|
טיול עם מראה - תכנית בית ספרית בכיתות א'-ו'
בבית הספר ע"ש זאב ז'בוטינסקי בבית שמש, פברואר - מאי, 2005
תיעוד: שרית רביד ודבורה קיי
בית הספר בחר לעסוק בנושא "טיול עם מראה" כתכנית בית ספרית בכיתות א-ו.
היוזמה הייתה של דבורה קיי, מדריכה מחוזית שעובדת בבית הספר בשיתוף פעולה עם שרית רביד, מפקחת תחום תקשוב באגף לתכניות לימודים המנהלת את האתר "טיול עם מראה".
בפגישה של השתיים עם אילנה ליטבק, מנהלת בית הספר, ניתן אור ירוק לצאת לטיול עם כל התלמידים והמורות.
"טיול עם מראה" איפשר לתלמידים ולמורות להכיר תכנית לימודים רב-תחומית ורב-ממדית שבה הם למדו וחוו חוויות אינטלקטואליות, אמנותיות, ספרותיות, מדעיות, רגשיות וחברתיות.
המורות קיבלו הדרכה קצרה על החומרים באתר ולאחר מכן הן בחרו מתוכו טקסטים בזיקה לחינוך אורייני ובנו פעילויות מתוך תשומת לב למיומנויות היסוד של קריאה, כתיבה, האזנה, שיחה, פעולות חקר והתבוננות ביצירות אמנות.
התחלת העבודה על הנושא נעשתה באמצעות תערוכת מראות ואחריה הותוו שני מסלולים לעבודה: מסלול אחד שנמשך כשלושה חודשים ובו המורות לימדו בכיתה ומחוצה לה את הנושאים הקשורים למראה בדרכי הוראה מגוונות, ובמקביל התלמידים עבדו במרכזי למידה במרחבים השונים; ומסלול שני שהיווה את יום השיא, שבו הוקמו סדנאות למשך אחר הצהריים, ואליו הוזמנו בני המשפחה להצטרף לחוויה.
|
|
|
|
תאור התהליך על ידי צוות בית הספר:
 תערוכת מראות
הפעילות הראשונה של התכנית הבית ספרית בנושא "טיול עם מראה" הייתה תערוכת מראות שבה הציגו התלמידים מראות שהביאו מהבית.
ההורים ידעו על כך לאחר שקיבלו מכתב מבית הספר ובו הסבר על הנושא וגם בקשה "לשלוח עם התלמידים מראה מכל סוג."
לקריאת המכתב נא להקליק על המעטפה.
הילדים הציגו את המראות שלהם בתערוכה.
שלוש תלמידות מכיתה ג/1 בחרו מראה מתוך התערוכה וענו על השאלה:
מה אני רואה כאשר אני מתבוננת במראה? הקליקו על המראות
מסלול אחד: הוראה-למידה של הנושא לאורך זמן
 |
על הקשר בין התכנית הבית ספרית לבין היעדים בחינוך הלשוני
מספרת: דבורה קיי, מדריכה מחוזית לחינוך לשוני
במסגרת הדרכת צוות בית הספר "ז'בוטינסקי" בתחום החינוך הלשוני הצבתי לעצמי מספר יעדים לשנה הראשונה בה אני מדריכה בבית ספר זה. נוכחתי לדעת שחייבת להיות מעורבות בתכנון ובתהליכי ההוראה-למידה על מנת להוביל לשינוי משמעותי.
השאיפות שלי היו רבות וניסיתי לחשוב מהי הדרך הטובה ביותר אשר תוביל אותי להגשמתן.
לאחר שהכרתי את האתר דרך שרית רביד1 הבנתי שגלום בו פוטנציאל רב ובאמצעותו אוכל להשיג את יעדי ההדרכה בחינוך הלשוני. הזמנתי את שרית להציג את האתר בפני צוות בית הספר, ולאחר שהצוות נחשף לאתר ולכל אשר טמון בו הוא הביע התלהבות מהאפשרות ש"טיול עם מראה" יהווה נושא בית ספרי.
הוחלט עם הצוות לשלב תחומי דעת שונים בעיקר בתחומי החינוך לשוני, המדעים והאמנות.
