|
למידה בסביבה עתירת טכנולוגית מידע בעיר אריאל
רוחמה פיליבה - רכזת נו"פ באגף לחינוך יסודי
מבוא
מטרות כלליות ועקרונות התכנית
תכנית מסגרת לשנת הלימודים תש"ס
תכנית מסגרת לשנת הלימודים תשס"א
תוכנית מסגרת לשנת הלימודים תשס"ב
מבוא
סביבת החיים כיום נמצאת בהשתנות מתמדת ומחייבת שימוש מושכל במערכות טכנולוגיות קיימות. הבנת הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיית המידע מחייב להפוך את השימוש בטכנולוגיה לחלק מתהליך ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית אצל הלומד בכל גיל.
ביישוב אריאל שמו למטרה את מימוש החזון "אריאל עיר חכמה". עיר הרואה את הקהילה כולה כאישיות חברתית, תרבותית ייחודית בעידן המחשבים והאינטרנט. החינוך הוא המוקד למימוש החזון. לשם קידום מערכת החינוך ילמדו כל תלמידיה בכל מוסדות החינוך שבה, במסגרות פורמליות ולא פורמליות, בסביבה מתוקשבות, והקהילה כולה תהיה מקושרת ומחוברת לאותן סביבות מתוקשבות.
כל מערכת החינוך באריאל ממוחשבת ומתוקשבת. לפיכך, יש לפתח תכניות לימוד אשר לא רק תכלולנה את מיומנויות המחשב, כחלק ממיומנויות יסוד שיש להקנותן לכל תלמיד במשולב עם קריאה, כתיבה וחשבון, אלא אף תיצורנה סוגי תקשורת וחיברות חדשים הכוללות נורמות תרבותיות והתנהגויות חדשות.
למידה בסביבה עתירת טכנולוגיית מידע מחייבת התייחסות לתהליך למידה אינטגרטיבי - מידענות. דרך הלמידה העיקרית להשגת השליטה בתהליך המידענות היא באמצעות למידת החקר. הלומד מפתח כשרים, רוכש מגוון מיומנויות ואופני חשיבה (ליניארית, לטרלית, מורכבת, רפלקסיבית, ביקורתית) בהתאם לבעיה שהוצגה, לסגנון עבודתו של הלומד, למקורות המידע המיתוספים, על סמך בדיקה והערכה מתמדת של הנתונים שנאספו והיחסים בניהם. המידענות נעשית במגוון אינטראקציות עם הסביבה הפיזית, החברתית, החברתית-קהילתית של הילד ובחברות וירטואליות.
התכנית היא ניסוי ופיתוח של האגף לחינוך יסודי ועיריית אריאל, שתימשך 3-5 שנים.
מטרות כלליות לתכנית הניסוי
 | לפתח ולטפח תרבות שיח קהילתית בין בתי-הספר ובינם לבין הקהילה ביישוב ומחוץ ליישוב, בסביבות מתוקשבות. |
 | טיפוח למידה של הלומד בבית-הספר היסודי, הפורצים גבולות זמן, מקום ומסגרות חברתיות, כאורח חיים "Long Life Learning". |
 | איגום הידע הנוצר בבית-הספר וביישוב כולו. |
עקרונות מנחים לתכנית הניסוי
 | התפתחות בית-ספרית בנושא החקר בסביבה מתוקשבת (ציר בית-ספרי) - מידענות |
 | התפתחות בין ארבעת בתי-הספר בנושא החקר בסביבה מתוקשבת (ציר משותף לארבעת בתי-הספר) - מידענות |
 | טיפוח כוחות פנימיים מבתי-הספר לקידום תהליכים |
 | יצירת קשר בית - בית-ספר - קהילה בסביבה מתוקשבת - הרחבת האוכלוסייה השותפה לתהליכי הלמידה (ציר יישובי/קהילתי) |
