|
בהוראה יש חשיבות לתהליך הלמידה וגם לתוצריו (עיינו בפירוט המובא בפרק "דרכי הוראה-למידה");
|
|
|
הסביבה הלימודית מזמנת פיתוח מגוון האינטליגנציות של הלומד (עיינו בפרק העוסק בתכנית הלימודים בחטיבה הצעירה);
|
|
|
תוכני הלימוד שאובים ממקורות אחדים: הילד, הקהילה ותכנית הלימודים;
|
|
|
ארגון התכנים - בדרך כלל במסגרת נושאים כילוליים (=אינטגרטיביים), על פי עקרונות מיקוד הלמידה, אך גם במסגרת דיסציפלינרית (במיומנויות היסוד);
|
|
|
חומרי הלמידה מגוונים וכוללים חומרים סביבתיים, מגוון טקסטים (גם טקסטים שהילדים מביאים או יוצרים).
|
|
|
דרכי הלמידה מדגישות חקירה, פתרון בעיות ופיתוח הכשירויות, בד בבד עם התנסות פעילה ובתוך הקשר הנוגע לצורכי הילד, עם פרשנות אישית בצד בחינה של ידע ציבורי ויצירתו, עם חשיפה לשימושי השפה הכתובה ואופנויותיה, עם שיתוף בחוויות, בידע ובתובנות, עם נושאים אישיים ופרויקטים ועם המשחק והפעילות בחומרים והיצירה בהם, שמשמשים חלק בלתי-נפרד מן הלמידה.
|
|
|
תכנון הזמן מאפשר לילד למידה עצמאית ומודרכת, יוזמה ובחירה (=בחירה בין פעילויות והתנסויות ובחירה במבנים חברתיים), זמן אישי וזמן ציבורי. הילד משתתף בתכנון הזמן שלו, של ה"כיתה" ושל ה"בית".
|
|
|
ארגון-הלומדים מאפשר בחירה במבנים חברתיים ומגוון פעולות-גומלין בין הלומדים (ועיינו עוד בפרק העוסק בלמידה הרב-גילית).
|
|
|
ההישגים המצופים מן הילד נקבעים בהתחשבות בפרט וגם בתקנים שהמערכת מציבה. הערכת ההישגים נעשית בכמה דרכים. הילד משתתף בתהליך המשוב וההערכה, הן של תפקודו ושל הישגיו, הן של הסביבה הלימודית.
|
|
|
הסביבה הפיסית המיידית כוללת את החצר של החטיבה הצעירה, את ה"בית" שבו הילד לומד ואת השטחים המשותפים ל"בתי" החטיבה הצעירה כגון המרחב המוגן, המבואה וכו'.
|
