גליל גולן ועמקים


העיר היהודית בראי המקורות והממצא

כללי | בתי הכנסת בגליל ובגולן | הבדלים במנהג והלכה בין הגליל ליהודה

כללי

ביבליוגרפיה בסיסית:
ג' אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים 1977, עמ' 113-107, 359-358.
י' דן, חיי העיר בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, ירושלים 1984, עמ' 43-17.
ש' דר, 'משק ויצור חקלאי בארץ ישראל הרומית ביזנטית', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), אדם ואדמה בארץ ישראל הקדומה, ירושלים תשמ"ו, עמ' 169-142.
מ"ד, הר, 'הישוב היהודי - התנאים הכלכליים, חיי יום יום של היהודים', מ"ד, הר (עורך), התקופה הרומית ביזנטית, ההסטוריה של ארץ ישראל, ה, ירושלים תשמ"ה, עמ' 133-126.
ז' ייבין, 'דמותה של עיר יהודית', הגליל העליון - לקט מאמרים לזכרו של י' יפה, תשמ"א, עמ' 113-109.
צ' מעוז, 'עדות באבני הגולן', במחנה, 36 (יוני 1980), עמ' 38-29 (דרך ארץ מס' 36).
ז' ספראי, 'הישובים המרכזיים בגליל', 'העיר והכפר בגליל', פרקי גליל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 101-25, 183-153.
ז' ספראי, 'המבנה הכלכלי של העיירה היהודית בגליל', פרקי גליל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 152-102.
ז' ספראי, 'לחיות בגליל', עתמול, יב, 5 (תשמ"ז), עמ' 8-6.
ז' ספראי, 'תולדות הישוב בגליל בתקופת המשנה והתלמוד', סקירה חודשית, 2 (1980), עמ' 35-30.
ש' ספראי, 'העיר היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד', העיר והקהילה, ירושלים תשכ"ח, עמ' 236-227.
ש' ספראי, בשלהי הבית השני ובתקופת המשנה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 102-55.
י' פליקס, 'החלקאות היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד', צ' ברס, ש' ספראי, י' צפריר, מ' שטרן (עורכים), ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכבוש המוסלמי, ירושלים תשמ"ב, עמ' 441-420.
י' קידר, 'על שיטות החקלאות הקדומה בגליל', טבע וארץ י', ד' (1968), עמ' 249-246.
ב"צ רוזנפלד, 'השכונה בעיר היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), אדם ואדמה בארץ ישראל הקדומה, ירושלים תשמ"ו, עמ' 66-57.

הרחבה והעמקה:
מ' אביעם, 'יודפת - חשיפתה של עיר יהודית בגליל מימי הבית השני והמרד הגדול', קדמוניות, 118 (תש"ס), עמ' 92 - 101.
צ' אילן, 'גילוי מרום היהודית בגליל העליון', במחנה 24 (מרץ 1985), עמ' 32-25 (דרך ארץ 256).
ג' אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים 1977, עמ' 107-92.
מ' ברושי, 'כושר הנשיאה של ארץ ישראל בתקופה הביזנטית ומשמעותו הדמוגרפית', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), אדם ואדמה בארץ ישראל הקדומה, ירושלים תשמ"ו, עמ' 56-49.
צ' ברס, ואחרים (עורכים), ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, ירושלים תשמ"ה, עמ' 133 - 142.
ש' דר, 'חורבת סומקה - עיירה יהודית בכרמל מתקופת המשנה והתלמוד', במחנה, 20 (ינואר 1986), עמ' 33-25 (דרך ארץ 292).
מ' זהרוני, 'חלב ודבש בצפורי', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ - עם חי בנופיו, תל אביב תשמ"ג, עמ' 189-182. גם: במחנה, 9 (נובמבר 1981), עמ' 38-29 (דרך ארץ 103).
ז' ספראי, 'תהליך העיור בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית היומית והביזנטית', מחקרים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל, ו, תש"מ, עמ' 129-105.
ז' ספראי, 'הרבוי הדמוגרפי כתהליך יסוד בחיי הארץ בתקופת המשנה והתלמוד', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), אדם ואדמה בארץ ישראל, ירושלים תשמ"ו, עמ' 48-20.
ז' ספראי, 'לשאלת המבנה המרחבי של הישוב בגליל בתקופת המשנה והתלמוד', א' שמואלי ואחרים (עורכים), ארצות הגליל, חיפה 1983, עמ' 288-269.
ז' ספראי, 'מערכת הבטחון הפנימי בעיר היהודית בתקופת המשנה והתלמוד', קתדרה, 22 (תשמ"ב), עמ' 50-43.
ז' ספראי, 'לתולדותיה וחשיבותה של בית שערים', ג' ברקאי א' שילר (עורכים), ליקוטי ארץ ישראל, אריאל, 147 - 148 (תשס"א), עמ' 11 - 25.
י' פליקס, החקלאות בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים - ת"א תשכ"ג.
ש' קליין, ארץ הגליל מימי העליה מבבל עד חתימת התלמוד, ירושלים תשכ"ז, עמ' 132-106.

