Home
  education - חינוך




פתח דבר


ועדת מחברי התכנית


פרופסור ברנרד ספולסקי, יו"ר

ד"ר לילי אורלנד

דבורה בן מאיר

ג'ין ורמל, מרכזת

עפרה ענבר

ג'ודי שטיינר
אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת חיפה, בי"ס לחינוך אורנים

אוניברסיטת בר אילן, הטלוויזיה החינוכית

מכללת בית ברל

אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל

המפקחת המרכזת על הוראת האנגלית


בפיתוח תכנית הלימודים באנגלית השתמשה ועדת התכנית בכמה מקורות. הוועדה הושפעה בעיקר מרעיון ה-" CAN-DO ” שפותח לפני כמה שנים בידי (John L.D. Clark (1978, מה-notional-functional Wilkins, 1976) syllabus) ומתכנית הסף של מועצת אירופה (van Ek, 1975), מן התכנית הארצית ההולנדית לשפות זרות (van Els, 1992), מן התכנית האמריקנית לפיתוח סטנדרטים ארציים למצוינות חינוכית, המיוצגת במיוחד בתקני ESL (אנגלית כשפה שנייה) שפותחו בידי המרכז לבלשנות יישומית עבור Center for Applied Linguistics, 1997) TESOL), מכמה גרסאות של "סטנדרטים לשפה זרה" (National Standards in Foreign Language Education Project, 1996) ומן "יעדי ההישגים הארציים בשפות זרות" של מחלקת החינוך בבריטניה. שאבנו ממקורות אלה בלא הגבלה, לעתים לצורך קביעת מסגרות, לעתים כרשימת תיוג, לעתים כמקור לניסוחים נאותים של סטנדרטים שתוכנם כבר פורט. אבל לאורך כל הדרך, העיקרון שהנחה אותנו היה ההיענות לצרכים הייחודיים של התלמיד הישראלי ומתן ביטוי לייחודה של מערכת החינוך בישראל. לשם כך התבססנו על הניסיון והתבונה של כל המעורבים בהוראת אנגלית בישראל.

הועדה מעונינת להודות לפרופסור עילית אולשטיין מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ת"א על תרומתה כי"ור הראשון של הוועדה. כמו כן ברצוננו להודות לגב' טובה מיטלמן מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית על תרומתה כחברת הוועדה בשלבים הראשונים של כתיבת התוכנית.

טיוטה קודמת של מסמך זה הועברה לעיונם של המפקחים על הוראת האנגלית ועל תחומים אחרים, מורי מורים, מרצים באוניברסיטאות, מחברי ספרי לימוד ומוציאים לאור, ולמורים בשדה. כל ההערות נבחנו בקפידה בידי ועדת תכנית הלימודים, והמסמך תוקן בהתאם לכך.

הטיוטה הרשמית פורסמה בנובמבר ‏1998. בהתחשב במשוב ממחברי ספרי הלימוד ומורים ומאמני מורים שעשו את צעדיהם הראשונים ביישום התכנית, עלה הצורך בוועדת תכנית הלימודים לערוך שינויים במסמך בכדי לענות על הצרכים שהתעוררו בשדה.

הקדמה


רציונל לכתיבת תכנית הלימודים החדשה

בתחילתה של המאה העשרים ואחת, הולך ונקבע מעמדה של האנגלית כשפה העיקרית בעולם. ל-350 מיליון בני אדם האנגלית היא שפת-אם, לעוד 350 מיליון היא שפה שנייה ו-100 מיליון שולטים בה היטב כשפה זרה. האנגלית התבססה בישראל כ"שפה זרה ראשונה", כפי שהיא מוגדרת ב"מדיניות הלשונית להוראת שפות בבתי הספר בישראל" (משרד החינוך, 1995-1996). הישראלים, בלא קשר לשפות אחרות שבהן הם שולטים, משתמשים באנגלית בדרך כלל כשפה לתקשורת בינלאומית. האנגלית היא שפה המזוהה, יותר מכל שפה אחרת, עם סחר בינלאומי ותיירות, עם השכלה גבוהה ומחקר ועם כלי התקשורת האלקטרוניים. זו היא השפה הנחשבת לנכס היקר ביותר של אזרח ישראלי רב-לשוני, אחרי העברית והערבית. מכל הטעמים האלה, האנגלית היא השפה הזוכה לביקוש מקומי רב ביותר. בנסיבות הללו, יש הכרח לקבוע סטנדרטים גבוהים ככל האפשר למצוינות בהוראת האנגלית בבתי הספר בישראל. זוהי מטרתו של המסמך שלפנינו: לקבוע סטנדרטים להוראת האנגלית בישראל בבתי הספר הנתונים לפיקוח משרד החינוך.

מה היא תכנית לימודים ארצית? זו תכנית כוללת להכנת ספרי לימוד, סילבוסים, חומרי הוראה ומערכי שיעור; וכן מסמך המייצג אחדות דעים של אנשי מקצוע בתחום. מסמך זה יקבל משמעות עשירה יותר לאור השימוש בו על ידי אנשי מקצוע הכוללים מורים וכותבי ספרי לימוד.

