|
|
סמנטיקה בחיי יום יום - בחינוך הלשוני *
|
|
זינה רגב
|
|
|
||||
|
שחוטה?' אם אינכם צמחוניים, בוודאי הביטוי הראשון עורר את תאבונכם ואילו השני יעורר בכם תגובה של גועל, והכול בגלל הסמנטיקה. 1 |
||||
|
שיש למלים שונות, היא אחת מן התופעות שעוסקת בה הסמנטיקה. הבה נפגוש דוגמאות נוספות לתופעה. |
||||
|
||||
|
|
||||
|
||||
|
החיים הציבוריים: במלחמות הקואליציה נגד עיראק, בעיתון "חדשות" (8.2.91) במסגרת שכותרתה: "הנועזים נגד החאפרים" (איך הקואליציה רואה את עצמה, ואיך היא רואה את העיראקים) הובאו תיאורים מתוך העיתונות הבריטית (הבריטים ידועים בהומור הסלחני האופייני להם...). נביא כמה מהם: |
|
||||||||||||||
|
|
||||||||||||||
|
|
||||||||||||||
|
||||||||||||||
|
||||||||||||||
|
בהשמטות קלות: |
|
||||||||||||||||||
|
ושדוגמה לה נמצא בקטע הבא מדבריו של שחם ב"חותם" (הדברים הובאו בהשמטות ובשינויים קלים). 4 |
||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||
|
ועד דברים רבים המתייחסים לאקטואליה והמופיעים מדי פעם בעיתונות. 5 |
||||||||||||||||||
|
והמחנכים, נכשיר את תלמידינו להכיר את התופעות הסמנטיות השונות, להבחין בהן ולהשתמש בכלי מקצוע הסמנטיקה כדי שיוכלו לשחות בשטף המילולי השוטף את חברתנו בעידן המודרני ולתפקיד כאזרחים אוטונומיים בחברה הדמוקרטית. גם כדי "שלא יעבדו עליהם בעיניים" (במדיה החזותיים...) וגם כדי "שלא יעבדו עליהם בלשון". |
||||||||||||||||||
|
ורב-תחומי יפה ומרתק! נראה להלן משהו ממהותו, ונבחן כיצד נכנס הנושא "סמנטיקה" למערכת החינוך. |
||||||||||||||||||
|
|
|
שמסמנות המלים, כלומר - סמנטיקה). לא נפריז אולי אם נאמר, שהעיסוק בסמנטיקה מופיע בכל המקצועות, בכל תחומי החיים. במקצוע הלשון, אף בטרם הוקצה לנושא מקום משלו, "התגנבה" הסמנטיקה להוראת הדקדוק: כך, למשל, הדיון במשמעויות אפשריות של הבניינים בפועל והמשקלים בשם הוא דיון סמנטי. אפילו בגזרות (פונטיקה!) אנו עדים לתופעות סמנטיות כגון בידול המשמעות שבין צורת פ"נ "הביט" לבין צורת "הנביט". גם דוגמאות מתחום השפעתו של הקשר החברתי על תופעות "דקדוקיות" מתבטאת בהיבט הסמנטי: כך תצורת המלה "הזדנגף" או "התנודב" בבניין  וכך הטעם המבחין בין המשמעות של חיה |
|
בתחביר, אנו עוסקים ביחסי המשמעות שבין האיברים התחביריים, ובוודאי הדיון במבני עומק ושטח עוסק באספקטים השונים של משמעויות, של דו-משמעויות וכיו"ב. |
|
הלשוניות מן הבחינות השונות, כגון: המורפולוגית, הפונטית והסמנטית, ונאמר במפורש באיזו בחינה אנו דנים בכל עת. 6 |
|
או קבוצת תלמידים לחקור "לשון" המשמשת בתחום מסוים כגון: משחקי ילדים, סלנג צבאי, ענף ספורט, לשון המוכרים בשוק, עובדי ענף במשק, נהגים באוטובוס. (האם שמתם לב לכך שרק בלשון המשמשת באוטובוס יש משמעות לביטוי "להתקדם אחורנית"?!) (זה כשלעצמו כרוך במושג "השדה הסמנטי", ובהיבטים של "משלב" ושל "ז'רגון"). הם יכינו "מילון" הכולל כ -15-10 ערכים, ובו יציגו את המלה, את ניקודה, את סימניה הדקדוקיים, את משמעויותיה, דוגמאות לשימוש, בפי מי היא משמשת ובאילו נסיבות, ואולי אף יעירו הערות באשר למקורה המשוער. כל זאת יעשה התלמיד "לטובת" חבריו או "לטובת" המורה, שאולי אינו בקי במונחים בתחום זה. זהו תרגיל לשוני הכולל אספקטים לשוניים שונים, ומקנה לתלמידים, תוך התנסות וחקר, מושגי יסוד בלשון. 7 |
