לבוש הדוק לגוף: בגד כפת; רוקד במעגל: חג
שמח.
.25
ראה למשל, טיפול בפרסומות ובצרכנות בפרק משימות הסיכום. בנושא
"ההסתמכות על המומחים" והפרסומת במשימת עבודה ‏10 בעמ' 261‎-253.
.26
ראה, למשל, ההצעות והחומרים של אגודת "סובלנות" או החינוך לתרבות בדיון
ולתרבות הדיבור במסגרת משרד החינוך וכתב העת "דיאלוג" המוצא לאור
מטעמו.
.27