 |
| |
|
 |
|
שִׁעוּר לְדֻגְמָה / ט. כרמי
בְּבִּיאַפְרָה גָּוְעוּ הַשָּׁנָה בָּרָעָב מִילְיוֹן וָחֵצִי -
לְפִי הַבִּטּוּי הַשָּׁגוּר:
אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף -
אוֹ, לְפִי הַסֵּדֶר הַמְּקֻבָּל בָּאֳנִיָּה טוֹבַעַת:
נָשִׁים וִילָדִים, וּגְבָרִים.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ תְּשׂוּמֶת-לֵב.
גּוּף-רַבִּים, בְּעֶצֶם, אֵינֶנּוּ גּוּף.
אֵין לוֹ, נֹאמַר, שְׂרִיטָה בַּלֶּחִי
אוֹ דַּלֶּקֶת בָּאָזְנַיִם.
וְגַם לֹא צַעֲצוּעִים אֲדֻמִּים אוֹ שְׁחֹרִים.
נִזְכֹּר אֶת הַצְּבָעִים: אֲדֻמִּים, שְׁחֹרִים.
כְּמוֹ-כֵן, זְמַן-עָבָר אֵין לוֹ זְמַן.
תָּמִיד יֵעָלֵם בַּסְּבַך
לְאַחַר שֶׁמִּישֶׁהוּ מָחָה אֶת הָעֲקֵבוֹת
וְהַגֶּשֶׁם טִאְטֵא אֶת הָרֵיחוֹת.
לָכֵן,
- בְּבַקָּשָׁה, קְצָת דֶּרֶך-אֶרֶץ -
עָלֵינוּ לוֹמַר הַכֹּל מֵחָדָשׁ
בְּיָחִיד וּבְהֹוֶה:
בְּבִּיאַפְרָה גּוֹוֵעַ יֶלֶד וְ/אוֹ וְ/אוֹ
בָּרוּר?
וְעַכְשָׁו שֶׁחִלַּקְתִּי אֶת הַטְּפָסִים,
נְמַלֵּא אוֹתָם.
וְאַחַר-כָּךְ, בְּהֹוֶה וּבְיָחִיד,
נֵלֵך אִישׁ-אִישׁ לְבֵיתוֹ
וּבְדֶרֶך כָּל הָאָרֶץ.
1969
שירים, מבחר 1994-1951, דביר, תשנ"ה - 1994
|
|
|