|
ובמיוחד תלמידים טעוני-טיפוח. הפירוק לרכיבים סמנטיים מסייע למורה ולתלמיד לאתר את הליקוי בהבנת המושג, ולטפל בו. 8 |
|
כזה (ראה הסברים ב"מדריך למורה" לחוברת זו). למשל: הרכיבים (או התכוניות הסמנטיות), שמהם בעיקר מורכב המושג "חשד" הם: חשב+שלילה+ספק. עתה יקל לאתר את הליקוי: התלמידים, שהבנתם את המושג מוטעית, אינם כוללים בהבנתו את הרכיב "ספק". אצלם - מישהו חשוד ודאי שהוא אשם. |
|
כולל" ובהצעות ת"ל לנתיב הטכנולוגי העל-יסודי בספרים "לשון, הבנה, הבעה" ו"שעת לשון". |
|
הנרדפות (וההבחנות ביניהן!) 9 יש אפשרות לעבודה בתחום ההומונימים והפוליסמיות (כלומר במשמעויות שונות למלה) 10 , לעבודה באספקטים סמנטיים העולים בטקסטים הנלמדים במסגרות השונות של הבנת הנקרא 11 ולעבודה ממוקדת בתחומים סמנטיים-טקסטואליים, כגון, האירוניה ולשון סגי-נהור בחוברת ת"ל לחטיבת הביניים בשם "פרושו של דבר" . עם זאת, יש לראות חשיבות מרובה בעיסוק הממקד ב"מקצוע הסמנטיקה", דהיינו לימוד מקצועי של סוגיות ספציפיות בסמנטיקה. |
|
המלים - כגון שדות סמנטיים, רכיבים סמנטיים ויחסים בין מלים (היכללות, ניגודיות, נרדפות, רצף); משמעויות שונות למלה (הומונימים, פוליסמיה); מעתקים (כגון: מטונימיה, מטפורה, צירופים כבולים, השפעה חיצונית, אטימולוגיה עממית, צמצום והרחבה, חילון, קונוטציות, משלבים ופעולות דיבור (משמעויות התלויות בנסיבות שבהן נאמרים הדברים ומלים המקבלות משמעות שונה לפי הקשרן), וכן אספטקים סמנטיים-תחביריים במסגרת השיח השלם (מאזכרים, למשל). |
|
|
|
|
|
הראוי להוראה לא פחות מאשר התחומים הקלסיים של הדקדוק (מערכות הפועל והשם - ההגה והצורות הדקדוקיות - והתחביר), הסמנטיקה נכללת בתכנית הלימודים ב"ידיעת הלשון" (תשל"ז) וב"הבעה והבנה" (תשמ"ב)" 11א בתכנית הלימודים לנתיב הטכנולוגי " 11ב . כשאר תחומי ידיעת הלשון משמש תחום הסמנטיקה כמושא ללימוד עיוני של התופעות השונות, וזהו לימוד עיוני מרתק ביותר. בדומה להם, ואף אולי ביתר שאת, הסמנטיקה היא גם כלי שימושי וחשוב בחינוך הלשוני השלם, הכולל הבנת הנקרא והנשמע והבעה בכתב ובעל-פה. ואכן מטרות ההוראה בסמנטיקה, כמטרות ההוראה בתחומי לשון אחרים, הן כפולות: חינוך להכרת התופעה הלשונית ולהבנתה (מטרות עיוניות) והכשרה לשימוש בה בהבעה ובהבנה (מטרות פונקציונליות). כך, למשל, אנו מוצאים בתכנית הלימודים 12 בין המטרות העיוניות: "ב. הוא (התלמיד) יכיר מושגים עיקריים בסמנטיקה ואת מימושם בלשון העברית" - ובפירוט המושגים בתכנית: - "1.2. יסודות שונים במשמעות: קוגניטיביים, ריגושיים, סגנוניים, חברתיים, דקדוקיים וכו'". כמטרת-על פונקציונלית אנו מוצאים: "ד. הוא ידע להשתמש באותם מושגים לצורך ניתוח סגנוני", או כפריט בפירוט התכנית במושג הנרדפות: "2.4. הבחנה בין סינונימים לצורך דיוק בהבעה ובהבנה". |