לפני עשר שנים, כשנכתבה תכנית הלימודים הקודמת (משרד החינוך, ‏1988), היה עדיין סביר להניח שרוב רובם של התלמידים בישראל זכו למפגש ראשון עם השפה האנגלית בכיתות ד' או ה', ושהחשיפה העיקרית שלהם לשפה הייתה בבית הספר. לכן היה זה הגיוני והולם לכתוב תכנית לימודים שעיקרה רשימה של פריטים לשוניים (דקדוק ואוצר מילים) שיעניקו לתלמידים שליטה בסיסית בשפה. הנסיבות כיום, ואף יותר מכך - בעתיד הנראה לעין - שונות בתכלית. מספר גדל והולך של תלמידים מתוודע לשפה האנגלית עוד לפני תחילת לימודי אנגלית בבית הספר, באמצעות רדיו, טלוויזיה, מחשבים, קרובי משפחה, נסיעות לחו"ל או מפגשים עם מבקרים מארצות אחרות. מרבית התלמידים רוכשים מילים וביטויים באנגלית עוד טרם תחילת ההוראה הפורמלית בבית הספר. ולכן, קביעת כל רשימה של פריטים שיש ללמוד תהיה שרירותית ומוגבלת.

בשל שיקולים אלה בחרה הוועדה בגישה אחרת. הדיון המקיף שהוביל למסמך שלפניכם התחיל בשנת ‏1994, בפגישה בת יומיים של הוועדה המייעצת לאנגלית. בפגישה זו נוסחה רשימת קווים מנחים להגדרת שליטה בשפה. קווים מנחים אלה נקבעו, פחות או יותר, על פי המתכונת המסורתית של חלוקת הידע הנדרש בשפה לארבע המיומנויות: דיבור, הבנת הנשמע, קריאה וכתיבה. הם יצרו מפה רבת ערך לשינויים בבחינות הבגרות, ואלה יצאו לאור ביוני ‏1996. הם שימשו גם כנקודת התחלה לעבודתה של ועדת תכנית הלימודים, שהחלה במחקר מקיף בהנהגתה של פרופסור עילית אולשטיין.

אחרי בדיקה מעמיקה של דגמי תכניות לימודים במערכות חינוך אחרות בעולם, עצבה הוועדה דגם המתאים ללימודי אנגלית במציאות הישראלית העכשווית המבוסס על פיתוח סטנדרטים למצוינות בהוראת שפות זרות כפי שנעשה .

בעקבות הדיונים בין חברי הוועדה ועמיתים אחרים, אימצנו מסגרת המיועדת להציג בבהירות מירבית את יעדיה של תכנית הלימודים ולהגדיר במפורש את הדרכים בהן אפשר להשיג יעדים אלה. למחברי ספרי הלימוד, לבתי הספר ולמורים נותר חופש פעולה בקביעת דרכי ההוראה ובהעשרת לימודי האנגלית על פי צורכיהם.

יעדים

היעד של תכנית הלימודים החדשה הוא לקבוע סטנדרטים לארבעת תחומי לימוד השפה: אינטראקציה חברתית, נגישות למידע, הצגת מידע ורעיונות והכרה והוקרה של ספרות ותרבות, ושפה. על פי תכנית לימודים זו, בסיום כיתה י"ב התלמידים יוכלו:
לתקשר במגוון מצבים חברתיים
להשיג מידע ממגוון מקורות ואמצעי תקשורת ולהשתמש בו בצורה מושכלת
להציג מידע ורעיונות בצורה מאורגנת
להעריך ולהוקיר יצירות ספרותיות ותרבויות שונות, ולהעריך ולהוקיר את מאפייני השפה

ארגון המסמך

הפרק הראשון מתאר את העקרונות שעליהם מתבססת למידת השפה, הוראת השפה ובחירת חומרי הלימוד, הנושאים, המטלות והערכת הישגים בכיתה. הפרק השני מגדיר את הסטנדרטים לכל תחום, רמות ההתקדמות לכל תחום ומפרט את ציוני הדרך והקריטריונים. הפרק השלישי דן בשתי סוגיות: שונות התלמידים והמלצות לבתי הספר ליישום תכנית הלימודים.

תיאור המונחים


עקרונות
העקרונות עליהם מתבססת תכנית הלימודים לקוחים ממחקר עדכני בתחומים של לימודי שפה זרה, חינוך, הערכה, פסיכולוגיה קוגניטיבית ופיתוח תכניות לימודים. עקרונות אלו מתמקדים בלמידת השפה, הוראת השפה, בחירת חומרי הלימוד נושאים ומטלות, והערכת הישגים בכיתה . יישום עקרונות אלו יאפשר פיתוח סביבה לימודית עשירה ויעילה המטפחת את התלמיד והישגיו.

