 |
 |
מחשבת ישראל, תש"ס
מבוא - התחוםמחשבת ישראל היא פרי הניסיון המתמשך של הוגים יהודים לפרש מחדש את היסודות העיוניים של המסורת והתרבות היהודית, ולהתמודד עם האתגרים שהיא מציבה בפני כל דור ודור. במסגרת לימודי מחשבת ישראל מוצע מכלול התרבות היהודית על גווניה, מקורותיה וזרמיה - הן כחטיבה עיונית בפני עצמה, והן כרב-שיח עם מחשבת העמים. תחום זה כולל היבטים הגותיים ורעיוניים העולים מתוך רבדים שונים של ספרות העיון היהודית לדורותיה, ממחשבת המקרא, דרך מחשבת חז"ל, הפילוסופיה של ימי הביניים, ספרות הקבלה והחסידות, הגות העת החדשה ועד ימינו. השיח האצור בספרות זו עוסק בהתבוננות של יהודים על נושאים קיומיים, עיוניים, מוסריים, ערכיים ולאומיים, ובהתמודדות עמם. מחשבת ישראל מקפלת בתוכה עולם רב-אנפין מרתק שיש בו גישות שונות, ויכוחים, דברי התלבטות ודברי חזון; אלה מובאים כשיח תרבותי בין הוגים, בין דורות, ובין לומדים לבין יצירות תרבותם.מחשבת ישראל מתבטאת בסוגות (ז'אנרים) ספרותיות שונות שנוצקו בדפוסים לשוניים וצורניים המיוחדים לבני הזמן והמקום ולזרמי המחשבה השונים, כגון: היצירה הדרשנית והפרשנית, העיון הפילוסופי, ההתבוננות המיסטית, הספרות העברית החדשה, פובליציסטיקה ומחקר היסטורי.  משמעות הנושא במערכת החינוךההיבט הרעיוני בתרבות ישראלההיבט הרעיוני של תרבות ישראל מהווה מצע הגותי עבור מורים ותלמידים שאינם מחויבים לאורח חיים הלכתי, אך מבקשים לקיים דיאלוג עם המורשת התרבותית של עם ישראל ולבחון אותה גם באופן ביקורתי.דיון בשאלות קיומיות המעסיקות את הפרט ואת הציבור בזמננוספרות המחשבה היהודית דנה בנושאים שעשויים לסייע לתלמידים לבחון סוגיות כגון:
התרומה לגיבוש השקפת עולםדוחַ ועדת שנהר* ממליץ שמקצועות היהדות הנלמדים בבתי הספר הכלליים "לא רק יציגו את העבר, אלא יתרמו להתמודדות, למעורבות ולבניין של השקפת עולם". ההיכרות עם המגוון הרחב של השקפות העולם שנוסחו ואומצו במסגרת מחשבת ישראל לדורותיה מהווה נקודת מוצא מכרעת לעיצוב השקפת עולמם של התלמידים כבני אדם, כיהודים וכישראלים: התכנים מספקים כלים להתמודדות ביקורתית, וההוגים משמשים מופת לגיבוש השקפת עולם שיטתית ומנומקת.הפלורליזם במורשת היהודיתהיצירה הרוחנית-היהודית התפתחה בדרך של פרשנות של טקסטים.העיון בהגות היהודית לדורותיה חושף מגוון רחב של שיטות מחשבה והשקפות עולם שנוסחו והשפיעו בעולם התרבותי היהודי בתקופות שונות. עצם העמידה בפני ריבוי המגמות והזרמים המחשבתיים שנוצרו בהיסטוריה האינטלקטואלית של העם היהודי, יש בה כדי לשבור סטראוטיפ הרווח בציבור כולו, הדתי ושאינו דתי, הרואה ביהדות מסורת חד-גונית ומונוליטית. מכאן, שהעיון גופו במסורת ההגות היהודית רבת-הפנים מפריך מיניה וביה כל טיעון בדבר "בעלותו" של זרם זה או אחר על התרבות היהודית בכללותה. ההפנמה של ריבוי הפנים של המסורת היהודית תסייע ביצירת גישה סובלנית לעמדות תרבותיות שונות בחברה היהודית בת-זמננו. יצירת בסיס תרבותי לשיח משותףיש הסוברים שהחברה הישראלית היום מאופיינת בקיטוב חברתי, בחוסר סובלנות ובהיעדר הידברות בין חלקי העם השונים. קיים צורך ביצירת מצע תרבותי משותף שיהווה בסיס לשיח בין חלקי החברה השונים.