בודדים אומרים
בית נתיבות
[גביעים מלאים נשאנו]
[גדולים כברכות ושקופים]
דפדוף באלבום
[הוציאני אלוה]
[החיים הם חלום]
הפורטרט
כביש חד- סטרי
כל חיי
[לאט עולים סוסי]
לבדו
מחוץ למעגל זמן
מחוץ למציאותם של הדברים
[עכשו אני מלון -אורחים]
ערב פתאומי
רכבת
שירי סוף הדרך
  education - חינוך


 




  

אָדָם מוּל תְּמוּנַת עֲבָרוֹ / גבריאל פרייל

הַיֶּלֶד שֶׁהָיָה הוּא עַכְשָׁו תְּמוּנָה בִּלְבָד.
הוּא - פֶּסֶק-זְמַן שֶׁעָמַד בִּצְעִירוּתוֹ,
עָלֶה בְּטֶרֶם קָמַל בְּסֵפֶר מָזְנָח.

הָעֵשֶׂב נִצְנֵץ אָז בְּעֵינֵי הַיֶּלֶד - אֵינֶנּוּ.
הוּא דָּעַךְ עִם שֶׁטֶף הַשָּׁנִים, הָפַךְ אֵפֶר אֲסוֹנִי;
הַבַּיִת שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא לְצִלּוּמוֹ הַיֶּלֶד - אֵינֶנּוּ.
חֶצְיוֹ בְּאֵשׁ נִקְבַּר; חֶצְיוֹ אוֹקְיָנוֹס עָבַר.

זמן ונוף, מוסד ביאליק, 1972