 | איגום ידע בית-ספרי/יישובי בסביבה מתוקשבת (הן בציר בית-ספרי והן בציר יישובי/קהילתי) |
 | בכל ההיבטים נדון בדילמות חברתיות, מוסריות, וערכיות הנובעות מלמידה בסביבה מתוקשבת. |
 | בכל שנה ייבחנו המטרות ותיקבע תכנית שתהיה בהלימה להתפתחות ולצרכים העולים |
 | בכל שנה ייבנו מדדים להערכה המעידים על התקדמות והתפתחות של תכנית הניסוי. |
יעדים ומטרות
 | לכל בית-ספר יסודי תהיה תכנית לימודים בסביבה המתוקשבת הייחודית לו. |
|  | כל בית-ספר יסודי יפתח ויתנסה בתהליכי חקר בסביבה מתוקשבת. |
|  | כל בית-ספר יתנסה ביישום תכנית החקר בסביבה מתוקשבת - במודלים שונים, באמצעים ובדרכי עבודה מגוונים. |
|  | כל בית-ספר ייצור מאגר תוכני בית-ספרי של עבודות החקר של הלומדים. |
 | הרחבה ושיתוף אוכלוסיות לומדים בכל היישוב - בסביבה מתוקשבת, הפורצת את גבולות הזמן והמקום ויוצרת מסגרות חברתיות מגוונות. |
|  | בין בתי-הספר בסביבה מתוקשבת יהיה שיתוף של משאבים סביב התנסות בתהליכי חקר בסביבה מתוקשבת. |
|  | יתקיימו פורומים בין בתי-הספר בסביבה מתוקשבת (ייתכנו פורום של תלמידים, פורום של מורים, פורום של תלמידים-מורים-הורים). |
|  | יתקיימו קבוצות דיון בין בתי-הספר בסביבה מתוקשבת. |
|  | יוקם מאגר יישובי של דוגמאות לפעילויות לימודיות וחברתיות בסביבה מתוקשבת. |
|  | תוקם קבוצת דיון יישובית שתדון בדילמות חברתיות הנוצרות בסביבה מתוקשבת. |
 | ייערך סקר התפתחותי לשימוש בסביבות המתוקשבות. הסקר ייערך פעמיים בשנה בקרב אוכלוסיית המורים ואוכלוסיית התלמידים. |
 | מדדי הערכת התכנית: לשנת הלימודים תש"ס - בציר הבית-ספרי: כל תלמיד בקבוצת הפיילוט יתנסה בעבודת חקר בסביבה מתוקשבת. מאגרים ראשוניים של מורים ו/או תלמידים. לשנת הלימודים תשס"א - מאגר תוכני בית-ספרי של עבודות החקר של הלומדים, ומאגרי תכניות לימודים של מורים. לשנה"ל תשס"ב - כל בית-ספר יהיה שותף בפיתוח מאגרי מידע ברמה היישובית לשם קידום תהליכי הוראה/למידה בקהילה כולה. |
|  | בציר היישובי: לשנת הלימודים תש"ס - ייווצרו קבוצות דיון של מורים על-פי צרכים והתמחות. לשנת הלימודים תשס"א - ייווצרו קבוצות דיון של מורים, תלמידים והורים בכל אחד מבתי-הספר. לשנת הלימודים תשס"ב - ייווצרו קבוצות דיון בין בתי-הספר ובין תלמידים-מורים-הורים-קהילה. נפתח מאגרי מידע ברמה היישובית לשם קידום תהליכי הוראה / למידה בקהילה כולה. |
תכנית מסגרת לשנת הלימודים תש"ס
תכנון
בשנת הלימודים תש"ס - התכנית תתמקד בלמידה בגישה חקרנית בסביבה מתוקשבת. כל מי שישתתף ביישום התכנית יהיה שותף גם במחקר פעולה. היות שמחקר פעולה הוא מורכב נתחיל בכתיבת יומן תיעוד לשם תיעוד התהליכים ההתחלתיים בבניית התכנית וביישומה.
התכנית תפעל בשני מישורים: ציר בית-ספרי, ציר יישובי המשותף לכל ארבעת בתי-הספר היסודיים.
