מושגי יסוד בספרות, ציור, מוסיקה, תיאטרון וקולנוע (‏12 שעות
לימוד)
בספרות: בית, חרוז, משקל; עלילה, תבנית.
בציור: חומר, קו, צבע, צורה.
בתיאטרון: במה, אביזר, תפאורה, תאורה; העמדה בחלל הבמה.
בקולנוע: זוית צילום, חיתוך, עריכה, מונטאז' תאורה, פס-קול, קלוז-אפ, פלש
בק, שוט.

דרכי הוראה: הדגשת ההבדל בין מושגי יסוד בין-תחומיים, כגון תבנית וארגון.
(קומפוזיציה), לבין מושגי יסוד ייחודיים לכל אמנות. שיעורים בביה"ס, ימי
עיון בסינמטק, הרצאות וסיורים במוזיאון.

ביבליוגרפיה: ^‏1

אוכמני, ע' (‏1979): תכנים וצורות, ספריית פועלים.

אוריין, ד' (תשמ"ג): "האביזר בדרמה ובתיאטרון", בתוך הוראת הספרות בעריכת
אדיר כהן, אוניברסיטת חיפה, ביה"ס לחינוך, ‏189‎-204.

ברוך, צ' (תשי"ח): הגדה של מוסיקה, שוקן, הפרקים "מושגים יסודיים", "צורות
במוסיקה", ‏11‎-7, 68‎-40.

* גולדברג, ל' (תשכ"ו): חמשה פרקים ביסודות השירה, עיונים.

* ריבלין, א' (תשל"ח): מונחון לספרות, ספרית פועלים.

שטראוס, א"ל (תשל"ו): "כמה מושגי יסוד של תורת הספרות", בדרכי הספרות,
מוסד ביאליק, ‏65‎-33.

זרמים: ריאליזם, אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם (‏10 שעות לימוד)
בספרות: ריאליזם על פי אבא גוריו של בלזק, אימפרסיוניזם על פי "שברירים"
של ד' בארון, אקספרסיוניזם על פי "הקבר ביער" של א"צ גרינברג.

בציור: אימפרסיוניזם על פי ציורים של מונה, פיסארו, דגה. אקספרסיוניזם על
פי ציורים של פיקאסו, שאגל.

בקולנוע: אקספרסיוניזם על פי "מקבת" של פולנסקי.

במוסיקה: אימפרסיוניזם על פי "הים" ו"אביב" של דביסי.

דרכי הוראה: ניתוח היצירות. סיורים במוזיאון ישראל (השנה נפתח ביתן של
ציור אימפרסיוניסטי). בחרנו שלושה זרמים שהתאימו לחומר הלימודים
בספרות.

ביבליוגרפיה:

אבן, י' (תשל"ג): מבוא לניצני הריאליזם בסיפורת העברית, מוסד ביאליק,
בסדרת "דורות".

ברוך, צ' (תשי"ח): "המעבר למוסיקה מודרנית", "אימפרסיוניזם" בתוך הגדה של
מוסיקה, שוקן, ‏197‎-194.

ברינקר, מ' (‏1980): "'ריאליסטי' בציור ובספרות" בתוך מבעד למדומה, הקיבוץ
המאוחד, ‏98‎-90.

קורצוייל, ב' (תשי"ג): "הערות למושג הריאליזם", בתוך מסכת הרומן, שוקן, עמ'
‏11.

קרמר, ש' (‏1968): מבוא לריאליזם ושבירתו, מסדה.

רבינוביץ', י' (‏1951): "ברשותו של השטן: האקספרסיוניזם הגרמני" בתוך יצר
ויצירה, מוסד ביאליק, ‏98‎-96.

דמות האדם באמנות (‏10 שעות לימוד)

בספרות: דרכי אפיון דמות בסיפורת על פי "שבועת אמונים" ו"תהילה" של
עגנון; "קיטי" של אפלפלד; הדבר של קאמי; עפיפונים של רומן גארי.

בציור: ציור קלאסי לעומת אימפרסיוניסטי, הסטת הדמות מהמרכז לפריפריה,
דיוק בפרטי גוף ודיוקן לעומת טשטוש הפרטים, דמות האדם בציור המופשט.