המורות בחרו מהאתר ומחוצה לו בחומרים העוסקים במושג "מראה" והקימו סביבה לימודית מגוונת. מוקדי העבודה היו: אגדות ומעשיות, המראה במצרים, כתב ראי וסימטרייה.
בנוסף, בית הספר שאל תערוכת מראות פעילה ממוזיאון המדע בירושלים, אשר שימשה מוקד נוסף לעבודת התלמידים.
הסביבה הלימודית אפשרה עבודה עצמית על פי בחירה של הילדים. במקביל לעבודה העצמית של התלמידים, המורות בחרו להתמקד במטרה אחת מתחום השפה בהלימה לתכנית הלימודים בחינוך לשוני ולסטנדרטים בשפה, ועל פי המטרה הן תכננו את יחידת הלימוד.
להלן דוגמה לתכנון יחידת הלימוד של כיתה ג': המראה בסיפורי מעשיות
ציון דרך מרגש בפעילות בנושא היה יום השיא שבו השתתפה כל קהילת בית הספר - המנהלת, המורות, ההורים והתלמידים, ואליו הוזמנו גם מפקחים, מנהלי בתי ספר, ואנשי עיריית בית שמש.
אני חייבת לציין שהחומרים המגוונים באתר סייעו בידי להגשים את מטרותי - המורות למדו לתכנן יחידת לימוד בהלימה לסטנדרטים, עבדו על פי תכנון, אפשרו פיתוח לומד עצמאי בעל יכולת בחירה, לימדו בדרכי הוראה מגוונות ובאופן דיפרנציאלי בכיתות ההטרוגניות, הקימו סביבה לימודית מיטבית, נהנו מעבודתן, התחילו להעריך כתיבה בהתאם לקריטריונים ועוד היד נטויה.
אני מודה לשרית על העידוד והתמיכה הרבה לאורך כל הדרך וכן על הייעוץ המקצועי. כמו כן, אני מודה לכל הצוות שנרתם לעבודה ונסחף אתי לטיול המאתגר גם אם לעיתים "לא קלה היא לא קלה הדרך". בעיקר אני רוצה להודות לרוחמה כהן הרכזת הבית ספרית לחינוך לשוני שהניעה את הגלגלים ואירגנה למופת את יום השיא. תודותי נתונות לאילנה ליטבק מנהלת בית הספר שאיפשרה לי להוביל את התהליך ביד חופשית.
|
|
מראות פורים - נושא בית ספרי לחג פורים
מציעה: שרית רביד, מנהלת האתר "טיול עם מראה"
נעניתי בשמחה לבקשה של דבורה קיי להציג לצוות בית הספר ז'בוטינסקי את האתר טיול עם מראה.
למפגש ההיכרות הכנתי את הנושא מראות פורים כנושא לימודי בית ספרי מתוך החומרים של טיול עם מראה. את ההצעה לבניית הנושא תוכלו לקרוא בפרק התנסויות בבית הספר הנמצא באתר.
במהלך העבודה בבית הספר הרגישו המורות שהן רוצות להמשיך לעבוד על הנושא מעבר לחג הפורים. החג צוין בתהלוכת תחפושות בנושא "ארץ המראות" ולאחר מכן העבודה נמשכה עד לסיומה ביום השיא.
|
|
להביט במראה
מתארת: בריג'יט, מחנכת כיתה ב'
אחד המפגשים בנושא "טיול עם מראה" היה עם השיר להביט בראי שכתבה מירה מינצר-יערי.
קראנו את השיר כל פעם בקבוצה קטנה ולאחר קריאתו הילדים ספרו מה הם אוהבים לעשות מול המראה. פשוט צחקנו יחד. כמו בשיר:
וּכְשֶׁחָבַשְׁתִי כּוֹבַע מַצְחִיק,
וְצָבַעְתִּי בְּגִיר אֶת הַיָּדַיִם,
הָלַכְתִּי לָרְאִי - לִצְחֹק אִתִּי בִּשְׁנַיִם.
גיליתי שהרבה ילדים אוהבים להיפגש עם המראה, לצחוק איתה, לבכות לה, לרקוד מולה, להתגנדר, להציג ולעשות פרצופים.
זו הייתה הזדמנות לילדים בכיתה להביע את עצמם. ולי - להיכנס לרגע יחד איתם לעולמם הפנימי.
|
|
מה מניע את ביה"ס?
