 |
| |
|
 |
| דִּפְדּוּף בָּאַלְבּוֹם / דן פגיס
נוֹעָד לִגְדוֹלוֹת, הוּא שׁוֹכֵב עַל בִּטְנוֹ וּמוֹצֵץ
נִכְחוֹ בְּבִטְחָה. מֶרְחֲבֵי הָרִצְפָּה מְחַכִּים לוֹ:
הַכֹּל מַטָּרָה, אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲטִיא. וּכְבָר
הוּא גָּדוֹל, מְצֻלָּם עַל רַגְלָיו וְשׁוֹכֵחַ
אֶת אֲשֶׁר לֹא יִלְמַד. לְרֶגַע אֶחָד
הוּא נִכְנָס לִתְמוּנַת הַמַּחֲזוֹר וּמְחַיֵּך
לְמַעְלָה, לְיַד הַמּוֹרִים. וּבֵינְתַיִם
עִם אִשָּׁה אוֹ שְׁתַּיִם בַּחוֹף, עֲקֵבוֹת
חוֹלְפִים בַּחוֹל. וְתוֹך כְּדֵי כָּך כְּבָר הוּא נָח
מְבֻגָּר וּמַצְהִיב בְּתַצְלוּם מַחֲשָׁבוֹת,
יָד לַמֵּצַח, עַרְבַּיִם. עוֹד לִפְנֵי שֶׁפָּתַר, הוּא מַמְשִׁיך
זָהִיר בִּפְרוֹזְדּוֹר אַפְלוּלִי, כְּגַנָּב,
וּמוֹצֵא
בַּקָּצֶה אֶת עַצְמוֹ מְחַכֶּה לוֹ בָּרְאִי:
אוֹר חָזָק מִדַּי
שֶׁל נוּרַת הַבָּזָק תּוֹפֵס
אֶת דְּמוּתוֹ
וּמַחְשִׁיך
אֶת עַדְשׁוֹת הַזְּכוּכִית שֶׁל עֵינָיו.
כל השירים, הקיבוץ המאוחד, 1991
|
|
|