העשרה:
מ' אביעם, 'הישוב הקדום בהר מירון', ירושלים תשמ"ד.
מ' אביעם, 'העד', עתמול, כה 5 (תמוז תש"ס), עמ' 7 - 9.
ש' אביצור, 'שרידיהם של מתקני יצור בנופי הגליל', א, שמואלי ואחרים (עורכים), ארצות הגליל, חיפה 1983, עמ' 384-369.
י' ברסלבי, 'הישוב החקלאי היהודי בארץ ישראל וקדמותו', לחקר ארצנו, תשי"ד.
י' גל, 'טבילה באל חמה', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ - עם חי בנופיו, תל אביב תשמ"ג, עמ' 208-204 וגם: במחנה, דרך ארץ 25 (14.3.80) (דרך ארץ 25).
י' הירשפלד וג' סולר, 'המרחצאות הרומים של חמת גדר', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ - עם חי בנופיו, תל אביב תשמ"ג, עמ' 213-209.
י' הירשפלד, בית המגורים הארץ ישראלי בתקופה הרומית-ביזנטית, ירושלים תשמ"ז, עמ' 187-129.
י' הירשפלד, ' "כנסיית העוגן" בפסגת הר ברניקי שליד טבריה', קדמוניות 103 - 104 (תשנ"ד), עמ' 120 - 127.
ז' וייס וא' נצר, 'שתי עונות חפירה בציפורי', קדמוניות,95 - 96 (תשנ"ב), עמ' 113 - 121.
ז' וייס, "טבריה וציפורי במאה הראשונה לפנה"ס טופוגרפיה עירונית ומפעלי בנייה של הורדוס אנטיפס בגליל", קתדרה, 120 (תמוז תשס"ו), עמ' 11 - 32
מ' זהרוני, 'חלב ודבש בציפורי', זהרוני ע', (עורכת), דרך ארץ - עם חי בנופיו, תל אביב תשמ"ג, עמ' 182 - 189.
ר' טלגם וז' וייס, 'חיי דיוניסוס ברצפת פסיפס של ציפורי', קדמוניות, 83 - 84 (תשמ"ט), עמ' 93 - 99.
א' מאיירס , ק' מאיירס וא' נצר, 'בית מידות שנחשף באקרופוליס של ציפורי ובמרכזו פסיפס מפואר', קדמוניות, 83 - 84 (תשמ"ט), עמ' 87 - 92.
ר' ערב, 'בית צידה', קדמוניות, 118 (תש"ס), עמ' 78 - 91.
ג' פוקס, יוון בארץ ישראל - בית שאן בתקופה ההלניסטית והרומית, ירושלים תשמ"ג, עמ' 122-116.
ג' פוקס, 'ייסודה של סקיתופוליס', קתדרה, 8 (תמוז תשל"ח), עמ' 11-3.
ג' פוקס, 'סקיתופוליס', קתדרה, 17 (תשרי תשמ"א), עמ' 39-24.
ד' קוטלר, האקולוגיה האנושית בעולם העתיק, ירושלים תשל"ז, עמ' 33-17.
ע' שיאון, ס' עבדאלסלאם, 'בית אמידים משלהי התקופה הביזאנטית והתקופה האומאית בבית שאן', קדמוניות, 126, עמ' 107 - 113.