מתארת: ברכה, מחנכת כיתה ג/1
בחרתי לכתוב על הדברים שלדעתי מניעים את ביה"ס: עבודת הצוות, מטרות משותפות, יעדים ברורים, תכנון ומדיניות. כל אלו חברו יחדיו בנושא הבית-ספרי "טיול עם מראה".
תכנון הנושא תרם בתחומים שונים:
יצירת אוירה לימודית, בניית סביבה לימודית, תכנון יחידת לימוד, עבודת צוות, שיתוף מורים מקצועיים, שפה משותפת - מורים, תלמידים והורים, ביטוי אישי של התלמידים והמורים.
נהניתי מאוד מהחשיבה מהעשייה ומהתוצרים של התהליך.
במהלך השיעורים בנושא, התלמידים כתבו את הסיפורים הבאים:
|
|
על המראה כמטאפורה
מספרת: לילך מורד, מחנכת כתה ד/2
זהו התחום ששבה את ליבי בנושא כולו הוא המראה כמטאפורה בשל היכולת לקשר את המושג מראָה לכל תחום ולמצבים שונים.
כבר בשיעור הראשון בכיתה, שהיה שיעור החשיפה לנושא, הצליחו הילדים לקשר את המראה לתחומים שונים ולמצבים שונים בחייהם, למשל: כיצד תהליך השיקוף וההשתקפות באים לידי ביטוי בתעודת
המראה מזכירה לי |
|
המחצית? הילדים הסבירו כיצד באים לידי ביטוי תכונות המראָה בתעודה.
שוחחנו על כך ש"כשאני מאמין בעצמי אני נראה טוב יותר בעיני ובעיני אחרים."
ברמה האישית זה משהו שאני מאמינה בו, וניסיתי ככל שיכולתי להעביר את המסר הזה לילדים.
במהלך שיעורים שונים כמו: חשבון, תורה, לשון ועברית הילדים עצמם כבר הביאו דוגמאות שונות של השתקפות. בהשוואה לתחומים בהם ניתן להתייחס למראה כמטאפורה, בנושא סימטריה המראה מוחשית.
|
|
|
על סיפורי מראה
מספרת: שרה לרנר, מחנכת כתה ה/1
לוח קיר בכיתה: עולם השיח הספרותי |
|
בשכבה בה אני מלמדת, שכבת ה', החלטנו לעסוק ב"סיפורי מראה".
עם הצגת הספור המראות המזייפות נחשפו הילדים לעולם קסום של דמיון ואפשרות להתבונן בתהליכים ובהתנהגויות באופן אחר.
|
הדיונים והשיחות בכיתה נסובו על המשמעויות השונות של ה"מראה" כמו: המצפון, השתקפות של האמת כשאדם נמצא מול המראה לבדו.
מפעים היה לראות את הרעיונות ואת הכיוונים שאליהם "לקחו" הילדים את הנושא תוך כדי מתן דרור לדמיון הפורה שלהם.
 |
|
 |
| הבקשות של גל אולוק (ה/1) ממראת היום. |
|
מיכל כהן (ה/1) מתארת את המראה המשפחתית ואת מראת המשאלות שלה. |
אני עבדתי עם תלמידי על כתיבה. מאד נהניתי לעקוב אחר התפתחות הכתיבה לאורך זמן.
הילדים רכשו בטחון בכתיבה לאור העבודה האינטנסיבית, דבר בעל חשיבות רבה בעיני.
|
|
על מרכזי הלמידה
מספרת: רוחמה כהן, מחנכת כיתה ה/2
במהלך העבודה על הנושא שילבנו את המראה בחגיגות פורים.
הכיתה התחפשה ל"ארץ המראות", הילדים והמורה היו מקסימים בתחפושות אותן יצרו בעזרת ההורים.
הנה תמונות מ"תהלוכת התחפושות" ברחובות הסמוכים לבית הספר:
 |
 |
 |
| התהלוכה יוצאת לדרך |
תלמידים והורים ברחובות בית שמש |
רוקדים במעגלים |
בעקבות מדידת התחפושות מול המראה כתבה פלג ביטון, תלמידה בכיתתי, את השיר:
המראה בחדרי עומדת.
