מטרות הוראת המקרא

‎1.	ידיעה של המסופר במקרא ושל התפישות הקיימות בו על ראשית העולם והאנושות ועל קורות העם למן תקופת האבות ועד שיבת ציון. כדי להשיג מטרה זו על הלומדים: לדעת מה מסופר במקרא על היווצרות האנושות והעם, על מקומו של עם ישראל בין העמים, ועל גישות המחקר לנושאים אלה. לדעת מה מסופר בספרי המקרא השונים על תולדות עם ישראל, על מאבקים פנימיים וחיצוניים, מצבים של גאות ושפל, וכן סיבותיהם ותוצאותיהם. אלו ילמדו וינותחו על פי המקרא וחיקרו. להכיר ולבחון דמויות בתולדות העם דוגמת האבות והאמהות, נביאים, שופטים, מלכים ודמויות נוספות.
‎2.	יצירת מודעות לאופיו של המקרא כמייצג מיגוון של אמונות ודעות והכרתן במורשת ישראל. כדי להשיג מטרה זו על הלומדים: לראות במקרא אסופה מתקופות שונות, המביעה השקפות שונות במרבית הנושאים שבה ואינה מציגה תמונה חד צדדית של המציאות. להכיר ולדעת אמונות ודעות בספרות המקרא לסוגיה ואת ביטוייהן וגלגוליהן השונים (למשל: האמונה באל אחד; מקומו של האדם בעולם; תורת הגמול).
‎3.	טיפוח היכולת להתמודד עם דעות שונות וערכים שונים ומשתנים במקרא כחלק מהשתנות העיתים ומהאופי האנושי. כדי להשיג מטרה זו על הלומדים: להבין את הזיקה הקיימת בין טיפוח והדגשה של ערכים לבין הנסיבות ההיסטוריות שבהן הם נוצרים. להכיר את המקרא כספרות שלרוב אינה מעלימה ומטשטשת חולשות אנוש. לנקוט עמדה מנומקת ומבוססת כלפי ערכים, תפישות עולם ודמויות במקרא.
‎4.	הכרת החברה המקראית ותרבותה וזיקתה לתרבויות המזרח הקדום. כדי להשיג מטרה זו על הלומדים: להכיר את החברה המקראית ואת השינויים שחלו בה מבחינת חיי המשפחה והשבט, המדינה ומוסדותיה, חוק ומנהג. להכיר את מרכיבי התרבות החומרית וחיי היומ-יום בתחומים השונים של החיים (כגון: כלכלה, מגורים, אמצעי לחימה, כלי פולחן). להשוות את החברה המקראית ומרכיבי תרבותה (כגון: מיתוס, פולחן) לסביבתה, כדי לעמוד על הצד השווה שביניהם, על השונה והמייחד את עם ישראל.
‎5.	הבנת מקומה של ארץ ישראל בספרות המקרא, הזיקה שבין העם לארצו, הכרת אתריה, נופיה ועולם החי והצומח שבה. כדי להשיג מטרה זו על הלומדים: לדעת שארץ ישראל וגבולותיה במקרא משתנים בנסיבות היסטוריות מתחלפות ולאור השקפות עולם שונות. להכיר את מפות הארץ (כגון: שבטים, ישראל ויהודה) ואת הבעיות הכרוכות בזיהוי אתרים. להכיר אתרים היסטוריים שונים מתקופת המקרא, ואתרים שהמסורת המאוחרת קישרה אותם עם המסופר במקרא. לגלות את הקשר שבין נופי הארץ לשפת המקרא על דימוייה.
‎6.	רכישת מיומנויות הנדרשות לעיון עצמאי במקרא ולהבנת הכתוב על משמעותיו. כדי להשיג מטרה זו על הלומדים: להכיר את מבנה הספר כולו על חלוקותיו (תנ"ך, סדר הספרים, חלוקה לפרשיות, לפרקים ופסוקים) וכן את טעמי המקרא הבסיסיים, המלמדים על חלוקתו של הפסוק ועל קריאתו הנכונה. לדעת כי המקרא הוא טקסט שהועבר מדור לדור ובמהלך מסירתו חלו בו בעיות של נוסח (למשל: קרי וכתיב, השוואות נוסחים). להכיר את לשון המקרא כרובד קדום של העברית, על המשתמע מכך (אוצר מילים, תחביר). להבין את יעדי השימוש בפרשנות ואת אופיה לדורותיה (פרשנות פנים מקראית, חז"ל, ימי הביניים ועד פרשנות חדשה) ולשיטותיה (כגון: פשט ודרש, ביקורת המקרא), ואת נסיבות התפתחותן. לדעת להשתמש באמצעי עזר שונים כמו קונקורדנציה, מילון, אנציקלופדיה, אטלס, תוכנות מחשב ולומדות.
‎7.	הכרת הסוגות שספרות המקרא מרבה להשתמש בהן, דרכי עיצובן ותרומתן להבעת מסריה. כדי להשיג מטרה זו על הלומדים: לדעת מהם הסוגים שהשימוש בהם רווח בספרות המקרא (היסטוריוגראפיה, חוק, נבואה, מזמור וחכמה), מאפייניהם ומטרות השימוש בהם. להכיר אמצעים עיצוביים המשמשים בעיצוב ספרות המקרא לסוגיה (כגון: דגמים, תקבולות, דרכי הסיפור, חזרות, דימויים, מטאפורות, אנאלוגיות, מילים מנחות). לגלות את הקשר הקיים בין סוג ספרותי, אמצעים צורניים ומסרים. לחשוף את הזיקה הקיימת בין יחידה כלשהי לבין הקשריה הקרובים והרחוקים (דוגמא: בר' לח- כשלעצמו, בסיפור יוסף וסיפורי האבות, ובזיקתו למגילת רות). להבין את מעשה העריכה.
‎8.	הכרת מקומו של המקרא בהתפתחות התרבות היהודית והכללית. כדי להשיג מטרה זו על הלומדים: להכיר את מקומו של המקרא בארון הספרים היהודי כתשתית לספרות שהתפתחה בעקבותיו (כגון: ספרות חיצונית, ספרות חז"ל ועד הספרות העברית החדשה). להכיר את השפעתו של המקרא על הדתות המונותאיסטיות ותרבותן. להכיר את דרכי המבע של מוטיבים ומסרים מקראיים בתחומי הקולנוע, הספרות והאומנות.