בתי הכנסת בגליל ובגולן

ביבליוגרפיה בסיסית:
מ' אביעם, " בתי הכנסת העתיקים של ברעם", קדמוניות, 124 (תשס"ג), עמ' 118 - 125. גם בתוך: י"ל לוין (עורך), רצף ותמורה', ירושלים תשס"ד, עמ' 544 - 553
מ' אביעם, "בתי הכנסת העתיקים של ברעם", י.ל.לוין (עורך), רצף ותמורה, ירושלים 2004, עמ' 544 - 553
א' אופנהיימר, 'בתי מדרשות בא"י בראשית תקופת האמוראים', קתדרה, 8 (תשל"ח), עמ' 89-80.
א"א אורבך, 'הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית וההיסטורית במאה השנייה ובמאה השלישית', ארץ ישראל, ה (תשי"ט), עמ' 205-189. וגם: ז' ספראי (עורך), בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו, עמ' 142-125.
צ' אילן, 'בתי כנסת קדומים בגליל ובגולן, אריאל, 52 (1987).
צ' אילן, 'סקר בתי כנסת קדומים בגליל התחתון המזרחי', ארץ ישראל, יט (תשמ"ז), עמ' 170 - 198.
צ' ברס, י' צפריר, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכבוש המוסלמי, ירושלים תשמ"ה, עמ' 189-165, 300-285.
ד' גל, 'בתי כנסת קדומים בגליל התחתון המזרחי', א' שילר (עורך), ספר זאב וילנאי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 266-263.
מ"ד הר, 'חיי יום יום של היהודים - התפילה ובית הכנסת', מ"ד הר (עורך), התקופה הרומית ביזנטית, ה, ההסטוריה של ארץ ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 141-140.
ר' חכלילי, "גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים בישראל", ירוששלים וארץ ישראל, 1
ז' יבין, בית הכנסת בכורזים - חפירות 1962 - 1964: 1980 - 1987, ירושלים
י"לי לוין, 'ממרכז קהילתי למקדש מעט: ריהוט ופנים בית הכנסת העתיק', קתדרה, 60 (תמוז תשנ"א), עמ' 36 - 84.
י"ל לוין, "בתי כנסת במאה הראשונה לספירת הנוצרים - חידושים והערכתם" י' בן אריה וא' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה, עמ' 195 - 208
ג'' מגנס, 'מתי נבנו בתי הכנסת הגליליים', קתדרה, 101 (חשוון תשס"ב), עמ' 39 - 70
ג' מגנס, "בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל: בעיות טיפולוגיות וכורנולוגיות", י.ל. לוין (עורך) רצף ותמורה, ירושלים 2004 עמ' 507 - 525
צ"א מעוז, 'עדים דוממים לחיי יהודים בגולן', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ - עם חי בנופיו, תל אביב תשמ"ג, עמ' 121-114
צ"א מעוז, 'בתי כנסת בגולן', , מ' ענבר א' שילר (עורכים), רמת הגולן, אריאל, 50 - 51, תשמ"ז, עמ' 141- 161.
צ"א מעוז, 'על מוצאם האדריכלי של בתי הכנסת הגליליים', קתדרה, 107 (ניסן תשס"ג), עמ' 47 - 62.
צ"א מעוד, ח' בן דוד, 'חידושים בגולן - בית הכנסת בדיר עזיז', קדמוניות, 131 (תשס"ו), עמ' 25 - 31.
א' נצר, 'בתי כנסת מימי הבית השני על פי הממצא הארכיאולוגי ולאור המקורות', י' בן אריה א' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה, יד בן צבי, ירושלים תשס"ג, 195 - 208.
ז' ספראי, 'התפקידים הקהילתיים של בית הכנסת בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד', ז' ספראי (עורך), בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו, עמ' 124-105.
ש' ספראי, 'בית הכנסת ועבודת האלקים בו', מ' אבי יונה, צ' ברס (עורכים), חברה ודת בימי בית שני ההסטוריה של עם ישראל, ירושלים תשמ"ג, עמ' 64-44.
ש' ספראי, בשלהי הבית השני ובתקופת המשנה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 170-143.
א' עובדיה, 'רצפות הפסיפס', עתמול, י, 59, עמ' 16-14.
א' עובדיה, 'אמנות הפסיפס בבתי כנסת עתיקים בארץ ישראל', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), בתי כנסת עתיקים - קובץ מחקרים, ירושלים 1987, עמ' 204-185.
ד' עמית,ח' בן דוד, צ"א מעוז, "דיון - בתיאורך בתי הכנסת העתיקים בגולן, הבהרות, עדויות והצעות", קתדרה, 124 (תמוז תשס"ז), עמ' 5 - 65
ג' פרסטר, 'בתי הכנסת בגליל', א' שמואלי ואחרים (עורכים), ארצות הגליל, חיפה 1983, עמ' 256-231.
ג' פרסטר, "האומנם מהפכה בתיארוך בתי הכנסת בגליל", י.ל.לוין (עורך), רצף ותמורה, ירושלים 2004, עמ' 526 - 529
י' צפריר, 'על מקור עיצובם האדריכלי של בתי הכנסת הקדומים בגליל: הערכה מחודשת', קתדרה, 20 (תשמ"א), עמ' 46-29.
ר' רייך, 'בית הכנסת ומקוה הטהרה בארץ ישראל בימי הבית השני המשנה והתלמוד', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), בתי כנסת עתיקים - קובץ מחקרים, ירושלים 1987, עמ' 212-2