כדי להכין את מרכזי הלמידה בביה"ס התחלקנו לקבוצות עבודה על פי שכבות והתחלנו לעבוד תוך שיתוף פעולה עם רחל, המורה לאמנות ועם אילנה ורות והמורות למדעים, אשר השתלמו בנושא מראות לפני כשנה. כל מורות בית הספר נטלו חלק בהקמת מרכזי הלמידה שהפכו להיות חלק מהמרחב הלימודי של בית הספר.
לצורך שיבוץ הכיתות לעבודה במרכזים הורכבה מערכת שעות והמורות עבדו עם התלמידים לפיה.
במקביל צוות ביה"ס יצא להשתלמות במוזיאון המדע בירושלים, ותערוכה מעניינת בנושא מראות הגיעה לביה"ס. על כך תוכלו לקרוא בתיעוד של יום השיא.
|
|
על מוטיב המראה
מספרת: אורה מרדכי, מחנכת כיתה ו1
במסגרת שיעורי עברית חשפנו את הילדים לסיפורים העוסקים במוטיב המראה.
נערכו בכיתה דיונים על משמעות המראה, על מושגים שעלו מתוך הסיפור ועל ערכים שנגזרים מכך. הדיונים בכיתה היו מרתקים וילדים הביאו דוגמאות מחיי היום יום. ניכר כי הילדים הפנימו את המשמעויות השונות של המושגים שעסקנו בהם ואף מיישמים אותם בהקשרים שונים.
אחד הדברים שריגשו אותי במיוחד היו תוצרי הכתיבה של הילדים בעקבות הסיפורים שקראנו. למשל:
תסתכל קודם על עצמך ואחר כך תסתכל על אחרים, סיפור מאת שחר אהרון.
|
|
מהי מראה?
מדווחת: מזל שילר, מחנכת כיתה ו/2
במסגרת שעורי עברית עסקנו בתכנים מתוך הנושא "טיול עם מראה". בתחילה התלמידים גילו חוסר עניין: "למה, איך, לא מעניין". כדי לעניין ולגרות אותם לעבודה חשפתי בפניהם חומרים על הרקע המדעי של המראה והתנסינו במשחקי מראות, בכתב ראי ועוד.
השיחות והשעורים היו מעניינים. התלמידים הביאו דוגמאות וסיפורים מחייהם ולמדו מעשיות שונות ומגוונות שריתקו אותם.
|
מסלול שני: יום השיא
ציון דרך מרגש בפעילות בנושא היה יום השיא שבו השתתפה כל קהילת בית הספר - המנהלת, המורות, ההורים והתלמידים, ואליו הוזמנו גם מפקחים, מנהלי בתי ספר, ואנשי עיריית בית שמש.
יום השיא התקיים במשך כמה שעות אחר הצהרים והוא אפשר לבני המשפחה להשתתף ביחד עם ילדיהם בחוויות הלמידה בנושא שהעסיק את בית הספר במשך כשלושה חודשים.
התכנון של יום השיא נערך בשני מפגשי צוות בהם התקבלו החלטות לגבי התכנים ולגבי אופיו של היום. במהלך כשבועיים הייתה היערכות של הצוות - המורות הכינו את סדנאות העבודה ואת הרקע התאורטי לכל סדנה, עיצבו את בית הספר והציבו את התערוכה.
להלן תיאור החוויות מרגע משלוח ההזמנה לבתי התלמידים:
|
ההזמנה
הילדים והמורות עצבו את תוכן ההזמנה ליום זה:
 |
|
רוחמה כהן, רכזת בית הספר לחינוך לשוני, מספרת:
העבודה על יום השיא הייתה קדחתנית ביותר. היה חשוב לנו לחשוף את התלמידים לנושאים העיוניים ולתכנים העשירים: המראה במצרים, תמונות בגלריה שבה הוצגו תמונות מן האתר וכתיבה בעקבות תמונות, אמונות טפלות וסדנאות רשות במדעים ואומנות. על כל הנושאים תוכלו לקרוא בהמשך.
הסדר והארגון של יום השיא היה חשוב, ואני שמחה לציין שכל צוות ביה"ס התגייס למשימה, והערב היה פורה ומהנה מאוד. |
הורים רבים הגיעו לבית הספר ונהנו להסתובב עם ילדיהם בסדנאות השונות, ידעו לאן ללכת, יצאו מחייכים ומרוצים ואף עם תוצרים מעשי ידיהם.