בציר הבית-ספרי - תגובש בכל אחד מארבעת בתי-הספר תכנית ייחודית בית-ספרית לשם קידום דרכי ההוראה/למידה בבית-הספר בגישה חקרנית בסביבה מתוקשבת. בבית-הספר "עליזה בגין" נתמקד בפיתוח מטלות אותנטיות בגישה חקרנית בסביבה מתוקשבת. בבתי-הספר "אור-זבולון", "נחשונים" ו"מילקן" נתמקד בהעמקת התהליכים בגישה החקרנית בסביבה מתוקשבת.
בכל בתי-ספר הללו נקדם את צוות המורים בדרכי הוראה/למידה בסביבה מתוקשבת ונטפח צוות שיוביל את התהליכים של הטמעת טכנולוגיות מידע.
מתוך היכרות ראשונית עם בתי-הספר עלו הנקודות הבאות:
|  | בתי-הספר עוסקים בנושא החקר בגישות שונות |
|  | הטרוגניות בין המורים |
תוכנית זו נבנתה על סמך שיחות עם מנהלים, צוותים מובילים ומורים וכן על סמך הנקודות שהוזכרו לעיל.
בציר היישובי - ניצור קשרים בין מורים ותלמידים מארבעת בתי-הספר כשהמוקד הוא למידה בגישה חקרנית בסביבה מתוקשבת.
ביצוע ויישום בתום שנת הלימודים תש"ס:
בציר הבית-ספרי - בכל אחד מארבעת בתי-הספר התגבש צוות מוביל להטמעת טכנולוגיות המידע וקידום דרכי ההוראה/למידה בבית-הספר בגישה חקרנית בסביבה מתוקשבת. כל בית-ספר בנה לעצמו צוות מוביל השונה בהרכבו (רכז מחשוב ומחנכים / מחנכים ומורים מקצועיים / רכז מחשוב ו-3-4 מורים) ובהגדרת תפקידי חבריו.
כל בית-ספר התנסה במודלים שונים, אמצעים ודרכי עבודה מגוונים וביישום תכנית החקר בסביבה המתוקשבת. היו בתי-ספר שהתמקדו בשכבת גיל מסוימת והיו בתי-ספר שהחלו בבניית ציר אורך לכל השכבות. היו בתי-ספר שהצוות המוביל היה מאוד דומיננטי והשפיע על כל חדר המורים. היו בתי-ספר שמורים השפיעו על מורים אחרים וקידמו את תהליכי ההוראה/למידה בגישה החקרנית בסביבה מתוקשבת. נוצרו קבוצות למידה של תלמידים באופנים שונים: קבוצות בתוך כיתה, קבוצות מעורבות משכבת גיל אחת, קבוצות מעורבות משתי שכבות גיל, כשהמוקד בכל אחד מהמודלים שנוצרו - נושא משותף לחקר.
בכל אחד מארבעת בתי-הספר נוצר מאגר ראשוני של עבודות חקר בסביבה מתוקשבת.
תכנית מסגרת לשנת הלימודים תשס"א
תכנון
בשנת הלימודים תשס"א נתמקד בשלושה היבטים:
ההיבט הראשון: למידה בגישה חקרנית בסביבה מתוקשבת, הפורצת גבולות זמן ומקום.
ההיבט השני: קשר של יחסי גומלין בין בית-הספר, הבית והקהילה באמצעות מערכות תקשוב במטרה ליצור הרחבה של סביבת הלמידה.
ההיבט השלישי: היבטים חברתיים המתרחשים בקהילה מתוקשבת
כל אחד מן ההיבטים הנ"ל יבוא לידי ביטוי בציר הבית-ספרי ובציר היישובי המשותף לכל ארבעת בתי-הספר היסודי.
