|
משוב והערכה
התכנית "מה בעצם?" מאפשרת לתלמידים אוטונומיה רבה בבחירת הנושאים, המשאבים, דרכי הפעולה
וההתנסויות. לכן גם ההערכה תיעשה על ידי התלמידים בדיאלוג עם המורים ותהיה הערכה חלופית.1
הערכה זו תיעשה בכל שלב של התהליך ותהיה חלק אינטגרלי מהעשייה היום-יומית.
כיצד תיעשה ההערכה?
התלמידים ילמדו לחשוב באופן רפלקטיבי 2 על עבודותיהם באמצעות
שאלות רפלקטיביות השזורות לאורך כל התכנית בכל שלב של ההתנסות - לפני, תוך כדי ואחרי (לוין ונבו תש"ס - 2000).
לדוגמה, לפני שתלמיד יוצא לטיול בתוך הסביבה הלימודית, הוא מתכנן את הטיול ושואל את עצמו כמה שאלות כמו: מהן מטרות
הטיול שלי? האם אני אוהב לטייל לבד או עם החבר? עם הדרכה או בלעדיה?. בזמן הטיול או הפעילות הוא יכול
להיעזר בדגם הרפלקטיבי - לשאול את עצמי .
הדגם הזה מציג שאלות מטה-קוגניטיביות המובילות את המורה והתלמיד לשיחה משותפת על "המחשבות"
המופיעות בזמן הפעילות כמו: לאן זורמת המחשבה שלי? מה מפתיע או מבלבל אותי? וכד'. בסיכום הפעילות יש מקום
לשוחח על התהליכים שהתרחשו בעת הפעילויות, על התוצאות, על הקשיים, על ההפתעות וכו' (חשיבה רפלקטיבית
בעקבות פעילות, עמ' 155,ב"מה בעצם?").
כאשר התלמידים עוסקים בשאלות רגשיות, הם יכולים להיעזר ב"רשימת מילים לתיאור רגש או יחס", טבלה העוזרת
להם להמליל את תחושותיהם. הם גם יכולים לשאול את עצמם שאלות מטה-קוגניטיביות על פי המודל הנ"ל.
ההצעות השונות הניתנות לאורך כל התכנית, מאפשרות לתלמיד לחשוב על עבודתו, רגשותיו ומחשבותיו בתהליך
זורם ויום-יומי, לבדוק את עצמו לגבי קשיים, ספקות, פתרונות, השערות, בעיות ופתרונות. באמצעות הרפלקציה
התלמיד מפעיל את האינטליגנציה התוך-אישית
(Gardner, 1983) ואת
האינטיליגנציה הרגשית (גולמן, 1997).
ניתן לבטא רפלקציות בדרכים שונות כמו: כתיבה, ציור, שיחה, המחזה ועוד.
ביטויי החשיבה הרפלקטיבית, תוצרי הטיולים, המשוב שהמורה נתן לתלמיד לאורך כל התהליך - כל אלה ייאספו ב תלקיט (פורטפוליו), שהינו אוסף של עבודות שהתלמיד מציג בו את מאמציו, את התקדמותו ואת הישגיו, ועדות לרפלקציה שלו כלומד, בחשיבתו על החשיבה (תהליך מטה-קוגניטיבי) ובהצעות להתנסויות חדשות בעתיד.
הפורטפוליו מאפשר לתלמיד ולמורה לעצור מדי פעם ולשוחח על העבודות, המחשבות וההתפתחות של התלמיד.
הדיאלוג בין המורה לתלמיד מחזק את הקשר האישי ביניהם, מאפשר להעמיק את הלמידה בנקודות הדורשות
העמקה ומאפשר גם למורה לעשות רפלקציה על עבודתו ובכך להתבנות יחד עם תלמידיו.
1. הערכה חלופית על פי פנינה פרנקל (1999) היא "בחינה ישרה של הדרך שבה התלמיד מבצע מטלות משמעותיות הרלוונטיות לחייו. בחינה המזינה את תהליכי ההוראה והלמידה. התלמיד שותף לקביעת סטנדרטים של הערכה ומעריך את התקדמותו על ידי דיאלוג שוטף עם המורה וגילוי מודעות לתהליך הלמידה שלו".
2. הגדרות של רפלקציה: על פי גדעון ונר (1998): "[רפלקציה] פירושה שיקוף או השתקפות, פעילות של התבוננות עצמית שאינה מוגבלת למציאות הפיזית הנשקפת לעינינו אלא מתייחסת לרבדים מופשטים הקשורים בנו: המחשבות, התחושות, הפעולות והמעשים בעבר הקרוב והרחוק".
על פי רבקה רייכנברג (1998): "הרפלקציה הינה תהליך דיאלקטי בו מקיים היחיד דו-שיח פנימי המבוסס על הסתכלות אנליטית על מחשבותיו. מהסתכלות זו הוא פונה החוצה אל הסיטואציה הספציפית שאליה מכוון התהליך החשיבתי".
|
|
 |