היה זה ערב מיוחד במינו ומומלץ בחום לבתי ספר אחרים.
בעזרת הלוח הזה ידעו המשתתפים ביום השיא היכן מתקיימת כל סדנא ובאיזו שעה היא מתחילה ומסתיימת:
|
|
הסדנאות ביום השיא
כל ילד בחר שלוש סדנאות מתוך המגוון הרחב של הנושאים:
שעת ספור, תמונות בגלריה, מראות ממוזיאון המדע, המראה במצרים, אמונות טפלות, מחשבים, המראה באמנות, סימטרייה, כתב ראי, קליידסקופ.
מערכת השעות
לצורך בחירת הסדנאות ומעבר מאחת לשנייה הורכבה מערכת שעות והמורות עבדו עם התלמידים לפיה:
|
| סדנה |
שעת פתיחה |
שעת סיום |
מקום |
מורה |
הערות |
| שעת סיפור |
17.40 |
18.10 |
כיתות:
א' ב' ג'1
|
שונמית,
בריגיט,
יהודית אזולאי
|
10 תלמידים מכל כיתה א-ב. כולל תלמידים מכיתה ג'1 תאי ושחר ג'2- נועה נוגה עדי רוני. סדנה בשעה זו בלבד |
| תמונות בגלריה |
17.40 |
18.10 |
קומה ג'
כיתה ה'2 |
רוחמה |
מצורפת רשימה שמית |
| מראות ממוזיאון המדע |
18.45 |
19.10 |
לובי |
רות |
מצורפת רשימה שמית |
| המראה במצרים |
17.40
18.15
|
18.10
18.40
|
קומה א'
כיתה ו'1
|
שרה |
מצורפת רשימה שמית |
| אמונות טפלות |
17.40 |
18.10 |
קומה ג'-ד'1
+ מועדונית |
לילך,
זהבה
|
מצורפת רשימה שמית |
| מחשבים |
17.40 |
18.10 |
ספריה חדר מחשבים |
מזל שילר |
מצורפת רשימה שמית |
| קליידוסקופ |
17.40 |
18.10 |
קומה ג ד'2 כיתת אנגלית מועדונית ה'1 |
עפרה
ברכה
אילנה
מזל פ
אחר כך מצטרפות רחמה בכיתה ה'2 ורות חדר מדעים
|
מצורפת רשימה שמית |
| המראה באמנות:
המראה המדומה של מגריט
|
17.40 |
18.10 |
כיתת אומנות קומה ב', כיתה ו'2 כיתת אנגלית - מזל |
דוק רחל
אורה מרדכי
סבטלנה
|
מצורפת רשימה שמית |
| סימטרייה |
18.15 |
18.40 |
כיתה ג'1 קומה ב' |
יהודית אזולאי |
מצורפת רשימה שמית |
| כתב ראי |
18.15 |
18.40 |
כיתה א' |
שונמית |
מצורפת רשימה שמית |
שעת סיפור
שעת סיפור עם בריג'יט |
|
בסדנה זו השתתפו ילדים מכיתות א'-ג' והוריהם. בכניסה לכיתה חילקה המורה לכל תלמיד דף עם הסיפור.
אחרי שהמורה סיפרה להם את הסיפור מעשה בשני אמנים מאת מיכה יוסף בן-גריון (ברדיצ'בסקי), התנהלה שיחה על הרעיון המרכזי בסיפור, על הדמויות הפועלות ועל מושגים כמו השתקפות, ניצול האחר. הרעיון בסיפור הוא שלא כל המשתקף
|
במראה משקף את פנימיותו של האדם, ושהתנהגותנו היא למעשה השכר שלנו על מעשינו. היצירה באה לסייע לילדים לשחרר רגשות ולהזדהות עם הדמויות בצורה חוויתית.
בתום השיחה קיבלו התלמידים שמינית בריסטול בצבע לבן מחולק לשניים, כאשר על צידו האחד מודבק טפט מראה. הילדים והוריהם התבקשו לצייר את הפרשנות שלהם לסיפור.
על מנת לחזק את הכתיבה ומיומנות כתיבת סיפור, ניתן לבקש מהתלמידים לכתוב בעקבות הסיפור. חשוב להזכיר שההורים היו שותפים ונמצאו בכיתה כך שיכלו לסייע לילדיהם בכתיבה.
