ההתיישבות היהודית לגווניה במרחב הצפון בדורות האחרונים

(9 שעות לימוד)

העקרונות בהוראת הנושא באזור הצפון ניתן למצוא מגוון גדול של צורות התיישבות. חלק מצורות ההתיישבות נולדו באזור זה, ולעתים חזון חברתי וכורח המציאות חברו יחד ופיתחו דגם חדש של צורת חיים. גם לאחר קום המדינה התפתחו צורות התיישבות חדשות כגון: עיירת פיתוח, כפר תעשייתי, יישוב קהילתי ותושבה (כגון כפר וורדים). אנו מציעים לנצל מסגרת זו כדי לערוך סקירה כוללת וקצרה של צורות ההתיישבות הקיימות, אם נושא זה נלמד כבר במסגרת לימודי הגיאוגרפיה, יש ללמדו ברמת אזכור בלבד.		ראש פינה

פירוט הנושא:

• היישוב בערי הקודש  
  
• יישוב יהודי חקלאי בכפרים
  
• התיישבות חקלאית חדשה של בני היישוב הישן. 
  

 

1. המושבה

• התייחסות כפרית על בסיס יחידת המשק המשפחתי הפרטי
  
• היבטים גיאוגרפיים:
  קירבה למוקד עירוני יהודיי ולעורקי תחבורה ראשיים, בקרקעות ציבוריות - יחידות הקרקע ניתנות לרכישה
  
• מאפיינים חברתיים:
  
• קהילות דתיות (בעיות החינוך, שמיטה)
  
• היעדר ידע בחקלאות
  
• קשיים כלכליים גורמים למשבר ולקיפאון חברתי
  

2. החווה 

• מקום הכשרה ולימוד
  
• מרכז לעיבוד שטחים נרחבים המצוייים בבעלות ציבורית ולאומית.
  

3. הקיבוץ והקבוצה 


• החזון החברתי וכורח המציאות חברו בפיתוח דגם היישוב הקיבוצי היהודי.
  
• "היישוב הגדול"- על בסיס האידיאולוגיה הקואופרטיבית
  
• העמק - הריכוז הגדול של ההתיישבות הקיבוצית בימי העלייה השלישית.
  

4. מושב עובדים 

• התיישבות משפחתית על קרקע לאומית
  
• עבודה עצמית וערבות הדדית
  
• הניסיון להתאמת המבנה התיכנוני לרעיון היישובי
  

5. המושב השיתופי

• התיישבות על בסיס שיתופיות משקית ושמירה על המבנה המשפחתי כיחידה כלכלית פרטית.
  

1. עיירות הפיתוח (רמת איזכור)  

• מימוש הצורך בפיזור האוכלוסייה ובקליטת העלייה
  
• עיירות קטנות במרחב, תעסוקה חקלאית ביישובים, תעשיות על בסיס מיומנות מועטת.
  

2. התיישבות על בסיס חקלאי (רמת איזכור) 


שלב א'

• קליטת העלייה הגדולה באתרי יישובים שננטשו
  


שלב ב'

• התיישבות בספר במסגרת מן העיר אל הכפר
  
• היאחזויות נח"ל: באתרים חשובים מבחינה ביטחונית ובעייתיים מבחינה כלכלית
  


שלב ג'

• יישוב רמת הגולן בשנים 1967 ואילך
  

• צורך במתן תשובה לבעיית היעדר האיזון הדמוגרפי בין יהודים לערבים
  
  יצירת ריכוז אוכלוסין
  
  1. יישובים עירוניים  
  
  • עי פיתוח חדשות
    
  • שילוב בין אוכלוסייה ישראלית לעלייה חדשה
    
  • התיישבות על בסיס אוכלוסייה סלקטיבית
    
  • מגוון תעשיות ושירותים
    
  • דגש על איכות החיים.
    
  
  2. יישובים כפריים: (המצפים - יישובים שצביונם לא הוגדר עדיין) 
  
  • תפרוסת יישובים קטנים במרחב (ריכוזי קרקע של 300 דונם ומעלה)
    
  • פריסה באזורים חסרי יישוב יהודי
    
  
  הכפר התעשייתי
  
  • הכפר התעשייתי על בסיס מושב או מושב שיתופי הוא תשובה למחסור בקרקע ובמים ופתרון לבעלי הכשרה טכנולוגית.
    
  • "גני תעשייה"- מרכז תעשייתי בלב גוש כפת"ים, המיועד לתעשייה עתירת ידע הדורשת כוח אדם מיומן.
    
  
  3. היישוב הקהילתי 
  
  • יישוב מתוכנן לכ-200-300 משפחות, היחידה הכלכלית המשפחתית היא עצמאית.
    
  • תקנון היישוב מבטיח שמירת אופיו של היישוב ומגדיר את היחסים ההדדיים בין חברי היישוב
    
  • צורת יישוב זו מאפשרת מגוון תעסוקתי על בסיס מקומי ועל בסיס מקומי ועל בסיס יוממות, והקמת יישובים באזורים מוגבלי קרקע.
    
  
  4. התושבה 
  
  • יישוב פיתוח בעל אופי כפרי (500-2500 משפחות), משמש כשכונת מגורים לויינית במוקדים עירוניים.
    
  • מאפשר ריכוזי יישוב בגליל, שהתשתית הכלכלית שלהם היא מחוצה לו.