בתיאטרון: הלבוש, האיפור והאביזר כמעצבים את הדמות בתיאטרון.

בקולנוע: דמות מול רקע - הבלטת דמות על ידי אופני צילום שונים. השפעת
האור והצל על עיצוב הדמות. אביזר, תאורה, צבע, בגד כמשפיעים על האפיון.

דרכי הוראה: ימי עיון בסינמטק. פגישה עם במאי תיאטרון. שיחה עם שחקן (ש'
קונורטי), הופעה של שחקן המחקה משחק בתיאטרון קאבוקי (איתן בן דב).
השוואת דמויות מיצירות עגנון לעיצובן על הבמה ב"תהילה" בבימויו של יוסי
יזרעאלי וב"שבועת אמונים" בבימויו של יורם פאלק.

ביבליוגרפיה:

* אבן י' (‏1980): "אמצעי אפיון" בתוך הדמות בסיפורת, ספריית פועלים,
‏117‎-47.
ברש, מ' (תשכ"ז): דמות האדם בתולדות האמנות, עיונים, במיוחד קנ"ה-קצ"ד.

* לנדאו, ד' (‏1974): "תיאור דמות האדם בסיפורי עגנון" בתוך ספר בר-אילן
כרך י"ב, ‏224‎-242.

פורסטר, א"מ (‏1964): "אנשים" בתוך אספקטים של הרומן, דגה, 67‎-37.

רביד, א' (‏1968): הסרט כאמצעי חינוכי, עבודת גמר בחוג לקולנוע,
אוניברסיטת תל אביב (מצוי בספריית הסינמטק הירושלמי).

הסמל באמנות (‏8 שעות לימוד)

בספרות: "בטרם יעלה", "עורב אשר קינן" של משה אבן עזרא (עורב ויונה
כסמלים); "כלניות" של נ' אלתרמן; "הרה גשם הלילה" של אצ"ג (רחובות הנהר
על פי ר"כ - כינורות ומנורות כסמלים); סמלים נוספים (צלב, מגן דוד, דוד
המלך) בשירת אצ"ג; עפיפונים של רומן גארי.

בציור: "נישואים" של שאגאל; "הזוג ארנול פיני" של ואן אייק; איורי ארבעת
הבנים בהגדות של פסח. אביזרים ותנועות גוף כסמלים. דמויות כסמלים (דוד,
שמעון). מקורם הספרותי (תנ"ך, מיתולוגיה) והתרבותי של סמלים בציור. ציורי
ק"א אשר.

בתיאטרון: הצבע והאיפור בתיאטרון הקאבוקי. הבגד והמסכה כסמלים. סמלים
בהצגה "תהלה".

בקולנוע: שימוש בסמלים ב"מקבת" של פולנסקי וב"כס הדמים" של קוראסאווה.

דרכי הוראה: ניתוח צפייה בהצגה בעזרת שחקן ובמאי. ימי עיון בסינמטק.
הרצאות על ידי מרצים מבחוץ. נבחרו יצירות שבהן מופיעים סמלים כיסוד
דומיננטי. על סמלים בציורי ארבעה בנים על פי איורי הגדות של פסח
מתקופות שונות שמענו בהרצאה מלווה בשקופיות שניתנה על ידי הגב' סבינה
שבייד.

ביבליוגרפיה:

האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (‏1984): ספרות וקולנוע חומר הדרכה
למורה (מהדורת עיצוב).

לנדאו, ד' (‏1979): ממטאפורה ועד סמל, אוניברסיטת בר אילן, עמ' ‏231‎-191

מלכין, ד' (‏1973): "עלילה, סמלים, הזמן הנפשי ביצירה הקולנועית", קלוז אפ,
‏79‎-55

מלכין, ד' (‏1958): "הסמל הקולנועי מהו?" בתוך אמנות הקולנוע ‏10, 9‎-5.

פינקלשטיין, ס' (‏1954): מוסיקה ורעיונות, ספריית פועלים (בעיקר המבוא).

קרייטלר ה' וש' (‏1980): "הפשט והסמלים" בתוך פסיכולוגיה של האמנויות,
ספריית פועלים (בעיקר עמ' ‏349‎-325).