הסבר על החשיבות של "שעת סיפור" ככלי לפיתוח כשירות לשונית:
בית הספר נועד להכשיר לומדים לתפקוד אורייני רב-פנים בחברה ובתרבות. פיתוח כשירויות אורייניות בבית הספר פירושו יצירת נגישות אל הטקסטים הדבורים והכתובים. התלמידים מפתחים במפורש ובמכוון דרכי התבטאות בלשון הדבורה ובלשון הכתובה. דרכי ההתבטאות הללו, שיש בהן זיקה בין הלשון הדבורה ללשון הכתובה, משמשות למגוון מטרות וצרכים חברתיים.
ליצירות ספרות יש מקום ייחודי בשיח החברתי. הם מזמנים ללומד הכרה וידע על המורשת התרבותית הישראלית והאוניברסאלית ומפתחים דרכי חשיבה ודרכי שימוש שונות וייחודיות בשפה. המפגש עם מגוון יצירות ספרותיות בבית הספר אמור לזמן לתלמידים חוויות והתנסויות אסתטיות ורגשיות, להעשיר את שפתם ולאפשר להם להביע את עצמם.
כשתלמידים מוזמנים לקרוא או להאזין לקריאה, כשהספרים נגישים, וכשמדברים וכותבים על יצירות ספרותיות, נוצרת סביבה שתומכת בקוראים ומטפחת את יכולתם להעריך יצירות ולפתח טעם אישי.
אחת הדרכים לפיתוח הכשירות האוריינית היא "שעת סיפור", סיטואציה בה הלומדים מאזינים, דנים ומביעים עצמם בעל פה ובכתב.
תמונות בגלריה
בסדנא השתתפו תלמידים מכיתות ד'-ו'.
לפני הסדנא נבחרו תמונות מתוך האתר, הודפסו בצבע והודבקו על בריסטול. כל תמונה הודפסה בשלושה עותקים.
בעת בחירת התמונות חשבה המורה על עידוד הילדים לכתוב סיפור על התמונות. מתוך התמונות בלטו מושגים בהם עסקו בנושא כמו: השתקפות ויופי פנימי. המושגים נכתבו ברשימה והונחו לפני התלמידים. הם היו צריכים לשלב לפחות שלושה מושגים בסיפור שכתבו.
התלמידים נתבקשו להתבונן בתמונות ולאחר התרשמות לבחור תמונה ולענות על השאלות.
דוגמאות לשאלות:
מדוע בחרת בתמונה?
מה המיוחד בתמונה שבחרת?
תאר את התמונה.
אם ניתן היה לשנות פרט מסוים בתמונה, מה היית משנה?
בחרו פרט מסוים מתוך התמונה שאהבתם במיוחד וציירו אותו באמצעות צבעי מים או צבעי עיפרון.
מראות ממוזיאון המדע
כפי שתואר לעיל, צוות בית הספר יצא להשתלמות במוזיאון המדע בירושלים, ותערוכה מעניינת בנושא מראות הגיעה לביה"ס. התערוכה נמשכה כל עוד התלמידים עבדו על הנושא והיא היוותה את אחת הסדנאות ביום השיא.
ב"פינת המראות" יכלו התלמידים לחקור תופעות של השתקפויות וסימטרייה ולבדוק מהן התכונות ההופכות חפץ למראה. התלמידים נהנו במיוחד להשתעשע עם מראות קמורות, קעורות וגליליות.
הנה כמה תמונות מהתערוכה:
תלמיד ואמו בוחנים מראות מקבילות. |
|
|
תלמידות משתעשעות במראה בתערוכה. |
|
תלמידה בוחנת מראה בתערוכה. |
אמונות טפלות
תלמידים מכיתות ד'-ו' בחרו בסדנא זו.
בתחילת הסדנא חילקו המורות לתלמידים ולהורים צילום של הקטע מתוך הספר תמרה הולכת על המים שנמצא באתר והקריאו אותו.
בסיפור מסופר איך שתי הסבתות, אשר גידלו את תמרה, נמנעו מלספר לנכדתן על יופיה מחשש ל"עין הרע".
המושג "עין הרע" הועלה לדיון בסיום הסיור, וכאן השתלבו יפה ההורים בסדנא. כל הורה הוסיף מנהג מהעדה שלו הקשור ל"עין הרע".