תחומים
תחומים (domains) מגדירים יכולת וידע לשוניים. בתכנית הלימודים שלפנינו למידת השפה והוראתה מחולקות לארבעה תחומים: אינטראקציה חברתית, נגישות למידע, הצגת מידע ורעיונות, הכרה והוקרה של ספרות ותרבות, ושפה. מיון זה שונה מזה המבוסס על ארבע המיומנויות: דיבור, הבנת הנשמע, קריאה וכתיבה ששימשו במשך שנים רבות יסוד מארגן להוראת ולמידת שפות זרות. המעבר ממיומנויות לתחומים מאפשר תיאור מקיף יותר של היעדים והרמות שהם הבסיס לתכנית הלימודים באנגלית הנלמדת בישראל. ארבעת התחומים נתפסים כשזורים ומשולבים זה בזה.

תחום האינטראקציה החברתית (social interaction) נוסף לתכנית הלימודים לפני כעשרים שנה, כשהוועדה המייעצת לאנגלית הכירה בכך שאנגלית היא שפת התקשורת. ההנחה הבסיסית היא שהשפה האנגלית נלמדת באנגלית, ומטרתה הכשרת תלמידים המסוגלים לנהל שיחה ותקשורת לא רשמית, אלקטרונית וכתובה, עם דוברי אנגלית אחרים, בכל מקום שבו הם מתגוררים ותהיה שפת אמם אשר תהיה. לפי תפיסה זו, היעד אינו הכשרת דוברי אנגלית ברמה של כמעט שפת-אם, אלא הכשרת של דוברי עברית, ערבית או שפות אחרות לתפקד באנגלית על פי הצורך.

תחום הנגישות למידע (access to information) מתמקד ביכולתם של התלמידים להגיע למידע ולהשתמש בו. מקור המידע כולל אמצעי תקשורת מגוונים כגון רדיו או הרצאה (דיבור), ספר או מאמר (כתוב), או טלוויזיה או מחשב (משולב). ברמתו הגבוהה ביותר, הסטנדרט מכוון להכין את התלמידים לדרישות החינוך הגבוה בישראל.

תחום הצגת מידע ורעיונות (presentation) מתמקד ביכולתם של התלמידים להציג מידע ורעיונות בדיבור ובכתב בצורה מאורגנת. מתן הזדמנויות לתלמידים להביע עצמם מהווה אמצעי לפיתוח לשוני.

התחום ההכרה וההוקרה (appreciation) כולל שני רכיבים: ספרות ותרבות, ושפה (literature and culture, and language). רכיבים אלה משולבים זה בזה ולמידת אחד מהם תורמת ללימוד האחר.

תחום ההכרה וההוקרה של ספרות ותרבות מבטא את החשיבות שבעידוד הבנה ופיתוח רגישות לבני אדם בעלי רקע תרבותי שונה. סטנדרט זה מבוסס על העובדה שהספרות הנכתבת באנגלית אינה עוד נחלתן הבלעדית של מדינה אחת או שתיים, אלא משותפת למספר גדול של דוברי שפה ראשונה ושנייה ברחבי העולם. עובדה זו מאפשרת מגוון בחירה רחב יותר למחברי ספרי הלימוד והמורים לגבי בחירת היצירות שילמדו בכיתה. עוד מבוסס הסטנדרט על כך שתרבות כוללת מגוון של תוצרים, כגון תיאטרון, מוזיקה, סרטים, מסורות וסמלים. המוקד בתחום זו אינו רק לטפח הכרה והוקרה של ספרות ותרבות, אלא גם לאפשר את התפתחותם הלשונית של התלמידים.

הרכיב של הכרה והוקרה של שפה מבוסס על העיקרון שלמידת שפה חדשה היא הזדמנות מצוינת לעורר מודעות לטבעה של השפה, להבין כיצד שפות מאורגנות ולעמוד על ההבדלים ביניהן. מודעות זו תורמת לפיתוח היכולת הלשונית ולהעמקת התובנות לגבי טבעה של שפת אמם של התלמידים.

סטנדרטים
התוכנית קובעת סטנדרטים standards)) בארבעה תחומים של למידת השפה. סטנדרטים מגדירים גוף ידע מצטבר ומערכת יכולות המהווים בסיס לחינוך איכותי.

רמות ההתקדמות
רמות ההתקדמות (levels of progression) מתארות את הידע והיכולת המצופות מן התלמיד בכל תחום. רמת היסוד מושגת, בדרך כלל, בסיום כיתה ו', רמת הביניים בסיום כיתה ט' ורמת הבקיאות בסיום כיתה י"ב. כל רמה מניחה שליטה בציוני הדרך של הרמות הקודמות. אולם, לא כל התלמידים יגיעו לכל רמה באותה נקודת זמן. הפרק השלישי דן בתלמידים המשיגים את הרמות האלה בנקודות זמן שונות.

ציוני דרך
ציוני דרך (benchmarks) מצביעים על התקדמות התלמידים בכל תחום ומחולקים אף הם לשלוש רמות. ציוני דרך אלה מצטברים וקשורים זה בזה, אך הם אינם סופיים.

קריטריונים
לכל אחד מארבעת התחומים קיימים קריטריונים (criteria) המתארים את התקדמות התלמיד ו/או בחירת חומרי לימוד. הקריטריונים ממוקמים על רצף המתאר את ההתקדמות מרמת יסוד לרמת בקיאות. אחרי כל רשימה של ציוני דרך מופיע תיאור גרפי של הקריטריונים.