איור ספרי ילדים ועיצוב עטיפות ספרים (‏5 שעות לימוד)
במזל דגים של עגנון ואיוריו של יוסף ברגר, עיר קטנה ואנשים בה מעט של
נ' גוטמן ואיוריו של הסופר הצייר, ישנונה של נורית זרחי ואיוריה של רות
צרפתי.
עטיפות: גד אולמן ל‏1984- של אורוול, יעב שטיינהרדט לרחובות הנהר של
אצ"ג זנדהאוס-איזנשטיין ליעקב השקרן של בקר ולעפיפונים של גארי.
הנושא הועלה בעקבות התערוכה של איורי הציירת תום זיידמן-פרויד במוזיאון
ישראל, ועל פי בקשת התלמידות, ששמו לב לעיצובים שונים לעטיפת ‏1984.
דרכי הוראה: התערוכה הנ"ל והרצאות בשיתוף אגף הנוער במוזיאון ישראל.

השואה באמנות: ארכיטיפים, מטפוריקה, דמויות של ילדים, דמות הגרמני,
הגרוטסקה באמנות השואה, זכרון הניצול ו"פלש בק" כעקרון ארגון של הרצף.

בספרות: "עדות", "כאן במשלוח הזה" של ד' פגיס; "היא מתה" של אלי אצר:
"קיטי", "המצוד", "ברטה" של א' אפלפלד וכן מסותיו "עדות", "הפרודות היקרות",
"על הרגשה אחת מנחה ונמשכת"; ילדי הצל של ב"צ תומר; עפיפונים של ר'
גארי; יעקב השקרן של יורק בקר; השעון של ק' צטניק.

ציורים ופסלים המוצגים במוזיאון "יד ושם" (ליפשיץ, בק, גרונדיג, רפפורט,
בזם ועוד).

בתיאטרון: "היא לא היתה כאן", הצגת יחיד של בלנקה מצנר בבימויו של דן
וולמן.

בקולנוע: "המשכונאי" בבימויו של סידני לומט; "יעקב השקרן" בבימויו של פרנק
באייר (תרגום לאנגלית בלבד).

היחידה הרביעית בבית ספרנו היא הנושא "השואה בספרות". מתוך היצירות
הנלמדות ביחידה זו בחרנו באחדות כדי לעמת אותן עם תחומי אמנות אחרים
לפי תת-נושאים המוזכרים בכותרת הנושא.

דרכי הוראה: צפייה בסרטים ודיון השוואתי עם יצירות הספרות. צפייה בהצגת
תיאטרון ושיחה עם השחקנית. סיור במוזיאון "יד ושם" בהדרכת הגב' סבינה
שבייד.

ביבליוגרפיה:

* ברזל, הלל (‏1974): מבוא להשואה בשירה העברית בעריכת שמאי גולן.

* יעוז, חנה (‏1980): מבוא לסיפורת השואה בעברית בסיפורת הסטורית
וטרנס-הסטורית, עקד.

בין שיר ללחנו (‏4 שעות לימוד)
"ידיד נפש" של אזיכרי, לחן ספרדי ולחן של אהוד ושרה צוייג; "שחי-לאל" של
רשב"ג ולחנו התימני; "מת אב" של נתן יונתן ולחן של צביקה פיק; "עוד חוזר
הניגון" של נ' אלתרמן ולחן של נחום היימן; "פגישה לאין קץ" של נ' אלתרמן
ולחן של נ' שמר; "הכניסיני תחת כנפך" לחן עממי לחן של ביאליק ולחן של
מיקי גבריאלוב; "ציפור שניה" של נ' זך ולחן של מישה סגל.

נבחרו שירים מולחנים שניתן להשיגם בקלטות, חלקם מתוך תכנית הלימודים
בספרות. במיוחד מצאנו עניין בהלחנות שונות לשיר אחד ובשאלת
האינטרפרטציה של המלחין.

דרכי הוראה: שיעורים בעזרת קלטות, שאת רובן ניתן להשיג במרכזים
הפדגוגיים של משרד החינוך. עבודה עצמית: כל תלמיד מכין שיר או שניים.

ביבליוגרפיה:

האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (תשמ"ב): פיוטים ולחנים ממסורות
ישראל לביה"ס הממלכתי והממ"ד, חוברת לתלמיד לכיתות ז' ומעלה, טקסטים
ותוים.

האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (תש"ם): שירי קודש לביה"ס
הממלכתי-דתי, מדריך למורה.

האגף לתכניות לימודים, (תשמ"ג): בלדות עתיקות וחדשות לביה"ס הממלכתי
והממלכתי דתי, מדריך למורה, וקלטת לכיתה.

האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (תש"ם): משירת הארץ לביה"ס הממלכתי
והממלכתי דתי, מריך למורה, וחוברת תווים לתלמיד.

פוליקוב, ב', (תשמ"ה): "ספרות ומוסיקה - שירים ולחנים" (הצעת תכנית ליחידה
חמישית) בתוך עלון למורה לספרות מס. ‏6.

דרמה וקולנוע (‏17 שעות לימוד)

בספרות: "איפיגניה" של אוריפידס; "מקבת" של שקספיר.

בקולנוע: "איפיגניה באאוליס" בבימויו של קאקויניס; "מקבת" בבימויו של
אורסון ולס, "מקבת" בבימויו של פולנסקי, "כס הדמים" בבימויו של קוראסאוה;
"מקבת" - שידורים לימודיים של הבי.בי.סי. בהפקת תיאטרון ה"אולד ויק",
ובבימויו של דגלס קמפבל. ניתן להשיגם בטלויזיה הלימודית.

דרכי הוראה: על הדרמה היוונית בקולנוע למדנו ביום עיון שנערך בסינמטק,
ובו נכללו הרצאה על התיאטרון היווני ועל המחזאי אוריפידס מפי ד"ר י'
מלכין מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, צפייה בסרט ובעקבותיה -
דיונים בסדנאות בנות ‏5‎-4 תלמידים שנערכו בספריית הסינמטק, עליהם דווח
בפגישה כללית.

בהוראת "מקבת" ועיבודיו הקולנועיים התבססנו על חומר המצוי בחוברת ספרות
וקולנוע (ר' לעיל), ובו כלול גם חומר ביבליוגרפי מפורט.

ביבליוגרפיה:

האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (‏1984): ספרות וקולנוע (מהדורת
עיצוב).

* קוט, יאן: "שקספיר אכזרי ואמיתי" בתוך שקספיר בקולנוע בעריכת נ'
אינגבר, הארכיון הישראלי לסרטים, ירושלים, תשכ"ח.

ברש, מ' (תשכ"ז): דמות האדם בתולדות האמנות, עיונים, פרק ראשון.

אמנות יהודית וישראלית (‏7 שעות לימוד)
תמונות של אופנהיים, שאגאל, ליפשיץ, סוטין, מודליאני, אורי רייזמן, לאה
ניקל (בהתאם לתצוגה במוזיאון ישראל).

דרכי הוראה: השיעורים ניתנו על ידי הגב' סבינה שבייד, והיא הבהירה את
הנושא בעזרת שקופיות של יצירות אמנות יהודית. הרצאות נוספות קיבלנו על
ידי מדריכים ממוזיאון ישראל תוך כדי סיור במוזיאון. מזה שנתיים מתקיימת
באגף הנוער שבמוזיאון ישראל תערוכה מתחלפת בשם "הכר אמן ישראלי",
התערוכה מלווה בפגישה עם האמן ובשיחה עמו. נפגשנו עם האמנית מירי
נשרי, במסגרת הנושא ביררנו גם את יחס היהדות לאמנות, כדי להפריך את
הדעה המוטעית כאילו קיים יחס שלילי של היהדות המסורתית כלפי אסתטיקה
וכלפי אמנות פיגורטיבית.

ביבליוגרפיה:

נרקיס, ב' (תש"ל): "האם קיימת אמנות יהודית?" בתוך בעד ונגד, 52‎-35.

קוטלר, צ' (תשל"א): האמנות והדת, ניומן, ‏160‎-128, 165‎-161, 211‎-207.

הרב א' הכהן קוק (תשכ"ב): "הקדמה לשיר השירים" בתוך עולת ראיה ב', עמ'
ג'-ד'.

ספרים ומאמרים שקריאתם היתה חובה לתלמידים יסומנו ב-*.