|
האפשרות להיבחן בו בבחינות הבגרות 13 . במסגרת הבחינה ברמה גבוהה אפשר לכלול נושאים בסמנטיקה ביחידת הלימוד השנייה של "ידיעת הלשון". בין הנושאים המוצעים כדוגמה: 2) (א) סוגיות במבנה אוצר המלים + (ב) משמעויות רבות למלה (פוליסמיה), או: (א) למה הכוונה: קונוטציות + (ב) מעתקי לשון. |
|
התייחסויות לאספקטים סמנטיים. הדבר אמור במיוחד לגבי הבחינה בהבנה ובהבעה בכתה י"ב (במסגרת 4 יחידות במקום הבחינה ב"חיבור" יחידה אחת). בין השאלות לבדיקת ההבנה בטקסט שאופיו מאמר טיעון ושכנוע יש מקום לשאלות על האמצעים הסמנטיים שנוקט הכותב. |
|
בית הספר מציע תכנית ייחודית, הכוללת הצעה לתכנית לימודים לחטיבה העליונה והצעה לבחינה מיוחדת, והיא זוכה לבדיקה - לעתים לשכתוב - ולאישור. בתי ספר שונים הגישו הצעות הכוללות תחומים סמנטיים שונים. 14 |
|
|
|
|
|
בין המלה למציאות (המלה = סמל מוסכם בחברה לשונית; השתקפות המציאות בלשון והשפעתה עליה; השפעת הלשון על תפיסתנו את המציאות), סוגיות במבנה אוצר המלים (שדות סמנטיים; רכיבים סמנטיים; יחסים בין המלים, כגון: היכללות של משמעים, ניגודיות ורצף, נרדפות), למלה אחת משמעויות שונות (הומונימים - מלים שונות הנשמעות או נכתבות באותה צורה; פוליסמיה - מלה בעלת משמעויות שונות שהיה ביניהן כנראה קשר היסטורי), קונוטציות, משלבים ופעולות דיבור (לשון נקייה; קונוטציות; סוג הלשון המשמש בנסיבות מסוימות; משמעות מלה לפי מטרות המביע בהקשרים מסוימים), מעתקים סמנטיים (או במינוח אחר - גלגולי משמעות, כגון: מן המוחשי אל המופשט; החלק משמש במקום השלם; שמות פרטיים שהפכו ל"שם דבר"; תהליכים של: הרחבת משמעות; צמצום משמעות; עילוי וייחוד; מקודש לחול; התקצרות של ביטוי; אטימולוגיה עממית; תרגומי שאילה משפות אחרות; צירופים כבולים; מטפורות). 18 |
|
ומלוות בהסברים מפושטים. ניתן גם להעמיק את הידע הבלשני, שכן בספר מצויות הפניות לספרים כגון אלה של ניר וצרפתי 15 , אך ניתן לעמוד על התופעות גם בעזרת ההסברים שבספר. לפי צורכי התלמידים ניתן אף שלא להתעכב על ההסבר העיוני, ולהכיר את התופעה בעזרת הדוגמאות והמשימות שלאחריהן. |
|
|
|
הנקרא והנשמע לסוגיהם, ככלי להידברות ולתרבות הדיון וכחלק מן התשתית להבעה בכתב ובעל-פה. |
|
אלה: כך, למשל ב"פרק 4: למלה אחת משמעויות שונות" אנו מוצאים: "4.12. ההומונימים, מכשול - ומקור להנאה", או "4.23. בעיות בחיי היום יום של פוליסמיה". כך גם ב"פרק 5: למה הכוונה? - קונוטאציות, משלבים ופעולות דיבור"; "5.15. המביעים משתמשים בקונוטאציה כאמצעי להשפיע על השומעים ועל הקוראים". |
|
המציאות מבעד למשקפי הלשון, אנו מוצאים טיפול בראייה דיכוטומית של המציאות, הרואה הכול בשחור/לבן 19 . |
|
|
||||||
|
|
||||||
|
