|
מהי התכנית "מה בעצם?"
"מה בעצם?" היא הצעה לתכנית לימודים רב-תחומית ורב-ממדית, שאפשר ליישמה כמעט בכל נושא לימודי המקובל בתכנית
הלימודים. יחד עם זאת, יש לה זיקה אל מטרות החינוך הכלליות ואל תכניות לימודים שונות, ולכן היא יכולה להוות גם יחידה
עצמאית.
בהצעה זו יש דוגמאות לשימוש בתכנים הקשורים לעצמים לשם פיתוח כישורי חשיבה, יצירה ולמידה (חי"ל במונחים של
תכנית הליבה לביה"ס היסודי 1).
במהלך הפעילויות, התלמידים מוזמנים לחוות חוויה אינטלקטואלית, אישית-רגשית, אסתטית, חברתית ועוד, באמצעות
עצמים מוחשיים, אמנותיים, מטפוריים וכו'.
המפגש של הילד או של הילדה עם עצם אובייקטיבי הוא גם מפגש בינם לבין ה'עצמי' שלהם, הסובייקטיבי. הוא מזמן
ללומד או ללומדת דרכים להתבוננות על העולם ועל יחסיהם עמו, הוא מאפשר ליצור קשרים משמעותיים בין פריטי
ידע וחוויות אישיות כלומר, מזמן חוויות של הִתְבַּנוּת 2.
המושג 'התבנות' הוא הבסיס הרעיוני של התכנית. התבנות פירושה בנייה של תכנית פעולה רב-ממדית; יצירת תובנות
של הלומד לגבי עצמו והעולם הסובב אותו; הַבְנָיה של מושגים (כגון: עצם, דימוי, מטפורה, האנשה, מציאות, דמיון...),
התבוננות בעצמים וב'עצמי' מנקודות מבט שונות, רכישת בינה (חכמת חיים לצד ידע פורמלי).
המדריך בנוי בצורה מודולרית. כלולות בו דוגמאות המזמנות לתלמידים התנסויות בממדים, כגון: רגשי, חברתי, פרקטי,
קוגניטיבי ואמנותי. המעוניינים לראות דוגמאות מפורטות מוזמנים לצאת לטיול בעקבות יצירת אמנות
(עמ' 134), טיול עם מראה (עמ' 141) או להיות שותפים לתהליך הפקה של תערוכת המצאות (עמ' 91).
עיצוב הסביבה הלימודית
הסביבה הלימודית מהווה ביטוי לתפיסה הכוללת, המדגישה הן את ריבוי הפנים של ה'עצם' וה'עצמי' ושל צורות ההתייחסות אליהם באופני פעולה שונים, והן את ריבוי האינטליגנציות.
הסביבה הלימודית נבנית בהדרגה על ידי המורה והילדים. לצד מוצגים מוחשיים שיובאו לכיתה (למשל חפץ אהוב או לא אהוב, אוספים), מוצעים משאבי למידה רבים - טקסטים כתובים, חזותיים וצליליים, יצירות ספרות, יצירות אמנות, תצלומים, סרטים, יצירות מוזיקליות ופרטי מידע. כל אלה יכולים לשמש "תחנות" או "אתרים" במסלולי טיול בעולם העצמים.
המסלולים נבנים על פי בחירות והעדפות אישיות, וה"טיולים" עצמם יכולים לשאת אופי שונה: רגשי, חקרני, ספרותי, אמנותי, המצאתי ועוד.
ריבוי המשאבים נועד להדגים את ריבוי הממדים של המפגש בין ה"עצמי" ו"העצם", מצד אחד, ולאפשר בחירה - מצד אחר.
הבחירה היא משימה מרכזית בדרך העבודה המוצגת בזה, והיא מתייחסת גם לדרך ההתארגנות של הילדים לקראת ה"טיול". למשל, הטיול יכול להתבצע לבד או עם שותפים; הוא יכול להיות מבוסס
על תכנון מוקדם שלהם או על מפגש אקראי עם מוצג או משאב שמשך את תשומת הלב; הוא יכול להתמקד בהיבטים
מועטים או רבים; הוא יכול להיות לעיתים מעמיק ולעיתים שטחי, כלומר, אפשר להחליט היכן להשתהות ועל מה לעבור
ברפרוף, וכיוצא באלה.
זיקה לתכניות הלימודים
"מה בעצם?" היא תכנית הוליסטית, החובקת תחומי דעת ותחומי חיים שונים.
תחומי הדעת מעוגנים בחינוך אורייני (אוריינות לשונית, חזותית ומוזיקלית), תוך דגש על מיומנויות יסוד של קריאה, כתיבה, שיחה, פעולות חקר, התבוננות ביצירות אמנות, האזנה. כמו כן, התכנית עוסקת בפיתוח מושגים כלליים כגון, סמל, מיתוס, האנשה ומטפורה, מציאות ודמיון; מושגים מתחום האמנות כגון, אסמבלאז', מִרקם, קוביזם, ניגודיות, טבע דומם וכו'. מושגים לשוניים רבים, ועוד.
תחומי החיים באים לידי ביטוי:
|
בפיתוח מודעות רגשית - עצמית, חברתית וסביבתית;
|
|
|
בפיתוח כישורי חשיבה כגון, חשיבה מדעית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית;
|
|
|
בחינוך לערכים כגון, פתיחות, סובלנות וכבוד הדדי, ערכים אסתטיים, נטילת אחריות, יחס של כבוד לערכי תרבות ואמנות.
|
למה "עצם"?
ה"עצם" (או ה"חפץ") הוא מושג המייצג את המוחשי, וקשור לחיי היום-יום שלנו, ובו-בזמן הוא משמש מושג מטפורי, המזמן לנו אפשרות להתבונן בעצמנו ובעולם הסובב אותנו.
מאז ומתמיד הקיף האדם את עצמו בחפצים. לחפצים השונים יש משמעויות שונות בחיי האדם. יש להם למשל, ערך שימושי, ערך סימבולי, ערך פולחני, ערך אסתטי וערך רגשי.
'עצם' הופך ל'חפץ' כאשר האדם חפץ בו, וחוזר להיות עצם כאשר הוא נזרק "ככלי אין חפץ בו".
1.
על חי"ל ראו בן-יוסף אורה (התשנ"ח), קווים לתכניות ליבה, עמ' 59-56.
2.
עוד על התבנות, ראו מבוא לגישת ההתבנות (תשנ"ט).
|
|
 |
