|
|
|
טיפוח הדימוי העצמי החיובי של הילד וחיזוק האמון שלו בעצמוהאמון שהוא מסוגל ללמוד ולהתקדם. במונח "דימוי עצמי" כוונתנו לאופן שבו הילד תופס את עצמו כבעל יכולת בתחומים הקשורים לאישיותו ולתפקודו. כך דימוי עצמי לימודי נוגע להרגשה של יכולת - או של חוסר יכולת להתמודד עם הסיטואציה הלימודית. ציפיות התלמידים באשר ליכולתם או לחוסר יכולתם להתמודד בדרך כלל עם חומר לימודי ישפיעו ישירות על התנהגותם בפועל בבית-הספר. דימוי עצמי לימודי חיובי מסייע לילד במימוש יכולותיו ומשפיע על ביצועיו, ואילו דימוי עצמי פחות חיובי מחליש את תחושת השליטה שלו בסביבה ומשפיע על תפיסת התלמיד את עצמו (כץ ורוזנוולד, 2000). חוויות של הצלחה בלימודים מחזקות את הדימוי העצמי החיובי של התלמיד. גם לחרדה מצבית השפעה על תחושת המסוגלות העצמית ועל האמון של הילד בעצמו. "חרדה מצבית" היא התחושה שבה מתנסים כאשר נמצאים במצב ארעי שמאיים מבחינה אובייקטיבית, כגון מצב שבו עלולה להיפגע הערכת העצמי או מצב שעלול לגרום לאדם כישלון, לפי תפיסתו (זיו, 1975). Grrantis (1992) ו-Spielberger (1966) טוענים כי החרדה המצבית משפיעה על רמת ההישגים של הילד. ככל שעולה רמת החרדה של הילד, כן יקשה עליו לתפקד במצבים שבהם נדרש ממנו מאמץ לימודי, כלומר החרדה עלולה להיות גורם מכשיל, המוריד את רמת התפקוד של הילד. במחקר שעשו כץ ורוזנוולד (2000) נמצא כי במסגרת החינוכית של החטיבה הצעירה, עלתה רמת הדימוי העצמי הלימודי של התלמידים, בהשוואה למסגרת הרגילה. עוד נמצא כי במסגרת החינוכית של החטיבה הצעירה חלה ירידה ניכרת ברמת החרדה המצבית של התלמידים, ואילו במסגרת הרגילה לא נמצא הבדל מובהק בין רמות החרדה המצבית לאורך זמן. 
|