או לבן. דבר לא עמד בין הגיבור והבוגד, הכופר והקדוש. כל פרי לא אכיל היה רעלי. עליי היה לאהוב את כל קרוביי, כולל את הדודות הזקנות... אך כל תחושותיי, כל ניסיון החיים ההולך ונרקם, הכחישו תמונה זו. לבן היה רק לעתים רחוקות לבן טהור, ושחור - עומם בגוונים אחרים. פגשתי את האפור ואת הגוונים ובני הגוונים בכול. אבל כאשר באתי להגדיר את התחושות האלה, נצרכתי למלים, ומצאתי את עצמי בעולם של מושגים גולמיים. כל מה שראיתי וחשתי, נאלצתי לדחוס בדגמים לשוניים קפואים. המיתוס והסטראוטיפים ניצחו את האמת. |
||||||
|
||||||
|
|
||||||
|
המלים שבכל צמד. (שים לב: אם לא תמצא מלה בודדת, תוכל להשתמש במשפטים קצרים.) |
|
|
|
פחדן. |
|
|
|
להוסיף גוונים: חזק - חלש, מת - חי, עני - עשיר, יחיד - רבים, מבוגר - ילד, אזרח המדינה - לא אזרח. |
|
בה גוונים שונים? כיצד הוא יתגבר על הבעיה שהמלים מציינות בעיקר את הקצוות של הרצף? מה יעשה איש זה אם הוא רואה עיקר דווקא בתחום האמצעי? |
||||||||||||||||
|
הרביעי שבהקדמה למסכת אבות: |
||||||||||||||||
|
||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||
|
|
|
|
||||
|
|
||||
|
|
||||
|
|
||||
|
|
|
|
||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||
|
הכינויים לנפוליאון לשלושה סוגים: חיובי, שלילי, ניטרלי. מה הסיבה למהפך בדעותיו של העיתון? כיצד מתבטא מהפך זה בתחום הסמנטי? |
||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
קונוטטיבית, שנועדה להשפיע על הקהל. הסבר מהי הקונוטציה וכיצד היא עשויה להשפיע. בדוק גם, אם הקונוטציה מפרשת וברורה לכל שומע או קורא, או שמא הקורא עלול שלא להבחין בה ולהיות מושפע ממנה באופן בלתי מודע. |
|
|
|
בשנת 1981. נתח תופעות עכשוויות לאור רעיונותיה של המחברת. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שים לב בייחוד ל"מילון" המיוחד, המובא בנספח בסוף ספרו של אורוול. |
||||
|
מקרים שבהם צורת הלשון של המופיעים באמצעי התקשורת משפיעה עלינו? |
||||
|
|
||||
|
הסמנטיקה למטרות היישומיות. הוראת הסמנטיקה נתפסת איפוא כאן ברכישת הכלים (הסמנטיים) לשם תפקוד לשוני טוב יותר של התלמיד כנמען וכמוען במציאות חייו, כפי שניתן לראות כבר משמו של הספר - "סמנטיקה בחיי יום יום". |
||||
|
|
|
לדוגמה פעילויות כאלה שהוצעו לבחירה לתלמיד. 21 |
||||
|
|
||||
|
|
||||
|
המלים הבאות, המשמשות בתחומים שונים. ציינו את המשותף שבין המשמעויות ואת המיוחד לכל אחת מהן כשהיא משמשת בכל אחד מן התחומים. בסוגריים להלן נביא תחומים אפשריים לדוגמה: |
||||
|
גיאומטריה, כימייה, מדעי החברה והרוח, צבא, פיסול, ציור); מצוקה (-נפשית: פסיכולוגיה, -חברתית: סוציולוגיה, - חומרית: כלכלה, חברה); חוק (ספורט, אזרחות, היסטוריה, תנ"ך, פיסיקה, מתמטיקה, ביולוגיה, לשון, ספרות); חופשי (אזרחות, צבא, פיסיקה; נפילה חופשית ותנועה חופשית, דת, ספורט, משפט). |
||||
|
ברר היטב, לעצמך ולאחרים, מהו פירושן המדויק של אותן מלים. |
|
|
||||||
|
|
||||||
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
