אדם מול תמונת עברו
בודדים אומרים
בית נתיבות
[גביעים מלאים נשאנו]
[גדולים כברכות ושקופים]
דפדוף באלבום
[הוציאני אלוה]
[החיים הם חלום]
הפורטרט
כביש חד- סטרי
כל חיי
[לאט עולים סוסי]
לבדו
מחוץ למעגל זמן
מחוץ למציאותם של הדברים
[עכשו אני מלון -אורחים]
ערב פתאומי
שירי סוף הדרך
רַכֶּבֶת
/ יצחק לאור
וְכָל עוֹד אֲנִי חַי, חַי לוֹ אִתִּי
(לֹא כָּל כָּךְ מְדֻיָּק, קְצָת רָחוֹק)
סִפּוּר חַיַּי הָאֲמִתִּי גַּם כְּשֶׁאֲנִי שְׁתִיקָה
אֲנִי שׁוֹכֵב בְּכֹחַ בַּחֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה
וּמְלוּחָה (כְּמוֹ אַצָּה) מַאֲזִין: עַל
מְסִלָּה רְחוֹקָה צוֹפֶרֶת רַכֶּבֶת
כְּבֵדָה וַאֲרֻכָּה
אוקטובר 1991
לילה במלון זר, הקיבוץ המאוחד, 1992
