המטרה

"בצוותא" נועדה לתת מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ולסייע למערכת הבית-ספרית להימנע ככל האפשר מהשמתם למסגרות החינוך המיוחד, וזאת כחלק מן המעבר של מערכת החינוך בישראל ממערכת ממיינת למערכת מטפלת ומקדמת.


 "יש לעבור בצורה מדורגת ומתוכננת ממערכת ממיינת למערכת מטפלת ומקדמת וזאת כדי לצמצם פערים בחברה הישראלית ולהגיע לשוויון הזדמנויות אמתי" .
(מתוך : הקפיצה השלישית (‎1996), בעריכת ע' ברנדס)

"בצוותא" עולה בקנה אחד עם המגמות ההולכות וגוברות בעולם המערבי, הנכללות בתנועות כמו אלו המעודדות שילוב (‎Mainstreaming) והכלה (‎Inclusion).
בישראל קיבלה מגמה זו משנה תוקף עם חקיקת "חוק החינוך המיוחד" בשנת ‎1988 ועם התחלת יישומה בשנת ‎1995.
המגמה הוגדרה כחלק מהמטרה שלא לסווג תלמידים ל"חריגים", "תת-משיגים" או "לקויים" אלא לתת, במסגרת הכיתה הרגילה, מענה דיפרנציאלי לכל ילד וילד.








אוכלוסיית היעד

 "בצוותא" מכוונת לתלמידים שמתקשים בלמידה ושבסיס הקושי המשוער שלהם אינו נוירולוגי אלא קשייהם משתרעים על פני רצף - ראשיתו בקשיים הנגרמים מקצב ההתפתחות האישי שלהם וסופו בפער תפקודי עמוק של שנתיים לפחות. לעתים קרובות נלווים למציאות זו שהילדים שרויים בה תחושה של כישלון אישי מתמשך, דימוי עצמי נמוך ואיבוד הביטחון העצמי ביכולתם.

לעתים נחשבים התלמידים (על פי האבחונים הרשמיים) ללקויי למידה, אך מן הניסיון אנו למדים כי קצתם מאמצים התנהגויות של "לקויי למידה לכאורה" . תסמינים אלו מתמתנים או נעלמים לחלוטין כאשר תלמידים אלו מקבלים טיפול דידקטי פרטני הולם המתאים ליכולתם - בידי אדם שחשוב להם ("דמות משמעותית"), כגון מחנך הכיתה.











תחומי הטיפול

 התחום העיקרי והראשון שנבחר לטיפול הוא תחום פיתוח כישורי השפה הוא נבחר בשל הסיבות המפורטות להלן.
א. המחקר מלמד כי כ‎90%- מן הילדים המוגדרים "לקויי למידה" או "ילדים בעלי קשיי למידה" מתקשים בתחום השפה ובייחוד בתחום הקריאה והכתיבה (על פי בצוותא תמונת מצב, גף הערכה ומדידה, ג' שילד, ‎1998).
ב. הקריאה והכתיבה הם התחומים המשותפים לכל מקצועות ההוראה בבית הספר; כישלון או הצלחה בתחומים אלו ישפיעו על עתיד הילדים בכל שנות לימודיהם.
ג. על פי הריסון (‎1983), כדי לתפקד תפקוד אפקטיבי בקבוצה ובקהילה שהתלמיד משתייך אליהן, עליו לקנות את הידע המהותי ואת המיומנויות שיאפשרו לו להיות מעורב בכל הפעילויות שבהן נדרשות הקריאה והכתיבה.
ד. על פי אלאור (תש"ן), רכישת הכלים בתחום האוריינות היא תהליך המחולל שינויים מכריעים וחשובים בחיים - שינויים חברתיים ואישים.
בתחום החברתי - הקריאה והכתיבה מעצימות את היחיד ומדגישות את הקשר שבין דמוקרטיה לשוויון.
בתחום האישי - האוריינות נחשבת למשאב המחולל שינויים מרחיקי לכת, בהדגישה את הכישורים הקוגניטיביים - כישורים המעניקים מערכות של בקרה, פיקוח, ויסות-החשיבה וחשיבה-על-חשיבה (=רפלקציה).
ה. על פי ברוש (‎1999), כאשר מדובר באוריינות, מדובר בצמיחה רגשית ומוסרית, שליטה עצמית , תחושת ייחוד, הניעה (=מוטיבציה), אכפתיות, התמדה, פיתוח הקשב, שיתוף והבנת הזולת.

 תחום האוריינות חשוב לכל התלמידים, אבל לתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים התחום הזה קריטי משום שהוא מאפשר להם להיות לצרכנים של תקשורת דמוקרטית שתייצג אותם, שתהיה רלוונטית לעולמם ולתרבותם ושלא תקפח אותם. תקשורת מעין זו תעזור לא רק להם אלא גם לחברה כולה, שזקוקה כל כך למיומנויות אלו כדי לקשור קשרים חדשים בין תרבויות-שיח השונות זו מזו.



דרך הוראת הקריאה והכתיבה
דרך הוראת הקריאה נשענת על המודל האינטראקטיבי (רומלהרט - ‎1981 Romelhat המדגיש את תהליך הבנת הנקרא כתהליך של השפעה הדדית בין הקורא לטקסט. גישה זו משלבת בין הגישה "מלמעלה למטה" או "מן הקורא אל הטקסט" ("‎Top Down"), שמייצגים גודמן (‎1970) ואחרים, ובין הגישה "מלמטה למעלה" שמייצגים ספירו ואחרים - כלומר מן "הטקסט אל הקורא" ("‎Bottom Up") .
שילוב שתי הגישות משמעו שהקורא משתמש גם בידע הקודם שלו וגם בידע הישיר שהוא קולט מן הדף - ואת שני אלו הוא "שולף" בעת הצורך.



מקומה של הכתיבה
 הקריאה והכתיבה הן תהליכים משלימים, ועל כן המורים מעודדים את התלמידים לכתוב כתיבה עצמאית, והספרים לסוגיהם משמשים דגם. הכתיבה מכוונת תמיד לנמענים של ממש, שהילדים בוחרים. הילדים כותבים, משכתבים ומתקנים עד שהמוצר המוגמר ראוי לדעתם ל"פרסום". הטיוטות נשמרות אצל המורה והילדים כדי לעמוד מקרוב על מהירות התפתחות הכתיבה ועל איכותה.
בכתיבת הטיוטה אנו מציעים לילדים להיעזר במחשב (אם יש מחשב בכיתה) ועל כן אין התהליך הזה בבחינת מעמסה והתוצר הסופי, האסתטי, אף הוא משמש תמריץ. ילדים כותבים ספרים בעקבות הספרים שקראו ובהמשך הזמן מתחילים לעסוק גם בכתיבה מדעית "ארוכת טווח" - הכול נעשה בליווי של המורה בקבוצות ההוראה, בהתייעצות עם עמיתים ובעבודה יחידנית.
צוות ההדרכה של "בצוותא" פיתח ועיבד מודל להתערבות מתקנת בקריאה, המבוסס על תכנון אינדיבידואלי המותאם לכל תלמיד ותלמיד ועל תיעוד .