רב-כיוונית, חינוך להידברות ולכיבוד הזולת, לפיתוח סקרנות אינטלקטואלית ותרבותית והרחבת אופקים. (עניין אחרון זה מתבטא גם במשימות וגם במגוון הטקסטים והדוגמאות מתחומי חיים שונים ורבים, הלקוחים מתרבויות שונות ומן התרבות היהודית.) |
||||||
|
|
|
היא מבוגרת, התלמיד הוא שותף להחלטות 22 . אילו פרקי לימוד יבחר מתוך ההיצע הרב שבספר, ואילו משימות יעשה (משימות עיקריות מסומנות בכוכבים, והאחרות - לבחירה בידי התלמיד, בידי קבוצת תלמידים או בידי המורה והכיתה כולה). ניתנת אפשרות רבה ללימוד עצמי, ויש אחריות אישית על הלומד. עם זאת נעשה ניסיון לרתק ולמשוך במגוון משימות ובדרכי הוראה פיקנטיות, תשבצים 23 , הומור, קריקטורות 24 , משחקי מלים 25 , במציאת אתגר למחשבה ולקריאה בצד הישענות על סביבה קרובה והתבוננות בתופעות אקטואליות ומעוררות. הן התלמידים והן המורים מוזמנים להביא חומרים אקטואליים לשיבוץ בפרקי הלימוד כחלק מן המגמה המתבטאת בשם הספר - "סמנטיקה בחיי יום יום". |
|
|
|
|
|
במסגרת הלימודים לבחינה ב"ידיעת הלשון" הרחבה, או כפרקי בחירה בתכנית הלימוד בנתיב הטכנולוגי. כמו כן ניתן לכלול אותה כתכנית לשון ייחודית לבית הספר. |
|
("השאלון המשולב"), מוצע לפחות "להטעימם" משהו מן הסמנטיקה, להוראה מגוונת וליצירת תמונת לשון שלמה. ניתן לעשות זאת ב"צימוקים" בהזדמנויות שונות, כעבודות אישיות קטנטנות ובמסגרות המוצעות להלן. |
|
|
|
אותם בשיעורים המיוחדים לכך: בשיעורים בחטיבת הביניים, לקראת הבחינה בכיתות י' או י"א בהבנת הנקרא, ובכיתות י"א-י"ב לקראת הבחינה בחיבור (יחידה אחת) או בהבנה והבעה (שתי יחידות) בכיתה י"ב. |
|
מעלים גירה בחזרות ובתרגולים לקראת הבחינות, וזאת דווקא בשנים שהתלמידים בוגרים, עשויים להעמיק בנושאים מעניינים וצמאים להרחבת אופקים ולאתגרים. תחומי הסמנטיקה עשויים לשרת יפה דרכים ואפשרויות אלה. הספר "סמנטיקה בחיי יום יום" מאפשר למורה לייעל את העבודה בכיתות אלה, שכן הוא משלב בעיסוק הסמנטי, החדש והמאתגר, הזדמנויות לחזרה, להעמקה ולתרגול בהבנת הנקרא ובהבעה: |
|
בנושאיהם ובתחומי החיים - בתוך הפרקים עצמם ובנספחים להם. (נציין לדוגמה אחדים מהם: האיקאווה - ראייה בשחור לבן (עמ' 44), טופלר - הלם העתיד (עמד 50), בראל - שקרים קטנים (עמ' 55), רזיאל-ויזלטיר - חכמנות, מוסרנות, רגשנות (עמ' 199), פגיס - שירת החול בספרד המוסלמית (עמ' 129), דה-בונו - עוגת הצימוקים (עמ' 163), רות בונדי - עברית לעניים (עמ' 164), רודי - פסיכוטקסט (עמ' 184), אבידר - הילדים המוצלחים והמוצלחים פחות (עמ' 187), פסח - פרסומת עברית (עמ' 189), הראבן - מלים מסיחות דעת (עמ' 191). טקסטים אלה ברובם מסוג כתיבת הטיעון - יש בהם נקיטת דעה ולעתים אף פולמוס. זהו סוג הטקסטים "המפרנס" את הלימוד בכיתות העליונות של בית הספר התיכון, בסוג זה נבחנים בבחינות הבגרות בחיבור (יחידה אחת) או בהבנת הנקרא ובהבעה (שתי יחידות) - וזאת בניגוד לטקסט הענייני-הלימודי, שעיקרו אינפורמטיבי והסברי, העומד במרכז הבחינות בהבנת הנקרא ובהבעה שבכיתה י'. הספר מזמן אפוא למורה מבחר טקסטים, שעליהם יוכל המורה להוסיף את הטיפול באספקטים המבניים והתוכניים של הבנת הנקרא. בעמ' 236-234 מצויה אף הדרכה: "איך לקרוא טקסט מדעי?". הדרכה זו מודגמת בקריאת קטע על מעתקים סמנטיים מספרו של ניר (עמ' 234-232). הטקסטים הבאים בספר הם אף "משאבים" להבעה - המבוססת על תכנים, על חומרים, על עובדות ועל דעות שפגשו התלמידים בקריאה, חשבו עליהם, למדו מהם דרכי כתיבה, למדו לבקר את דרך הטיעון שבהם ונענו לאתגר שב"החלפת דעות עמהם". |
