 |
| |
|
 |
| בֵּית נְתִיבוֹת / אברהם שלונסקי
בֵּית-נְתִיבוֹת. הַפַּנָּסִים כִּלְתוֹך גָּבִיעַ
עַל פְּנֵי הָרְצִיף מוֹזְגִים אֶת יֵין אוֹרָם.
הֲגַם אַתָּה, כָּמוֹנִי, אֶל הַחוֹף מַגִּיעַ
בְּעֵת הָעֹגֶן כְּבָר מוּרָם?
חוֹפִים וְתַחֲנוֹת. יְלֵל וְקוֹל סִירֶנָה.
אוּרִים בָּאֲפֵלָה - עֵינַיִם נְלוֹזוֹת.
הֲגַם לְךָ, כְּמוֹ לִי, נִבְּאוּ: תָּמִיד תִּרְאֶנָּה,
אֶת הֶחָזוּת הַמְיֻגָּנָה הַזֹּאת?
רָאשִׁים - אוֹרוֹת כְּבוּיִים. סָבִיב - לֵאוּת וָרֹדֶם
[כֹּה רְחוּמָה דְמוּתָם שֶׁל עֲיֵפִים מִנְּדוֹד!]
הֲגַם לְךָ, כְּמוֹ לִי, נִדְמֶה: לוּ בָּאתָ קֹדֶם,
הָיָה הַכֹּל אַחֵר מְאֹד?
אֵימַת שָׂדוֹת. יָרֵחַ מֵת תָּלוּי עַל בְּלִי-מָה,
כְּשַׁד לָבָן זוֹלֵף אֶת חֲלָבוֹ.
הֲגַם עִתְּךָ, אָחִי, הִיא אוֹ שַׁלֶּכֶת שֶׁהִטְרִימָה,
אוֹ הַמַּסָּע אֲשֶׁר אֵחַר לָבוֹא?
וְהַמַּסָּע דּוֹהֵר. פַּסִּים גּוֹנְחִים מִכֹּבֶד.
וּכִמְנַחֵשׁ-אָסוֹן קַטָּר בּוֹכֶה בְּקוֹל.
מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן לְסֵרוּגִין רוֹמֶזֶת כְּתֹבֶת:
בְּטֶרֶם
אוֹ
כִּכְלוֹת-הַכֹּל.
אַבְנֵי בֹּהוּ, תרצ"ד-תרצ"ה, ספרית פועלים
|
|
|