לאחר שהמורות הגדירו מהי אמונה טפלה, הוקראו מתוך האתר האמונות הטפלות הקשורות למראה.
מומלץ לאפשר לילדים להיכנס לאתר ולקרוא את החומר המוצע בנושא.
לפני הסדנא המורות הכינו גם את דפי הפעילות הזו:
כל תלמיד הכין לעצמו מחזיק מפתחות עם תמונה אותה בחר מתוך הדף או שבחר לצייר משהו אחר הקשור לאמונה טפלה.
העשרה של הסדנא בפן האורייני - לבקש מהילדים לכתוב יחד עם הוריהם סיפור הקשור לאמונה טפלה, להקליד אותו לאחר שהמחנכת בדקה את הסיפור ואז להוציא ספר כיתתי בנושא "אמונות טפלות".
קליידוסקופ
הורים ותלמידים בסדנת קליידוסקופ |
|
המורות הכינו מראש את החומרים להכנת הקליידוסקופ: פוליגל חתוך, סיכות מתפצלות, ריבועי נייר מחולקים לצורות, נצנצים ופייטים להדבקה.
בתחילת הסדנא הילדים קיבלו דף מידע על הקליידוסקופ ואף הובאו קליידוסקופים שונים אשר הוצגו בפני התלמידים.
|
* דף מידע: מה זה קליידוסקופ?
הכנת קליידוסקופ |
|
לאחר הסבר מדעי שכלל הבהרת מושגים כמו: שבירת קרניים, זוויות, החזרת אור ובבואה, כל תלמיד ניגש לבנות את הקליידוסקופ האישי שלו. התוצאות היו מרהיבות. בסדנא זו בחרו 170 תלמידים ונפתחו מספר סדנאות על מנת להקטין את הלחץ בכיתות. |
המראה באמנות:
המראה המדומה של מגריט
כרטיס התבוננות "המראה המדומה" |
|
בפתיחת המפגש הילד וההורה קיבלו כרטיס התבוננות
ודף מידע על האמן רנה מגריט.
|
המורה לאמנות הציגה לחברי הקבוצה ציור של רנה מגריט וביקשה מהם לשקף מחשבה באמצעות הציור.
הציור הוא: המראה המזייפת, 1935.
הציור מציג שני עולמות: עולם הפְּנים - עין של אדם והעולם החיצוני - שמים ועננים.
העין הענקית, במקום להראות לנו מה נמצא בתוך נשמת האדם, משקפת דווקא מה שנמצא בחוץ.
הרעיון לעבודה המשותפת של הילד וההורה:
- תכננו על הקרטון איזה חלק מסמל את הפְּנים שלכם ומה מסמל את החוץ.
- אינכם חייבים לאמץ את רעיון העין. ניתן לבצע את העבודה בכל דרך אישית ומקורית
בעזרת החומרים הניתנים לכם.
- נסו להיעזר במראה על מנת לשקף את העולם בצורה פשוטה או בצורה דמיונית.
מושגים לחשיבה בזמן העבודה:
- מה בחוץ מה בפנים?
- פנים האדם - הנשמה; חוץ הסביבה - העולם.
- חשיבה אישית בנושא הפְּנים שלי לעומת העולם שסובב אותנו.
המראה המדומה
ציירה: יבגניה
|
|
המראה המדומה
צייר: אביב
|
בסוף המפגש קיבלו משתתפי הסדנה כרטיס קטן עם טקסט למחשבה שקיבלו בתחילת הסדנה: "העין היא המראה של מעמקי הנשמה."
כתב ראי
התחלנו לעסוק בנושא "טיול עם מראה" עוד לפני חג פורים. את הנושא למדנו באמצעות מגילת אסתר. הילדים קבלו את המגילה מודפסת על גבי קלף בכתב ראי ובאמצעות מראה היה עליהם לפענח את הכתוב.
ביום השיא הזכרנו לילדים את כתב הראי ואת ממציאו, ליאונרדו דה-וינצ'י.
נזכיר שבספר "צופן דה-וינצ'י" (דן לאור, מודן, 2003) מוקדש רבע פרק לנושא כתב ראי על ידי צופן שכתב הסבא לנכדתו והדבר עורר עניין רב בקרב המבוגרים שנכחו בסדנה.