זיקתה של ההגות היהודית להגות הכלליתההגות היהודית התפתחה תוך כדי שיג ושיח עם הגותם של העמים שמסביבה.התנסות בלימוד מחשבת ישראל, תחשוף בפני התלמידים את המישור שבו נפתחה המורשת היהודית לעולם, ומתוך כך יגיעו לידי הבנה שהתרבות היהודית לא התפתחה בתוך "גטו" רוחני מתוך מקורותיה שלה בלבד. תכנית זו מיועדת לחטיבה העליונה בבית הספר העל יסודי הכללי. יחד עם זאת ראוי לציין שסיכוייהם של תלמידים להתמודד עם דרישות הלימודים בבית הספר העל יסודי טובים יותר אם משך תקופת לימודיהם במערכת זו מתפרס על פני שש שנים. על פי תכנית זו, חשוב להתחיל ללמד מחשבת ישראל בגיל חטיבת הביניים. ניצול הזמן של תלמידים בעלי קצב לימוד שונה מאפשר גמישות לאוכלוסיות תלמידים שונות וניצול נכון של התכנים הנלמדים. השקפת העולם הטמונה במעגל החיים היהודי, בלוח השנה היהודי (משמעות הזמן, הגות החגים), זהות יהודית, עיסוק רעיוני וערכי בתקופת בר המצווה ובת המצווה ועוד. מטרותמטרות-עלבתכנית זו אנו שואפים להקנות לתלמידים כלים לעיצוב השקפת עולם פלורליסטית וסובלנית כבני אדם, כיהודים וכישראלים.המטרות להשגת יעד זה הן:
מטרות
מבנה תכנית הלימודיםעקרונות מתודייםתכנית הלימודים בנויה משילוב של כמה עקרונות מנחים:
צירי התוכןנושאי הלימוד מאורגנים סביב חמישה צירים של תוכן:
מבנה מודולריצירי התוכן מובאים במתכונת מודולרית הכוללת שלוש רמות: רמת בסיס (=1 יח"ל), רמה רגילה (השלמה) (=3 יח"ל), רמה מוגברת (השלמה) (=5 יח"ל).כל ציר כולל מבחר נושאים, ולכל נושא מוצעים טקסט אחד או מבחר טקסטים. הבנייה והארגון של כל אחת מרמות הלימוד מושתתת על יחידות המוגדרות חטיבות לימוד: 1 חטיבת לימוד=1/2 יח"ל; 2 חטיבות לימוד=1 יח"ל. חטיבת לימוד תורכב מ-8-10 טקסטים. את הטקסטים חובה לבחור מציר אחד. לבניית חטיבות הלימוד והוראתן בכיתה יכולים המורים להשתמש בחומרי למידה קיימים הרלוונטיים לצירים השונים. פירוט חומרי הלמידה יצוין בסוף כל ציר. עקרון מארגן לבניית חטיבות הלימוד יכול להיות תימטי, כרונולוגי, שילוב של השניים, או אחר.* רמת בסיס (1 יח"ל) רמת הבסיס תכלול שתי חטיבות לימוד שיורכבו מתוך ארבעת הצירים הראשונים. רמה רגילה (השלמה) (3 יח"ל) הרמה הרגילה תכלול חמש חטיבות לימוד שיורכבו מתוך ארבעת הצירים הראשונים. רמה מוגברת (השלמה) (5 יח"ל) הרמה המוגברת תכלול שמונה חטיבות לימוד שיורכבו מתוך כל חמשת הצירים. שתי חטיבות לימוד לפחות חייבות להילמד מתוך הציר החמישי: פרשנות - יצירה והמשכיות.  תאריך עדכון אחרון:18/12/07
|