ציר בית-ספרי
בהיבט הראשון:
 | פיתוח תכנית ייחודית בית-ספרית בכל אחד מארבעת בתי-הספר, תוך הרחבה והעמקה של התהליכים שבתי-הספר התנסו בהם בשנת הלימודים תש"ס והעמקת דרכי ההוראה/למידה בגישה החקרנית בסביבה מתוקשבת. |
 | פיתוח רצף למידה של שפה כתובה בסביבה מתוקשבת, תוך דגש על רכישת השפה הכתובה בכיתות א'-ב'. |
 | יושם דגש על אמצעי תיעוד מגוונים בסביבה מתוקשבת |
 | פיתוח כלי להערכה דיגיטלית (פורטפוליו) |
 | המשך קידום צוות המורים בדרכי הוראה/למידה בסביבה מתוקשבת והמשך טיפוח צוות שיוביל את התהליכים של הטמעת טכנולוגיות מידע
|
| בהיבט השני: |
 | בחירה וטיפוח נושא/נושאים שייבחרו על ידי כל בית-ספר ויפעלו בהיבט של הרחבת סביבת הלמידה, תוך יצירת מגוון קשרים בין בתי-הספר ובינם לבין עצמם, ובין בתי-הספר לבין הבית והקהילה בסביבה מתוקשבת. |
 | הגדרה ובירור המושג "קהילה" ובניית תכנית עבודה עם הקהילה (מקושר לתהליכי הוראה/למידה המתרחשים בבית-הספר) |
 | טיפוח קשר עם קהילת ההורים ועם מוסדות בקהילה |
 | טיפוח פורום של מורים, הורים ולתלמידים |
 | חיזוק והתנסות בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות יצירת קשרים מתוקשבים
|
| בהיבט השלישי: |
 | מציאת דרכים להתמודדות עם דילמות חברתיות וערכיות העולות כתוצאה משקיפות של בית-הספר אל הבית והשקיפות של הבית אל בית-הספר בסביבה מתוקשבת (תלמידים הורים, תלמידים מורים, מורים הורים). |
 | איתור הקשיים והשאלות החברתיות והערכיות (מוסריות ואתיות) הנובעות מלמידה בסביבת האינטרנט והתנסות בדרכים שונות להתמודדות אתן |
 | מעקב אחר שאלות ודילמות העולות מהכנסת טכנולוגיה חדשה לחמש מאות בתי אב בעיר אריאל (ייצוג תלמידים בכל אחד מבתי-הספר) |
ציר יישובי
פיתוח קשרים בין מורים, תלמידים, הורים, קהילה, כשהמוקד הוא יצירת תרבות של קהילייה לומדת בסביבה עתירת טכנולוגיות מידע.
יושם דגש על היבטים חברתיים כפי שצוין לעיל.
לשם ראייה משותפת, הכללה ואיגום הידע המצטבר בהתנסויות בכל אחד מבתי-הספר נרחיב את אוכלוסיות הלומדים בסביבה מתוקשבת בכל היישוב למסגרות למידה מגוונות - כגון פורום יישובי, קבוצות דיון יישוביות, קהילת מומחים יישובית, תשובות לצרכים יישוביים וכו'.
ליישום הראייה המשותפת נקיים השתלמות שנתית שתכלול בחלקה מפגשים פיזיים ובחלקה מפגשים וירטואליים. ההשתלמות תלווה עליידי צוות הדרכה מאגף לחינוך יסודי.
ביצוע ויישום בתום שנת הלימודים תשס"א:
בציר הבית-ספרי:
בהיבט הראשון:
| המשכנו בפיתוח תכנית ייחודית בית-ספרית בכל אחד מארבעת בתי-הספר, תוך הרחבה והעמקה של תהליכים החקר ותחילת פיתוח והתנסות בכלי הערכה בסביבה מתוקשבת. הרחבנו את מעגל צוות המורים שלימדו בדרכי הוראה/למידה מגוונות בסביבה מתוקשבת, והמשכנו בטיפוח הצוות המוביל את התהליכים של הטמעת טכנולוגיות מידע בכל אחד מבתי-הספר. חלק מהתהליכים תועדו באופן רציף וחלק תועדו רק חלקית.