הרחבה והעמקה:
ח' בן דוד, א' גונן, י' דריי, "אם אל קנאטיר - עונת חפירות ראשונה", קדמוניות, 132, (תשס"ז), עמ' 110 - 120
ד' אורמן, 'בית הכנסת ובית המדרש - האחד הם?', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), בתי כנסת עתיקים - קובץ מחקרים, ירושלים 1987, עמ' 76-53.
צ' אילן, וע' דמתי, 'מרות - ישוב יהודי קדום בגליל העליון' (בית כנסת), במחנה, 39 (יולי 1987), עמ' 39-31 (דרך ארץ 353).
צ' אילן, 'שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל (ברעם צדיקיה ובתי הכנסת שלה)', טבע וארץ, ל, 3 (תשמ"ח), עמ' 37 - 43
י' אנגלרד, ' על משמעותו של גלגל המזלות ברצפות בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל', קתדרה, 98 (טבת תשס"א), עמ' 33 - 48.
מ' ברושי, 'גלגל הוא שחוזר בעולם', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ - עם חי בנופיו, תל אביב תשמ"ג, עמ' 197-194.
י' ברסלבי, 'סמלים ודמויות מיתולוגיות בבתי הכנסת הקדומים בגליל', ח"ז הירשברג (עורך), כל ארך נפלתי, ירושלים תשכ"ח, עמ' 129-106.
י' גוטמן, 'מוצאו של בית הכנסת', ז' ספראי (עורך), בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו, עמ' 48-43.
מ' דותן, 'חקר בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל', שלשים שנות ארכאולוגיה בארץ ישראל תש"ח-תשל"ח (1978-1948), הכנוס הל"ה לידיעת הארץ, ירושלים תשמ"א, עמ' 98-91.
ש' דר, 'בתי כנסת - בטוי לעושר', טבע וארץ, יח, 1 (תשל"ו), עמ' 35-34.
ג' היטנמייסטר, 'ארון הקודש והתפתחותו בבתי כנסת העתיקים', דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, ח (תשמ"א), ירושלים תשמ"ב, עמ' 6-1.
ג' היטנמייסטר, 'בית הכנסת ובית המדרש והזיקה ביניהם' (דיון) בהשתתפות: א' אופנהיימר עמ' 48-45, שמואל ספראי עמ' 49, קתדרה, 18 (תשמ"א), עמ' 49-37.
ע' זהרוני, 'בית הכנסת בכפר נחום', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ - עם חי בנופיו, תל אביב תשמ"ג, עמ' 193-190 וגם: במחנה 27.6.79.
ע' זהרוני, (עורכת). 'בית הכנסת העתיק בבית אלפא', במחנה, (ינואר 1987), עמ' 36-29 (דרך ארץ 334).
ר' חכלילי, 'גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים בישראל', ירולשים וארץ ישראל 1 (תשס"ד) עמ' 87 - 122.
נ' יובל-חכם, " 'כנשר יאיר קינו' למשמעותו של מוטיב הנשר בבתי הכנסת הקדומים בגליל ובגולן", קתדרה, 124 (תמוז תשס"ז), עמ' 65 - 80
ז' ייבין, בית הכנסת בכורזים, חפירות בשנים 1962 - 1964, 1980 - 1987, רשות העתיקות, ירושלים תשס"א.
א' מאיירס, 'בתי הכנסת הקדומים בגליל', א. שילר (עורך), ספר זאב וילנאי, ירושלים 1984, עמ' 262-259.
צ' מעוז, הישוב היהודי ובתי הכנסת בגולן, ירושלים תש"מ.
צ"א מעוז, 'מתי נבנו בתי הכנסת הגליליים לראשונה?', ארץ ישראל, כה (תשנ"ו), עמ' 416 - 426.
ש' ספראי, 'האם היתה קיימת עזרת נשים בבית הכנסת בתקופה העתיקה?', תרביץ, ל"ב (תשכ"ג), עמ' 338-329.
א' עובדיה, 'רצפות פסיפס', עתמול, י (59), עמ' 14 - 16
א' עובדיה, 'אמנות הפסיפס בבתי כנסת עתיקים בארץ ישראל', א' אופנהיימר ואחרים (עורכים), בתי כנסת עתיקים - קובץ מחקרים, ירושלים 1987, עמ' 185 - 204.
ג' פרסטר, 'בית הכנסת הבעל תכנית 'באסיליקאית' ואפסיס כאמת מידה כרונולוגית', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), בתי כנסת עתיקים - קובץ מחקרים, ירושלים 1987, עמ' 180-173.
ג' פרסטר, 'בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל', קדמוניות, 18 (תשל"ב), עמ' 42-38. וגם: הגליל העליון - לקט מאמרים לזכרו של י. יפה, תשמ"א, עמ' 108-101.
ג' פרסטר, 'גלגל המזלות בבתי הכנסת ומקורותיו האיקונוגרפים', ארץ ישראל, יח (תשמ"ה), עמ' 391-380.
ר' רייך, 'בית הכנסת ומקווה הטהרה בארץ ישראל בימי הבית השני המשנה והתלמוד', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), בתי כנסת עתיקים - קובץ מחקרים, ירושלים 1987, עמ' 205 - 212.

