|
|
|
מאגר משימות-מבחן בלימודי יהדותלימוד המקרא הוא אחד ממקצועות הלימוד המרכזיים ביותר בתכנית הלימודים הישראלית. מקצוע זה נלמד החל בגן-הילדים וכמעט במשך כל שנות הלימוד בבית-הספר היסודי והתיכון. התנ"ך הוא מקור זהות יהודית ונקודת המוצא של המחשבה והתפיסה היהודיות והוראתו היא חלק מן הקונסנזוס הלאומי-כללי בחינוך הדתי ובחינוך הכללי.מאגר המשימות במקרא לתלמידי כיתה ד' דומה במבנהו למבנה של מאגרי המשימות בעברית, במולדת וחברה ובמתמטיקה, שהפעלתם במערכת החינוך התחילה בשנת התשנ"ו. משימות המבחן במקרא כלולות במאגר המקיף לכל מקצועות היהדות, אך במסגרת מאגר זה נשמר הייחוד הדיסציפלינרי של המשימות במקרא. עיצוב המשימות במקרא נעשה מתוך התייחסות אל המטרות ואל כיווני-דרך המפורטים בסילבוס הרשמי שפורסם למקצוע זה. נוסף על כך, בהתאם להמלצות ועדת שנהר, כלולות במאגר משימות המתייחסות אל נושאים ואל טקסטים שיש להם זיקה אל תרבות ישראל ואל חיים יהודיים במקומות שונים ובתקופות שונות, בתנאי שהכישורים הדרושים לביצוען כלולים בתכנית הלימודים של מקצוע כלשהו הנלמד בבית-הספר (משרד החינוך, התרבות והספורט, 1994). כל אחת מהמשימות מלווה בדפי הדרכה למורים. דפים אלה מכילים מידע על שיוכן של שאלות המשימה למחלקות שונות של פעולות שכליות. המשימות נוסו בכיתות אחדות המייצגות את אוכלוסיית היעד, ועל-סמך ממצאי הניסוי נקבעה דרגת הקושי של הפריטים, גם מידע על כך מצוי בדפי-ההדרכה למורים. ולבסוף, דפי-ההדרכה מכילים הנחיות למורים כיצד לקבוע את ציוניהם של התלמידים. המשימות הכלולות במאגר אינן מכסות את כל חומר הלימודים, ואין הן באות לרמוז מה הם הנושאים החשובים בחומר הלימודים. המשימות הן מדגם הזדמנותי של נושאים מרכזיים ומשניים הכלולים בתכנית הלימודים. בתפיסה השמרנית של בחינה בולטת ההנחה שבמצב של לימוד אנו מקנים ידע, ובמצב מבחן אנו בודקים שליטה בידע. התפיסה של חלופות בהערכה בנויה על העיקרון שמשימות צריכות להציב בפני הנבחן דרישה להתמודד עם מצב חדש, שלפחות בחלקו הוא בלתי מוכר כלומר,בכל מצב של מבחן כלול גם מרכיב של לימוד ולא רק הוכחה לשליטה במידע שנרכש לפני המבחן. תלמידים מתבקשים להשיב על שאלות המחייבות הפעלת חשיבה או דמיון ואין להסתפק בשחזור דברים שנאמרו במפורש על-ידי המורה או נכתבו במפורש בספר לימוד או בטקסט אחר העומד לרשותו של הלומד. על כן יש להציג לתלמיד שאלה הדנה בנושא הנלמד בכיתה, אך לא בניסוח זהה לשאלה שהוצגה לו בכיתה. המשימות במאגר מביאות את התלמידים להתמודדות עם פעולות לימוד מגוונות, כגון השוואה בין פסוקים שונים וגילוי הדמיון והשוני ביניהם והשוואה בין פירושים שונים לפסוק נתון. להלן דוגמא לשאלה שמחייבת התמודדות של התלמיד במיומנויות חשיבה גבוהות. בספר "יהושע פרק א' פסוק 1 כתוב: "ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' אל יהושע בן-נון משרת משה לאמר" בפסוק זה מתוארים משה ויהושע במילים שונות. מה הן המילים המתארות את משה ומה הן המילים המתארות את יהושע?
בסוף ספר "יהושע" בפרק כ"ד פסוק 29 כתוב: " ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן-נון עבד ה' בן מאה ועשר שנים"
השאלות והתשובות הכלולות במבחן צריכות ליצור מצב של קומוניקציה אמיתית בין השואל לבין העונה. השאלה המוצגת במבחן צריכה להיות אמיתית כלומר, שאלה המעוררת עניין אצל המורה לדעת איך יענו התלמידים, ולא שאלה מדומה-כשהמורה יודע מראש את התשובה, והצגתה של השאלה באה לבדוק האם גם התלמידים יודעים אותה. לכאורה נראה, שהכנת "משימות מבחן במקרא" מציבה בפני מפתחי המבחן בעיות מורכבות יותר מאשר הכנת משימות מבחן במקצועות אחרים. בהבנת הנקרא, למשל, מובן מאליו שהמשימה מכילה טקסט בלתי מוכר לתלמידים. בלימודי מולדת וחברה אין קץ למגוון המצבים שאפשר להציג בפני התלמידים- ניתן לדרוש מהם לאסוף נתונים, לסכם את הנתונים ולפרשם. לגבי בחינה במקרא בכיתות נמוכות קיימת מגבלה, שאין להציג בפני התלמידים טקסטים הקשורים בנושאים שעדיין לא נלמדו, ואם מוגש להם טקסט שנלמד בכיתה כי אז קשה לנסח שאלות בזיקה לטקסט שיהיו בחזקת אתגר. חברי הצוות שעסקו בפיתוח משימות, סבורים שברוב המקרים, גם אם תלמידים למדו נושא מסוים בכיתה, אפשר לחבר לגביו שאלות אתגר הקשורות בו, תוך הקפדה שתוכן השאלה לא נדון ישירות בכיתה, לימוד בכיתה של פסוק מהמקרא או של קטע מהמקרא אינו גורם למיצוי כל הפוטנציאל הלימודי הטמון בו. מבנה המאגר במאגר המשימות ביהדות לכיתות ד' מצויות 26 משימות המכילות 26 משימות המכילות 330 פריטים. 21 משימות מתייחסות לנושאים הנלמדים במקרא (269 פריטים), משימה אחת מתייחסת לאגדה הכלולה בתכנית הלימודים בתושבע"פ (15 פריטים), משימה אחת מתייחסת לדמותו של שמשון הספרות ובאגדה (11 פריטים), ושלוש משימות מתייחסות לחג החנוכה (35 פריטים). ( הקטעים נלקחו מתוך דברי ההקדמה למאגר משימות-מבחן בלימודי יהדות ) 
|
