מנהגים והלכות בירושלים - לבתי הספר הממ"ד

(3 שעות לימוד)

העקרונות בהוראת הנושא פתחנו את יחידת ירושלים בנושא ייחודה. אין ספק שייחודה נובע מגורמים רבים, ביניהם הלכות ומנהגים המיוחדים לירושלים, שחלקם נעשו במשך הדורות לנחלת כלל ישראל, כך שלא תמיד מקיימי ההלכות והמנהגים יודעים שמקורם בירושלים. הבאנו ביחידה אוסף הלכות ומנהגים. השתדלנו להקל על המורה והבאנו את המקורות הקשורים לנושא. אין כוונת פרק זה להעמיק בהלכות ובמנהגים, אלא לחשוף ולהבין את ייחודה של העיר. כמו כן מוזכרים בפרק זה הלכות ומנהגים שנקבעו כזכר לחורבן המקדש והעיר. חלק מההלכות והמנהגים מתייחסים לתקופת הבית השני וחלקם מתייחסים למציאות בדורות הראשונים שלאחר החורבן. מקורם של חלק מהמנהגים הוא במאות השנים האחרונות.

מפה לשבת

פירוט הנושא:

 

• אין פדיון מעשר שני ונטע רביעי בין החומות;
  
• ביכורים בירושלים.
  

• הקדמת זמן הדלקת הנרות - כניסת השבת ואיחור זמן יציאתה שבת.
  

 

• ראש השנה בירושלים ראוי היה לקיימו יום אחד (טיקוצ'ינסקי: עיר הקדש והמקדש, ג', עמ' רל"ו)
  
• תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת (ר' עקיבא יוסף שלזינגר ומאבקו לתקיעה בשבת בשנים תרס"ה, תרס"ו - המועדים בהלכה - הרב זווין) ראש השנה, פרק ד'.
  
• נטילת לולב בירושלים כל שבעה מדאורייתא (בבלי סכה, מ"א ע"א).
  
• פורים משולש
  
• הרחבת תחום העיר להחלת פורים של ערים מוקפות חומה
  
• לא עושים מלאכה בערב פסח ולא בט' באב (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן תס"ח, תקנ"ס, סעיף כד)
  
• אין אוכלין צלי בליל פסח (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ו)
  
• בליל פסח נוהגים לומר הלל בברכה בבית הכנסת (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ"ז)
  
• העלייה לרגל בימינו (אך לא מדאורייתא)
  

• נפילת אפיים נוהגים בכל יום (רמב"ם אהבה, הלכות תפילה, פרק י"ד, הלכה א')
  
• נשיאת כפיים - כל יום (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ט, סעיף א').
  

• אין מלינים מת בירושלים אפילו לכבודו
  
• אין מעבירים בתוכה עצמות אדם
  
• אין מקיימים בה קברות
  
• יש נוהגים שאין ילדים מלווים הוריהם לקבורה
  

 

• מכירת מקרקעין וקנייתם והשכרת בתים בירושלים
  
• חנוכת הבית ביום הכניסה לתוכו
  

• לא ישבו בדין, אלא אם ידעו מי עמם
  
• לא השתתפו בסעודה, אלא אם ידעו מי עמם
  
• לא חתמו על שטר, אלא אם ידעו מי עמם
  
• כשהוציאו ספר תורה והחזירוהו, היו הולכין אחריו (מסכת סופרים, פרק י"ד, הלכה י"ד).
  
• פורשים סדין על פתח ביתם כסימן המאפשר לאורחים להיכנס ולהצטרף לסעודה (בבלי בבא בתרא, צ"ג, ע"ב).
  
• אוגדין לולביהן גימוניות של זהב, וכל אחד יוצא מביתו ולולבו בידו (בבלי סוכה, ל"ו, ע"ב; מ"א, ע"ב)
  
• בט"ו באב וביום הכיפורים היו בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין (בבלי תענית כ"ו, ע"ב)
  
• נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומשקות יין עם בשמים את היוצא ליהרג שלא ירגיש במעמדו (בבלי סנהדרין, מ"ג,ע"א)
  

• מותירים שטח של אמה על אמה בלתי מסויד (רמב"ם זמנים, הלכות תענית, פרק ה', הלכה י"ב) 
  
• מנהגי חתונה: שבירת הכוס, אפר מקלה על ראש החתן, בירושלים נהגו שלא לנגן בתזמורת בחתונה (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"ס, סעיף ב').
  דברים שגזרו ולא נתקיימו בידם:
  
• בסעודה: מחסר מעט ומשאיר מקום פנוי על השולחן. (בבלי בבא בתרא, ס', ע"ב וכן שולחן ערוך אורח חיים)
  
• גזרו בשירה ובזמרה זולת שמחת מצוה (סימן תק"ס, סעיף ב')
  
• לא תענוד אישה כל תכשיטיה בפעם אחת (שולחן ערוך, סימן תק"ס סעיף ב')
  
• אסור על עטרות חתנים וכלות (עטרות זהב עם צורת ירושלים עליהן)
  
• הקריעה על ירושלים בחורבנה
  
• ביצה בליל הסדר, ביצה באפר בערב ט' באב
  
• תיקון חצות
  
• יום הנף, המנהג שלא לאכול חדש בירושלים ביום
  
• הנפת העומר אף-על-פי שהמקדש חרב