העשרה:
נ' אביגד, 'לדמותם של בתי הכנסת העתיקים בגליל', ח"ז הירשברג (עורך), כל ארץ נפתלי, ירושלים תשכ"ח, עמ' 100-91.
ש' דר, 'בתי הכנסת - בטוי לעושר', טבע וארץ, יח, 1 (תשל"ו), עמ' 34-33.
ר' מלכה, 'דורסים בתבליטי בתי הכנסת העתיקים בגליל ובגולן', העזניה, 6 (1983), עמ' 100-90.
י' יהלום, 'חזן - פייטן בית הכנסת בתקופה הביזאנטית', י"ל לוין (עורך) רצף ותמורה, ירושלים תשס"ד עמ' 443 - 451
י' נוה,. על פסיפס ואבן, הכתובות הארמיות והעבריות מבתי כנסת עתיקים, ירושלים 1978.
ז' ספראי, (עורך), בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו.
ז' ספראי, 'מימון הקמת בתי כנסת בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד', א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), בתי כנסת עתיקים - קובץ מחקרים, ירושלים 1987, עמ' 96-77.
א' עובדיה, 'שרידי בתי הכנסת', עת-מול, ג, 1 (1977), עמ' 5-3.
א' פאוסט וא' ברוך, "בית הכנסת והקהילה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד, מימון הקמתם ותחזוקתם של בתי הכנסת כמנגנון משווה", קתדרה, 116 (תמוז תשס"ה), עמ' 49 - 66
ש' פיין, 'פרשנות ליטורגית לממצאי בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל', י"ל לוין (עורך), רצף ותמורה, ירושלים תשס"ד, עמ' 402 - 419
ע' קלונר, 'בתי כנסת קדומים בגליל ובגולן', במחנה, 30 (אפריל 1987), עמ' 42-36 (דרך ארץ 348).
ש' קרויס, 'חלקי בית הכנסת', ש' ספראי (עורך), בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו, עמ' 62-49.

הבדלים במנהג והלכה בין הגליל ליהודה

ביבליוגרפיה בסיסית:
מ"ד הר, 'יהודה והגליל הבדלי הלכה ומנהג', מ"ד הר (עורך), התקופה הרומית ביזנטית, ה, ההסטוריה של ארץ ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 138-137.



תאריך עדכון אחרון:25/07/2010