עם צוות המורים של כיתות א'-ב' התחלנו בפיתוח רצף למידה של השפה הכתובה בסביבה המתוקשבת, תוך שימת דגש על דרכים ואמצעים בהתערבות המורה בכתיבת הילדים בסביבה ממוחשבת לשם קידום ושיפור השפה הכתובה. ישנה התנסות ראשונית של התלמידים בכתיבה במחשב כחלק מתכנון העבודה של הלומד והמורה, וכן התנסות ראשונית של המורים בהתערבות בכתיבה.
|
בהיבט השני:
| חלק מבתי-הספר בחרו נושא המקושר לתהליכי הוראה/למידה המתרחשים בבית-הספר ובנו תכנית עבודה לשיתוף הקהילה. תכננו ליצור קשרים בסביבה מתוקשבת בין בתי-הספר ובינם לבין עצמם, ובין בתי-הספר לבין הבית והקהילה. התכנית לא יצאה לפועל עקב בעיות טכניות שלא אפשרו עבודה ברשת. |
בהיבט השלישי:
| אותרו קשיים ועלו שאלות חברתיות ושאלות ערכיות (מוסריות ואתיות) הנובעות מלמידה בסביבת האינטרנט. כל בית-ספר התמודד בצורה אחרת ומצא דרכים שונות להתמודדות עם דילמות חברתיות וערכיות העולות כתוצאה משקיפות של בית-הספר אל הבית ושקיפות של הבית אל בית-הספר בסביבה מתוקשבת (תלמידים הורים, תלמידים מורים, מורים הורים). המורים התנסו בדרכים שונות להתמודד עם בעיות אלו. |
ציר יישובי
לשם ראייה משותפת, הכללה ואיגום הידע המצטבר בהתנסויות בכל אחד מבתי-הספר נעשה ניסיון להרחיב את אוכלוסיות הלומדים בסביבה מתוקשבת בכל היישוב למסגרות למידה מגוונות: פורום יישובי, קבוצות דיון יישוביות, קהילת מומחים יישובית.
קיימנו השתלמות שנתית אשר לוותה על-ידי צוות הדרכה מהאגף לחינוך יסודי. ההשתלמות כללה בחלקה מפגשים פיזיים ובחלקה מפגשים וירטואליים. עקב בעיות טכניות ברשת, המפגשים הוירטואליים התקיימו רק באופן חלקי וההתנסות ברשת הייתה מעטה.
תוכנית מסגרת לשנת הלימודים תשס"ב
תכנון:
בציר הבית-ספרי:
| כשירות אוריינית:
 | כיתות א'-ב' : עבודה עם המורות בפיתוח כשירות אוריינית ממוחשבת, תוך שימת דגש על התערבות ממוחשבת של המורה בכתיבה הממוחשבת של התלמידים. ישנם צוותים שהחלו את התהליך בשנת הלימודים תשס"א וימשיכו גם בשנה זו, וישנם צוותים שיחלו את התהליך בשנת הלימודים תשס"ב. |
 | כיתות ג'-ו': פיתוח כשירות אוריינית ממוחשבת במסגרת סדנאות שיינתנו לצוותי המורים. |
הערכה ומשוב:
 | צוות מוביל בחקר: המשך תמיכה ופיתוח של הערכה ומשוב ממוחשבים (בניית קריטריונים ומחוונים) + עבודה בסביבת ה"פורטפוליו הדיגיטלי". |
 | יצירת תעודות הערכה חדשות עם צוותי מורים. |
קשר בית-ספר-בית-קהילה:
 | במסגרת סדנאות בנושא "מהות החיים" תיבנה תכנית עבודה בשיתוף מורים, תלמידים והורים שיעסקו בכתיבה תקשורתית (התנהגויות חדשות, אחריות לאזרחים במסגרת בית-הספר, ועוד). |
בציר היישובי:
אנו מתכננים ליצור קהילייה לומדת ברשת בשיתוף מורים, תלמידים והורים. הקהילייה תכלול את המורים והתלמידים משכבות ה'-ו' משני בתי-ספר ואת ההורים. ייבחר נושא לימודי לחקר בסביבה המתוקשבת וייווצרו קבוצות למידה הפורצות את גבולות בתי-הספר.
|
|
|