|
|
|
מהי הכוונה עצמית בלמידה?מתוך הערכה למיפוי והערכה של ישורי הכוונה עצמית בלמידה בדרך החקרפרופ' מנוחה בירנבוים הכוונה עצמית בלמידה (Self-regulated learning) מתייחסת ליכולת של הלומד לפקח באופן מודע על מחשבותיו, הרגשותיו והתנהגותו במהלך הלמידה. ההגדרה המקובלת של המושג כוללת מאפיינים מטה-קוגניטיביים, מוטיבציוניים והתנהגותיים המעידים על ההשתתפות הפעילה של התלמיד בתהליך הלמידה. להסבר המניעים והתהליכים המרכזיים ברכישת היכולת להכוונה עצמית בלמידה הוצעו תאוריות אחדות, שמקורן בפרספקטיבות פסיכולוגיות שונות. תאוריות אלו מתמקדות באופן שבו התלמיד מפעיל, משנה ומבצע הליכי למידה ספציפיים כאשר הוא לומד במסגרת חברתית או בעצמו, הן בהקשרים לימודיים פורמליים והן בהקשרים לימודיים בלתי פורמליים. תאורטיקנים אלו מאמינים כי למידה אינה משהו שקורה לתלמיד, אלא משהו שקורה על-ידי התלמיד. יש מספר היבטים משותפים להגדרות השונות של הכוונה עצמית בלמידה ואלה הם:
המבנה של הכוונה עצמית בלמידה (המוצג בתרשים 1 ) כולל אסטרטגיות למידה ואוריינטציות מוטיבציוניות. אסטרטגיות הלמידה כוללת: אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות לתכנון, הכוונה והתאמה של הקוגניציה (כפי שפורטו לעיל), אסטרטגיות קוגניטיביות - שהן האקטואליות הנדרשת לביצוע המטלה, ואסטרטגיות של ניהול משאבים. האחרונות מתייחסות ליכולתו של הלומד לעצב את הסביבה הלימודית בהתאם לצרכיו בביצוע המשימה והן כוללות: ניהול לוח זמנים ועמידה בו, הכרת מקורות מידע מסוגים שונים - כגון: מקורות כתובים (אנציקלופדיות, מילונים, ספרים כתבי-עת, מאגרי מידע ממוחשבים), מקורות אור-קוליים (סרטים, מצגות, הצגות) ומקומות (מוזיאונים, ספריות) - עשיית שימוש משוכל בהם בעת הצורך - יכולת לעשות שימוש בכלים שונים לאיסוף מידע (עריכת תצפיות, ריאיונות, ניסויים סקרים) תוך תיעוד הולם, וכן יכולת לחפש סיוע בעת הצורך ממומחים ומורים. מאחר שהאסטרטגיות הלמידה אינן מבטיחות למידה משמעותית אם לתלמיד אין מוטיבציה להשתמש בהן, יש חשיבות להערכה האוריינטציה המוטיבציונית של התלמיד על-מנת לקבל תמונה מלאה על כישורי ההכוונה העצמית שלו בלמידה. ניתן למנות שלוש מרכיבים מרכזיים של אוריינטציה מוטיבציונית: מרכיב הציפייה, מרכיב ערך המטלה ומרכיב רגשי. מרכיב הציפייה מתייחס לאמונות התלמיד ביכולתו לבצע את המטלה ובכך שהוא אחראי לביצועיו. ממחקרים עולה שתלמידים המאמינים ביכולתם מפעילים אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות רבות יותר, משתמשים ביותר אסטרטגיות קוגניטיביות ונוטים להתמיד בביצוע המטלה יותר מאשר תלמידים שאינם מאמינים ביכולתם לבצע את המטלה. המרכיב הערכי קשור למטרות התלמיד בביצוע המטלה, לחשיבות שהוא מייחס לה ולעניין שהוא מגלה בה. מחקרים מראים שתלמידים המציבים לעצמם מטרות של שליטה בחומר, התופסים את המטלה כמעניינת, מאתגרת וחשובה, נוטים יותר מאחרים לעסוק בפעילות מטה-קוגניטיבית, לעשות שימוש רב יותר באסטרטגיות קוגניטיביות ולהשקיע מאמץ בביצוע המטלה. המרכיב הרגשי מתייחס לתחושותיו של התלמיד לגבי המטלה. גם אלו נמצאו קשורות להפעלת אסטרטגיות קוגניטיביות ומטה-קןגנטיביות. 
|
