אדם מול תמונת עברו
בודדים אומרים
בית נתיבות
[גביעים מלאים נשאנו]
[גדולים כברכות ושקופים]
דפדוף באלבום
[הוציאני אלוה]
[החיים הם חלום]
הפורטרט
כל חיי
[לאט עולים סוסי]
לבדו
מחוץ למעגל זמן
מחוץ למציאותם של הדברים
[עכשו אני מלון -אורחים]
ערב פתאומי
רכבת
שירי סוף הדרך
  education - חינוך


 




  

כְּבִישׁ חַד-סִטְרִי, הִלּוּך אִטִּי וַעֲצִירָה מָחְלֶטֶת / צבי עצמון

יַלְדָּה קְטַנָּה, אֶצְלִי זֶה חֹק, עוֹצֵר תָּמִיד, לְגַמְרֵי,
גַּם בְּלִי שׁוֹטֵר וּמִשְׁמְרוֹת בְּטִיחוּת, כְּשֶׁהִיא עוֹד רַק רוֹצָה לָרֶדֶת,
וּמְחַכֶּה, בְּלִי עֲצַבִּים,
אֲפִלּוּ אִם הִתְחִילָה לְדַלֵּג פִּתְאֹם בֵּין הַקַּוִּים, מִשְׂחָק שֶׁלֹּא מַתְאִים כָּל-כָּךְ לַגִּיל,
אוֹ לְשַׁנֵּן אֶת חֹמֶר הַמִּבְחָן, בֶּאֱמֶת מָצְאָה לָהּ זְמָן
לִמְדֹּד כֻּמְתַּת חַיֶּלֶת וְלִפְסִיעוֹת כְּבֵדוֹת, כְּמִין אַדְנוּת שֶׁל הֵרָיוֹן -
תַּפְסִיק לִצְפֹּר, אִידְיוֹט, עַכְשָׁו כֹּחוֹת כְּמוּסִים אֶצְלָהּ בַּבֶּטֶן וְהַמַּבָּט כֻּלּוֹ מֻטֶּה לִפְנִים,
וּכְשֶׁבָּאֶמְצַע בְּדִיּוּק תִּינוֹק בּוֹכֶה בַּעֲגָלָה וְהִיא גּוֹחֶנֶת
אֲנִי מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת - שֶׁיַּעַקְפוּ מִצַּד יָמִין אִם הֵם רוֹצִים, הַמֻּפְרָעִים הָאֵלֶּה -
סוֹף-סוֹף קְשִׁישָׁה פּוֹסַעַת עִם מַקֵּל, שֶׁלֹּא תִּשְׁבֹּר, חָלִילָה, רֶגֶל,
שֶׁתַּעֲלֶה בִּזְהִירוּת, מָתוּן-מָתוּן, לַמִּדְרָכָה מִמּוּל.

לָקַח קְצָת זְמָן בַּמַּעֲבָר, בַּצֹּמֶת (הַפּוֹעֲלִים זְרִיזִים -
הֶחְלִיפוּ תַּמְרוּרִים מַמָּשׁ בְּקַבְּלָנוּת, לַמְרוֹת שֶׁחַם וְשֶׁמֶשׁ)
וּמֵאָחוֹר כְּבָר טוּר אָרֹך, אוֹרֵב
אוֹרוֹת דּוֹלְקִים.

תחליף, הקיבוץ המאוחד, 1987