הכנו כרטיסיות רבות עם כתבי יד וסמלים שונים, קודים הוראות סודיות, אותם היו התלמידים צריכים לפענח בשילוב מראות קטנות שהוכנו מראש.
הכנו גם פוליגל שעליו הדבקנו טפט מראה על מנת שיהיו מספיק מראות.
כל ילד פענח 5 כרטיסיות, כתב את הטקסט בכתב רגיל ובמקרים של סמלים, ילדים אף
תלמידות מפענחות כתב ראי |
|
ציירו את הסמל במלואו. סדנה \ו שולבה עם פעילות מתערוכת המראות שהייתה בבית הספר, בה היו תמונות שונות ובאמצעות מראות היו התלמידים צריכים להשלים את הדמות החסרה.
הקבוצות קיבלו קטע מסיפור הכתוב בכתב ראי והתבקשו לפענח אותו בעזרת מראה. אחר כך הם היו צריכים לגלות מי מחזיק את חלקיו האחרים של הסיפור.
|
|
הרשמים בסופו של יום השיא
מסכמת: שרית רביד
הגעתי לבית הספר עם דבורה כחצי שעה לפני תחילת האירוע.
בכניסה לבית הספר היה לוח גדול ועליו היה כתוב הסבר לאיזה טיול עם מראה יצאו התלמידים וההורים; באולם הגדול ניצב 'מרכז הפעלה' של מראות שהובא ממוזיאון המדע בירושלים;
עברנו במסדרונות שעל קירותיהם היו מוצגות המשימות והעבודות של תלמידים - עדות לתהליך עבודה שהתרחש במשך שלושה חודשים:
הם למדו את השיר של לאה גולדברג הסנאי וחברו.
 |
|
המשוררת סיימה את שירהּ כך:
אַךְ הָעֵץ הַגָּדוֹל
מְלַחֵשׁ וְאוֹמֵר:
"עוֹד יִשְקֹט הָאֲגַם,
עוֹד יָשׁוּב הֶחָבֵר".
|
התלמידים התבקשו לחבר סוף אחר לשיר.
יובל לוי כתב:
חיכה הסנאי זמן רב
והנה חברו יפה הזנב
סנאי קטן ושובב
נמצא עם חברו עכשיו.
בשעה חמש וחצי החל בית הספר להתמלא בילדים המלווים בהוריהם ובאחיהם. קולות שמחה נשמעו. תלמידים אומרים שלום לחברים, הורים לוחצים יד לידידים ומשוחחים איתם, ומורים מקדמים בברכה הורים ותלמידים.
בהתחלת יום השיא |
|
ברבע לשש התחילו סדנאות מעניינות שהשתתפו בהם ילדים והורים:
הם הקשיבו לסיפורים בשעת סיפור, ציירו ציורים בעקבות מגריט, למדו על המראה במצרים העתיקה, כתבו סיפורים ושירים, התבוננו ביצירות אמנות וכתבו מה הם רואים, פתרו חידות בנושא סימטרייה, הכירו אמונות טפלות, בנו קליידוסקופים ונכנסו לאתר וכתבו בפורום שלו.
|
המורות הכינו את החומרים, הסבירו לילדים ולהורים מה לעשות וסחפו את כולם בהתרגשות ובהתלהבות.
כותבים בפורום של טיול עם מראה. |
|
אב ובן מוצאים סימטריה. |
כשהערב הנפלא הסתיים, פגשתי מורות, הורים וילדים שמחים, שסיפרו עד כמה נהנו.
בנוסף לחוויות המלמדות והבונות קיבלתי מצוות ביה"ס זר פרחים גדול עם מכתב יפה, ואצטט מתוכו קטע:
 |
|
מי יתן ונשכיל להבין ולדעת לתת לתלמידינו את הבסיס האיתן על הארץ ואת היכולת לפרוש כנף ולהמריא".
אני רוצה להודות לכולכם - לדבורה, למנהלת, למורות, לתלמידים ולהוריהם על ה"טיול עם מראה" שהענקתם לי.
אני מקווה שבעקבות טיולי המראה שעשיתם, העשרתם את עולם המראות והדימויים שלכם.
|
___________
1 אשר פיתחה אותו במסגרת עבודתה באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך התרבות והספורט.
|
|
|
 |