|
העוסק בקשר שבין הלשון והמציאות אנו מוצאים משימה, המסתמכת על טקסטים, בוחנת שינויים בחברה ובמציאות הלשונית, ומסתיימת בכתיבה (עמ' 31, משימה 17): כתוב (כתבי) מאמר לעיתון בית ספרך בנושא זה: "השינויים במעמד הנשים והגברים בחברתנו והשפעתם על הלשון: הצעות לשינויים בלשון רשמית". אנו מוצאים גם משימות כגון אלה (שבעמוד 42): |
|
|
|
העמדה של "שחור-לבן". הסתמך על תופעות מן הסביבה המוכרת לך. |
|
|
||||
|
בימינו. |
||||
|
עיון) וחשוב גם אתה על העניין מנקודות מבט שונות. רשום רעיונות: לא רק "בעד" ו"נגד", אלא גם אפשרויות אחרות, כגון: אינטרסים של קשישים, מבוגרים וצעירים, נשים וגברים, עולים בני תרבויות שונות, טעמים שונים, אנשים במצבים כלכליים שונים, אנשים בעלי אופי שונה (למשל אנשים חסרי ביטחון עצמי, אנשים המחליטים מהר, אנשים המחליטים לפי שיקולים המבוססים על ידע, או על ניסיון, או על רגשות, או על צירוף של כל אלה וכיו"ב). את הרעיונות שאספת מיין לקבוצות, קבע את הסדר, וכתוב לעצמך תוכנית לפי הסדר שקבעת. כתוב את המאמר בשלמות: כל רעיון בפסקה לחוד; קשר בין הפסקות והפרקים. בדוק את אשר כתבת מבחינת התחביר, הפיסוק והשימוש במלים. |
||||
|
|
||||
|
הברית, ניתנות לתלמיד המשימות הבאות (עמ' 182-181): |
|
|
|
|
|
|
|
ב"מעלות הגודל"? |
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
הישראלית - תוצאות אפשריות. תוכל לכתוב מאמר או הרהורים או פיליטון. |
||||||
|
|
||||||
|
|
|
||||||||||
|
|
||||||||||
|
|
||||||||||
|
|
||||||||||
|
|
||||||||||
|
עמדתך בעניין. |
|
|
||||
|
ההשפעה הקונוטטיבית שיש למלים, ללא טיעון של ממש. |
||||
|
|
||||
|
|
||||
|
המשולבות בספר (עמ' 8-7): |
||||
|
|
|
למערכת. אם תרצו לשפר את כושרכם בהבעה בכתב, בצעו משימות אלה. מוצע לעבוד לפי הנחיות אלה בכל אחת מן המשימות בהבעה: |
|
שונים, ורשמו לפניכם נקודות-רעיונות העולים במוחכם בקשר לנושא: (1) מידע: עובדות ונתונים (היעזרו גם במקורות כתובים ובראיונות); (2) עמדה: ניתוח המידע, הסקת מסקנות, דעות שונות ונקיטת עמדה אישית. אל תתעכבו כדי לסדר את הרעיונות או כדי לשכלל את ניסוחם. הקפידו לרשום את הרעיון (אולי במשפט שיש בו פועל), ואל תסתפקו בכותרת או בשם בלבד (שמא לא תזכרו אחר כך מה רציתם לומר). התחילו כל רעיון בשורה חדשה, והשאירו שוליים רחבים. |
|
לפרקים ולסעיפים), ורשמו בשוליים את מספרי הרעיונות לפי הסדר שקבעתם. תוכלו לרשום את תכנית העבודה (כותרות, ראשי פרקים ראשיים ומשניים), כדי שתהיה לנגד עיניכם בשעת הכתיבה. (אם המאמר ארוך, כדאי לרשום את כותרות הפרקים כדי לסייע לקורא). |
|
מה הם עשויים לשאול אתכם? (או היעזרו בעמיתיכם, שיקראו את הטיוטה וישאלו "שאלות-קורא" להבהרת דברים). הבהירו להם את רעיונותיכם גם באמצעים כגון דוגמאות והשוואות מתאימות. חשבו כיצד לפתוח את עבודתכם וכיצד לסיימה, וכן דאגו לקשר בין הפסקות השונות. נסחו את דבריכם במשפטים ברורים ומפוסקים ובמלים מדויקות. |
|
המשפטים, הפיסוק והכתיב. |
|
|
||||
|
בפרק העוסק בקונוטציות (עמ' 183-182) את המשימה הבאה: |
||||
|
|
||||
|
"מה אתה מדבר!" או "בוא, אני אסביר לך". |
||||
|
היא שאין מעוניינים לשמוע אותו. (האזן גם לשיחותיך ולשיחות הסובבים אותך). אם תרצה, תוכל להביא גם דוגמאות המביעות עמדת זלזול כזו מתנועת הגוף והידיים, מאינטונציה ומהבעות פנים. |
|
המשתתפים בו להחליף דעות ולברר את הדברים: |
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
|
||||||||||
|
|
||||||||||
|
ישתתפו בוויכוח, והכיתה כולה תאזין ותשפוט - |
||||||||||
|
|
||||||||||
|
|
|
|
||||
|
הספר בחומרים המוצעים בספר מבלי לגזול זמן משיעורי העברית, לייעל את העבודה ולהעמיד את תחומי הלשון במסגרת הכללית של התקשורת האנושית. |
||||
|
|
||||
|
לתקשורת, לאזרחות פעילה, לצרכנות נבונה 26 ולתחומים שונים של השפעות חברתיות. המשימות ה"פיקנטיות" והחומרים המגוונים עשויים לשמש תשתית להכנת שיעורים כאלה בידי קבוצות תלמידים. |
||||
|
|
|
הבית-ספרי 27 . המשימות שהוצעו לעיל (מעמ' 183-182 בספר הסמנטיקה) עשויות להיות "תרגילי חימום" כהכנה לבמת דיון. דוגמה נוספת לסוג זה של פעילות נמצא בעמ' 266: |
|
|
|
נואם ינסה לשכנע את הכיתה בצדקת עמדתו. הכיתה תגיב בקריאות בוז על שימוש באמצעים דמגוגיים כדי להשפיע (כגון קונוטציות ללא טיעון ממש או הסתמכות על "מומחה" שאינו מומחה וכיו"ב). |
|
|
||||
|
|
||||
|
בית הספר" ולכנסים של חטיבות גיל. |
||||
|
|
||||
|
נושא מסוים לפני סוף שיעור או לפני חופשה, והמורה מחפש חומר קצר-טווח ל"זמן הפנוי". ניתן "לשלוף" מתוך החומר בסמנטיקה יחידות קטנות ומעניינות שתתקבלנה בברכה הן על ידי המורה והן על ידי התלמידים. |
|
|
|
בהיקף גדול יותר ניתן אף להציע "עבודת גמר" בבחינת בגרות. |
|
ניתוח עצמאי ויצירתיות. בפרק השביעי של הספר ניתנות משימות סיכום אישיות שונות, וביניהן מוקדש חלק מיוחד לחמש עשרה הצעות לעבודות גמר מלוות בביבליוגרפיה. כמובן - המורה והתלמיד יוכלו להציע הצעות אחרות, ביניהן גם כאלה המסתמכות על רעיונות ועל חומרים המוצעים בפרקים השונים שבספר. |
|
|
|
אומר "זהו ויכוח סמנטי", אנחנו מבינים כי הכוונה היא שהוויכוח אינו ענייני, אלא נעוץ בפירושים השונים הניתנים למלה או לצירוף, או שהפירוש אחד הוא, אך משתמשים במלים שונות. אך זהו השימוש העממי במלה "סמנטיקה". למעשה, הסמנטיקה היא ענף בבלשנות, והיא עוסקת במשמעותם של הדברים שאנו אומרים. |
|
ובוודאי בימינו אלה - "חיים ומוות ביד הלשון". |
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||